בקצרה

• משרד החינוך מחייב השגחה מלאה על תלמידים עם אלרגיה מסכנת חיים בכיתה א', שלוש שעות השגחה ביום בכיתה ב', ואינו מחייב השגחה מכיתה ג'.
• בשנת הלימודים התשפ"ה 78% מהתלמידים הזקוקים לאפיפן (8,331 תלמידים) לא היו זכאים לו, לפי נתוני מרכז טאוב.
• 559 אחיות אחראיות על הטיפול בכ-1.57 מיליון תלמידים ואינן נוכחות בבית הספר.
• תקני הפסיכולוגים החינוכיים לא עודכנו זה יותר מ-35 שנה; בדצמבר 2023 פעלו רק 2,429 משרות פסיכולוגים מתוך 3,343 תקנים.

ילד בכיתה ג' עם אלרגיה מסכנת חיים נמצא בבית ספר שבו אין אח או אחות קבועים ואין סייע רפואי; ילד עם מצוקה נפשית לומד בבית ספר שבו הפסיכולוג החינוכי מגיע בין ארבע ל-12 שעות בשבוע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בשנה החולפת פרסם ה-OECD ארבעה דוחות שבודקים את ישראל: על החינוך, על הבריאות, על הכלכלה, ועל תוצאות פיז"ה 2025. הדוחות נכתבו בידי צוותים שונים ונוגעים לתחומי אחריות של משרדים שונים, אך מהם עולה שאלה חוזרת אחת: האם מה שנכנס למערכת מתיישב עם מה שיוצא ממנה?

בחינוך הקלט גבוה מהממוצע והתוצאה נמוכה ממנו; בבריאות המצב הפוך, ותוצאות מצוינות מופקות מתשתית דלה. בשני המקרים ההקצאה אינה תואמת את היעד.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה:

• בישראל שורר מחסור ברופאים. ב-2023 הועסקו בישראל 3.5 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 לאלף נפש במדינות המפותחות (OECD).
• מאז, רופאים רבים עזבו לחו"ל והמחסור החמיר עוד יותר.
• תקני הרופאים בבתי החולים הציבוריים לא עודכנו מאז שנות ה-80, כלומר לפני יותר מארבעה עשורים של גידול אוכלוסין.
• לכן, לחלק מהרופאים שזמינים לעבודה אין משרה מאושרת.
• הפער נובע בעיקרו מכך שגידול האוכלוסייה מהיר יותר מקצב הכשרת הרופאים, ומכך שחלק גדול מהרופאים הם מבוגרים.
• הבעיה חמורה בעיקר בפריפריה: בתל אביב היו ב-2022 כחמישה רופאים לאלף נפש, מול פחות משניים בדרום.

האם באמת חסרים רופאים בישראל?

נכון ל-2023, פועלים בישראל 3.5 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 לאלף נפש בכלל המדינות בארגון המדינות המפותחות (OECD). כך עולה מדוח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מדצמבר 2025.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

נכון ל-2023 פעלו בישראל 1.76 מיטות אשפוז כללי לאלף נפש (לא כולל מיטות פסיכיאטריה) – פחות ממחצית מממוצע ה-OECD, שעמד על 3.18 מיטות לאלף נפש, לפי דוח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מדצמבר 2025.

זהו לא נתון חד-פעמי: המספר יורד באופן רציף – מ-1.85 מיטות לאלף נפש ב-2015 ל-1.76 ב-2023. המגמה ארוכת הטווח ברורה עוד יותר. לפי ynet, ב-1995 עמד היחס על 2.27 מיטות לאלף נפש, ובין 2010 ל-2022 ירד מספר המיטות בפועל ב-9% במקביל לגידול משמעותי באוכלוסייה. ישראל, במילים אחרות, לא רק מפגרת אחרי ה-OECD – היא מתרחקת ממנו.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

ישראל מצהירה על מחסור חמור ברופאים ושולחת נציגים לגיוס רופאים מחו"ל – ובאותה עת כ-5,000 רופאים ערבים עם רישיון ישראלי תקף לא מוצאים תקנים להתמחות. דוח שמשרד הבריאות הזמין ומימן אישר את הפערים. מפתח התקינה לא עודכן מ-1977. משרד האוצר מעכב הרחבה תקציבית.

כמה רופאים ערבים לא יכולים להתמחות?

לפי דוח מיוחד של ynet ושומרים (מאי 2026), כ-5,000 רופאות ורופאים ערבים – אזרחי ישראל שעברו את בחינת הרישוי של משרד הבריאות – אינם משולבים במסלולי התמחות.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מבקר המדינה פרסם בינואר דוח מיוחד בנושא מיגון בתי החולים בישראל. לפי הדוח, בשנים 2015-2023 עמדו תקציבי הפיתוח של משרד הבריאות על כ-940 מיליון שקל בממוצע לשנה, וכללו פרויקט ייעודי אחד בלבד למיגונו של בית חולים קיים אחד, בעלות של כ-16 מיליון שקל, שהיו רק כ-2% מכלל תקציבי הפיתוח.

זאת למעט בנייה חדשה, המחויבת ממילא במיגון לפי התקנות. אחרי פרוץ המלחמה בעזה, אמד משרד הבריאות את עלות השלמת פערי המיגון בבתי החולים בכ-4.8 מיליארד שקל; אבל ב-2024 הוקצה תקציב ייעודי של כ-460 מיליון שקל – פחות מ-10% מהעלות. היתרה, כ-4.3 מיליארד שקל, לא תוקצבה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הורה לילד בן ארבע עם אפרקסיה של הדיבור בילדות, או עם חרדות, ניגש לקופת החולים כדי לקבל תור לקלינאי תקשורת. לאחר שמגיע לתור בקופה, הוא מגלה שחסרה הכשרה מקצועית לטיפול בלקות מסוג זה, כי ואיכות הטיפול לא בהכרח מתאימה ללקויות השונות. המערכת הציבורית לא מוכנה לקלוט את כל הילדים, למרות ההשקעה של משרד הבריאות.

כשאותו הורה מנסה לפנות למטפלים פרטיים, הוא מקבל תשובה דומה: "אין זמינות". כלומר, גם במרפאות הפרטיות אין את ההכשרה והידע לטיפול בלקויות השונות, כמו אפרקסיה של הדיבור בילדות או חרדות. 

רום הרפז, בעלת תואר שני בניהול מידע וידע. יוקר המחיה וזכויות אדם בוערים בעצמותיה