תושבי רח'מה וירוחם נוטעים עצים ברח'מה (צילום: תנועת מרקם אזורי)
תנועת מרקם אזורי
תושבי רח'מה וירוחם נוטעים עצים ברח'מה

"שמו מקלות בגלגלים עוד לפני שהמכונית יצאה לדרך"

בדיקת זמן ישראל שלושה חודשים אחרי ההחלטה להכיר בהם, רק באחד משלושת היישובים - רח'מה - נעשו צעדים תכנוניים כלשהם בדרך להסדרה ● ראשי היישובים עבדה וח'שם-זנה אומרים: בפועל, לא קרה מאז כלום, לא בשטח ולא בתכנון ● יו"ר מועצת הכפרים הלא-מוכרים: "מתווה ההכרה מחייב תושבים לוותר מראש על בתיהם ושדותיהם. הם לא רוצים, ולכן זה תקוע" ● רשות הבדואים: "התהליך יארך שנים"

בתחילת נובמבר, התקבלה החלטת ממשלה פה אחד להכיר ולהסדיר שלושה יישובי בדואיים בנגב – ח'שם-זנה, עבדה ורח'מה.

מדובר במימוש של סעיף בהסכם הקואליציוני שנכנס לדרישתה של רע"ם. הממשלה התחמקה ממימוש הסעיף הזה, שמעורר התנגדות עזה בימין, עד שרע"ם איימה לפרוש מהקואליציה ולהפיל את הממשלה אם היא לא תקבל את ההחלטה לאלתר.

החלטת הממשלה הנוכחית התקבלה שנה אחרי שעמיר פרץ, שר הכלכלה בממשלה הקודמת שהיה אחראי על נושא הפזורה הבדואית, הבטיח להכיר בשלושת היישובים ומדבריו השתמע שכבר התקבלה החלטה בנושא.

שלושה חודשים אחר כך, משיחה עם ראשי הוועדים המקומיים בשלושת היישובים עולה כי רק באחד מהם – רח'מה – נעשו צעדים מעשיים כלשהם בדרך להכרה, ואילו בשני היישובים הנותרים, לטענתם, לא נעשה דבר.

"בשטח עוד לא רואים כלום"

היישוב הלא מוכר ח'שם-זנה שוכן באזור נבטים ומשתרע כיום על כ-13 אלף דונם. היישוב מיועד לקבל הכרה ולהיבנות מחדש על שטח של 2,500 דונם.

שר הרווחה מאיר כהן, שר החוץ יאיר לפיד, סגן השק יואב סגלוביץ' וח
שר הרווחה מאיר כהן, שר החוץ יאיר לפיד, סגן השק יואב סגלוביץ' וח"כ מנסור עבאס בסיור בנגב, 21.10.2021 (צילום: אלעד גוטמן)

"אנחנו מאוד רוצים לקבל הכרה, שהתוכנית תצא לפועל, אבל רוצים לראות דברים בשטח ובינתיים בשטח עוד לא רואים כלום", אומר יו"ר הוועד המקומי של היישוב, קאיד אל-עות'אמין.

לפני כחודשיים, בעקבות החלטת הממשלה, פורסם באתר "שיחה מקומית" כי בתוך ח'שם-זנה יש ויכוח סוער על השאלה אם לתמוך בתוכנית ההכרה. אל-עות'אמין עצמו קיים בשנים האחרונות שיחות רבות עם אנשי ממשל ופרץ ביניהם, והשתכנע שתוכנית ההכרה וההסדרה היא לטובת התושבים.

אל-עות'אמין אמר לזמן ישראל השבוע: "עוד לא ראינו תוכנית מפורטת, לפי צרכי התושבים. למעשה לא ראינו תוכנית בכלל, גם אחרי שהממשלה החליטה מה שהחליטה לא שמענו מהרשויות שום דבר מוגדר".

