אנשי דת באיראן שורפים דגל של ארה"ב במהלך העצרת השנתית לציון יום השנה למהפכה האסלאמית של 1979, 11 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
AP Photo/Vahid Salemi
אנשי דת באיראן שורפים דגל של ארה"ב במהלך העצרת השנתית לציון יום השנה למהפכה האסלאמית של 1979, 11 בפברואר 2022

איראן הסחיטה האיראנית

אירופה לא יודעת איך להתמודד עם מעצרי השווא של איראן ● בלגיה מתכוונת לשחרר דיפלומט איראני שהורשע בניסיון להטמין פצצה בפריז – ולקבוע בכך תקדים מסוכן ● חבר פרלמנט בלגי לזמן ישראל: "מדובר בהסכם כניעה וסחיטה" ● משפט דומה מתנהל בשוודיה, שהוציאה אזהרת מסע גורפת לאיראן ● במקביל, הגולים האיראנים חוששים שטהרן תנצל את התקדים כדי לדרוש הסגרתם

אירופה לא יודעת איך להתמודד עם מעצרי השווא של איראן ● בלגיה מתכוונת לשחרר דיפלומט איראני שהורשע בניסיון להטמין פצצה בפריז – ולקבוע בכך תקדים מסוכן ● חבר פרלמנט בלגי לזמן ישראל: "מדובר בהסכם כניעה וסחיטה" ● משפט דומה מתנהל בשוודיה, שהוציאה אזהרת מסע גורפת לאיראן ● במקביל, הגולים האיראנים חוששים שטהרן תנצל את התקדים כדי לדרוש הסגרתם

"בזמן האחרון איראן מוצאת דרכים שונות להביע את חוסר שביעות הרצון שלה ממשפט שמתנהל נגד אזרח איראני בשוודיה. לכן, אנחנו ממליצים להימנע מכל נסיעה לא נחוצה לשם": זאת אזהרת המסע הגורפת לאיראן שפרסם משרד החוץ השוודי בחודש שעבר.

הרקע לאזהרה הוא משפט שמתנהל בימים אלה בשטוקהולם נגד אזרח איראני בשם חמיד נורי בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצע במהלך שנות ה־80. פסק הדין של נורי צפוי להתפרסם ביום חמישי. התביעה דורשת מאסר עולם על מעורבותו בהוצאות המוניות להורג לצד מי שמכהן כיום כנשיא איראן אבראהים ראיסי. ראיסי היה התובע בוועדות המוות, נורי היה אחד מעוזריו.

לקרבה בין השניים יש כנראה השפעה ישירה על הפעולות החריפות שנוקטת איראן. מבחינת טהרן, החודשים האחרונים מורכבים מאוד. שלטון האייתוללות נעזר בכל הכלים העומדים לרשותו מול בלגיה ושוודיה, כדי לחלץ מעונשי מאסר כבדים פעילים לשעבר ובהווה במשמרות המהפכה.

מבחינת איראן, מדובר באיום משמעותי מאוד על חופש התנועה של אנשיה בעולם, במיוחד לנוכח התקדימים המשפטיים בשוודיה ובבלגיה.

מפגינים איראנים מול שגרירות שוודיה בטהרן, 18 באפריל 2022 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
מפגינים איראנים מול שגרירות שוודיה בטהרן, 18 באפריל 2022 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

פסק הדין של נורי צפוי להתפרסם ביום חמישי. התביעה דורשת מאסר עולם על מעורבותו בהוצאות המוניות להורג לצד מי שמכהן כיום כנשיא איראן אבראהים ראיסי

בלגיה נסחטת על ידי איראן

אסאדולה אסאדי הוצב בשגרירות איראן בווינה, ובמסגרת החסינות הדיפלומטית שלו הרבה לנסוע ברחבי אירופה. בשבוע האחרון של יוני 2018, אסאדי לקח מהשגרירות חבילה שהגיעה בדואר דיפלומטי עם שליח ישירות מטהרן.

מישהו הבין שהמשלוח המיוחד לא היה תמים. זה היה מטען חבלה. אסאדולה – בכיסוי דיפלומטי – הוא למעשה קצין הפעלה של משמרות המהפכה באירופה. בלוקסמבורג הוא נפגש עם בני זוג ממוצא איראני בעלי אזרחות בלגית והעביר להם את החבילה.

