בשנת 2015, דמיאן פצ'טר עלה על אוטובוס במרכז בואנוס איירס, בלי לדעת שזו אולי הפעם האחרונה שיראה את בירת ארגנטינה. היעד היה תחנת דלק באחת מערי השדה שליד הבירה, שם היה אמור לפגוש את המקור שהציל ככל הנראה את חייו.
פצ'טר – צעיר יהודי שעלה לישראל, שירת בצבא, חזר לארגנטינה והפך לעיתונאי חוקר – הוא כיום עורך חדשות החוץ של עיתון "ישראל היום". בריאיון לזמן ישראל הוא התקשה להסתיר את ההתרגשות והפחד שאחזו בו בזמן שניסה לשחזר את היממה המצמיתה שעבר במהלך הבריחה מארגנטינה.
הסיפור שלו חושף למעשה עוד טפח במערכת היחסים הסודית שנרקמה במהלך השנים בין ארגנטינה לאיראן. מערכת יחסים שעומדת בימים אלה למבחן ברקע פרשת המטוס האיראני/ונצואלי שמעוכב בנמל התעופה בבואנוס איירס.
נכון לכתיבת שורות אלה, למרות החומר המודיעיני שהועבר לשירותי הביטחון הארגנטיני מה־FBI ומסוכנויות ביון אחרות – הארגנטינאים עדיין גוררים רגליים ולא מוציאים צווי מעצר לחמשת האזרחים האיראנים שהיו על המטוס, חלקם אף מקושרים ישירות למשמרות המהפכה ולחזבאללה.
אם יוצא צו מעצר, ארגנטינה תהיה חייבת להסגיר אותם לארצות הברית ומזה חוששים בקאסה רוסאדה – משרדו של הנשיא. לכולם ברור שאיראן – בדיוק כמו במקרה של מעצר המכליות ביוון – תגיב בצעדים דומים של מעצר אזרחים ארגנטינאים, או אפילו תלך רחוק יותר – בשליחת רמזים עבים לשלטון.
לכולם ברור שאיראן – בדיוק כמו במקרה של מעצר המכליות ביוון – תגיב בצעדים דומים של מעצר אזרחים ארגנטינאים, או אפילו תלך רחוק יותר
"איראן יודעת לרמוז כשצריך", אומר ד"ר אלי כרמון, מומחה לטרור בינלאומי מהמכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן ומי שחוקר כבר יותר מעשור את פעילות איראן באמריקה הלטינית. "במקרה אחד, שלא הוכח אף פעם וקיימים סביבו הרבה סימני שאלה, נרצח בנו של הנשיא לשעבר קרלוס מנם, הנשיא שכיהן בזמן הפיגועים הקשים בארגנטינה.
"אחת הסברות היא כי רמזו למנם להפסיק את חקירות הפיגועים. אחרי רצח בנו, החקירה מוסמסה וזוהמה עד שהגיע החוקר המיוחד אלברטו ניסמן. מנם – מוסלמי ממשפחה שמוצאה בסוריה – נאלץ להתנצר כדי לרוץ לנשיאות בארגנטינה משום שהחוק מתיר רק לקתולים להתמודד".
כרמון טען כי במהלך התחקיר שלו גילה שמנם ניסה להסתיר את המעורבות הסורית בפיגוע בבית הקהילה היהודית. לימים התברר שאסאד האב ידע על הפיגוע, אך לא ברור אם לסוריה היה בו חלק פעיל. הסבר נוסף לגרירת הרגליים בנושא המטוס האיראני טמון, לדעת רבים, בהרכב הממשל הנוכחי.
נשיא ארגנטינה אלברטו פרננדס וסגניתו כריסטינה פרננדס קירשנר – מי שהייתה נשיאת ארגנטינה ב־2015 – הולכים יחד בפוליטיקה כבר שנים. היחסים שלהם ידעו לאורך השנים עליות ומורדות.
עד לאחרונה פרננדס תמיד שירת תחת קירשנר, אבל לקראת הבחירות האחרונות היא העניקה לו את הבכורה במסגרת איחוד מפלגות תחת השם "הברית של כולם", זאת משום שהסקרים ניבאו לו ניצחון על הנשיא הקודם מאקרי. כמעט כל מי ששוחחנו איתו בהקשר של הנשיא פרננדס טוען כי קירשנר היא למעשה נשיאת המדינה בפועל.
החקירה והטיוח
בחזרה לסיפור של פצ'טר. בינואר 2015 ארגנטינה סערה. אלברטו ניסמן, שופט חוקר יהודי, עמד לפרסם דוח חקירה בנושא הפיגוע בבית הקהילה היהודית בבואנוס איירס ולחשוף את אחריותה של טהרן לפיגוע והמאמצים של גורמים בארגנטינה למנוע חקירה. טיוטה ראשונית של הדוח פורסמה כמה ימים לפני המועד הרשמי שנקבע ל־19 בינואר 2015. אחת הטיוטות הגיעה לידי פצ'טר.
"הדוח הצביע באופן חד משמעי כי השלטונות טייחו את החקירה אחרי הפיגוע ביולי 1994. יתירה מזאת, הוא הצביע על קשר הדוק בין הנשיאה כריסטינה קירשנר למשטר האיראני"
"הדוח הצביע באופן חד משמעי כי השלטונות טייחו את החקירה אחרי הפיגוע ביולי 1994. יתירה מזאת, הוא הצביע על קשר הדוק בין הנשיאה כריסטינה קירשנר למשטר האיראני", אומר פצ'טר.
"ניסמן הצליח בעזרת אלפי שעות של האזנות שביצע השירות החשאי של ארגנטינה, לעלות על שיחות של שני אנשי מפתח שהיו, למעשה, המוציאים והמביאים ללשכת קירשנר בהקשר האיראני באותן שנים".
השניים הם פרננדו אסטצ'ה ולואיס דלייה. דלייה נחשב לפרחח פוליטי שנזרק מהממשלה ב־2006 אחרי שטען שיהודים־איראנים עומדים מאחורי הפיגוע בבית הקהילה היהודית. לימים הוא הפך לשגריר לא רשמי של איראן בארגנטינה. לא פעם הוא נוסע להיפגש עם צמרת המשטר בטהרן.
"באחת השיחות שיורטו על ידי השירות החשאי נמצא האקדח המעשן בנושא הקשר ההדוק עם האיראנים" מספר פצ'טר. "בשיחה הזאת שומעים את דלייה אומר: 'יצאנו עכשיו מהבוסית, הם הולכים להודיע על הסכם עם איראן'. זו הייתה הוכחה שלאירנים הייתה אז אוזן קשבת אצל כריסטינה קירשנר. הדברים למעשה נסגרו מאחורי הקלעים".
ההסכם שעליו מדבר פצ'טר הוא הסכם שעמד להיחתם ב־2013 בין איראן לארגנטינה בנושא אספקת נפט איראני. ארגנטינה הייתה אז במשבר אנרגיה, ובמסגרת ההסכם הייתה אמורה לספק לאיראן משלוחי תבואה ותוצרת חקלאית. זו הייתה המסגרת בלבד, הכוונה האמיתית של טהרן הייתה לנקות את שמם של הבכירים שהוצאו נגדם צווי מעצר בינלאומיים בעקבות הפיגוע בבית הקהילה.
בין הבכירים האלה היו שניים מוכרים: עלי פלחיאן – שר המודיעין והביטחון שלמעשה הוציא את הפיגוע לפועל אחרי ישיבה רבת משתתפים אצל המנהיג העליון עלי חמינאי – ואחמד וחידי – אז מפקד משמרות המהפכה, לימים שר ההגנה האיראני וכיום שר הפנים תחת הנשיא אבראהים ראיסי.
פצ'טר אומר כי בנוסח ההסכם שאושר בפרלמנט בארגנטינה, מופיע סעיף אחד עלום תחת הכותרת "דברים אחרים", כשאף אחד לא באמת מסביר או מפרט מה המהות שלו
פצ'טר אומר כי בנוסח ההסכם שאושר בפרלמנט בארגנטינה, מופיע סעיף אחד עלום תחת הכותרת "דברים אחרים", כשאף אחד לא באמת מסביר או מפרט מה המהות שלו.
מי שנשא ונתן עם האיראנים מטעם הנשיאה קירשנר היה שר החוץ דאז הקטור טימרמן. טימרמן נולד בארגנטינה למשפחה יהודית שהיגרה מאוקראינה בשנות ה־30. בישראל מאוד לא אהבו את מעורבותו והמרץ האישי שלו בניקוי האחריות של איראן לפיגוע.
באחת הפגישות עימו, היה מי שדאג להזכיר לו כי מדינת ישראל חילצה את אביו העיתונאי חקובו טימרמן ז"ל מציפורני החונטה – והטיסה אותו בחשאי לישראל. טימרמן הבן נעצר אחרי הפיגוע בבית הקהילה היהודית בחשד לשיבוש החקירה, אבל נפטר מסרטן עוד לפני שהתקבלה החלטה בעינינו.
"למעשה, שלטונות ארגנטינה לא התקדמו עם חקירת הפיגוע בשגרירות ב־1992 וכעבור שנתיים התרחש הפיגוע בבית הקהילה", אומר סמנכ"ל אמריקה הלטינית במשרד החוץ יונתן פלד, ששירת בעבר בשגרירות ישראל בבואנוס איירס. "מבחינתנו זה עדיין נושא פתוח.
"עד היום לא הוצא אף צו מעצר נגד מישהו מהחשודים בפיגוע בשגרירות". ישראל ניסתה להעביר לארגנטינאים מסר ברור בהקשר הזה. בראש המשלחת הרשמית הישראלית לציון 30 שנה לפיגוע עמד שר המשפטים גדעון סער, אבל לא הרבה קרה מאז – ובכלל.
בישראל לא המתינו לשלטונות בארגנטינה כדי לחקור את הפיגוע. אחד מראשי מערכת הביטחון כינה את שירותי הביטחון בארגנטינה, "גבינה שוויצרית מחוררת". החקירה הישראלית שנערכה בשיתוף ה־CIA הצביעה על מספר מוקדי פעילות איראניים בדרום אמריקה, שהיו שותפים לתשתית הפיגוע.
השגרירות האיראנית בבואנוס איירס הייתה הגורם המרכזי בארגון ובתיאום הפיגוע באמצעות "נספח התרבות" מוחסן ראנג'אברן, שפעל תחת דרכון מזויף והיה למעשה קצין הפעלה של משמרות המהפכה באמריקה הלטינית. יחד עימו פעל גם מוחסן ראבאני, מי שעמד בראש "משרד ההכוונה האסלאמי", מעין מרכז תרבותי שיעי־איראני שהוקם בבואנוס איירס ופעל תחת כסות אזרחית בארגון הפיגוע.
![מפגין מחזיק שלט "אני ניסמן" בהפגנה לחקירת מותו של אלברטו ניסמן, בואנוס איירס, 18 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko, File)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/06/AP480663584869-1024x640.jpg "מפגין מחזיק שלט "אני ניסמן" בהפגנה לחקירת מותו של אלברטו ניסמן, בואנוס איירס, 18 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko, File)")
השגרירות האיראנית הייתה הגורם המרכזי בארגון ובתיאום הפיגוע באמצעות "נספח התרבות" מוחסן ראנג'אברן, שפעל תחת דרכון מזויף והיה למעשה קצין הפעלה של משמרות המהפכה באמריקה הלטינית
ראבאני היה מי שרכש את הרכב שבו נהג המחבל המתאבד בפיגוע בבית הקהילה היהודית. חומרי הנפץ הגיעו דרך בלדרים דיפלומטים שהגיעו תכופות לשלוש שגרירויות איראניות: בברזיליה – בירת ברזיל – בבואנוס איירס – בירת ארגנטינה – ובאסונסיון – בירת פרגוואי.
המחבל המתאבד הועבר לבואנוס איירס ממשולש הגבולות פרגוואי–ברזיל–ארגנטינה, שם קיים ריכוז של קהילה שיעית גדולה הידועה בקשרי המסחר וההברחות שלה בדרום אמריקה – ונחשבת עד היום לכר פעילות פורה של איראן וחזבאללה. מי שהעביר את המחבל היה לבנוני שיעי מפרגוואי, ששני אחיו נהרגו בהיתקלות עם כוחות צה"ל בדרום לבנון.
האזור הזה קשור גם לאירוע הנוכחי. המטוס שעוכב בבואנוס איירס שהה במשך שבועיים בשדה התעופה ליד העיר סיודד דל אסטה הסמוכה למשולש הגבולות. אנשי הצוות של המטוס צולמו בשדה התעופה ואחר כך במלון בעיר. מהשוואת רשימת הנוסעים שנחתה בפרגוואי לזו שנחתה בבואנוס איירס, עולה כי לפחות שלושה איראנים היו גם בסיודד דל אסטה.
גם בנחיתה בפרגוואי צוות המטוס היה גדול באופן חריג. הוא מנה 19 אנשים במקום החמישה שאמורים לאייש אותו באופן קבוע. שבעה מהם היו אזרחים איראנים. כמו כן, התברר שהמשלוח שהועמס על המטוס היו סיגרים ממפעל בבעלותו נשיא פרגוואי לשעבר הורסיו קארטז.
בחקירה הפרגוואית התברר כי שטר המטען של המטוס ככל הנראה זויף, כך שאולי לא כל המטען היה סיגרים. הנשיא לשעבר טוען שלא ידע בכלל שמדובר במטוס ששייך לאיראן ומופעל תחת כיסוי ונצואלי – וכי המטען יועד לסוחר באי הקריבי ארובה.
את הנחיתה בבואנוס איירס נימק הצוות במשלוח של חלקי חילוף למכוניות עבור חברת פולקסוואגן. אלא שהחברה הודיעה שהיא לא מכירה הזמנה כזו ושהיא כלל לא קשורה למשלוח הזה. אורגוואי, שאליה ניסה המטוס להגיע למטרת תדלוק לפני הנחיתה בבואנוס איירס ב־6 ביוני, הודיעה כי סירבה להכניס אותו למרחב האווירי שלה בשל התראה שקיבלה מארגון ביון זר.
אחד המפתחות לתעלומה נמצא ככל הנראה במהלך השהות בפרגוואי, אם כי עד כה אף אחד לא מצליח לקשור את הקצוות. "הקהילה השיעית במשולש הגבולות ברזיל–ארגנטינה–פרגוואי קמה מייד לאחר מלחמת האזרחים בלבנון", מספר הד"ר אלי כרמון.
"מדובר בכמה משפחות שהתיישבו בעיקר בחלק של פרגוואי ועסקו במסחר. לימים החלו בני משפחה נוספים להצטרף אליהם וכך נוצר ריכוז שיעי באזור הזה. החיבור של קירבה לגבול, מדינה חלשה ומשילות נמוכה הפכה אותו לגן עדן למבריחים.
"בזמנו, הפעילות הלא חוקית הכי גדולה הייתה זיוף תקליטורי מוסיקה, משם זה עבר לסמים ולהלבנת כספים. את ההזדמנות הזו זיהו במשמרות המהפכה ובחזבאללה. עד הפיגוע בתאומים, השלטונות מיעטו לפעול באזור הזה.
"אחרי הפיגוע, כשארצות הברית החלה למפות מחדש את האיומים מבית, החל מאמץ משותף של וושינגטון ושל שלוש המדינות להדק את הפיקוח על האזור. אולם, כפי שאנחנו רואים במקרה של המטוס מוונצואלה, הוא עדיין רוחש פעילות איראנית".
"בזמנו, הפעילות הלא חוקית הכי גדולה הייתה זיוף תקליטורי מוסיקה, משם זה עבר לסמים ולהלבנת כספים. את ההזדמנות הזו זיהו במשמרות המהפכה ובחזבאללה"
עובדתית, שירותי הביטחון של פרגוואי היו הראשונים לומר באופן רשמי כי הצוות האיראני של המטוס קשור למשמרות המהפכה. בארגנטינה עשו הכל כדי להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה. גורמי ממשלה בבואנוס איירס טענו בתגובה כי שם הקברניט, גולמרזה קאשאמי, הוא שם נפוץ באיראן וכי לא מדובר באותו אדם.
כאן נכנס ה־FBI לתמונה, ויממה אחרי ההכרזה התמוהה של ארגנטינה הם שלחו את תיק המודיעין של קאשמי שחושף את תפקידו בחברת "קאשם אייר", חברת תעופה של משמרות המהפכה שמטיסה משלוחי נשק לסוריה. כמה ימים אחר כך התקבלה אינדיקציה נוספת לבכירותו של קאשמי.
הבולשת בארגנטינה פרצה את הטלפון הנייד שלו וגילתה תמונות שלו במדי משמרות המהפכה, צילומים של אמצעי לחימה שונים, חומר תעמולה נגד ישראל ותוכנית טיסה תחת "קאשם אייר" – מי שבפועל כנראה מפעילה את המטוס בכסות של חברה מוונצואלה.
