אף שמדובר באזור בעל חשיבות היסטורית, ארכאולוגית ודתית עצומה עבור כל שלוש הדתות המונותיאיסטיות – האתרים בטבריה העתיקה, המכונה גם "קיסריה של הגליל" – שם נקבע התנ"ך בנוסח המוכר לנו היום ובו ערכו חכמי הסנהדרין על פי המסורת את התלמוד הירושלמי לפני 2,000 שנה – הוזנחו במשך שנים רבות.
בטבריה העתיקה – המקום שבו בנה השליט הרומי הורדוס אנטיפס את ארמונו – אפשר למצוא גם כנסייה עתיקה, תיאטרון רומי ענקי ואת אחד המסגדים הקדומים ביותר בעולם.
במשך שנים, כאמור, האתרים הללו נותרו מוזנחים והרוסים, מכוסים עשב ואשפה ונתונים, לטענת מומחים, למעשי ביזה והשחתה. הניסיונות לשנות את המצב על בתוהו משום שהרשויות הארציות טוענות שהאתרים הללו נמצאים בשטחה המוניציפלי של טבריה.
אולם עתה, קבוצה של מתנדבים, בהובלת מכון כנרת לארכאולוגיה גלילית, החלה בניקיון האתרים ובגיוס כספים לטובת המשך עבודות השימור ולהעלאת המודעות הציבורית לאזור. אף שמצב האתר השתפר לאחרונה, ארכאולוגים טוענים כי על המדינה לקחת אחריות על האתר ולהכריז עליו כגן לאומי אחרת הוא ישוב ויתדרדר למצבו הקודם.
"אתרים בעלי חשיבות כזאת – כל עיר הייתה שמחה לעשירית ממה שיש כאן – הם באחריות המדינה, מפני שמדובר באתר מורשת לאומי, אם לא אתר מורשת עולמי"
לפי רשות העתיקות, כבר באפריל הקרוב הממשלה צפויה להחליט על הקמת גן לאומי חדש בטבריה. אולם, גופים וגורמים רשמיים אחרים החיוניים ליישום המהלך לא אישרו את דברי הרשות.
גם ארכאולוגים מובילים הביעו ספקנות אך הבהירו כי מדובר בחלון הזדמנויות נדיר, בו גם עיריית טבריה וגם רשות העתיקות פועלות יחד.
"אתר מורשת לאומית"
מומחים הביעו תקווה כי האתר יסייע למתג מחדש את טבריה, שתדמיתה הציבורית מושפעת מהסכסוכים המרים ולעתים אף אלימים בין תושביה החילוניים והדתיים.
"אתרים בעלי חשיבות כזאת – כל עיר הייתה שמחה לעשירית ממה שיש כאן – הם באחריות המדינה, מפני שמדובר באתר מורשת לאומי, אם לא אתר מורשת עולמי", אומרת ד"ר קטיה ציטרין־סילברמן, מרצה במכון לארכאולוגיה ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית.
"אם רוצים לקבל מושג על החשיבות של האתרים בטבריה, אפשר להשוות אותם לאלה של קיסריה ולקרוא להם 'קיסריה של הגליל'"
"אם רוצים לקבל מושג על החשיבות של האתרים בטבריה, אפשר להשוות אותם לאלה של קיסריה ולקרוא להם 'קיסריה של הגליל'", היא אומרת לזמן ישראל. "לא רק מפני שיש שם תיאטרון ואתרים עתיקים אחרים, אלא גם כי טבריה הוקמה על ידי הורדוס אנטיפס, בנו של המלך הורדוס [שבנה את קיסריה]".
טבריה הייתה מרכז קוסמופוליטי והעיר היהודית החשובה ביותר בארץ ישראל במשך דורות לאחר חורבן בית המקדש השני בירושלים בשנת 70 לספירה. האתרים הארכאולוגיים שנחשפו בעיר כוללים תיאטרון מהתקופה הרומית עם 7,000 מושבים, במה גדולה ונוף לכינרת. מדובר בתיאטרון הגדול והשמור ביותר מסוגו בישראל.
כמו כן, במקום נמצאים גם הארמון הענקי של הורדוס אנטיפס, מסגד, מהעתיקים ביותר בעולם, בית סוהר, בורות מים ובתי מרחץ – שמשמשים היום בית לדר רחוב – ועוד הרבה ממצאים מרשימים אחרים.