המטען יועד להתפוצץ בכינוס גדול של האופוזיציה האיראנית בפריז. לכינוס הוזמנו גם בכירים אמריקאים, בהם ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני. אולם, המסלול שעשה אסאדי – כולל העברת המטען – היה תחת מעקב ויש הטוענים כי גם צולם.

ארגון ביון מערבי עדכן את הרשויות הרלוונטיות לכל אורך מסלול המטען. מקבלי המטען נעצרו בבלגיה עוד לפני שיצאו איתו לצרפת, אסאדולה נעצר בכביש מהיר בגרמניה בדרכו חזרה לאוסטריה. שלושה ימים אחרי המעצרים המתוקשרים באירופה רמז ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו כי הפיגוע לא סוכל במקרה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו חושף את ארכיון הגרעין של איראן, שנלקח על ידי המוסד, במשרד הביטחון בתל אביב, 30 באפריל 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו חושף את ארכיון הגרעין של איראן, 30 באפריל 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ביולי 2018 אירופה זעמה על איראן: צרפת הביעה מחאה, גרמניה ואוסטריה דרשו הסברים ובלגיה – שהלכה עד הסוף עם הפרשה הזו – ביקשה את הסגרתו של אסאדי

ביולי 2018 אירופה זעמה על איראן: צרפת הביעה מחאה, גרמניה ואוסטריה דרשו הסברים ובלגיה – שהלכה עד הסוף עם הפרשה הזו – ביקשה את הסגרתו של אסאדי בלי לדעת לאן זה יוביל אותה. בלגיה ניצלה פרצה משפטית נדירה וגזרה על אסאדי 20 שנות מאסר – למרות הדרכון הדיפלומטי שהעניק לו חסינות.

התביעה הבלגית אישרה לשפוט אותו משום שנעצר בגרמניה. שם, לטענתם, החסינות שלו לא חלה. איראן ניסתה לנהל משא ומתן מאחורי הקלעים עם בלגיה לשחרורו, אבל הבלגים סירבו במשך כמעט שלוש שנים. לאחר מכן החליטה טהרן לעבור לשלב הבא – לעצור אזרחים זרים ולהאשימם בריגול חמור לטובת ישראל.

אוליבר ואן דר קסטיל – אזרח בלגי בן 41 שהגיע לאיראן במסגרת פעילות הומניטרית – נעצר בפברואר השנה. האישום לא מפתיע, ריגול למען ישראל. דה קסטיל נכלא בתא מבודד ובימים האחרונים מתרבים הדיווחים על התדרדרות משמעותית במצבו הרפואי. באופן לא מקרי, מקור הדיווחים הוא איראני.

"בלגיה נסחטת על ידי המשטר האיראני – ועושה את זה ביודעין", אומר בראיון מיוחד לזמן ישראל מיכאל פרלייך, יהודי מאנטוורפן, חבר פרלמנט בלגי מטעם מפלגת האופוזיציה N-VA , החזית הפלמית הלאומית. פרלייך ניצב בחזית המאבק שמתנהל בימים אלה מול הממשל הבלגי יחד עם תנועות אופוזיציה איראניות.

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה־קרו, 31 במאי 2022 (צילום: AP Photo/Geert Vanden Wijngaert)
ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה־קרו, 31 במאי 2022 (צילום: AP Photo/Geert Vanden Wijngaert)

"מה שממשלת בלגיה עושה בפועל זו עסקת חילופי אסירים במסווה של אמנה משפטית בין מדינות. ברור שהאיראנים הגיעו למסקנה שהבלגים מבינים רק כוח. עובדה שהצליחו"

המאבק מתנהל סביב אמנה שאמורה להגיע לאישור סופי השבוע בפרלמנט הבלגי. במסגרתה הוחלט על חילופי אסירים בין איראן לבלגיה. עוד קובעת האמנה כי אזרחים שנשפטו למאסר – יחזרו לרצות את עונשם במולדתם. סעיף נוסף בהסכם קובע כי המדינה שבה ירצה האסיר את עונשו תוכל להעניק לו חנינה.

"מה שממשלת בלגיה עושה בפועל זו עסקת חילופי אסירים במסווה של אמנה משפטית בין מדינות. ברור שהאיראנים הגיעו למסקנה שהבלגים מבינים רק כוח. עובדה שהם הצליחו. לצערי, מאחר שהממשלה נהנית מרוב בפרלמנט, אי אפשר לעצור את הסכם הסחיטה בדרכים פרלמנטריות" .

פרלייך אומנם לא אומר זאת באופן מפורש, אבל ממשלת בלגיה למעשה חיפשה דרך מתוחכמת לצאת מפרשת אסאדי, בלי להצטייר כמי שנכנעה לטרור שמפעילה איראן בדרכים שונות, תוך הפרת החוק הבינלאומי.

"אמנת ריצוי עונש במדינת היעד היא הליך ידוע ומוכר בעולם המערבי", אומר עורך הדין דניאל רייזנר, מומחה לדין בינלאומי ומי שעמד בראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית במהלך מבצע עופרת יצוקה ופרשת המרמרה.

משרדי האיחוד האירופי בבריסל, בלגיה (צילום: iStock)
משרדי האיחוד האירופי בבריסל, בלגיה (צילום: iStock)

"זה כביכול הסכם לגיטימי לחלוטין בין מדינות. אבל בסייג אחד בולט, אמנות כאלה נחתמות בדרך כלל בין דמוקרטיות ומיושמות בעבירות פליליות. במקרה הזה, ברור שיש כאן הסכם כניעה–סחטנות שנועד לחלץ מהכלא פעיל של משמרות המהפכה האיראנים".

"אין לי אמון במערכת המשפט הבלגית"

מתברר שהמגעים בין בלגיה לאיראן החלו כבר לפני כשנה. המשא ומתן נשמר בסוד. נדמה כי איראן חששה בשלב מסוים שהבלגים קיבלו רגליים קרות. בחודש פברואר אמר שר המשפטים הבלגי – בעיצומם של המגעים –  כי בלגיה "לא תנהל סחר סוסים עם איראן".

המשפט הזה הדליק נורה אדומה בטהרן שהביאה, ככל הנראה, להחלטה לעצור את ואן דר קאסטיל. על פי דיווחים של ארגוני אופוזיציה איראניים, הוא נעצר ב־21 בפברואר. אחרי פחות מחודש נחתמה האמנה בין הממשלות – ורק אז הדבר נודע בפומבי.

בשבוע שעבר אושרה האמנה בוועדת יחסי החוץ של הפרלמנט הבלגי בזמן שמחוץ לבניין נערכה הפגנה של גולים איראנים. תמונה דומה צולמה גם מול השגרירות הבלגית בוושינגטון. "הדרך היחידה לעצור את הסכם הסחיטה הזה היא להעביר את אסאדי בהקדם לארצות הברית", אומר פרלייך.

נשיא איראן אבראהים ראיסי, 9 ביוני 2022 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)
נשיא איראן אבראהים ראיסי, 9 ביוני 2022 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)

"ברור שהמטען שהיה אמור להתפוצץ בפריז נועד לפגוע גם באזרחים אמריקאים, לכן יש בסיס משפטי להסגרה. אני אומר במפורש שאין לי אמון במערכת המשפט הבלגית. בארצות הברית הוא יישפט בהתאם לחומרת העבירות – ולא ישוחרר בשום תנאי.

"המשמעות של ההסכם הנוכחי בין איראן לבלגיה ברורה – חנינה לטרוריסט שעמד לבצע פיגוע על אדמת אירופה. אני חושב שאסור לשאת ולתת עם איראן בשום שלב. להיפך, אנחנו צריכים לאיים עליה בסנקציות כלכליות ובסגירת השגרירות".

במהלך דיון בפרלמנט הבלגי בשבוע שעבר, העלה פרלייך את טענותיו מול ראש ממשלת בלגיה, שענה לו: "גם ישראל עושה הכול כדי לשחרר את האזרחים שלה, כולל לנהל משא ומתן עם ארגון הטרור חמאס. היא שחררה במסגרת עסקת גלעד שליט אלפי אסירים".

במהלך דיון בפרלמנט הבלגי בשבוע שעבר, העלה פרלייך את טענותיו מול ראש ממשלת בלגיה, שענה לו: "גם ישראל עושה הכול כדי לשחרר את האזרחים שלה, כולל לנהל משא ומתן עם ארגון הטרור חמאס"

איראן ניצחה

על פי נתוני משרד הפנים של בלגיה, באיראן שוהים כיום כ־200 אזרחים בעלי דרכון בלגי. פרלייך מעריך כי חלק מההסכם – שלא מפורסם – כולל התחייבות איראנית לא לעצור אזרחים בלגים נוספים. בפרלמנט יש קולות נוספים שמתנגדים להסכם, אולם, באופן כללי, האירוע הזה נתפס באדישות מסוימת בקרב הציבור הבלגי, שרובו תופס את ההסכם כמחויבות המדינה לאזרחיה.

דגל איראן מתנוסס מול המשרדים הראשיים של הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה, אוסטריה, 24 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Florian Schroetter)
דגל איראן מתנוסס מול המשרדים הראשיים של הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה, אוסטריה, 24 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Florian Schroetter)

"אם סעיף כזה יתפרסם", אומר פרלייך, "זו תהיה ההוכחה ניצחת כי מדובר בהסכם כניעה וסחיטה. ההתייחסות היחידה לסוגיה הזאת הגיעה במענה לשאלה שהופנתה לשר המשפטים הבלגי. לדברי השר, שירותי הביטחון הבלגים טענו כי האינטרס הלאומי נמצא בסכנה.

"כלומר, משתמע מכך שאיראן רמזה שאם אסאדי לא ישוחרר – היא תמשיך לעצור אזרחים בלגים. מבחינתי אין פרשנות אחרת חוץ מזו שבלגיה נסחטה על ידי מחוללת הטרור הגדולה בעולם. איראן ניצחה".

חופשה חלומית בשטוקהולם

חמיד נורי חשב כי יצליח לשלב עניינים משפחתיים עם חופשה חלומית בבירה השוודית. הוא הגיע למדינה בקיץ 2019 כדי לסייע לבתו החורגת במאבקי הגירושין מול בעלה השוודי. מקורביו אמרו לו כי רכשו עבורו כרטיסים להפלגה ולכן עליו להגיע קודם לשטוקהולם.

מה שנורי לא ידע זה שמאחורי ההזמנה לנופש – עומד אחד מקורבנותיו משנות ה־80, איראג' מסדאגי. מסדאגי הבין מקרוביו של נורי שהוא עומד להגיע לשוודיה, ולכן טס במיוחד ללונדון כדי להיוועץ עם עורכי דין המתמחים במשפט הבינלאומי.

צעדה של משמרות המהפכה ברחובות טהרן (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
צעדה של משמרות המהפכה ברחובות טהרן (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

עורכי הדין טענו כי ניתן לעצור את נורי על בסיס פשעי מלחמה. הוא חזר לשוודיה וחבר לעורך דין מקומי. באופן מפתיע, משרד המשפטים השוודי קיבל את חוות הדעת הבריטית בה נקבע כי ניתן להעמיד לדין בכל בית משפט מקומי אנשים שמסכנים את האנושות, בלי קשר למקום ביצוע העבירה.

משרד המשפטים השוודי קיבל את חוות הדעת הבריטית בה נקבע כי ניתן להעמיד לדין בכל בית משפט מקומי אנשים שמסכנים את האנושות, בלי קשר למקום ביצוע העבירה

התקדים הזה מעורר פלצות בקרב האיראנים וזו הסיבה למהלכים האגרסיביים שלהם מול בלגיה ושוודיה. נורי נעצר מייד עם נחיתתו ומשפטו נפתח בספטמבר 2021. במהלך הדיונים יצאו הצדדים לאלבניה, שם נמצאים שורדים איראנים נוספים ממעשי הטבח של סוף שנות ה־80. נורי טען להגנתו כי הוא חף מפשע וכי מדובר במשפט פוליטי.

בכתבה שפורסמה לפני כשבועיים בעיתון הארץ, תיאר מסדאגי את רגעי האימה שעברו עליו, בזמן שנורי היה עוזר התובע הכללי וחבר בוועדות המוות. "הוא סיפר כיצד נלקח מתאו והועמד בעיניים מכוסות בשורה עם אסירים אחרים בהמתנה למשפט מהיר. היה לו ברור שהתשובות שייתן עלולות לשלוח אותו ישירות אל כיתת היורים שהמתינה בצדו השני של מה שיכונה מסדרון המוות".

רק משום שהבטיח שלא יעסוק יותר בפעילות פוליטית הוא ניצל ממוות. במקום זאת הוא נשלח למאסר ועינויים במסגרת "חינוך מחדש". אחד ממעניו היה חמיד נורי.

שבויים עיראקים באיראן, מלחמת עיראק–איראן,18 באפריל 1983 (צילום: AP Photo/Mohammad Sayyad)
שבויים עיראקים באיראן, מלחמת עיראק–איראן, 18 באפריל 1983 (צילום: AP Photo/Mohammad Sayyad)

בינתיים שוודיה לא נרתעת מהאיומים האירניים המובלעים. אולם, מתברר שגם לה יש אזרח עצור בטהרן שנשפט בעוון ריגול ונגזר עליו עונש מוות. מדובר בד"ר אחמרדזה ג'לילי, רופא ממוצא איראני שהגיע להעביר השתלמות מקצועית באחד מבתי החולים באיראן.

הוא נעצר כבר ב־2017 ומאז מוחזק באגף הנידונים למוות. אחרי אחת המחאות הפומביות של שוודיה בעניין, אמר בכיר איראני כי עדיף לשגרירות השוודית בטהרן לא לעסוק בנושא – אלא אם היא רוצה ששירותי הביטחון האיראניים יחשפו מסמכים וצילומים שעשויים להביך את שטוקהולם.

מתברר שד"ר ג'לילי הוא גם מרצה אורח באחת מהפקולטות לרפואה בבלגיה, ועניינו הועלה לא אחת במהלך השנים גם על ידי הנציגים הבלגים. עתה, עם הימשכות המשפט בשוודיה, ספק גדול אם הוא ייכלל בעסקה האיראנית–בלגית.

עסקים כרגיל

בניגוד להד התקשורתי בבלגיה ובשוודיה, התקשורת באיראן נוקטת בקו מאופק מאוד. מלבד דיווחים מעטים, קצרים ולקוניים, אין עיסוק ממשי בפרשיות הללו. נדמה שאיראן מבקשת להוריד פרופיל כדי לא להעצים את הביקורת ולסכן את המהלך מול בלגיה.

נשיא איראן אבראהים ראיסי, ספטמבר 2021 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)
נשיא איראן אבראהים ראיסי, ספטמבר 2021 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)

כמו כן, יכול להיות שיש בטהרן מי שמעדיף לתת למשפט בשוודיה להסתיים – ואז ליישם עם שוודיה את התקדים הבלגי. כלומר, להשאיר לשוודים סולם לרדת ממנו. הם ירשיעו את נורי אבל יעבירו אותו "לריצוי" עונש באיראן.

"אחרי שכוח קומנדו איראני שבה מלחים אמריקאים ב־2016 במפרץ הפרסי – פורסמה קריקטורה ארסית בכלי תקשורת ערבי", מספר בני סבתי, מומחה לאיראן וממקימי יחידת דובר צה"ל בפרסית.

"בהקשר הזה אני רואה בעיקר דאגה בקרב הגולים האיראנים באירופה. הם מרגישים שבלגיה, ואולי גם מדינות אחרות באירופה, יזנחו אותם בגלל הפחד מאיראן"

"הקריקטורה הראתה מלחים אמריקאים כפותים על החוף האיראני מתחת לשלט שבו נכתב 'ברוכים הבאים לאיראן. אנחנו לוקחים שבויים מ־1979' בעיניי זה מספר את כל הסיפור. העולם לא יודע איך להתנהג עם איראן כשהיא מפרה את החוק הבינלאומי עם מעצרי שווא.

"בהקשר הזה אני רואה בעיקר דאגה בקרב הגולים האיראנים באירופה. הם מרגישים שבלגיה, ואולי גם מדינות אחרות באירופה, יזנחו אותם בגלל הפחד מאיראן. זה לא בלתי סביר שאיראן, על בסיס התקדים הבלגי, עוד תדרוש להסגיר פעילי אופוזיציה ששוהים באירופה. 'תדרוש', כמובן, דרך מעצר של אזרחים נוספים".

עוד 1,724 מילים
סגירה