ארגון ישראייד דווח כי אנשיו נכנסו לוונצואלה וכבר החלו לפעול בבירה קראקס ובעיר לה גואירהי, בעקבות רעידות האדמה ההרסניות שהכו במדינה בשבוע שעבר.

מהארגון נמסר כי הוא מבצע הערכת צרכים מהירה בשיתוף גורמים מקומיים, מחלק ציוד סיוע דחוף ומתקין מסנני מים. בנוסף, הצוותים מעניקים תמיכה נפשית, שירותי הגנה והדרכה בקהילות שניזוקו.

ביום שלישי התקינו אנשי הצוות מסנני מים לשעת חירום וקיימו פעילויות תמיכה רגשית לילדים במחנה עקורים בלה גואירה. המחנה מאכלס כ-700 בני אדם ונמצא באזור שספג את הפגיעה הקשה ביותר מרעידות האדמה.

המשלחת של ישראייד בוונצואלה כוללת מומחים מהנציגות בקולומביה השכנה, לצד חברים בצוות התגובה הגלובלי של הארגון למצבי חירום.

בעקבות שתי רעידות האדמה העוצמתיות בוונצואלה, מבקר המדינה חוזר על שורת האזהרות שהעביר לרשויות בשנים האחרונות בנוגע לחוסר המוכנות של ישראל לרעידת אדמה שמומחים סבורים כי היא רק עניין של זמן.

אזורים במזרח ישראל ובגדה שוכנים לאורך השבר הסורי־אפריקאי הפעיל מבחינה סייסמית, שבו מתרחשת רעידת אדמה גדולה אחת ל־80 עד 100 שנים. רעידת האדמה הגדולה האחרונה באזור אירעה ב־1927 וגרמה למותם של 500 בני אדם.

רק החודש אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי לא מספיק מבנים מחוזקים מפני רעידות אדמה במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית.

בערים המועדות לרעידות אדמה, כמו בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה בצפון, רק 23 מבנים מאז 2017 יועדו לפרויקט פינוי־בינוי – שבמסגרתו מבנים ישנים נהרסים ומוחלפים במבנים חדשים ומחוזקים – ואף אחד מהם לא הגיע לשלב קבלת היתר בנייה.

בדוח מ־2024 קרא אנגלמן למדינה לבחון כיצד מדינות אחרות נערכו לרעידת אדמה והגנו על חיי אדם תוך צמצום נזקים פיזיים.

מאז 1980 נדרשים מבני מגורים חדשים בישראל לעמוד בתקן 413 לעמידות בפני רעידות אדמה. ואולם, כפי שהזהיר מבקר המדינה בקיץ שעבר, 80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה, שבהם יותר מ־810 אלף דירות, נבנו לפני מועד זה ונותרו ללא חיזוק.

רבים מהם נמצאים בערים במרכז הארץ, כגון תל אביב, חולון ובת ים. גם מבני ציבור רבים, ובהם בתי חולים, נקודות שירות של מגן דוד אדום ו־400 בתי ספר, אינם ניתנים לחיזוק ויש להרוס אותם ולבנותם מחדש.

למרות המאמצים לעודד חיזוק מבנים באמצעות תוכנית ההתחדשות העירונית תמ"א 38, רק 3,900 מבנים, כ־5% בלבד מהמבנים הזכאים – חוזקו במשך שני עשורים, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג לוועדת הפנים והגנת הסביבה בנובמבר. 14% נוספים ביקשו היתרי בנייה.

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום במינהל התכנון אישרה להפקיד להתנגדויות הציבור תוכנית להקמת יישוב חדש סמוך לקיבוץ סעד בצפון־מערב הנגב.

היישוב ייקרא אופיר, על שמו של אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב, שנהרג ב־7 באוקטובר 2023 כשהגן על קיבוץ כפר עזה מפני מחבלי חמאס שפלשו אליו.

היישוב החדש, שצפוי להשתרע על פני כאלף דונם, יכלול כ־500 יחידות דיור בגדלים שונים, לצד מוסדות חינוך, אזורי מסחר, מרכז קהילתי, מרפאה, מרכז חוסן, כיכר מרכזית ופארק.

בז"ן עדכנה את הבורסה לניירות ערך בתל אביב כי גג של מכל זיקוק נפגע "באופן מקומי" במתקפת הטילים הבוקר, וכי הנזק "אינו מהותי" וכל מתקני הייצור פועלים.

מוקדם יותר הבהירו שירותי הכבאות כי המכל שנפגע הכיל בנזן ולא היווה סכנה לציבור. שריפה שפרצה בעקבות מתקפת הטילים האיראנית הפיצה עשן שחור בריח דלק למרחק של כמה קילומטרים.

מדובר בתקיפה הרביעית בתוך פחות משנתיים על מתחם בתי הזיקוק, והשנייה מאז תחילת העימות הנוכחי עם איראן. במהלך העימות הצבאי ביוני האחרון נהרגו שלושה עובדים בשריפה שפרצה בעקבות פגיעת טיל.

המתחם ממוקם בלב מטרופולין חיפה הצפוף בצפון ישראל.

לאחר שנים של לחץ מצד תושבים וארגוני סביבה, הממשלה החליטה לסגור את המתקן עד השנים 2029–2030, ובמקביל מקודמות תוכניות להפוך את האזור למתחם ירוק, מגורים ותעשייה קלה.

עם זאת, בעלי בתי הזיקוק פועלים נגד המהלך ומנסים לקדם מול רשויות התכנון את הרחבת הפעילות.

בז"ן דיווחה לבורסה בתל אביב כי נגרמו "נזקים מקומיים" למתחם החברה במפרץ חיפה בעקבות נפילת שברים מיירוט טיל איראני ביום חמישי. לא דווח על נפגעים.

בהודעה נמסר כי זוהו פגיעות בתשתיות חשמל, בשטח פתוח סמוך למבנה מנהלה, וכן בתשתית חיצונית בבעלות צד שלישי, החיונית לפעילות הקבוצה. לפי הערכה ראשונית, אותה תשתית חיצונית צפויה לשוב לפעילות בתוך מספר ימים.

עוד נמסר כי "נכון למועד הדיווח, מרבית מתקני הייצור פועלים והיתר נמצאים בתהליך חזרה לפעילות".

עם זאת, החברה ציינה כי "זיהוי מלא של כלל הנזקים האפשריים והפעלתם וחזרתם לפעילות מלאה של תשתיות ומתקנים שנפגעו הם תהליכים מורכבים הכוללים גורמים רבים של אי-ודאות, ודורשים זהירות מוגברת וגמישות תפעולית", בהתאם לשיקולי בטיחות, תקלות שייתכן ויתגלו בהמשך וזמינות חלפים וכוח אדם.

בתי הזיקוק בחיפה לאחר שנפגעו בתקיפה איראנית, 19 במרץ 2026 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

בתגובה לדיווח, סגן ראש עיריית חיפה ויו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, אביהו האן, קרא לממשלה לסגור את בתי הזיקוק בהקדם, בהתאם להחלטתה לעבור לייבוא ואחסון בטוח של תזקיקי נפט באתרים אחרים.

"אי אפשר להמשיך לשחק רולטה רוסית עם חיי וביטחון תושבי מטרופולין חיפה וביטחון האנרגיה של אזרחי מדינת ישראל", אמר.

"אתמול וההודעה היום על השבתת המתקנים הם הוכחה נוספת לכך שבתי זיקוק בלב מטרופולין אזרחי הם כשל במדיניות האנרגיה והביטחון".

עוד צוין כי במהלך המלחמה עם איראן ביוני 2025 נהרגו שלושה מעובדי בזן בשריפה שפרצה בעקבות פגיעת טיל איראני.

מתחם בתי הזיקוק בחיפה (בז"ן) הודיע כי צפויים לפידים דולקים ועלייה בפליטות המזהמות, בעקבות השבתת חלק ממתקני הקבוצה.

מהחברה נמסר כי הלפיד הוא כלי בטיחותי המשמש לשריפת גזים עודפים.

במהלך המלחמה מול איראן בשנה שעברה, שנמשכה 12 ימים, הושבתו כל מתקני בז"ן לאחר פגיעת טיל איראני שגרמה למותם של שלושה בני אדם באתר.

לאחר שלוש שנות עבודה של משרד החקלאות ומינהל התכנון, הממשלה אישרה תוכנית מתאר ארצית להתמודדות עם הצפות.

מדובר בצעד ראשון לקראת גיבוש אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם התופעה, שמחריפה לנוכח שינויי האקלים.

התוכנית, שנכנסת לתוקף באופן מיידי, תחייב את כל גופי התכנון בישראל להביא בחשבון דרישות הידרולוגיות. מטרתה להגן על נחלים, לשמר אזורי הצפה, שבהם הקרקעות הסמוכות לנהרות מסוגלות לספוג באופן טבעי עודפי משקעים, ולהקים אתרים לניהול נגר.

מועצת החלב של ישראל, המפקחת על ענף החלב, הודיעה כי תחדל מעתה לספק חלב גולמי לחברות העוסקות בעיבוד חלב ובייצור מוצרי חלב.

המהלך הוא חלק מהחרפת המאבק נגד תוכנית הרפורמה של משרד האוצר בענף החלב.

במשרד האוצר מבקשים לפרק את מנגנון התכנון המרכזי, הכולל מכסות, מחירי מטרה קבועים לחקלאים ומכסי מגן, ולפתוח את השוק ליבוא. לטענת המשרד, המהלך נועד להוזיל מחירים ולהפחית את יוקר המחיה.

אילוסטרציה: חלב בפיקוח (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

החקלאים טוענים כי הרפורמה תסכן מקומות עבודה ואת ביטחון המזון של ישראל, ומדגישים כי המחירים לא ירדו כל עוד לא יינקטו צעדים נגד המונופולים השולטים בייצור, בקמעונאות וביבוא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אתמול במליאת הכנסת כי שלוש יצרניות חלב בלבד – תנובה, טרה ושטראוס – שולטות ב־85% מהשוק.

עוד איים סמוטריץ' על יצרני החלב: "אם תפסיקו לייצר חלב, אני אסיר את כל המכסים ואפתח את השוק לתחרות. זו סמכותי כשר אוצר".

בית המשפט העליון קובע כי חברת מפעלי ים המלח של ICL חייבת לשלם עבור מי התמלחת שהיא שואבת מבארות בתוך אזור הזיכיון שלה לצורך הפקת מינרלים.

לפי הערכת ארגון הסביבה אדם טבע ודין, שהגיש את העתירה יחד עם ארגון השדלנות הציבורית לובי 99, החברה תידרש לשלם כ־500 מיליון שקלים עבור התקופה 2017 עד 2030, אז מסתיים הזיכיון הנוכחי להפקת מינרלים מים המלח.

הפסיקה מתייחסת לעתירה שהוגשה בשנת 2022 נגד החלטת משרד המשפטים לפטור את החברה מתשלום היטל על מים אלה.

בפסיקתו היום קובע בית המשפט כי "השימוש במים שמבצעת חברת מפעלי ים המלח באזור הזיכיון אינו כלול במשטר התמלוגים. משמעות הדבר היא שעליה לשלם היטל מים נפרד כמו כל יצרן מים אחר".

מי הבארות הם בנפרד מהמים שהחברה שואבת ישירות מים המלח עצמו, שעליהם אין כיום תשלום.

מירב עבדי, מנהלת תחום רגולציה באדם טבע ודין, שניהלה את התיק, אמרה: "אין מספיק מילים לתאר את גודל ההישג מול חברת מפעלי ים המלח והמדינה, שרצתה לפטור אותם מתשלום. מדובר בפסק דין תקדימי שעושה צדק עם הציבור, שנשדד שוב ושוב ממשאביו הטבעיים מבלי לקבל על כך פיצוי".

מבט על מפעלי ים המלח, 2 בפברואר 2018 (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)

היא הוסיפה: "אלמלא המאבק הזה, חוות הדעת המשפטית של המדינה הייתה מובילה לכך שחצי מיליארד שקלים ינוכו מקופת הציבור".