אף אחד מחמשת מתקני ההתפלה מתוך השישה שהושבתו מוקדם יותר החודש בשל אצות ימיות לא שב לפעילות מלאה. המתקן השישי, בחדרה שבמרכז הארץ, ממשיך לפעול בתפוקה מלאה, כפי שפעל מאז תחילת המשבר.

משרד האנרגיה ורשות המים מאשרים כי המתקנים הזמינו ממברנות נוספות, למקרה שהממברנות הקיימות ייפגעו בעת הגברת התפוקה.

אספקת המים לבתים ולחקלאים נמשכת במלואה.

בעקבות ירידה בצריכת המים במהלך ראש השנה בסוף השבוע, הופחתה השאיבה ממי התהום ומהכנרת.

הרשויות עדיין מבקשות מהציבור להשתמש במים "באופן מושכל" עד שמערך ההתפלה יחזור לפעילות מלאה.

שמונה ימים לאחר שחמישה מתוך שישה מתקני התפלה נסגרו בשל פריחת אצות ימיות, שני מתקנים – באשקלון ובאשדוד – עדיין מושבתים. שלושה מתקנים נוספים – פלמחים, שורק א' ושורק ב' – עדיין פועלים באופן חלקי בלבד.

המתקן השישי בחדרה, הממוקם צפונה יותר על חוף הים התיכון, לא נפגע מהתופעה עד כה וממשיך לפעול בתפוקה מלאה.

למרות זאת, רשות המים ומשרד האנרגיה והתשתיות מסרו בהצהרה משותפת כי "היציבות המערכתית נשמרת", ואספקת המים לכלל התושבים ולמגזר החקלאי נמשכת כסדרה.

על פי ההצהרה, הדבר מתאפשר הודות למים המותפלים שהמתקנים מצליחים לייצר, בשילוב שאיבה מוגברת מהכנרת, "מאות קידוחים" ברחבי הארץ ומאגרים שמולאו מחדש במהלך סוף השבוע על ידי חברת המים מקורות.

ברשות אומרים כי יזמינו מלאי גדול יותר של ממברנות אוסמוזה הפוכה כדי לאפשר את החלפתן, למקרה שהממברנות הקיימות במתקני ההתפלה ייפגעו מחומרים בים.

מדענים בחקר הימים והאגמים לישראל עדיין דוגמים את מי הים כדי ללמוד על פריחת האצות, שמקורה בדלתת הנילוס והיא מאיימת על הממברנות הרגישות.

בשבוע שעבר פיזרה רשות המים מהאוויר תרכובת חומרים, הכוללת כמויות גדולות של נחושת גופרתית, לאורך רצועת חוף של תשעה קילומטרים בתקווה להשמיד את האצות.

בעקבות זאת קרא משרד הבריאות להטיל איסור זמני על דיג, שנותר בתוקף גם כעת.

סגירת חמישה מתקנים בו-זמנית היא חסרת תקדים, והובילה להפסקה זמנית באספקת המים לחקלאים בדרום ולשירותים עירוניים כמו השקיית גינות ופארקים.

משרד החקלאות מזהיר כי ההשבתה חסרת התקדים של מתקני ההתפלה בישראל הובילה למשבר מים חמור בחקלאות. המשבר מאיים על רציפות ייצור המזון ועל הישרדות הגידולים, במיוחד בדרום הארץ.

בעקבות הערכת מצב חירום שהוביל מנכ"ל המשרד אורן לביא, גורמי המקצוע מיפו חוסרים קריטיים שהתרכזו באזורי רמת הנגב וניצנה. באזורים אלו קיימים שדות ירק נרחבים, חממות ושתילים צעירים הזקוקים להשקיה רציפה.

מכיוון שניתוקי המים עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לגידולים רגישים ולמשק החי, המשרד מתאם ישירות מול רשות המים וחברת מקורות מתן עדיפות לאספקת חירום. במקביל, וכפתרון זמני, הוצבו מכליות מים ברפתות שנפגעו מהמחסור ביישובים במרכז הארץ, דוגמת קיבוץ גזר ומושב מצליח.

המשרד מתריע כי מחסור ממושך עלול לשבש את אספקת התוצרת החקלאית הטרייה לקראת החגים, ומדגיש כי צעדי החירום הללו אינם יכולים להחליף אספקה סדירה של תשתיות המים. משרד החקלאות התחייב להמשיך בפיקוח הדוק כדי למנוע פגיעה קבועה במגזר החקלאי ובביטחון התזונתי של ישראל.

לנוכח ההשבתה הנמשכת של חמישה מתוך שישה מתקני התפלה בשל פריחת אצות, שר האנרגיה, התשתיות והמים אלי כהן פרסם הצהרה שבה אמר כי משק המים בישראל "איתן", וכי המדינה תבטיח אספקת מים סדירה "לכל בית ברחבי הארץ".

"תופעת הטבע שאנו רואים לא נראתה ב-20 השנים האחרונות", אמר כהן. "היא מגדילה משמעותית את עכירות מי הים והובילה להשבתת רוב מתקני ההתפלה".

עוד ציין השר: "אנו מבטיחים קצב שאיבה מוגבר מקידוחים ומהכינרת".

הוא הוסיף כי המשרד אישר גם הקמה של שני מתקני התפלה נוספים, אשר לדבריו "יבטיחו את אספקת המים".

"בשלב זה צמצמנו את אספקת המים השפירים לחקלאות ולגינון הציבורי, ואנו פועלים לבחון את הדברים כדי להחזיר מתקני התפלה נוספים לפעילות בהמשך על מנת לספק מענה גם לחקלאות", אמר כהן.

השבתת המתקנים החלה בשבת, וההודעה עליה פורסמה ביום ראשון.

אלון זס"ק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים לישראל, חברה ממשלתית, אמר לזמן ישראל כי אצות זעירות מהדלתא של הנילוס הן ככל הנראה הגורם לעכירות הים החמורה, שהובילה בשבת לסגירתם של חמישה מתוך שישה מתקני התפלה.

לדבריו, האצות הזעירות נישאו על גלי הים צפונה לעבר חופי ישראל.

במקביל, בארגון הסביבה "אדם טבע ודין" מזהירים מפני מה שהם מכנים "מדיניות פגומה ומסוכנת" של המדינה, הנשענת כמעט אך ורק על מתקני התפלה לאספקת מי השתייה של ישראל.

בהודעת הארגון נמסר כי "בעוד שהמדינה משקיעה מיליארדים בהגנה פיזית ובביטחון סייבר סביב מתקני ההתפלה, ישנה התעלמות כמעט מוחלטת מאיומים קריטיים – ובראשם זיהום ימי, בין אם טבעי או מעשה ידי אדם, שיכול לשתק את אספקת המים באופן מיידי, כפי שאנו רואים היום".

הארגון מאשים את המדינה בהזנחת מאגר החירום הטבעי החשוב ביותר שלה – מי התהום. לטענתו, "בארות מי שתייה נסגרות בזו אחר זו עקב זיהום ללא מאמצי שיקום, בעוד שטיוטת תוכנית האב של רשות המים לשיקום האקוויפר עדיין ממתינה לאישור הממשלה".

גורמים נוספים, בהם גדעון ברומברג מארגון "אקופיס ישראל" ורופא בריאות הציבור והאפידמיולוג פרופ' נדב דוידוביץ', מציינים את אזהרותיהם התכופות בעבר לגבי ההשפעה שעלולה להיות להזרמת הביוב מעזה לים על מתקני ההתפלה, שממברנות הסינון שלהם רגישות.

בהודעת ארגון "אקופיס" נמסר כי "למרות המצב המורכב, נדרש שיתוף פעולה מלא מצד ממשלת ישראל, מועצת השלום בעזה ורשויות המים הפלסטיניות כדי לתקן בדחיפות את מתקני טיהור השפכים של עזה, על מנת להגן – בין היתר – על ביטחון המים של ישראל עצמה".

זס"ק מציין כי אצות או זיהום המגיעים מהדרום ככל הנראה לא ישפיעו על מתקן ההתפלה בחדרה, שנותר פעיל, או על מתקן חדש המתוכנן בגליל המערבי. לדבריו, "שם, תנועת המים מעט שונה".

מתקני ההתפלה שורק א' ושורק ב' חוזרים לפעילות מלאה, והמתקנים בפלמחים ובאשדוד צפויים לשוב לתפוקה מלאה הערב. כך מודיעה רשות המים, בתום הערכת מצב שקיים שר האנרגיה אלי כהן יחד עם מנכ"ל משרדו יוסי דיין, נציגי רשות המים וחברת מקורות.

