ד"ר אלה שפירו הייתה חלק מהצוות הרפואי שטיפל בנפגעי צ'רנוביל, האסון הגרעיני החמור ביותר שידע עד כה העולם. תאונה בכור מספר 4 – שהתפוצץ והתלקח ב־1986 – הביאה לשחרור חומר רדיואקטיבי לאטמוספירה של כדור הארץ בכמות גדולה פי 400 מפצצת האטום שהוטלה על הירושימה.
שפירו, רופאת ילדים, המטולוגית ומומחית להשפעות רפואיות של קרינה רדיואקטיבית, פיתחה מוצרים רפואיים נוגדי קרינה במנהל המזון והתרופות האמריקאי במשך 20 שנה. עתה היא מזהירה בריאיון לזמן ישראל כי המלחמה באוקראינה עלולה להציב איום גדול יותר על העולם מזה שגרם צ'רנוביל.
התקפות פגזים או טילים על ליבת אחד או יותר מ־15 הכורים שבארבע תחנות הכוח הגרעיניות הפעילות של אוקראינה עלולה לחולל אסון בקנה מידה עצום. "אנחנו לא יודעים כמה קרינה תשתחרר למעשה. הרס ליבה של כור יכול להיות צ'רנוביל מספר שתיים, או שהוא יכול להיות החרפה של תרחיש צ'רנוביל", אומרת שפירו.
"אנחנו לא יודעים כמה קרינה תשתחרר למעשה. הרס ליבה של כור יכול להיות צ'רנוביל מספר שתיים, או שהוא יכול להיות החרפה של תרחיש צ'רנוביל"
"אנחנו לא נראה רק תסמונות של קרינה חריפה וכוויות קרינה. אם אחד הכורים ייפגע, אנשים יסבלו מכוויות קרינה וכוויות חום", היא אומרת. ב־24 בפברואר רוסיה פלשה לאוקראינה וכבשה את הכור המושבת בצ'רנוביל.
בתחילת חודש מרץ, יושב ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי אמר ש"מערכת ניטור הנתונים מרחוק שהותקנה בתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל הפסיקה לעבוד", כך דיווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP.
בספרה "רופאה בכוננות: עובדת חירום בצ'רנוביל, פליטה יהודייה, מומחית לקרינה", שפירו מתארת כיצד הקהילה הרפואית באוקראינה לא הייתה ערוכה להתמודד עם התאונה בצ'רנוביל. כרופאה צעירה בקייב היא לא קיבלה שום הדרכה איך לטפל בילדים שזרמו לבית החולים שלה אחרי שנחשפו לקרינה.
כיום, הידע הרפואי קיים ופותחו פרוטוקולים ואמצעי נגד לטיפול בקרינה. הבעיה היא שתנאי המלחמה יקשו את יישומם במקרה הצורך. יש מי שמשערים שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מורה על תקיפת אזורי תחנות הכוח האוקראיניות כאמצעי "להציב איום גרעיני מבלי להציב איום גרעיני".
עם זאת, נראה שהרוסים מנסים להשיג שליטה על אספקת החשמל של אוקראינה כדי לנתק את הזרם לבתים ולמתקני התעשייה כאמצעי אסטרטגי להכנעתה. ב־24 בפברואר, כאמור, השתלט הצבא הרוסי על תחנת הכוח המושבתת בצ'רנוביל, אותה מאיישים כ־200 אנשי צוות טכני.
ב־3 במרץ כבשו הרוסים גם את תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביותר באירופה בזפוריז'יה שבדרום אוקראינה. זפוריז'יה אחראית לחמישית מייצור החשמל השנתי באוקראינה
ב־3 במרץ כבשו הרוסים גם את תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביותר באירופה בזפוריז'יה שבדרום אוקראינה. זפוריז'יה אחראית לחמישית מייצור החשמל השנתי באוקראינה. אנרגיה גרעינית מהווה כמחצית מתמהיל האנרגיה הכולל של המדינה.
הפגזה כבדה של הרוסים בזפוריז'יה הביאה להתלקחות שריפה בתחנת הכוח. למרבה המזל נפגע רק בניין מנהלה. הכורים – וחלקים מרכזיים אחרים של התחנה – נותרו ללא פגע וממשיכים לפעול באופן מלא. לא אותרה במקום כל דליפת קרינה.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הודיעה כי קיבלה דיווחים על פגיעת פגזי ארטילריה בכור מחקר גרעיני במכון ללימודים גבוהים ליד חארקיב, "ללא השלכות של קרינה".
על פי דיווחים, הרוסים מתקדמים כעת לעבר תחנת הכוח הגרעינית ביוז'נואוקראינסק שבדרום אוקראינה, 120 קילומטרים מצפון לעיר הנמל מיקולאייב. כשהחלו ההפגזות בזפוריז'יה, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי פנה למנהיגי מדינות המערב ולסבא"א וביקש את עזרתם כדי להבטיח שלא יתרחש אסון גרעיני.
