בית הנבחרים של ארצות הברית דחה תיקון שנועד להפסיק את הסיוע לישראל, אף שכמעט מחצית מחברי המפלגה הדמוקרטית תמכו בו, נתון המשקף את הקרע המעמיק בין המפלגה לישראל.

בית הנבחרים דחה את ההצעה ברוב של 314 מתנגדים מול 104 תומכים. את התיקון להצעת חוק התקציב של מחלקת המדינה הגיש חבר בית הנבחרים הרפובליקאי היוצא תומאס מאסי מקנטקי.

לצד מאסי, שהיה הרפובליקאי היחיד שתמך בהצעה, הצביעו בעדה 103 דמוקרטים. מדובר בשינוי חד לעומת שנים קודמות, שבהן הצעות חוק התומכות בישראל אושרו כמעט פה אחד. האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית פועל להפסקה מוחלטת של הסיוע הצבאי לישראל, בעוד הממסד המפלגתי מבקש להגביל אותו לנשק הגנתי בלבד.

48% מהדמוקרטים תמכו בתיקון, אך הנתון היה נמוך מהערכות שלפיהן עד 150 מהם עשויים להצביע בעדו. מספר התומכים היה צפוי להיות גבוה יותר משום שהיה ברור שההצעה תידחה, וכך יכלו דמוקרטים להצביע נגדה של ישראל בלי השלכות מעשיות על המדיניות.

עם זאת, דמוקרטים רבים הסתייגו מהיקפו הרחב של התיקון והצביעו נגדו, אף שממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו אינה פופולרית במפלגה.

מטוס קרב מסוג F-35 אדיר (צילום: לוקהיד מרטין )

מאסי, שמרן תקציבי המתנגד לכל סיוע חוץ, אמר כי פעל גם על רקע מספר הנפגעים בתקיפות ישראל נגד חמאס בעזה. "היו 70 אלף נפגעים בעזה, ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיות חלק מזה", אמר בדיון, בלי להבחין בין אזרחים ללוחמים.

התיקון היה אוסר להשתמש בכספים מהצעת התקציב לטובת ישראל וחוסם את הסיוע הביטחוני השנתי בסך 3.3 מיליארד דולר שמעניקה וושינגטון לישראל.

גם אילו אושר בבית הנבחרים, ההצבעה הייתה בעיקר סמלית, שכן התיקון היה נדרש לעבור גם בסנאט ולהתגבר על וטו כמעט ודאי של הנשיא דונלד טראמפ, שהפך את התמיכה בישראל לעיקרון מרכזי במדיניות החוץ שלו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Evelyn Hockstein / POOL / AFP)

הסוגיה פילגה גם את הנהגת הדמוקרטים. מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, האקים ג'פריס מניו יורק, אמר כי יתנגד לתיקון משום שהוא "רחב מדי". לעומתו, הדמוקרטית מספר שתיים בבית הנבחרים, קתרין קלארק ממסצ'וסטס, הודיעה כי תתמוך בו. "אסור לנו להעניק המחאה פתוחה לסיוע צבאי למדינה שאינה פועלת בהתאם לחוק, לאינטרסים ולערכים של ארצות הברית", אמרה.

חברת הכנסת שרן השכל עתרה לבג"ץ נגד יושב ראש ועדת הכנסת אופיר כץ, ועדת הכנסת והכנסת, בדרישה להורות על כינוס דחוף של הוועדה לפני פיזור הכנסת.

השכל מבקשת כי הוועדה תדון בבקשתה להתפלג מסיעת הימין הממלכתי, תקווה חדשה, ולהכיר בה כסיעת יחיד בהתאם לחוק הכנסת. בעתירה התבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי וצו ביניים, ולקבוע דיון דחוף ביותר לנוכח פיזורה הקרוב של הכנסת.

יושבת ראש ועדת החינוך של הכנסת שרן השכל בדיון של הוועדה, 29 בנובמבר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

דובר צבא איראן אמר כי אם התקיפות האמריקאיות יימשכו, המלחמה תתרחב לזירות חדשות, כך דווח בכלי התקשורת הממלכתיים. בנוסף אמר כי טהרן לא תאפשר התערבות אמריקאית במצר הורמוז, שאותו הגדיר "קו אדום".

