מייסד וואטסאפ יאן קום (צילום: Getty Images ו־Wikimedia Commons; עיצוב: גרייס יגל)
Getty Images ו־Wikimedia Commons; עיצוב: גרייס יגל
מייסד וואטסאפ יאן קום

בעקבות הכסף הגדול

כולם מכירים אותו בתור מייסד אפליקציית המסרים המיידים, אבל יאן קום הוא גם נדבן שתורם עשרות מיליונים לארגונים יהודיים ● היקף התרומות העצום מאפשר לו להשפיע ישירות על הקהילות היהודיות ולהמשיך במסורת הפילנתרופית של יוצאי בריה"מ לשעבר ● "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שהוא יכול לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה"

JTAהלחימה באוקראינה זכתה לכינוי "לחימת הוואטסאפ" בגלל מעמדה המרכזי של האפליקציה בעדכון עיתונאים, חיילים ואזרחים – ובשל תפקידן המרכזי של אפליקציות דומות בהפצת תעמולה.

על רקע זאת, השתיקה של מייסד וואטסאפ – יהודי יליד אוקראינה שהפך לאחד האנשים העשירים ביותר בעולם – בולטת במיוחד. היזם יאן קוּם – שמחזיק בשליטתו קרן צדקה בשווי מיליארדי דולרים – לא התבטא פומבית גם כשעשירי אוקראינה ורוסיה הכריזו על תרומות למטרות הומניטריות.

אולם, לפי דוחות מס שהגישה הקרן של קום לפני המלחמה, מתברר כי מייסד וואטסאפ – שעבר לקליפורניה בנעוריו ונוהג להתרחק מעין הציבור – מעורב יותר מכפי שזה נראה באירועים שמטלטלים את המולדת שעזב בגיל 16. מהדוחות עולה שקום תרם עשרות מיליוני דולרים לארגונים יהודיים שעוסקים במאמצי הסיוע במזרח אירופה.

כך, למשל, מ־2019 עד 2020, השנה האחרונה שיש לגביה דוח מס, תרמה קרן משפחת קום כ־17 מיליון דולר לאיגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), ארגון שהמטה שלו יושב בבריסל. הארגון השיק בחודש מרץ קמפיין סיוע לפליטי המלחמה בנושא דיור, מזון וביגוד. כמעט כל התקציב של הארגון לשנת 2019 הגיע מקוּם.

מייסד וואטסאפ יאן קום בוועידת הסלולר בברצלונה, 24 בפברואר 2014 (צילום: AP Photo/Manu Fernandez)
יאן קום בוועידת הסלולר בברצלונה, 24 בפברואר 2014 (צילום: AP Photo/Manu Fernandez)

מ־2019–2020 תרמה קרן משפחת קום כ־17 מיליון דולר לאיגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), ארגון שהמטה שלו יושב בבריסל. הארגון השיק בחודש מרץ קמפיין סיוע לפליטי המלחמה

הקרן של קום העניקה תרומות נוספות בשווי 10.6 מיליון דולר בתקופה הנ"ל, מה שהפך אותה לאחת התורמות המשמעותיות ביותר לארגון סיוע נוסף: פדרציית הקהילות היהודיות בחבר המדינות. הפדרצייה הכריז לאחרונה על הקמת צי אמבולנסים לפינוי חולים ופצועים בכל רחבי אוקראינה.

לא ידוע אם קום המשיך לתרום גם ב־2021 ואילך, משום שהקרן שלו – וכן כל הארגונים שקיבלו בעבר את תרומותיו – לא השיבו לפניות JTA בנושא. לצורך הכנת הכתבה פנתה JTA ליותר מתריסר עמותות. אחדות מהן חשפו כי התחייבו שלא להודות בפומבי בתרומות מצד קום כתנאי לקבלת התרומה.

על רקע ההתנהלות הסודית הזאת, אף אחד כמעט לא מודע לקום כנדבן פעיל. אולם, דוחות מס הכנסה מגלים כי קום – שהונו נאמד בסכום של בין כ־9.8 מיליארד לכ־13.7 מיליארד דולר – הפך בחשאי לאחד התורמים הגדולים ביותר למטרות יהודיות בעולם.

מ־2019 ועד 2020 תרמה הקרן של קום כמעט 140 מיליון דולר לכ־70 עמותות יהודיות שפועלות בארצות הברית, מזרח אירופה וישראל. הסכום הזה דומה לסכומים המקבילים שמגיעים מצד התורמים הגדולים והידועים ביותר בעולם היהודי, כמו הקרן הפילנתרופית של משפחת שוסטרמן מטולסה, שתרמה למאות ארגונים יהודיים, בהם ל־JTA.

משפחות ישראליות חוגגות את יום העצמאות של ישראל במרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו, קליפורניה, 9 במאי 2019 (צילום: שאול ברומברגר/באדיבות מרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו)
משפחות ישראליות חוגגות את יום העצמאות של ישראל במרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו, קליפורניה, 9 במאי 2019 (צילום: שאול ברומברגר/באדיבות מרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו)

דוחות מס הכנסה מגלים כי קום – שהונו נאמד בסכום של בין כ־9.8 מיליארד לכ־13.7 מיליארד דולר – הפך בחשאי לאחד התורמים הגדולים ביותר למטרות יהודיות בעולם

היקף התרומות העצום מעניק לקום השפעה רבה על החיים הקהילתיים היהודיים. אך בניגוד לתורמים גדולים אחרים – הוא לא מעוניין בחשיפה ציבורית. העובדה שקום הצליח לפעול בלי למשוך תשומת לב לא הפתיעה את לילה קורווין ברמן, מרצה להיסטוריה יהודית־אמריקאית באוניברסיטת טמפל שכותבת על פילנתרופיה.

"המערכת שומרת על פרטיות התורמים ומחייבת מינימום של טפסי דיווח ופיקוח", היא מספרת. "רק משום שאני מכירה את שמו של קום אני יכולה לנבור ברשומות מס ההכנסה כדי לראות את רשימת מקבלי התרומות – וזאת בהנחה שהקרן מחלקת את כל תרומותיה ישירות, בלי להשתמש בקרנות קהילתיות כתחנת מעבר. הכללים, כפי שהם כעת, מתעדפים פרטיות על פני שקיפות".

לדבריה, מימון עמותות יהודיות צריך להיעשות בשקיפות משום שהמטרה היא "לחבר את המגוון הרחב של צורות חיים יהודיות. לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שמממן גדול כל כך יכול בהכרח לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה".

לפי דוחות המס של קרן קום עולה כי היקף התרומות הגדול ביותר עבר לארגונים המסונפים לחב"ד, שמספקים שירותי דת ושירותים הומניטריים לקהילות יהודיות מרוחקות ומנהלים מערך פעילויות שוטפות באזור.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והרב הראשי של רוסיה ברל לזר במוזיאון היהדות והסובלנות של מוסקבה מול תמונתו של האדמו"ר האחרון של חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון, 13 ביוני 2013 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והרב הראשי של רוסיה ברל לזר, 13 ביוני 2013 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)

לפי דוחות המס של הקרן עולה כי היקף התרומות הגדול ביותר עבר לארגונים המסונפים לחב"ד, שמספקים שירותי דת ושירותים הומניטריים לקהילות יהודיות

בראש איגוד הארגונים היהודיים באירופה, למשל, עומד רב המסונף לחב"ד, ואת הפדרציה של הקהילות היהודיות של חבר המדינות מנהל ברל לזר, רב מרכזי בחב"ד שעומד בראש הקהילה היהודית ברוסיה. קום תרם גם לכמה קהילות חב"ד בקליפורניה ולגופים אחרים של התנועה.

אחד ממקבלי התרומות הראשיים של קום – הקשור לחב"ד – הוא ארגון ללא כוונת רווח בשם המרכז הקהילתי היהודי של מוסקבה, שכתובתו מובילה לבניין מגורים עשוי לבנים חומות בברוקלין, מרחק דקות הליכה אחדות מהמטה העולמי של חב"ד בקראון הייטס.

לארגון אין אתר אינטרנט, ומשום שהוא מסווג כארגון דתי – המרכז הקהילתי היהודי של מוסקבה פטור מהגשת מסמכים המפרטים את שליחותו, הנהגתו או פעילותו הפיננסית, כפי שנדרש מסוגים אחרים של עמותות.

אולם, לפי רישומי מס ההכנסה עולה שהתרומה הממוצעת לארגון הייתה במשך כמה שנים בין 15 אלף דולר ל־55 אלף דולר. בשנת 2019 הדפוס הזה השתנה. באותה שנה תרמה הקרן של קום לעמותה 3.3 מיליון דולרים. ב־2020 היא תרמה לה 5.7 מיליון דולרים נוספים.

הכניסה למרכז חב"ד העולמי באיסטרן פארקווי 770 בברוקלין, ניו יורק (צילום: לוק טרס, Times of Israel)
הכניסה למרכז חב"ד העולמי באיסטרן פארקווי 770 בברוקלין, ניו יורק (צילום: לוק טרס, Times of Israel)

אף גורם לא הסכים להתייחס למניעיו של קום. עם זאת, חב"ד הוא ארגון פופולרי בקרב יהודים שגדלו בברית המועצות לשעבר. "הם סייעו ליהודים דוברי הרוסית"

אף גורם לא הסכים להתייחס למניעיו של קום. עם זאת, חב"ד הוא ארגון פופולרי בקרב יהודים שגדלו בברית המועצות לשעבר. "חב"ד סייעו והסבירו פנים מאוד ליהודים דוברי רוסית", אומר מישה גלפֶּרין, יועץ לתורמים ולגופי צדקה ונשיא המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית־אמריקאית, שגדל בברית המועצות לשעבר.

גלפרין אומר כי הזיקה הזו קיימת אפילו שרוב יהודי חבר העמים לא שומרים מצוות. "רוב היהודים מברית המועצות לשעבר לא דתיים והם לא מעוניינים במיוחד בשמירת מצוות באופן שבו חב"ד מבינה אותן", הוא אמר.

"אבל הם [חב"ד] נראים כמו יהודים. בדתות אחרות, אפשר לחשוב על כמרים ואימאמים כלובשים מדים. ביהדות, אנשי לובביץ' וחסידים אחרים נראים כמו נציגי היהודים. כך שהרבה יהודים דוברי־רוסית חושבים על חב"ד בתור 'בית הכנסת שלי שאני לא מוכן להיכנס אליו'".

ההיסטוריון ג'ושוע טפר – שעוסק ביהדות ברית המועצות לשעבר ובהצלחה של חב"ד באזור – אמר כי המסר של התנועה מושך את אלה שהזהות היהודית שלהם דוכאה בידי השלטונות הסובייטיים. "הרטוריקה של חב"ד אומרת: 'התנועה שלנו נולדה כאן, שרדנו במשך עשורים במחתרת, בישימון הסובייטי. הסתדרנו בזכות השכל שלנו והלהט הדתי שלנו והאמונה בקב"ה, ועכשיו החזרנו לעצמנו את מקומנו הראוי כמנהיגי היהדות דוברת הרוסית'", אמר טפר.

גבר מתפלל בבית כנסת של חב"ד בברלין, גרמניה,14 במאי 2021. (צילום: Markus Schreiber)
גבר מתפלל בבית כנסת של חב"ד בברלין, גרמניה,14 במאי 2021. (צילום: Markus Schreiber)

עם זאת, התרומות של קום לא מוגבלות לחב"ד או אפילו לארגונים דתיים. הוא גם תומך מרכזי במערכת הבריאות הישראלית ותרם להדסה ולגופי גיוס באמריקה. קום גם תורם מיליונים למוסדות יהודיים באזור סן פרנסיסקו, כמו המרכז הקהילתי היהודי על־שם משפחת אוֹשמן שבעמק הסיליקון.

רשומות מס ההכנסה חושפות שקום היה גם התורם האלמוני למרכז החדש של הקהילה היהודית דוברת הרוסית בסן פרנסיסקו, בעלות של כ־3.5 מיליון דולר. לפחות כמה מהתרומות שלו משקפות את דעותיו הימניות בנושא ישראל.

קום תרם 600 אלף דולר לקרן "כוח המשימה של מכבי", ארגון שנוסד בידי תורם־העל הרפובליקאי המנוח שלדון אדלסון כדי לתמוך בהסברה הישראלית במכללות בארה"ב

קום תרם 600 אלף דולר לקרן "כוח המשימה של מכבי", ארגון שנוסד בידי תורם־העל הרפובליקאי המנוח שלדון אדלסון כדי לתמוך בהסברה הישראלית במכללות בארה"ב. הקרן נתנה גם שישה מיליון דולרים לידידי עיר דוד, זרוע גיוס הכספים האמריקאית של אלעד, ו־175 אלף דולרים לקרן המרכזית לישראל, שהואשמה בתמיכה בקיצוניים אלימים.

התרומות הגדולות היחידות של קרן קום שניתנו ללא־יהודים הופנו לשתי אוניברסיטאות: מיליון דולרים לפורדהם ב־2020 וכ־41 מיליון דולרים בסך הכול לסטנפורד מאז 2017. התרומות האלה מפתיעות במיוחד על רקע העובדה שקום למד באוניברסיטת סן חוזה, ממנה נשר כדי להתמקד בתפקיד הגדול הראשון שלו בענף הטכנולוגיה, בחברת יאהו.

חייו של קום הם סיפור של עלייה מאשפתות. קום היגר בחוסר כל לארה"ב, עבד קשה והגיע לעושר אגדי לאחר שפיתח מוצר שמיליארדים עושים בו שימוש יומיומי. קום מיעט להתראיין ואת רוב הידוע עליו אפשר ללקט ממקורות ספורים. העיקרי שבהם הוא כתבת דיוקן של מגזין פורבס, שפורסמה כשהוא ושותפיו מכרו את וואטסאפ לפייסבוק תמורת 22 מיליארד דולר ב־2014.

תביעה משפטית שהגישה עובדת לשעבר באחד מבתיו של קום נגדו – מסייעת להבין את אופיו של האיש שעזב את פייסבוק ב־2018. לפי התביעה, קום – שברשותו כמה מהבתים היקרים ביותר בקליפורניה – הוא אדם הקנאי לפרטיותו באופן קיצוני.

קום גדל בפאתי קייב בעיר פֶסטיב, אחת הערים שהופגזו בידי רוסיה בלחימה באוקראינה. ב־1992, אחרי נפילת ברית המועצות, ברקע סערה פוליטית ומתח אנטישמי – היגרו הנער קום ואימו למאונטין וויוּ, קליפורניה, הם גרו בדירת שלושה חדרים שהשיגו באמצעות סיוע ציבורי. אביו נותר באוקראינה ונפטר ב־1997.

אימו התפרנסה כשמפרטית והוא עבד בטאטוא רצפות של חנויות מכולת. הם היו תלויים בתלושי מזון. זמן קצר לאחר שהיגרו אימו אובחנה כחולת סרטן. הוא התייתם בגיל 24

אימו של קום התפרנסה כשמפרטית והוא עבד בטאטוא רצפות של חנויות מכולת. הם היו תלויים בתלושי מזון. זמן קצר לאחר שהיגרו אימו אובחנה כחולת סרטן, מה שזיכה את משפחתם בקצבת נכות. היא נפטרה בשנת 2000 והותירה את קום בן ה־24 יתום.

עצרת למען יהדות ברית המועצות בוושינגטון הבירה,6 בדצמבר 1987
עצרת למען יהדות ברית המועצות בוושינגטון הבירה,6 בדצמבר 1987

בזכות ההשכלה העצמית שרכש ברשתות מחשב, הוא התחבר לכמה חברות הזנק בעמק הסיליקון, ובסופו של דבר עבד ביאהו לצד שותפו לעתיד בייסוד וואטסאפ, בריאן אקטון. השניים התחברו בשל גישת ה"לדבר דוגרי" המשותפת לשניהם. "לאף אחד מאיתנו אין יכולת לחרטט", סיפר אקטון לפורבס.

ב־2007 עזבו השניים את יאהו ולקחו שבתון, אותו בילו בטיול בדרום אמריקה ובמשחק אולטימייט פריזבי. שניהם ניסו להתקבל לעבודה בפייסבוק – אך סורבו. ב־2009 האייפון הושק, וחנות האפליקציות הייתה בת שבעה חודשים בלבד.

בשלב הזה ראה קום הזדמנות בעולם המכשירים הניידים והחל בסיעור מוחות עם חבריו בקהילה דוברת הרוסית בסן חוזה. לפי פורבס, השיחות על וואטסאפ נערכו בביתו של אלכס פישמן, בוגר הטכניון, שאירח את הקהילה בדירתו בסן חוזה.

שנתיים אחרי השקת וואטסאפ, היא הפכה לאפליקציית ההודעות והשיחות טלפון/וידאו עם מספר ההורדות הגדול ביותר. החברה המשיכה לצמוח בעקומה תלולה, וב־2013 היו לה 200 מיליון משתמשים פעילים וצוות של 50 עובדים.

וואטסאפ (צילום: AP Photo/Martin Meissner)
אילוסטרציה: וואטסאפ (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

וואטסאפ – שפעלה בבניין חסר הדר, אפילו בלי לוגו נראה לעין – צדה את תשומת לבו של מארק צוקרברג. אחרי חיזורים מרובים, הצליח צוקרברג לגרום לקום ולאקטון להסכים למכור את האפליקציה בשנת 2014 תמורת 22 מיליארד דולרים במזומן ובמניות.

השלושה חתמו על העסקה – ביוזמתו של קום – מחוץ לבניין שבו קיבל את תלושי המזון שלו. קום הצטרף לחבר המנהלים של פייסבוק אך הודיע על פרישה בשנת 2018

השלושה חתמו על העסקה – ביוזמתו של קום – מחוץ לבניין שבו קיבל את תלושי המזון שלו. קום הצטרף לחבר המנהלים של פייסבוק אך הודיע על פרישה בשנת 2018. הוושינגטון פוסט דיווח שקום החליט לעזוב בגלל התנהלות פייסבוק בתחום הפרטיות.

בתקופה הנ"ל קום צמצם את הקשר שלו עם התקשורת. אולם, המיליארדר בכל זאת הציג כמה מעמתודיו לכ־90 אלף עוקביו בפייסבוק. שם שיתף קישורים למאמרים בעד דונלד טראמפ ונגד הגירה והביע עמדה פרו־ישראלית בלתי מתפשרת. בסופו של דבר הוא הפסיק לגמרי לפרסם במדיה החברתית.

לא ברור איך קום מעביר את זמנו. עבור תרומה שהעביר אשתקד הגדיר את עצמו קום בן ה־46 כ"גימלאי". ברשותו שישה בתי פאר ענקיים במובלעת אתרטון שבעמק הסיליקון ובמאליבו, ולפחות שניים מהם שווים כ־100 מיליון דולר.

מארק צוקרברג (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
מארק צוקרברג (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

הוא גם הקים חברה לתפעול הנכסים האלה, כך נודע בתביעה המשפטית שהגישה נגדו קארינה ווקר. ווקר התקבלה לעבוד אצלו בשנת 2019 בשכר שנתי של 100 אלף דולר כדי לתחזק את הגינה שלו במאליבו. כשלושה חודשים לאחר מכן, פוטרה. ווקר טענה שקום פיטר אותה בגלל נכותה.

על פי התביעה, קום מעדיף להימנע מלפגוש את עובדיו. "בכל פעם שקום אמור להגיע לאחד מהנכסים שלו, מכריחים את העובדים להסתלק משם כדי שלא יצטרך לראות אותם", נאמר בתביעה.

בשנה שבה מכר קום את וואטסאפ הוא העביר 556 מיליון דולר לקרן קהילת עמק הסיליקון, גוף צדקה שעוסק בניתוב כספי תרומות. לא ברור לאן המשיך הכסף הזה. אולם, שנה לאחר מכן, פתח קום קרן משלו, מה שמאפשר לעקוב אחר הכסף.

עבור תרומה שהעביר אשתקד הגדיר את עצמו קום בן ה־46 כ"גימלאי". ברשותו שישה בתי פאר ענקיים במובלעת אתרטון שבעמק הסיליקון ובמאליבו, ולפחות שניים מהם שווים כ־100 מיליון דולר

הוא הכניס לקרן סכום התחלתי של מאות מיליוני דולרים במניות פייסבוק. שווי הקרן מוערך ביותר משני מיליארד דולר. דוחות המס לשנה הנוכחית עדיין לא זמינים, אך לפי החוק על הקרן לפזר לפחות 5% מנכסיה מדי שנה, מה שאומר שהתרומות של קום רק הולכות ותופחות.

יהודים מתפללים בבית הכנסת של הקהילה היהודית במוסקבה, רוסיה, 4 בדצמבר 2018 (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)
יהודים מתפללים בבית הכנסת של הקהילה היהודית במוסקבה, רוסיה, 4 בדצמבר 2018 (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)

מסירותו של קום למימון חב"ד וארגונים יהודיים אחרים החלה להתבהר בדוחות המס של הקרן משנת 2018. למעט אמירותיו הפרו־ישראליות, הוא לא נודע כבעל זהות יהודית. אולם, התנהלותו הפילנתרופית ממשיכה מסורת של נתינה מצד יהודי ברית המועצות לשעבר.

לנה כצנלסון, מנהלת המגבית היהודית המאוחדת של ברית המועצות לשעבר, שהיא החטיבה במגבית היהודית המאוחדת בפדרציית ניו יורק – שמתמקדת ביהודים מברית המועצות לשעבר – ציינה שקיימת היסטוריה של יותר מ־30 שנה של תרומות למטרות צדקה.

גלפרין, מצדו, מוסיף שקום הוא לא התורם היחיד אלא שמדובר בגל תרומות מצד יהודים דוברי רוסית שהתעשרו בענף הטכנולוגיה ובענפים אחרים. הוא נתן כדוגמה את יוג'ין פוּקסמן, יליד רוסיה, שהצטרף לוואטסאפ בשלב מוקדם כמהנדס תוכנה – וייסד קרן שתרמה כ־1.1 מיליון דולר ב־2020. הוא מציין גם את מקס לבצ'ין, מייסד שותף של פייפאל, שנולד באוקראינה ותרם למטרות יהודיות שונות.

"לקח לדור הזה זמן להתבסס, לפתח את האמצעים ואת העניין להפוך לפילנתרופים", אומר גלפרין. לדבריו, מבין כל התורמים היהודים, דוברי הרוסית נוהגים לתרום יותר מאחרים למטרות יהודיות. "זה משום שבעיני רבים מהם, עזיבת ברית המועצות וההגעה לישראל או לארצות הברית או לקנדה, קשורה מאוד לזהות היהודית שלהם".

ג'ייקוב הנרי השתתף בהכנת הכתבה.

עוד 1,990 מילים
סגירה