כמה מאבני הדרך של היהדות ושל השפה העברית הונחו כאן: מלוח השנה העברי המודרני דרך מערכת סימני הניקוד ועד נוסח המקרא המקובל; כתר ארם צובא – כתב היד העתיק ביותר של התנ"ך – ועוד.
"הורדוס אנטיפס הוא דמות חשובה מאוד בסיפור הנוצרי. הוא האיש שהוציא להורג את יוחנן המטביל", אמר הארכאולוג ערן מאיר לכאן חדשות בשנה שעברה. "אם 600 מיליון נוצרים, או רק חצי מהם, היו יודעים שככה נראה הארמון של הורדוס אנטיפס, אני חושב שזה היה קצת חורה להם".
יש עוד הרבה מה לחשוף בטבריה, אבל החפירות יוכלו להימשך רק אם האזור יטופל, אומרת ציטרין־סילברמן. זאת מפני שגילוי האתרים חושף אותם לפגעי מזג האוויר ולמעשי השחתה פוטנציאליים.
ליד העיר, באתר של כנסייה עתיקה על פסגת הר ברניקי, הופלו עמודי האבן והושחתו פסיפסים עתיקים, ככל הנראה על ידי חרדים קיצונים. אם לא ייעשה דבר כדי לשמר ולתחזק את האתרים, יהיה צורך לכסות את חלקם עד להיווצרות תנאים שיאפשרו לצרפם לגן לאומי.
"אם יוקם גן לאומי, ותהיה שמירה 24 שעות ביממה ושום משוטט לא יעבור לגור שם – כמובן שניתן יהיה לחשוף את הכנסייה ולהציג אותה שוב לציבור"
כיסוי כזה כבר בוצע באתר ארכאולוגי כנסייתי אחר. האתר כוסה כדי להגן עליו, אומר ד"ר מוטי אביעם, מנהל מכון כנרת לארכאולוגיה גלילית. כשהאתר – בית מרחץ – נחשף לראשונה, היה בו פסיפס יפהפה של אריות, הוא מספר.
אבל אז, "כל ילד בטבריה בא ולקח חמש אבנים כדי לשחק איתן", וכבר לא נשאר הרבה מהפסיפס. "לכן הכנסייה מכוסה. אם יוקם גן לאומי, ותהיה שמירה 24 שעות ביממה ושום משוטט לא יעבור לגור שם – כמובן שניתן יהיה לחשוף את הכנסייה ולהציג אותה שוב לציבור".
בשימור הכנסייה החשופה, מוסיף אביעם, הושקע כסף רב. אולם מדרכי העץ שהונחו סביבה נשרפו בסופו של דבר על ידי ונדליסטים שזהותם אינה ידועה, לדבריו. ציטרין־סילברמן אומרת כי במקרים רבים גונבים בתוך שבועות את הגדרות המוצבות כדי להגן על האתרים האלה, מה שמותיר אותם חשופים לכל פגע.
"אתר בגודל כזה דורש מאמצי תחזוקה רבים, גינון וגדרות. היעדרם של אלה, יחד עם תופעה של השלכת אשפה מתמשכת לידם, גורמים לנזק ובלתי ראויים", היא אומרת.
טבריה מונה היום כ־45 אלף תושבים וידועה כמקום אפרורי למדי. הבנייה בה לא מתחשבת במיקומה הציורי על מדרון המשקיף על אחד האגמים המפורסמים ביותר בעולם. עיריית טבריה, שראשיה התחלפו לעתים קרובות בעשור האחרון, טוענת שהיא לא מסוגלת כלכלית לדאוג לתחזוקת האתרים הארכאולוגיים.
במהלך השנים, כשהוקצו לעירייה כספים לתחזוקת האתרים, אומר אביעם, בעלי חוב תבעו את הכסף ראשונים, או שחברי מועצה חרדים הפנו אותו למטרות אחרות. "במהלך מגפת הקורונה טבריה הבינה שהיא לא יכולה להסתמך רק על תיירים מחו"ל ועל עולים לרגל נוצרים או על העיר המודרנית ועל מה שיש לה להציע היום, שלמרבה הצער זה לא הרבה", אומרת ציטרין־סילברמן.
"נהפוך את טבריה לקיסריה"
מנכ"ל רשות העתיקות אלי אסקוזידו אמר לזמן ישראל כי הגופים הרלוונטיים הסכימו להשקיע במקום 70 מיליון שקלים, בפריסה לחמש שנים, כדי להפוך את המקום לגן לאומי חדש. לדבריו, הוא דיבר עם לא מעט גורמים ממשלתיים, עירוניים ואחרים, וקיבל הבטחה כי ההחלטה תאושר זמן קצר אחרי חג הפסח, בסוף אפריל.
"אנחנו נהפוך את האתר הזה לאתר בינלאומי ולגן לאומי. נהפוך את טבריה לקיסריה, פחות או יותר", הוא הכריז, והעריך כי האתר ימשוך שלושה מיליון מבקרים מדי שנה.
אסקוזידו הוסיף כי התוכנית זוכה לתמיכתם של ראש עיריית טבריה הנוכחי בועז יוסף, שר התרבות חילי טרופר, משרד התיירות, לשכת ראש הממשלה ורשות הטבע והגנים, וכי היא מקודמת על ידי מנכ"לית הרשות רעיה שורקי ומנהל אגף שימור ופיתוח זאב מרגלית.
מלשכתו של השר טרופר נמסר בתגובה: "נכון יהיה מצד מדינת ישראל להוביל תוכנית מקיפה לפיתוח ושימור האתר. המשרד יתמוך בכל מהלך שכזה". אולם, רשות הטבע והגנים – הגוף שמוסמך להכריז על גנים לאומיים ואחראי לתחזוקתם – סירבה לאשר את טענותיו של אסקוזידו.
רשות הטבע והגנים טוענת כי בפגישות שנערכו בחודשים האחרונים עם עיריית טבריה וגורמים ברשות העתיקות לא הוכחו חשיבותם ההיסטורית של האתרים והפוטנציאל התיירותי
מנהל מחוז צפון ברשות גיא אילון אמר לזמן ישראל כי צריך לבחון את הפוטנציאל התיירותי של האתר לפני שמקבלים כל החלטה בנוגע להפיכתו לגן לאומי. לדבריו, בפגישות שנערכו בחודשים האחרונים עם עיריית טבריה וגורמים ברשות העתיקות לא הוכחו חשיבותם ההיסטורית של האתרים והפוטנציאל התיירותי שלהם. "דיברו על חשיבות האתר במונחים כלליים בלבד".
לדבריו, רשות הטבע והגנים הציעה לשכור מתכנן חיצוני שיבחן את הפוטנציאל של האתר ויחליט אם כדאי להפוך אותו לגן לאומי. אילון העריך כי שמאות כזאת תעלה כ־200 אלף שקלים והוסיף שהרשות מוכנה לספק שליש מהסכום. לדבריו, ההצעה לא זכתה לתגובה מצד רשות העתיקות או עיריית טבריה.
דוברות רשות הטבע והגנים סירבה להתייחס לאפשרות שהממשלה תקבל בקרוב החלטה בנושא ומסרה כי כל החלטה לגבי עתידו של האתר תוכל להתקבל "רק באמצעות שיח מתואם ומשותף בין הרשויות הרלוונטיות".
למרות שאביעם מעיד על עצמו שאופטימיזם "הוא שמי השני", הוא מטיל ספק בכך שהמאמצים הללו יישאו תוצאות משמעותיות. "כל פעם שיש דיווחים בתקשורת [על ההזנחה באתר] – מנקים אותו, אבל לא ממשיכים לדאוג לו בטווח הארוך", הוא אומר.
אהרוני אמיתי ממכון כנרת מאשים את רשות הטבע והגנים ב"גרירת רגליים" מתוך "קוצר ראייה או פחדנות" ובהעדפת שיקולים של רווח על פני שימור
עמיתו ממכון כנרת, אהרוני אמיתי, מאשים את רשות הטבע והגנים ב"גרירת רגליים" מתוך "קוצר ראייה או פחדנות" ובהעדפת שיקולים של רווח על פני שימור. הוא גם מאשים את לשכתה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בהיעדר דאגה מספקת לנושא, בשעה שחלון ההזדמנויות הנוכחי עלול להיסגר בקרוב.
כשפנינו למשרד להגנת הסביבה לקבלת תגובה, הפנו אותנו לרשות הטבע והגנים. "החזון וכל התוכניות [לגן לאומי] כבר קיימים ומונחים על השולחנות של משרדי ממשלה רבים כבר שנים ארוכות. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש", אומרת ציטרין־סילברמן.
"כרגע אני אופטימית כי בזכות המגפה נוצרה הזדמנות נדירה שבה האינטרסים הפוליטיים רדומים יחסית", היא מסכמת. "אם נחכה עד שגורמים שונים ירצו שוב לקצור את הקרדיט בלי לעשות שום דבר בפועל, זה אף פעם לא יקרה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם