יש גם מגמה הפוכה של מדינות בהן הפרוגרסיבים הפסידו בבחירות (קולומביה) או שנכשלו בהמשך הרכבת הקואליציה (סלובניה).
באופן כללי בדרום אמריקה נופלות בזו אחר זו מדינות עם מדיניות אנטי ישראלית ומגיעים לשלטון מדינות עם מדיניות פרו ישראלית.
אין זה נכון לטעון שאין חרם גורף על סחר עם ישראל. לדוגמה מקרה מערכת ה-falcon eye של אלביט למטוס הממשלה האירית. אין זה מקרה חריג אלא ארוע שמייצג את עומק החרם – ולו במחיר סיכון חיי אדם של הממשלה האירית. קרן השפע הנורבגית הסתלקה מכלל ההשקעות שלה בישראל ולא רק מחברות ביהודה ושומרון.
באשר לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג באשר להפרדה בסטטוס של יהודה שומרון לאומת מדינת ישראל – צריך לזכור מי היה נשיא בית הדין בעת ההחלטה -Nawaf Salam – ראש ממשלת לבנון היום ושגריר לבנון האו"ם בעבר – מדינה שנמצאת במצב מלחמה עם ישראל ואשר תקפה את ישראל ב-8 לנובמבר 2023 עם יאיר של מאות אלפי טילים.
נדרש לבדוק פעולות משפטיות של חרם על ישראל ככלל ועל אזורים בישראל שנתונים במחלוקת מדינית המשפטית. חשוב לזכור שמדיניות זו של חרם על שטחים מסויימים של מדינה אינם מתקיימים במקרים אחרים, כמו למשל טיבט, קפריסין התורכית, סוד טירול באיטליה, גיברלטר, מלבינס וכו'. מדיניות מפלה במקרה זה היא טיעון טוב גם לערכאות משפטיות בינלאומיות.
כל המאמר לא בא להגן על מדיניות רעה של הממשלה האחרונה ועל חוגים קיצוניים המנסים לשנות מציאות דרך אלימות.