תחנת כוח סולארית בירדן (צילום: Business Wire)
Business Wire

מודל פורץ דרך חושף יתרונות חסרי תקדים מברית אנרגיה ישראלית-ירדנית-פלסטינית

פרסום ראשון: מודל ראשון מסוגו של אוניברסיטת אוקספורד מראה כי הפיכת ירדן למרכז אנרגיה סולארי אזורי יאיץ את תהליך הפחתת פליטות הפחמן בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית – ויחסוך לשלוש השותפות 47 מיליארד דולר עד 2050 ● מנהל חברה ירדנית: "זאת הפעם הראשונה שאני רואה ישראלים ופלסטינים מסכימים"

לפי מודל מדעי פורץ דרך שפותח באוניברסיטת אוקספורד, ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית יוכלו לחסוך מיליארדי דולרים ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית באמצעות איגום משאבים וחיבור תשתיות.

על פי המודל, אומר ד"ר אמאן מאג'ד מאוקספורד, אם ירדן תהפוך למרכז אזורי של אנרגיית שמש ורוח – זה יביא לממלכה פי 2.4 יותר השקעות בתשתיות אנרגיה מתחדשת בהשוואה לתרחיש ה"עסקים כרגיל", שבו כל ישות דואגת לעצמה. מאג'ד אמר את הדברים בכנס קטן של אקדמאים שהתקיים בתל אביב בתחילת החודש.

עוד עולה מהמודל כי ישראל צפויה ליהנות מעודפי מים, מה שיאפשר לה לסייע לתושבי ירדן והרשות הפלסטינית. המודל מגלם את האפשרויות הטמונות בשיתוף הפעולה המשולש, שיאפשרו לצמצם את ההתחממות הגלובלית.

"יש לנו הרבה הסכמי שלום ואנחנו יודעים איך לייצר מים", אומר ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה, שמשתף פעולה עם הפרויקט. "פעם היינו צריכים לרדוף אחרי השותפים שלנו באזור. עכשיו הם באים אלינו".

לוחות סולאריים בתחנת הכוח הסולארית "נור יריחו", הגדה המערבית, 21 במאי 2019 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)
לוחות סולאריים בתחנת הכוח "נור יריחו", הגדה המערבית, 21 במאי 2019 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)

ריכוז הייצור של אנרגיה מתחדשת בירדן יחסוך לה – יחד עם ישראל והרשות הפלסטינית – 18.3 מיליארד דולר עד 2030, שמהווים 9.4% מהסכום ששלושתן צפויות להוציא בנפרד כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות

ריכוז הייצור של אנרגיה מתחדשת בירדן יחסוך לה – יחד עם ישראל והרשות הפלסטינית – 18.3 מיליארד דולר עד 2030, שמהווים 9.4% מהסכום ששלושתן צפויות להוציא בנפרד כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות עד 2030, אמר מאג'ד.

רשת התשתיות המאוחדת תהיה גם מאוזנת יותר ולפיכך יעילה יותר – ותאפשר לכל שלוש הישויות להסתפק ב־24% פחות לוחות סולאריים כדי לעמוד ביעדים לשנת 2030. הרשת גם תתרום לניסיון להגיע לאפס פליטות לא מקוזזות עד 2050.

לדברי מאג'דה, השגת היעד של אפס פליטות נטו עד 2050 תוכל לחסוך לשלוש השותפות כ־47 מיליארד דולר, או 22%, בהשוואה לתרחיש שבו כל ישות פועלת לבדה.

מאג'ד הוא חלק מצוות אקדמי מאוקספורד שעובד על שיתוף פעולה חוצה גבולות בנושא משאבי טבע כאמצעי להתמודדות עם מחסור במים ובאנרגיה. המצוקות בנושא המשאבים האלה צפויות להחריף במזרח התיכון בעשורים הבאים.

ילד פלסטיני מעזה גורר מכל פלסטיק מלא במים לבית משפחתו, 24 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Adel Hana)
ילד פלסטיני מעזה גורר מכל פלסטיק מלא במים לבית משפחתו, 24 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

המזרח התיכון הצחיח הוא אזור רגיש מבחינה אקלימית. הטמפרטורות באזור עולות מהר יותר מהממוצע העולמי – והירידה בכמות המשקעים עתידה להחמיר את המחסור הקיים במים

המזרח התיכון הצחיח הוא אזור רגיש מבחינה אקלימית. הטמפרטורות באזור עולות מהר יותר מהממוצע העולמי – והירידה בכמות המשקעים עתידה להחמיר את המחסור הקיים במים. האוכלוסייה באזור הולכת וגדלה והביקוש למיזוג ולמים מותפלים צפוי לעלות. למחסור במים ובאנרגיה תהיה השפעה מתגלגלת על ייצור המזון ועל בריאות הציבור.

ירדן – שלה שטחי מדבר עצומים ורמות גבוהות של קרינת שמש – נחשבת לאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לייצור אנרגיה סולארית. המדבריות מאפשרות גם להפיק אנרגיית רוח. לפי מאג'ד, הממלכה כבר מייצרת 20% מהאנרגיה שלה ממקורות מתחדשים, ושואפת להגיע ל־50% עד 2030.

ישראל, לעומת זאת, שואפת להגיע ל־20% אנרגיה מתחדשת עד 2025 ול־30% עד סוף העשור. לפי מאג'ד, עד היום ישראל הגיעה ל־8.5% בלבד, בין השאר בשל הקושי בקבלת אישורים לשימוש בקרקעות להקמת שדות סולאריים.

הרשות הפלסטינית מייצרת נכון להיום 5% מהאנרגיה שלה ממקורות מתחדשים – ושואפת להגיע ל־20% עד 2030. אספקת החשמל שלה מגיעה ברובה הגדול מישראל.

גבר פלסטיני ממלא מכלים במים כדי למכור אותם בתחנת מי שתייה בעזה, 14 באפריל 2016 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
גבר פלסטיני ממלא מכלים במים כדי למכור אותם בעזה, 14 באפריל 2016 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

ישראל  שואפת להגיע ל־20% אנרגיה מתחדשת עד 2025 ול־30% עד סוף העשור. לפי מאג'ד, עד היום ישראל הגיעה ל־8.5% בלבד, בין השאר בשל הקושי בקבלת אישורים לשימוש בקרקעות להקמת שדות סולאריים

הפרויקט של בית הספר מרטין אוקספורד משלים כעת את השלב הראשון – איסוף ומיון נתונים מישראל, מירדן ומהרשות הפלסטינית, מה שיאפשר לו להעריך את כמות המים והאנרגיה הקיימת ואת האופן שבו היא מנוצלת כעת ובעתיד.

הנתונים יסייעו לבניית תרחישים אפשריים של שיתוף פעולה, ולאחר מכן ייושמו במסגרת פרויקטים בשטח. מדובר במאמץ חסר תקדים, לדברי דבורה סנדלר, שלימדה שנים רבות באוניברסיטת אוקספורד וחיה כיום בישראל.

"מה שראיתם בכנס הוא מודל מאוד מעמיק ומתוחכם שנבנה לראשונה אי פעם באזור שלנו", היא אמרה למשתתפי הכנס. התוכנית מפגישה מדעני סביבה ומדינה, מהנדסים, מומחי תעשייה, בכירים בממשלה, דיפלומטים ומנהיגים קהילתיים.

אנשי אקדמיה מאוקספורד מובילים את התוכנית יחד עם עמיתי מחקר מאוקספורד שמוצאם מהאזור, ציינה סנדלר. "כל מה שקרה התרחש מלמטה למעלה – כמו גם מלמעלה למטה – והתבסס על מדע", היא אומרת.

ד"ר מייקל גילמונט וד"ר אמאן מאג'ד, תל אביב, 3 ביולי 2022 (צילום: סו סורקיס)
ד"ר מייקל גילמונט וד"ר אמאן מאג'ד, תל אביב, 3 ביולי 2022 (צילום: סו סורקיס)

חלק מהמחקר מתמקד באגן נהר הירדן ומתבצע בשיתוף פעולה עם מכון הערבה. למכון כבר יש תוכנית – "מסלול 2" – לשיתוף פעולה חוצה גבולות, שסנדלר היא המנהלת השותפה שלה. התוכנית שואפת לקיים שיתוף פעולה גם עם אוניברסיטת הרווארד.

ב"מסלול 2" או "דיפלומטיה בערוץ האחורי", מתקיימים דיונים בלתי רשמיים בעניינים מדיניים בין אזרחים פרטיים וארגונים לא ממשלתיים, במטרה לבנות אמון ולנסות ולהשיג פתרונות לבעיות.

במסגרת התוכנית, מדעני מכון הערבה עובדים עם הירדנים והפלסטינים לקידום פתרונות בני קיימא בקנה מידה קטן לייצור מזון, טיפול בשפכים, מי שתייה ולאנרגיה ירוקה ביישובים כפריים בנגב, בגדה המערבית, בעזה ובדרום ירדן.

הם מקווים כי הקשר עם אוקספורד יוביל לפרויקטים שניתן יהיה לפתח ולהרחיב לקנה מידה הרבה יותר גדול ובר השפעה. בימים האחרונים הצוות של אוקספורד הציג את ממצאיו לבכירים בתחומי האנרגיה והמים בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית.

מתקן ההתפלה שורק א' באזור ראשון לציון, 22 בנובמבר 2018 (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)
מתקן ההתפלה שורק א' באזור ראשון לציון, 22 בנובמבר 2018 (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)

בין השאר, הוא נפגש עם סטארט־אפ ניישן סנטרל הישראלית, עם הצוות הפלסטיני הרשמי למשא ומתן, עם החברה המדעית המלכותית של ירדן ועם כמה דיפלומטים, בהם שגריר ירדן בישראל. סדרת הפגישות נחתמה ביום שני בשבוע שעבר בפורום האקלים הנשיאותי של ישראל.

אקדמאים סיפרו כי המצגות שלהם זכו לתגובות נלהבות. משרד האנרגיה אף הזמין את הצוות לשוב לפגישה עם רשות החשמל. "כל ישות מתמקדת במשאבים שלה (עצמה) בתכנון הלאומי", אמר ד"ר סולימאן הלסה, פוסט־דוקטורנט בצוות המחקר של אוקספורד, שגם מנהל חברה ירדנית לייעוץ בענייני אנרגיה, מים וסביבה. "בשבילי זאת הפעם הראשונה שאני רואה ישראלים ופלסטינים מסכימים".

הן מאג'ד והן ד"ר מייקל גילמונט, עמית מחקר באוקספורד שמתמקד בתחום המים, הדגישו כי הנתונים שהוצגו במפגש צפויים להשתנות בעקבות המידע שהצוות אסף במהלך הביקור.

גילמונט, מתאם תוכנית לניהול משאבים חוצי גבולות באוקספורד מרטין, אמר כי השוואת מערכי הנתונים משלוש הרשויות הנפרדות לצורך ניתוח כולל הייתה מאתגרת. הוא אמר לזמן ישראל כי ריבוי ההגדרות והמספרים השונים היו מקור לבלבול ולאי־הבנות.

ד"ר קלייב ליפקין, מנהל המרכז לניהול מים חוצה גבולות במכון הערבה ללימודי הסביבה, עומד לפני מתקן חדשני לטיהור שפכים בכפר הבדואי אום בטין, ליד באר שבע (צילום: באדיבות מכון הערבה)
ד"ר קלייב ליפקין, מנהל המרכז לניהול מים חוצה גבולות במכון הערבה ללימודי הסביבה, עומד לפני מתקן חדשני לטיהור שפכים בכפר הבדואי אום בטין, ליד באר שבע (צילום: באדיבות מכון הערבה)

אולם, בעזרת מומחים מקומיים, הוא ועמיתיו הצליחו ליצור "בסיס נתונים כמעט עקבי עם הגדרות חשבונאיות דומות".

אתגרים נוספים עוד צפויים בהמשך הדרך, כגון בעיות גיאו־פוליטיות מושרשות, שעלולות לפגוע בנכונות הצדדים לשתף פעולה. אולם, גילמונט מציין כי המדע – שהוא לטענתו נטרלי מבחינה פוליטית – הוא כלי אידיאלי לשיתוף פעולה חוצה גבולות.

"גישה אזורית מציעה מרחב גדול יותר לפתרון", הוא אומר ומוסיף כי הצוות יבחן תרחישים של הגדלת היקף ההתפלה וטיפול בשפכים כדי לתת מענה לצורכי האזור. טיהור השפכים צורך שליש מהאנרגיה הדרושה להתפלה.

הנתונים, שעדיין מתעדכנים ברמאללה ובעמאן, הראו שעד 2030 האזור כבר לא יוכל לענות על צורכי המים של תושביו. על פי הנתונים, ירדן עתידה לחוות מחסור של 116 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה

הנתונים, שעדיין מתעדכנים ברמאללה ובעמאן, הראו שעד 2030 האזור כבר לא יוכל לענות על צורכי המים של תושביו. על פי הנתונים, ירדן עתידה לחוות מחסור של 116 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה, אומר גילמונט.

פאנלים סולאריים במדבר ליד אילת (צילום: משה שי/פלאש 90)
פאנלים סולאריים במדבר ליד אילת (צילום: משה שי/פלאש 90)

אולם, המספר הזה צפוי לרדת היות שעמאן הגדילה את היקף הטיפול שלה במי שפכים, החלה להפעיל מתקן להתפלת מים בעקבה ואמורה לקבל כמות נוספת של מים מישראל. עוד עולה מהנתונים כי הרשות הפלסטינית צפויה לחוות מחסור של 431 מיליון מטרים מעוקבים עד סוף העשור הנוכחי. 

לעומת זאת, ישראל צפויה ליהנות מעודף של 300 מיליון מטרים מעוקבים של מים עד 2030. זאת הודות למתקני ההתפלה שלה ולשימוש במי שפכים מטוהרים להשקיה. גילמונט אומר כי הצעדים הבאים יכללו את מודל התרחישים או החלופות באמצעות התייעצות עם בעלי עניין אזוריים.

"אנחנו רוצים לבחון איך ניתן ליישם בשטח את המספרים האלה של התמונה הגדולה באמצעות אפשרויות מדרגיות, וליצור פורום לשיתוף ידע אזורי", הוא אומר. "השיחות שקיימנו בתל אביב, בירושלים וברמאללה הדגישו את הצורך בכך".

ישראל צפויה ליהנות מעודף של 300 מיליון מטרים מעוקבים של מים עד 2030. זאת הודות למתקני ההתפלה שלה ולשימוש במי שפכים מטוהרים להשקיה

כסימן לעליית המודעות הסביבתית בגדה המערבית, שני גברים מתעשיית חיתוך האבן בג'נין הגיעו למפגש כדי להיוועץ בשאלה איך להימנע מזיהום הנחלים בפסולת שיש.

מכון לטיהור שפכים בגוש דן (צילום: Isaac Harari/Flash90)
מכון לטיהור שפכים בגוש דן (צילום: Isaac Harari/Flash90)

שדאד עתילי, לשעבר השר לענייני מים יושב ראש רשות המים ברשות הפלסטינית, וכיום עמית מחקר בצוות של אוקספורד, אומר כי ישראל והרשות הפלסטינית חתמו על אותם הסכמים סביבתיים בינלאומיים. "אם כולנו מסכימים, למה שלא נחתום על פרוטוקול סביבתי אזורי?" הוא הציע.

סנדלר אמרה כי עבודה משותפת עם אנשי המקצוע באזור תוביל בסופו של דבר לדרג הפוליטי. מאוחר יותר היא אמרה לזמן ישראל כי היוזמה לא נועדה להחליף הסכמים ממשלתיים, כמו אלו המבטיחים אספקת מים מישראל לירדן או חשמל לרשות הפלסטינית.

תחת זאת, המטרה היא לספק בסיס מדעי מוסכם שיסייע לכל השחקנים הרלוונטיים באזור להיערך לנוכח האיום האקלימי המשותף. "הרעיון הוא שכולם מחליטים ביחד", היא אמרה.

עוד 1,298 מילים ו-1 תגובות
סגירה