"אם יהיה פיצוץ – זה יהיה הסוף של כולם. הסוף של אירופה. פינוי של אירופה", התריע זלנסקי. "רק פעולה מיידית של אירופה תוכל לעצור את הכוחות הרוסיים. אל תאפשרו את מותה של אירופה מאסון בתחנת כוח גרעינית", הוא אמר.
שפירו אומרת כי לא ניתן לדעת לאיזה מרחק ובאילו כיוונים עלולה להתפשט קרינה גרעינית. הדבר תלוי בתנאי הרוח והגשם. הקרינה מצ'רנוביל הגיעה לחלקים גדולים מצפון וממרכז אירופה, ואף הרחיקה עד אירלנד – וניתן היה לאתר אותה שנים רבות אחרי האסון.
אף על פי שהופקו לקחים חשובים אחרי התאונות הגרעיניות שהתרחשו בצ'רנוביל, באי שלושת המילין ובפוקושימה, תוכניות הבנייה של תחנות הכוח הגרעיניות החדשות יותר, או התכנון החדש של התחנות הישנות יותר, לא בהכרח מביאות בחשבון אפשרות של מלחמה כוללת.
"צ'רנוביל ואסונות קודמים אחרים היו תאונות או תוצאה של אסונות טבע. מלחמה היא מעשה ידי אדם", אומרת שפירו, שחוששת לא רק מפגיעה ישירה בליבה של כור. "אם משהו יפגע בקרקע שהיא כבר רדיואקטיבית, זאת יכולה להיות בעיה גדולה. נחיתה של טיל ב'יער האדום' תהיה מסוכנת ביותר", היא אומרת.
"היער האדום" הוא שטח בן 10 קמ"ר סביב תחנת הכוח צ'רנוביל, שנמצא ב"אזור ההרחקה". עצי האורן בו ספגו רמות קרינה כה גבוהות שצבעם הפך לאדמדם. דחפורים שפעלו באזור כדי לנקות אותו אחרי האסון קברו את הצמחייה המזוהמת מתחת לאדמה.
"כבר שמענו שטנקים רוסיים פיזרו אדמה רדיואקטיבית כשנכנסו לצ'רנוביל ורמות הקרינה עלו – אבל עדיין לא לרמות מסוכנות", אומרת שפירו.
כמו רבים אחרים, שפירו חוששת גם מהאפשרות שתתרחש תאונה בעקבות תנאי הלחץ שבהם עובד כעת הצוות בתחנות הכוח האוקראיניות. תחנות הכוח עדיין מופעלות על ידי צוות העובדים האוקראיני, אבל תחת פיקודו של הצבא הרוסי.
"עבודה בתחנת כוח גרעינית מלחיצה גם בתנאים רגילים. למלחמה ודאי יש השפעה פסיכולוגית קשה על מי שמנסים לאבטח את האתרים האלה"
"הכוחות הרוסיים לא מאומנים לנהל את תחנות הכוח האוקראיניות", מציינת שפירו, "עבודה בתחנת כוח גרעינית מלחיצה גם בתנאים רגילים. למלחמה ודאי יש השפעה פסיכולוגית קשה על מי שמנסים לאבטח את האתרים האלה.
"הם ודאי עובדים משמרות ארוכות, נתונים בלחץ ודואגים למשפחות שלהם. מעידות בריכוז עלולות להוביל לטעויות. ותחת התקפה, אחד הכורים עלול להישאר ללא השגחה כשאנשים ירוצו לתפוס מחסה", היא אומרת.
על פי דיווחים, סבא"א הביעה דאגה רבה לנוכח ההתרחשויות בזפוריז'יה. אוקראינה דיווחה כי הרוסים ניתקו את רוב אמצעי התקשורת בין האתר לגוף הממשלתי המפקח עליו ולשאר העולם.
המצב באוקראינה נעשה קשה מיום ליום, עם תשתיות הרוסות וערים נצורות. יותר מ־900 יישובים מנותקים ממים, חשמל וחימום. שפירו חוששת כי הידע שהושג בטיפול בחשיפה לקרינה ובפיתוח המוצרים הרפואיים לא יועיל במקרה של אירוע גרעיני – בין אם ינבע מתקלה, מהתקפה על ליבה של כור או משימוש בנשק גרעיני.
"זאת מלחמה, שטח לא נודע. בתי חולים מופצצים, האספקה הרפואית במדינה הולכת ואוזלת. אנשים לכודים והתנועה מוגבלת", אומרת שפירו. "לפחות בצ'רנוביל יכולנו למיין את הנפגעים ולפנות אנשים", היא אומרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם