בעקבות המלחמה המתמשכת בעזה הולך וגובר הלחץ הפנימי באיחוד האירופי להגביל את הסחר עם ישראל.

הדיון הציבורי בישראל על חרם אירופי מתמקד בדרך כלל בהפסקת רכישת מוצרים מההתנחלויות. אבל ההיקף הכלכלי של הסחר הזה זניח: האיחוד מעריך שמדובר בעשרות עד מאות מיליוני אירו בשנה, סכום קטן ביחס לסחר הכולל בין ישראל לאיחוד, שהגיע ב-2025 ל-43.3 מיליארד אירו.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

במשך שנים בנה לעצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו תדמית ציבורית של "מר ביטחון". אלא שבדיקת האופן שבו נבנה כוחו הצבאי של צה"ל, קבלת ההחלטות ברכש מערכות נשק וההכנות להתמודדות מול איראן וחזבאללה, מציגה תמונה שונה בתכלית: תשתית שנשחקה שנים, תפיסת ביטחון לא ברורה, הימנעות מהחלטות לצד קבלת החלטות שגרמו נזק, אובדן הרתעה והתעלמות מהתרעות.

במשך השנים התברר כי הכוח הצבאי שנבנה בתקופת נתניהו היה קטן מדי; עקרונות תפיסת הביטחון המסורתית קרסו; נוצר מחסור כרוני במיירטים; רכש הצוללות התנהל באופן לקוי; מדיניות ה"הכלה" מול ארגוני הטרור חזבאללה וחמאס כשלה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

פרשת הצוללות (המכונה "תיק 3000") הייתה פרשת שחיתות ציבורית, בה התגלו ליקויים חמורים בעסקאות רכש של צוללות וכלי שיט מגרמניה עבור חיל הים בעשור הקודם.

במסגרת הפרשה, גורמים בכירים במערכת הביטחון ובפקידות הממשלתית וכן אנשי עסקים מתווכים עסקיים. פעלו, לפי החשדות והאישומים, באופן לא תקין סביב קידום העסקאות, לכאורה תוך ניגודי עניינים, השפעה בלתי הוגנת על קבלת החלטות, והטבות כספיות למקורבים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.