ועדיין, מערכת המשפט בארגנטינה מסרבת להוציא צווי מעצר.
"צריך להבין את המצב בארגנטינה", אומר דמיאן פכטר. "יש במדינה עדיין הרבה מאוד בכירים שרואים בארצות הברית מדינה אימפריאליסטית שמתערבת בנעשה במדינות אחרות. בקרב חוגים נרחבים, הקרבה לאיראן היא למעשה מסר מתריס, שותפות גורל.
"הרבה מאוד בכירים רואים בארה"ב מדינה אימפריאליסטית שמתערבת בנעשה במדינות אחרות. בקרב חוגים נרחבים, הקרבה לאיראן היא למעשה מסר מתריס, שותפות גורל"
"זו בדיוק התמונה גם בתוך שירותי הביטחון של ארגנטינה. בפירוש יש שם מי שרואה באיראנים שותפים ולא אויבים. בחומרי החקירה של דוח ניסמן סומנו בבירור אישים בדרגות שונות בממשל ובממסד הביטחוני כמי שמשתפים פעולה באופן ברור עם איראן.
"ניסמן הצליח לחשוף את הקשר הישיר שלהם לנשיאה קירשנר. על הרקע הזה התגבש ההסכם ב־2013. עד היום לא הוכח אם תחת הסעיף הכללי 'דברים אחרים' לא נכללו גם חלקי צנטריפוגות ומרכיבים נוספים לפרויקט הגרעין האירני.
"איראן ביקשה בעבר את החלקים האלה, אבל הם לא סופקו לה בלחץ אמריקאי. קירשנר לא הייתה יכולה להרשות לעצמה שהקשר עם איראן והסיכומים המוקדמים על טיוח החקירה ייחשפו ולכן אני מעריך שהיא נתנה את ההוראה לחסל אותו".
הבריחה מארגנטינה
בחזרה לסיפור ההימלטות של פצ'טר. ב־24 בינואר 2015, המקור שעליו שמר פצ'טר באדיקות פוגש אותו בבית הקפה, שולף מצלמת סטילס אך במקום לצלם את פצ'טר הוא מצליח לצלם את סוכן השירות החשאי שעקב אחריו וישב בשולחן הסמוך.
מתברר שפצ'טר היה הראשון שחשף כי החוקר ניסמן נרצח ולא התאבד. "זה היה טיפ ממקור בכיר. לא היססתי לרגע באמינות שלו ופרסמתי. מכאן התחיל כדור שלג". הוא החליט להימלט אחרי שקיבל טיפ נוסף כי חייו בסכנה. "הם מסרו אותך כמו קופסה", היה המשפט ששמע באותו בוקר, תרגום למשפט סלנג בספרדית.
פצ'טר היה הראשון שחשף כי החוקר ניסמן נרצח ולא התאבד. "זה היה טיפ ממקור בכיר. לא היססתי לרגע באמינות שלו ופרסמתי. מכאן התחיל כדור שלג"
מאותו בית קפה המשיכו פצ'טר והמקור שלו ישירות לסוכנות נסיעות מקומית. אחד מחבריו הפקיד בבנק פיראטי של השוק השחור 2,500 דולר. חבר נוסף של פצ'טר משך את הסכום במזומן מעבריין מקומי וכך הצליח לרכוש כרטיסי טיסה בלי להשתמש בכרטיס אשראי ולהסגיר את מיקומו.
פצ'טר קנה כרטיס הלוך ושוב לאורוגוואי, כביכול כדי להסתיר את ההימלטות שלו, וכרטיס נוסף לישראל דרך מדריד. כשהגיע לנמל התעופה "אזייזה" שבאזור בואנוס איירס – שם, אגב, חונה כיום גם המטוס האיראני – הבחין בסוכן נוסף שהמתין לו.
לדבריו, שירותי הביטחון של ארגנטינה לא הספיקו להתחקות אחריו ולכן הוא לא נעצר. חשבון הטוויטר של הקאסה רוסאדה, משרד הנשיאה דאז, פרסם את פרטי הטיסה שלו. "הכוונה שלהם הייתה להציג אותי כמשתף פעולה עם ישראל. זה נועד לקעקע את הפרסום שלי ולהציג אותי כעיתונאי מטעם וכך אולי להיחלץ מהמבוכה שיצרתי לשלטונת".
פצ'טר לא חזר לארגנטינה מאז.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם