נכון לעכשיו, לא ברור מה יקרה להסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן. מוקד המחלוקת הוא הסנקציות שהכריזה ארצות הברית על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה.

לפני עשרה ימים דרש שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב במפתיע, כתנאי חתימה על ההסכם, כי הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה לא יגבילו את המסחר בין מוסקבה לטהרן.

בעקבות הדרישה הזו הופסקו המגעים בווינה, כשכל משלחת חוזרת לארצה, למה שהוגדר על ידי האיחוד האירופי "הפסקה טכנית".

האיראנים, שנלחצו מאוד מהדרישה הרוסית וחששו לטרפוד ההסכם, שלחו מייד את שר החוץ חוסיין אמיר עבדולחיאן למוסקבה כדי לדבר על ליבם של הרוסים. בתום הפגישה הכריז לברוב כי רוסיה קיבלה התחייבות אמריקאית שהסנקציות לא יושתו עליה, ורמז שמבחינת מוסקבה הדרך להסכם סלולה.

האיראנים, שנלחצו מאוד מהדרישה הרוסית וחששו לטרפוד ההסכם, שלחו מייד את שר החוץ חוסיין אמיר עבדולחיאן למוסקבה כדי לדבר על ליבם של הרוסים

אלא ששעות אחר כך וושינגטון שיגרה מסר שונה. "ארצות הברית לא תגביל את פעילותן של חברות רוסיות הקשורות להסכם הגרעין בלבד", אמר דובר משרד החוץ נד פרייס. כלומר, נראה שרוסיה מפרשת את מכתב ההתחייבות האמריקאי בצורה רחבה – פרשנות שספק אם תתקבל בעין יפה בוושינגטון.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ושר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולחיאן במוסקבה, רוסיה, 15 במרץ 2022 (צילום: Russian Foreign Ministry Press Service via AP)

הבדלי הגישות נובעים מהעובדה שעל פי ההסכם, חברות רוסיות יהיו אחראיות להוציא את האורניום המועשר לרמות גבוהות משטח איראן. בנוסף, לאיראן יהיה מותר לרכוש רכיבים ומוצרים מרוסיה וסין הקשורים למרכיבים האזרחיים של פרויקט הגרעין. וושינגטון מתכוונת לזווית הצרה הזו, בעוד שהתרגום הרוסי לסעיף הזה בהסכם הוא כי מדובר בכל המסחר בין רוסיה לאיראן.

חיזוק לעמדה האמריקאית ניתן לראות בדברים שאמר שלשום (שלישי) ראש סוכנות הגרעין של האו"ם רפאל גרוסי בריאיון לתחנת הטלוויזיה הצרפתית France 24, ובמהלכו הודה כי קיימים פערים בין הצדדים שצצו רק בשבוע האחרון וקשורים בפלישה הרוסית לאוקראינה.

איראן מבחינתה מצדדת בעמדה הרוסית, אם כי היא מבינה היטב שמי שמחזיקה כאן את הקלפים היא ארצות הברית ולכן ההצהרות של שר החוץ האיראני מתונות יחסית. לא בכדי הוא מיהר להתקשר ממוסקבה לעמיתו הסיני, במטרה לחזק את המשולש איראן-רוסיה-סין בהקשרי ההסכם התקוע.

איראן מבחינתה מצדדת בעמדה הרוסית, אם כי היא מבינה היטב שמי שמחזיקה כאן את הקלפים היא ארצות הברית ולכן ההצהרות של שר החוץ האיראני מתונות יחסית

משחק הפינג פונג הזה בין ארצות הברית לרוסיה מציב את האיראנים בעמדה לא נוחה. בראייתם, ההסכם סגור ברובו והוא משרת את האינטרס האיראני, למעט נושאים טכניים בנספח הכלכלי. המחלוקת העיקרית הייתה ונותרה קצב הסרת הסנקציות על איראן, אם כי שני הצדדים לא מגדירים אותה קריטית.

ראש סאב"א רפאל גרוסי, מימין, בדיונים עם שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולחיאן, משמאל, בטהרן, 5 במרץ 2022 (צילום: AP Photo)

איראן לא נסוגה מהדרישה להסרה גורפת של הסנקציות על הגופים הכלכליים, בעוד ארצות הברית דורשת לעשות זאת במדורג, ככל שאיראן תגלה רצינות במימוש ההסכם ותאפשר גישת פקחים לאתרים המוסכמים.

עניין הסרת הסנקציות על משמרות המהפכה אמנם עדיין נמצא על השולחן, אבל גם האיראנים מבינים שזה לא יקרה בשלב הזה. להיפך, מבחינת וושינגטון גמישות בהקשר הזה יכולה לסכל את ההסכם כולו, כשהקולות המתנגדים להסכם בתוך הקונגרס הולכים ומתרבים – כולל מספר חברים מהמפלגה הדמוקרטית שהצטרפו לביקורת על ריכוך העמדות האמריקאיות.

עניין הסרת הסנקציות על משמרות המהפכה אמנם עדיין נמצא על השולחן, אבל גם האיראנים מבינים שזה לא יקרה בשלב הזה. להיפך, מבחינת וושינגטון גמישות בהקשר הזה יכולה לסכל את ההסכם כולו

בדיוק בהקשר הזה האיראנים כדרכם קשובים מאד לנעשה סביב, ומגיבים במהירות.

אתמול (שלישי) הם שחררו את שני האזרחים הבריטים-איראנים שהיו עצורים במדינה בשנים האחרונות. שניהם עזבו את איראן אתמול.

נזאנין זאגרי-רטקליף נעצרה ב-2016, אחרי שהגיעה לחופשה משפחתית באיראן עם בתה שהייתה אז בת שנתיים. כל המאמצים הבריטיים לשחרר אותה לא צלחו בשל טענה איראנית כי פגעה בערכי המהפכה. העצור השני, אנושה אשורי, נעצר בטענה כי הוא סוכן מוסד.

תמונת ארכיון של נזאנין זאגרי-רטקליף (צילום: Family of Nazanin Zaghari-Ratcliffe via AP)

על פי דיווחים בבריטניה, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון הורה להעביר בתמורה לשחרורן של השתיים 500 מיליון דולר לממשלת איראן כחלק מחוב בין שתי המדינות שהוחזק בבנקים בריטיים. שני הצדדים לא הגיבו לפרסומים הללו – מה שמחזק את ההערכה כי הכספים אכן היו חלק מההסכם.

על פי דיווחים בבריטניה, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון הורה להעביר בתמורה לשחרורן של השתיים 500 מיליון דולר לממשלת איראן כחלק מחוב בין שתי המדינות שהוחזק בבנקים בריטיים

נזכיר כי במהלך השיחות בווינה בחודשים האחרונים, איראן דרשה – וקיבלה – כספים שהוקפאו בבנקים בקוריאה הדרומית כחלק מהתמריץ האמריקאי להמשיך בדיונים.

עכשיו כשברור לכל הצדדים כי מדובר בישורת האחרונה, נשאלת השאלה האם האיראנים יסכימו לדון ישירות מול האמריקאים? דיפלומט מערבי אמר בהקשר הזה לעיתון "וול סטריט ג'ורנל": "בשלב הזה, זה כבר לא משנה. את מה שנותר, ניתן לסכם בין איראן לארצות הברית מוושינגטון וטהרן. הבעיה היא במוסקבה כרגע, וגם זה נראה פתיר".