גרטרוד גולדהבר במשרדה (צילום: אוסף גרטרוד ס. גולדהבר, מכון ליאו בק)
אוסף גרטרוד ס. גולדהבר, מכון ליאו בק

היהודייה שברחה מהנאצים והפכה לחוקרת מובילה בארה"ב

המדענית גרטרוד שרף גולדהבר עשתה את הבלתי אפשרי כמעט והשלימה דוקטורט בפיזיקה כאישה וכיהודייה בזמן התחזקותו של אדולף היטלר ● היא נמלטה ללונדון ולאחר מכן לארה"ב – והפכה כנגד כל הסיכויים לחוקרת אמריקאית ידועה ולפעילת זכויות נשים ● "ילדות צעירות צריכות לדעת שהן יכולות ומסוגלות להפוך למדעניות"

אביה של גרטרוד שרף גולדהבר רצה שבתו תלמד משפטים, אך היא סירבה בטענה שהיא "רוצה להבין ממה עשוי העולם", כך מספר בנה, פרד.

אותו עולם באמת העניק לה הזדמנויות רבות אבל גם הציב בפניה מכשולים כבירים. גולדהבר, ילידת גרמניה, התבגרה בזמן שאדולף היטלר עלה לשלטון, אבל ניצלה ובסופו של דבר הפכה לפיזיקאית הראשונה במעבדה הלאומית של ארצות הברית בברוקהייבן והפיזיקאית השלישית בהיסטוריה באקדמיה הלאומית למדעים.

חביב תרם לאחרונה את הארכיון של אימו למכון ליאו בק, ובעוד זמן קצר כל מי שירצה לעיין במסמכיה יוכל לעשות זאת במרכז להיסטוריה יהודית במנהטן. המסמכים – אותם אפשר יהיה למצוא בחדר הקריאה על שם ליליאן גולדמן – הם האוסף הגדול ביותר של המרכז השייך למדענית.

"המסמכים מתארים איך היו עבורה ועבור היהודים האחרים החיים בגרמניה בתקופה ההיא. אחר כך היא מתארת עם מה נאלצה להתמודד כשהגיעה לכאן, לארצות הברית", אומר פרד גולדהבר בריאיון לזמן ישראל מביתו בלונג איילנד.

פרד וסוזן גולדהבר (צילום: באדיבות סוזן גולדהבר)
פרד וסוזן גולדהבר (צילום: באדיבות סוזן גולדהבר)

בין 160 ארגזי הארכיון, ניתן למצוא את המחקר של גולדהבר בנושא ההיתוך הגרעיני שערכה בשנות ה־40, כמו גם תיעוד של מאמציה לקדם נשים בתחומי המתמטיקה, מדע, טכנולוגיה והנדסה

בין 160 ארגזי הארכיון, ניתן למצוא את המחקר של גולדהבר בנושא ההיתוך הגרעיני שערכה בשנות ה־40, כמו גם תיעוד של מאמציה לקדם נשים בתחומי המתמטיקה, מדע, טכנולוגיה והנדסה. כמו כן, אפשר למצוא מחברות וספרים משנותיה כסטודנטית בגרמניה של שנות ה־30 ובהן ההתכתבויות עם הוריה, שנרצחו בשואה.

"המסמכים של גרטרוד גולדהבר ושל בעלה, מוריס, הם בין האוספים החשובים ביותר בתחום המדעים. זה שיש אישה, מדענית, שקיבלה דוקטורט בפיזיקה בגרמניה בתקופה שבה מעט מאוד נשים הצליחו להשלים אותו – זה יוצא דופן לחלוטין", אומרת רנאטה אוורס, מנהלת האוספים ע"ש ברונו וסוזן שיידט במכון ליאו בק.

גולדהבר, שנולדה בשנת 1911 לאוטו ונלי שרף במנהיים, גרמניה, התעניינה בלימודי המתמטיקה והפיזיקה מגיל צעיר. "התעודות שלה מעידות על חוכמתה הרבה. הציונים שלה בכימיה, מתמטיקה ופיזיקה היו יוצאי דופן", אומרת אוורס. "היה לה כישרון מובהק, אי אפשר היה לדכא אותה".

המדענית גרטרוד גולדהבר (צילום: אוסף גרטרוד ס. גולדהבר, מכון ליאו בק)
המדענית גרטרוד גולדהבר (צילום: אוסף גרטרוד ס. גולדהבר, מכון ליאו בק)

עם השנים ריכך אביה את עמדתו בנושא ותמך במאמצי בתו יחד עם אשתו נלי. עם זאת, היו שני דברים אחרים שהגבילו אותה – עצם היותה יהודייה ועצם היותה אישה. כך או כך, גולדהבר מעולם לא התייאשה.

היא השלימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת מינכן ב־1935, השנה שבה נוסחו חוקי נירנברג. אחרי שנסגרה בפניה האפשרות להמשיך ללימודי פוסט־דוקטורט בגרמניה ומשום שחשה את הסכנות שבדרך – היא עזבה ללונדון.

שם מצאה תפקיד במעבדה של ג'ורג' פג'ט תומסון, שזכה ב־1937 יחד עם קלינטון דייוויסון בפרס נובל לפיזיקה על גילוי התכונות הגליות של האלקטרון, כפי שהן באות לידי ביטוי בתופעות של עקיפה.

כשהגיעה ללונדון חידשה גולדהבר את הקשר עם מוריס, בחור אוסטרי־יהודי שפגשה באוניברסיטת ברלין בזמן לימודיה, ששהה בלונדון לרגל לימודי הפוסט־דוקטורט.

"יכול להיות שהם כבר שמו עין זה על זה כשהיו בברלין, אבל אני לא יודע אם הם חשבו על זה כמערכת יחסים לטווח ארוך. עם זאת, ברגע שאבא שלי הגיע לאנגליה הוא כתב לה וציין שכדאי לה לבוא", אומר פרד גולדהבר.

מוריס גולדהבר, אביו חיים (צ'רלס) ואחיו גרשון. מאחור: גרטרוד גולדהבר ושולה, רעייתו הראשונה של גרשון. 21 בדצמבר, 1964 (צילום: באדיבות סוזן ופרד גולדהבר)
מוריס גולדהבר, אביו חיים (צ'רלס) ואחיו גרשון. מאחור: גרטרוד גולדהבר ושולה, רעייתו הראשונה של גרשון. 21 בדצמבר, 1964 (צילום: באדיבות סוזן ופרד גולדהבר)

אחד הדברים שהביאה איתה גולדהבר ללונדון היה מצלמת לייקה. היא מכרה אותה זמן קצר אחרי שנחתה וחיה מהכסף הזה במשך חצי שנה, אומרת כלתה, סוזן גולדהבר. גולדהבר נישאה למוריס ב־1939 והם היגרו לארצות הברית, שם הוא הצטרף לאוניברסיטת אילינוי.

לגולדהבר לא היה מזל.

יש פרשנים הסבורים כי הכללים נגד נפוטיזם הובילו לכך שנאסר עליה לקבל תפקיד בשכר באוניברסיטה. הדרך היחידה שבה יכלה לשמר את מעמדה כחוקרת פעילה הייתה לעבוד כאסיסטנטית ללא תשלום במעבדה של בעלה. כך המשיכה גולדהבר את עבודתה בפיזיקה ניסויית.

הדרך היחידה שבה יכלה לשמר את מעמדה כחוקרת פעילה הייתה לעבוד כאסיסטנטית ללא תשלום במעבדה של בעלה. כך המשיכה גולדהבר את עבודתה בפיזיקה ניסויית

ב־1942 גילתה שהיתוך גרעיני ספונטני מלווה בשחרור ניטרונים. הגילוי נשמר בסוד עד 1946, אז הסתיימה מלחמת העולם השנייה. מסמכי גולדהבר חושפים את הקושי בלהיות אישה ומדענית. המרכז להיסטוריה יהודית בחר להדגיש את תרומת הנשים היהודיות בתחומי המדעיים, אומרת רייצ'ל מילר, מנהלת הארכיון ושירותי הספרייה במרכז.

"המסמכים האלה מציירים את המסלול שלה, דרך ההדרה ממנה סבלה כיהודייה בגרמניה של שנות ה־30 וכאישה צעירה בארה"ב. בסופו של דבר זה מראה את האופן שבו התקבלה כיהודייה וכאישה", אומרת מילר.

עמוד השאר של המחקר על "פליטות ספונטניות של ניטרונים מאורניום", שהתקבל לפרסום ב־18 במאי, 1942, אבל נשאר חסוי עד 1946 (צילום: אוסף גרטרוד ס. גולדהבר, מכון ליאו בק)
עמוד השאר של המחקר על "פליטות ספונטניות של ניטרונים מאורניום", שהתקבל לפרסום ב־18 במאי, 1942, אבל נשאר חסוי עד 1946 (צילום: אוסף גרטרוד ס. גולדהבר, מכון ליאו בק)

במסמכים אפשר גם לראות איך הרגישה כפליטה יהודייה באותה התקופה. ב־1933, שנתיים לפני שגולדהבר עזבה את גרמניה, עזבה אחותה הצעירה ליזט. הוריה נסעו לשוויץ אבל משום שחששו לעסקיהם חזרו למינכן.

בין 1940 ל־1941 שלחה נלי לבתה כמה מכתבים. רבים ממכתביה עוסקים בנושאים קלילים. היא כותבת על מזג האוויר, שואלת לשלום כולם ומודה לבתה על התמונה ששלחה של התינוק החדש, אלפרד. אבל בקופסה אחרת של מכתבים – שטרם נמסרה למכון ליאו בק – נחשפים הניסיונות הקדחתניים והבהולים של משפחתה להשיג ויזות לקובה ולוודא שהכסף שנשלח לטובת העניין התקבל.

"המכתבים האלה מגוללים את סיפורם הנוראי של הוריה של גולדהבר, ואת ניסיונותיהם לברוח ממינכן", אומרת סוזן, כלתה. בנובמבר 1941 גורשו נלי ואוטו שרף ברכבת שעל פי הדיווחים נשלחה לריגה, לטביה. ב־25 בנובמבר, 1941, נעצרה הרכבת בקובנה. נאצים מקומיים הורידו את הנוסעים מהרכבת וירו בהם.

גולדהבר ובעלה לא דיברו במיוחד על התקופה ההיא, אומר פרד. "הם פשוט רצו להמשיך הלאה", הוא אומר. ב־1950 קיבלו בני הזוג תפקידים במעבדה הלאומית החדשה בברוקהייבן, ניו יורק. גולדהבר סוף סוף הועסקה במשרה מלאה. מוריס הפך למנהל המעבדה ושימש בתפקיד בין השנים 1961 ל־1973.

גרטרוד גולדהבר במשרדה (צילום: אוסף גרטרוד ס. גולדהבר, מכון ליאו בק)
גרטרוד גולדהבר במשרדה (צילום: אוסף גרטרוד ס. גולדהבר, מכון ליאו בק)

בזמן שעבדו בברוקהייבן, גולדהבר חקרה את הגרעין במצביו השונים ותרמה רבות למה שהפך בסופו של דבר לתיאוריה בנושא הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום

בזמן שעבדו בברוקהייבן, גולדהבר חקרה את הגרעין במצביו השונים ותרמה רבות למה שהפך בסופו של דבר לתיאוריה בנושא הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום, תחום שעליו קיבלו אווה בוהר ובן מוטלסטון פרס נובל ב־1975.

גולדהבר, שנבחרה לעמותת הפיזיקה האמריקאית ב־1947 ולאקדמיה הלאומית למדעים ב־1972, שימשה בוועדות מקצועיות רבות, בין היתר בכאלה שמטרתן הייתה לחשוף לציבור נשים מדעניות ולקדם חינוך מדעי לכולם.

"את המעגל המרושע הנוצר על ידי הדרה גלויה של נשים מתחומי המתמטיקה והפיזיקה חובה לנפץ. קיימת חשיבות עליונה לכך שילדות, בגיל צעיר מאוד, יקבלו את התחושה שהן יכולות ומסוגלות להפוך למדעניות", כתבה גולדהבר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 917 מילים ו-1 תגובות
סגירה