הדובר הזהיר כי אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יממש את איומיו לתקוף תשתיות באיראן, טהרן תתקוף תשתיות ברחבי האזור.

הממשלה הודיעה כי אישרה הלילה רפורמה מקיפה במערך השיקום של פצועי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, ואימצה את המלצותיה של ועדה ציבורית שהוגשו בחודש שעבר. זאת, על רקע אזהרות שלפיהן המערך הקיים עלול לקרוס בשל העלייה החדה במספר הנפגעים מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שהובילה למלחמה רב־זירתית.

מסוק מפנה פצוע שנפגע מטיל נ"ט של חזבאללה בכפר יובל לבית החולים זיו, שם נקבע מותו, 14 בינואר 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

במסגרת הרפורמה יהפוך אגף השיקום במשרד הביטחון לרשות לאומית, שתזכה לתוספת כוח אדם ותקציבים ולעצמאות רבה יותר. התוכנית כוללת גם צמצום הבירוקרטיה, שילוב בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות אחרות, והרחבת שירותי השיקום ובריאות הנפש.

לכל פצוע יוצמד מנהל תיק אישי שירכז את הטיפול בו ואת זכויותיו, הליכי ההכרה והזכאות יקוצרו, בני המשפחות יקבלו תמיכה נפשית מורחבת ומערכת אוטומטית חדשה תעדכן את הנפגעים באופן יזום בזכויותיהם.

"התוכנית שאישרנו תעניק להם מעטפת תמיכה רחבה ומקיפה", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "פצועינו יצאו לקרב כדי להגן על המדינה, ואנחנו נלחמים למענם ולמען שיקומם. זו אינה רק חובתנו המוסרית, זו חובתנו הלאומית".

שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי "החלטת הממשלה היום היא רפורמה היסטורית שהובלנו במערך השיקום של פצועי צה"ל וכוחות הביטחון. היא משנה מן היסוד את האופן שבו מדינת ישראל מטפלת בפצועים. האחריות שלנו כעת היא ליישם את ההחלטות במלואן".

ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש עם פצועים במרכז הרפואי שיבא, 1 בפברואר 2024 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

ההחלטה התקבלה לאחר שמשרד הביטחון הזהיר בתחילת החודש כי מערך השיקום מתקשה להתמודד עם זרם הנפגעים חסר התקדים מהמלחמה.

לפי המשרד, כ־26,200 פצועי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון פנו לקבלת טיפול מאז פרוץ המלחמה, וכ־65% מהם מתמודדים עם פגיעות נפשיות. מספרם הכולל של נכי צה"ל וכוחות הביטחון המטופלים בידי המשרד צפוי לעבור את רף ה־90 אלף ב־2026 ולהגיע לכ־100 אלף עד 2028.

יום לאחר ששופט בג"ץ עופר גרוסקופף הורה להקפיא בצו ארעי את החוק למניעת מעצר משתמטים חרדים משירות צבאי, הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ הורה הבוקר למדינה להגיש בתוך שלושה חודשים הודעת עדכון על מצב האכיפה – הן בהיבטים הפליליים והן בהיבטים הכלכליים – של חובת גיוס תלמידי הישיבות, ושלילת הטבות כלכליות ממשתמטים חרדים.

זאת במסגרת החלטת ביניים שניתנה בהליך ביזיון בית משפט, בעתירות של גורמים שונים שבהן ניתן כבר פסק דין, המורה למדינה לפעול בהתאם לחקיקה הכללית המחייבת חובת גיוס לכלל האוכלוסייה, ושמכוחה הדין מחייב גם שלילת הטבות כלכליות ממי שאינם מתייצבים להליכי גיוס ומיון.

ההרכב המורחב הדן בבקשת ביזיון בית המשפט בהקשר זה כולל את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ואת השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר וגרוסקופף עצמו.