מה הצרכים שלכם? מה חסר לכם עכשיו, מעשית, שיהיה לכם אחרי שתקבלו הכרה, מעבר לחשיבות הסמלית של ההכרה עצמה?
"מאיפה להתחיל? אנחנו רוצים שבית הספר שלנו יהיה במבנה קבע. יש לנו שני בתי ספר במבנה יביל, זמני, רעוע, זה לא טוב. אנחנו רוצים מרפאה, כיום אין לנו מרפאה ביישוב. יש לנו מצב בריאותי גרוע, מהאחוזים הנמוכים בארץ של מתחסנים לקורונה, וגם ההישגים הלימודיים של הילדים לא מספקים".

"אנחנו רוצים שבית הספר יהיה במבנה קבע. אנחנו רוצים מרפאה, כיום אין לנו מרפאה ביישוב. יש לנו מצב בריאותי גרוע, מהאחוזים הנמוכים בארץ של מתחסנים לקורונה, וגם ההישגים הלימודיים של הילדים לא מספקים"

היישוב ח'אשם-זנה בנגב (צילום: באדיבות מועצת הכפרים הלא-מוכרים)
היישוב ח'אשם-זנה בנגב (צילום: באדיבות מועצת הכפרים הלא-מוכרים)

"אנחנו רוצים כבישי גישה נורמליים ליישוב, הכבישים עכשיו זה בורות ובוץ. אנחנו רוצים חשמל ומים, המים שלנו עכשיו זה מג'ריקנים יקרים והחשמל זה מגגות סולריים ולא תמיד יש.

"אנחנו במצוקת דיור, המון משפחות מצטופפות במבנים לא ראויים, אנחנו רוצים לגור בבתים מודרניים, נורמליים. וגם שיהיו מקורות תעסוקה. שמי שרוצה ימשיך לעסוק בחקלאות, אבל שתהיה גם תעשייה, משרדים, מקומות תעסוקה כמו אצל יהודים וכמו אצל ערבים בצפון".

"אנחנו רוצים כבישי גישה נורמליים ליישוב, הכבישים עכשיו זה בורות ובוץ. אנחנו רוצים חשמל ומים. אנחנו רוצים לגור בבתים מודרניים, נורמליים. ושיהיו מקורות תעסוקה"

ומה מכל זה התחילו לבצע או לתכנן בשיחות עם הרשויות?
"כלום, לצערי".

ממה שאתה רואה מסביבך ביישובים שכבר קיבלו הכרה, ההכרה מבטיחה משהו מכל אלה?
"לא, לא מבטיחה. זה משתנה מכפר לכפר. דריג'את, למשל, מאז שקיבל הכרה החיים שם נעשו שונים לגמרי, המצב שם מצויין. באבו-תלול מאז שקיבל הכרה ב-2016 הכול נשאר אותו דבר, והמצב שם גרוע. מקווה שלא יחזרו על הטעויות שעשו באבו-תלול. אבל קודם שיתחילו בכלל לעשות".

היישוב הלא-מוכר השני שהממשלה החליטה להכיר בו הוא עבדה הסמוך לשדה בוקר ולאתר ההיסטורי עבדת.

היישוב ח'אשם-זנה בנגב (צילום: באדיבות מועצת הכפרים הלא-מוכרים)
היישוב ח'אשם-זנה בנגב (צילום: באדיבות מועצת הכפרים הלא-מוכרים)

התוכנית כוללת את צירופו של עבדה למועצה האזורית רמת נגב. במועצה וביישוב תומכים בצירוף היישוב למועצה וכבר הכינו יחד והגישו להפקדה למועצה הארצית לתכנון ובנייה במאי 2021 תוכנית להסדרת עבדה, לבנייתו ויישובו מחדש ולצירופו למועצה. התוכנית קיבלה את ברכת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב.

אחרי ההסדרה וההכרה, עבדה אמור להשתרע על כ-1,500 דונם – כרבע משטחו הנוכחי – ולכלול כ-500 יחידות דיור. לפי התוכנות, יוקמו ליד עבדה שלושה אתרים שישלבו תיירות מדברית וחקלאות ויספקו לבדואים פרנסה.

לבאד טסיאן, יו"ר הוועד ביישוב עבדה, אומר כיום: "בינתיים אין איזה משהו מיוחד. הממשלה קיבלה החלטה ברמה ההצהרתית, והם צריכים להפוך אותה למשהו מעשי. מאז ההחלטה היו כמה פגישות עם הממשלה ועם המועצה, אבל השיחות עם הממשלה נשארו ברמה של נימוסים, לא קיבלנו תשובות".

אתה אופטימי בקשר ליישום של התוכנית להסדרת היישוב?
"אני מתנדנד בין פסימיות לאופטימיות. אנחנו אחרי הרבה שנים של מצוקה, איבדנו אמון, ואנחנו נהיה אופטימיים כשנראה דברים קורים בשטח. אני רואה הרבה רצון טוב במועצה, הם ממש מנסים לעזור לנו, והם יודעים לדבר עם הממשלה, לא כמונו".

"הממשלה קיבלה החלטה ברמה ההצהרתית, והם צריכים להפוך אותה למשהו מעשי. היו כמה פגישות עם הממשלה והמועצה, אבל השיחות עם הממשלה נשארו ברמה של נימוסים, לא קיבלנו תשובות"

אירוע תמיכה בהקמת בית ספר קבוע ברח'מה (צילום: אורן זיו)
אירוע תמיכה בהקמת בית ספר קבוע ברח'מה (צילום: אורן זיו)

עם מי אתה בקשר בממשלה? עם משרד הפנים? עם רע"מ?
"לא, לא ממש בקשר עם משרד הפנים וגם לא עם רע"מ. עיקר הקשר נעשה דרך המועצה, רמת נגב. הלוואי שהם יצליחו לעזור לנו להתאחד איתם ולקבל הכרה וחיים נורמליים. לא יכול להבין למה זה לא קורה".

ביישוב השלישי המיועד להכרה והסדרה, רח'מה, הנמצא מסביב לירוחם, מדברים אחרת. תושבי רחמה הם בני שבט אל־עזאזמה שפונו לאזור בשנות החמישים מאזור מצפה רמון בידי צה"ל.

לתושבי רח'מה יש מערכת יחסים שונה עם המדינה מזו של תושבי ח'שם-זנה ועבדה: רבים מבני היישוב משרתים בצה"ל. יו"ר ועד היישוב, עודה זנון, שירת שלושים שנה כגשש וקצין בצה"ל. למרות זאת, הם סובלים מהצקה תמידית של הרשויות, כמו בשאר היישובים הלא-מוכרים.

רק לפני כשבועיים קיבל אחד התושבים צו הריסה ונאלץ להרוס לעצמו דיר עזים שבנה באופן בלתי-חוקי ביישוב. לטענת התושבים, בעקבות ההריסה, 12 עזים קפאו למוות מהקור באוויר הפתוח. עד כה לא התקבלה תגובת הרשות לאכיפה במקרקעין על האירוע.

רק לפני כשבועיים נהרס ביישוב דיר עיזים שנבנה באופן לא-חוקי, ולטענת התושבים, 12 עזים קפאו למוות מהקור באוויר הפתוח

רשות הבדואים הציעה בעבר להכיר ברחמה ולהסדיר אותו, והמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה ב-2014 תוכנית הכרה והסדרה ליישוב. לאחר מכן פורסם כי הרשות שינתה את דעתה והחלה להתנגד להסדרה בטענה שהיישוב שוכן בשטחי אש של צה"ל, אף שאלה אינם פעילים.

דיר עזים שנהרסה ביישוב רח'מה (צילום: תנועת מרקם אזורי)
דיר עזים שנהרסה ביישוב רח'מה (צילום: תנועת מרקם אזורי)

בעיריית ירוחם תומכים בהסדרת רח'מה מתוך מחשבה שהיא תיטיב גם עם ירוחם. ארגון "מרקם אזורי" שבו פעילים תושבים מירוחם ומרחמה מנסה לסייע לתושבי רחמה מול הרשויות ומבצע מפגשים, הפנינגים והפגנות, ונראה כי הפעילות הצליחה לרתום את עיריית ירוחם ותושביה לטובת הכרה ברח'מה. הארגון מנהל מאבק להקמת מבנה קבע לבית הספר ביישוב בנפרד מסוגיית ההסדרה, בינתיים ללא תוצאות.

המגורים ושטחי המרעה והחקלאות של רח'מה משתרעים כיום על כ-24,400 דונם, ולאחר ההסדרה אמורים להצטמצם לכ-10,000 דונם, כולל בתים וחלקות חקלאיות.

לדברי זנון: "בשטח עצמו עוד לא נעשה כלום, אבל יש פעילות מבחינת התכנון. היו כמה ישיבות, מדברים פר פרוייקט עם רשות הבדואים, עם נציגי הממשלה ועם האדריכלית של התכנון מחדש של היישוב. יש אווירה טובה ותחושה טובה ואני מעריך שנקבל את ההכרה"

מה אתם דורשים ומקווים לקבל מההכרה וההסדרה?
"זה ייתן לנו הרבה זכויות שאין לנו היום. יפסיקו לעשות הריסות של בתים, וזה העיקר. נקבל בתים קבועים, שנדע שהם העתיד של הילדים שלנו. נפסיד אדמה אבל השטח שנקבל מספיק לחקלאות ולמגורים שלנו. זה בתנאי שיתנו לנו לשמור על העדרים ובעלי החיים שלנו והחקלאות, אנחנו יישוב חקלאי לכל דבר".

"יש אווירה טובה ותחושה טובה ואני מעריך שנקבל את ההכרה. זה ייתן לנו הרבה זכויות שאין לנו היום. יפסיקו להרוס בתים, וזה העיקר. נקבל בתים קבועים, שנדע שהם העתיד שלנו"

היישוב הבדואי הלא מוכר רח'מה בנגב (צילום: אורן זיו)
היישוב הבדואי הלא מוכר רח'מה בנגב (צילום: אורן זיו)

"זה בעתיד. עכשיו, קודם כל, אנחנו מבקשים מרכז שירותים, בית ספר קבוע. אין לנו מרפאה, כל הרפואה שלנו בירוחם! מים, חשמל. מה שמגיע לכל אחד".

בשני היישובים האחרים אמרו שאצלם בינתיים לא מתקדם כלום, גם בתכנון.
"זה נכון. אנחנו היישוב הראשון מבין השלושה שהתחילו לדבר איתו מאז החלטת הממשלה".

"התוכנית פגומה והתושבים לא מוכנים לה"

התושבים בשניים מהכפרים מדווחים, איפוא, כי לא נעשה דבר, ומפנים את האצבע לרשויות, שטוענות שדברים כן מתקדמים. אלא שמשיחה עם בכירים בחברה הערבית-ישראלית שמכירים את הנושא עולה אפשרות שלישית: שתוכנית ההכרה תקועה בשני היישובים הללו בגלל שהתושבים עצמם ממסמסים אותה, בשל פגמים קשים בתוכנית שעלולים לפגוע בהם.

משיחה עם בכירים בחברה הערבית-ישראלית שמכירים את הנושא עולה אפשרות שלישית: שתוכנית ההכרה תקועה בשני היישובים הללו בגלל שהתושבים עצמם ממסמסים אותה, בשל פגמים קשים בתוכנית שעלולים לפגוע בהם

תוכנית ההכרה כוללת ויתור של הבדואים על מרבית השטח שבו הם חיים כיום, כולל המגורים הקיימים שלהם ואדמות חקלאיות, וכינוסם למגורי קבע בשטח הנותר.

ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד בעת ביקור ברהט, 6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד בעת ביקור ברהט, 6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

במהלך הדיונים על מתווה ההכרה וההסדרה, הצליחה שרת הפנים איילת שקד להכניס לתוכנית סעיף שרע"ם התנגדה לו: התושבים ביישובים שמיועדים להכרה יחתמו על הסכמה אישית לוותר על אדמותיהם ולעבור לבתי הקבע, ורק אם 70% מהם יחתמו – ההכרה תצא לפועל. המשמעות של הסעיף היא שרק אם 70% לפחות יסכימו לוותר על אדמתם היישובים יקבלו מענה לצרכיהם הבוערים.

התוכנית כוללת גם את הקמתה של עיר בדואית נוספת באזור, והתושבים ביישובים שיוכרו, וביישובים נוספים שיוכרו בעתיד, יוכלו להגר לאותה עיר עתידית. המשמעות היא שהתוכנית מגלמת בתוכה אפשרות שלא לכל תושבי היישובים שיקבלו הכרה יימצא מקום לגור בשטח שיושאר ליישוב.

יו"ר מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, עטייה אלעאסם, סבור שהכוונה לצמצם את היישובים ולהפקיע מהם את רוב שטחם הקיים, תוך דרישה מהתושבים לוותר על בתיהם ואדמותיהם כתנאי להסדרה, גורמת לתושבים שלא לשתף פעולה עם התוכנית. לפי אלעאסם, התנגדות התושבים היא זאת שתוקעת את התוכנית כרגע, יותר מאשר מחדל או איטיות בפעילותן של הרשויות.

"אנחנו חשבנו בהתחלה שרעיון ההכרה הוא רעיון טוב", אומר אלעאסם, "אבל הרשות להסדרת הבדואים היא חלק מרמ"י, וככה זה נראה. הממשלה הביאה עכשיו מתווה שאי אפשר לקבל, הם שמו את המקלות בגלגלים עוד לפני שהמכונית יצאה לדרך. אם הם נותנים ליישוב רק שליש מהשטח שיש לו עכשיו, ומצפים ש-70% יוותרו ויעזבו את הבתים והאדמות שלהם, הם מובילים אותם לעתיד שהוא עוד יותר גרוע ממה שיש לרהט. התושבים לא יסכימו".

"הממשלה שמה את המקלות בגלגלים עוד לפני שהמכונית יצאה לדרך. אם נותנים ליישוב רק שליש מהשטח , ומצפים ש-70% יוותרו ויעזבו את הבתים והאדמות, הם מובילים אותם לעתיד שהוא עוד יותר גרוע מרהט

אירוע תמיכה של תנועת מרקם אזורי בהקמת בית ספר קבוע ברח'מה (צילום: אורן זיו)
אירוע תמיכה של תנועת מרקם אזורי בהקמת בית ספר קבוע ברח'מה (צילום: אורן זיו)

למה ברח'מה התושבים מדווחים שהמתווה כן מתקדם? יו"ר ועד רח'מה אומר שהשטח שמשאירים להם מספיק, אתה לא מסכים איתו?
"הוא צודק לגבי רח'מה. אבל רח'מה זה סיפור אחר מח'שם-זנה ועבדה. ברח'מה יש תוכנית טובה, שבנו בשיתוף פעולה עם ירוחם, בירוחם עוזרים להם, והרוב המוחץ של האנשים שם אין להם תביעות על הקרקע".

למה הבדואים בחלק מהיישובים לא מוכנים לוותר על הקרקע, גם בשביל לגור במבני קבע, לקבל תשתיות ולהבטיח לעצמם עתיד טוב יותר?
"הם כן מוכנים. ברח'מה ובח'שם-זנה התושבים אמרו, אין לנו בעיה שתפנו את הבתים ונעבור לבניינים, אבל תשאירו לנו את האדמות. אנחנו חקלאים, רועי צאן, אנחנו חיים מהאדמות האלה. ממה נתפרנס אם לא יהיה לנו אותן?"

"התושבים אמרו, אין לנו בעיה שתפנו את הבתים ונעבור לבניינים, אבל תשאירו לנו את האדמות. אנחנו חקלאים, רועי צאן, אנחנו חיים מהאדמות האלה. ממה נתפרנס אם לא יהיה לנו אותן?"

"תסתכל גם על מה שהרשות רוצה לעשות עם השטח. לפי התוכנית, במקום הבתים והשדות של האנשים ייטעו עצים של קק"ל. למה? ואיך התושבים אמורים להסכים לזה?"

מה רע בנטיעות של עצים?
"אין בעיה עם נטיעות. נטיעות זה טוב לסביבה. חסר מקום בנגב לנטיעות, שאתם רוצים לנטוע דווקא על השטח של הבדואים בתוך יישובים קיימים? אם רוצים לנשל את האנשים ולשים במקומם עצים, מה האנשים אמורים להבין מזה? למה לא להשאיר את השטח למרעה, לחקלאות, לפרנסה, לבתים?"

כוחות הביטחון בהפגנת בדואים על רקע הנטיעות בנגב, 12 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)
כוחות הביטחון בהפגנת בדואים על רקע הנטיעות בנגב, 12 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

ולדעתך, בגלל שהתוכנית מיועדת לקחת מהתושבים את רוב השטח, הם ממסמסים אותה, ולכן היא מתרוממת רק ביישוב שבו תומכים בה?
"בדיוק, שם זה תקוע. ושם זה גם יישאר".

"זרעי הפורענות במתווה ההכרה בעבדה, רח'מה וח'שם זנה הם הדרישות המוקדמות, שלפחות 70% מהתושבים ייכנסו למרחב המצומצם שנקבע לכל יישוב, בלי לפתור את סוגיית הקרקע. זה תנאי בלתי אפשרי לבדואים", אומר הגאוגרף ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף בעמותת יוזמות אברהם ומומחה לסוגיות הקרקע ביישובים ערביים, "הכרה היא צעד חשוב ויש לברך על הכרה בכל כפר, אבל כאן מדובר בהכרה שקשה מאוד לברך עליה בלב שלם".

וזה מה שתוקע, לדעתך, את פיתוח שלושת היישובים כרגע?
"בוודאי. אין שום למידה מהנסיון של כפרים שהוכרו במועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר. ראינו שהם הוכרו אבל לא פותחו בגלל סוגיית הקרקע. התושבים מסתכלים החוצה ורואים שהם נדרשים לוותר על קרקע לפני שבכלל מתחילים לדבר איתם על תשתיות, וגם אחרי שהם מוותרים הקמת התשתיות מתעכבת".

מה הפתרון?
"המדינה חייבת להפריד בין סוגיית השירותים וסוגיית הקרקע. צריך להכיר קודם כל בכפרים הלא מוכרים, כולל שלושת אלה, ולספק להם את השירותים שמגיעים להם, ובו בזמן לנהל משא ומתן ולהיענות לתביעות הבעלות של התושבים בנפרד. שני מסלולים ולא אחד, ובוודאי שלא יהיו תלויים זה בזה".

"המדינה חייבת להפריד בין סוגיית השירותים והקרקע. צריך להכיר קודם כל בכפרים הלא מוכרים ולספק להם את השירותים שמגיעים להם, ובו בזמן לנהל משא ומתן ולהיענות לתביעות הבעלות של התושבים בנפרד"

"לצערי הממשלה לא למדה אפילו מהמלצות ועדת גולדברג ומציעה הרבה פחות ממה שהוועדה קבעה. הוועדה הציעה לתת לבדואים 50% מהקרקע בבעלות, ו-50% פיצוי נוספים כספי. הוועדה אמרה שהם לא פולשים ויש להם זיקה לקרקע, היתה שם גם אמירה מוסרית, וכיום גם היא לא נאמרת".

ד"ר תאבת אבו-ראס (צילום: יוזמות קרן אברהם)
ד"ר תאבת אבו-ראס (צילום: יוזמות קרן אברהם)

מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב נמסר בתגובה לכתבה: "הליך התכנון נעשה בשיתוף עם התושבים והוא לוקח כמה שנים בכל מקרה. בינתיים, בחודשים האחרונים ומאז החלטת הממשלה נשכרו חברות לתכנון שלושת היישובים וכבר נפגשו עם התושבים כמה פעמים".

עוד 1,982 מילים
סגירה