בהודעה מטעם חברת מקורות נמסר כי הסיבה להשבתה הזמנית של חמישה מתוך שישה מתקני התפלה בשבת הייתה ככל הנראה הצטברות של אצות במים. דבר ההשבתה פורסם היום.

רשות המים הנחתה את תאגידי המים והרשויות המקומיות להפסיק להשקות גינות ציבוריות ופארקים, במטרה לווסת את הביקוש למים עד שכל מתקני ההתפלה יחזרו לפעילות מלאה.

אין כל הנחיה לשנות את צריכת המים הביתית, ואספקת המים לבתים נמשכת כסדרה.

בצעד חריג ביותר, רשות המים הודיעה כי חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הושבתו זמנית בשל "עכירות חמורה" במי הים, שנגרמה מתנאי מזג האוויר.

הרשות הנחתה לצמצם את אספקת המים השפירים לחקלאות בדרום הארץ, בעוד חברת מקורות פועלת לתגבר את מקורות המים החלופיים. יותר ממחצית ממי השתייה המסופקים בישראל מקורם בהתפלה.

המתקן היחיד שפועל כעת הוא מתקן חדרה. המתקנים שהושבתו זמנית נמצאים מדרום לו – שורק א', שורק ב', פלמחים, אשקלון ואשדוד.

בהודעה קצרה נמסר כי "הגורמים המקצועיים עוקבים מקרוב אחר איכות המים ומוכנים לכל תרחיש, במטרה להחזיר את כלל המתקנים לפעילות ברגע שמי הים יהיו צלולים יותר".

כמעט במקביל הודיע משרד החקלאות כי בעקבות עבודת מטה בין־משרדית, מועצת רשות המים אישרה פה אחד תוספת של עד 15% לאספקת מים שפירים לחקלאות במערכת הארצית לשנת 2026.

על רקע ניסיונות קודמים לפגוע בתשתיות מים בישראל ובעולם, גורם בתעשייה מבהיר ל"חדשות 12" כי "לא מדובר באירוע סייבר".

ארגון ישראייד דווח כי אנשיו נכנסו לוונצואלה וכבר החלו לפעול בבירה קראקס ובעיר לה גואירהי, בעקבות רעידות האדמה ההרסניות שהכו במדינה בשבוע שעבר.

מהארגון נמסר כי הוא מבצע הערכת צרכים מהירה בשיתוף גורמים מקומיים, מחלק ציוד סיוע דחוף ומתקין מסנני מים. בנוסף, הצוותים מעניקים תמיכה נפשית, שירותי הגנה והדרכה בקהילות שניזוקו.

ביום שלישי התקינו אנשי הצוות מסנני מים לשעת חירום וקיימו פעילויות תמיכה רגשית לילדים במחנה עקורים בלה גואירה. המחנה מאכלס כ-700 בני אדם ונמצא באזור שספג את הפגיעה הקשה ביותר מרעידות האדמה.

המשלחת של ישראייד בוונצואלה כוללת מומחים מהנציגות בקולומביה השכנה, לצד חברים בצוות התגובה הגלובלי של הארגון למצבי חירום.

בעקבות שתי רעידות האדמה העוצמתיות בוונצואלה, מבקר המדינה חוזר על שורת האזהרות שהעביר לרשויות בשנים האחרונות בנוגע לחוסר המוכנות של ישראל לרעידת אדמה שמומחים סבורים כי היא רק עניין של זמן.

אזורים במזרח ישראל ובגדה שוכנים לאורך השבר הסורי־אפריקאי הפעיל מבחינה סייסמית, שבו מתרחשת רעידת אדמה גדולה אחת ל־80 עד 100 שנים. רעידת האדמה הגדולה האחרונה באזור אירעה ב־1927 וגרמה למותם של 500 בני אדם.

רק החודש אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי לא מספיק מבנים מחוזקים מפני רעידות אדמה במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית.

בערים המועדות לרעידות אדמה, כמו בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה בצפון, רק 23 מבנים מאז 2017 יועדו לפרויקט פינוי־בינוי – שבמסגרתו מבנים ישנים נהרסים ומוחלפים במבנים חדשים ומחוזקים – ואף אחד מהם לא הגיע לשלב קבלת היתר בנייה.

בדוח מ־2024 קרא אנגלמן למדינה לבחון כיצד מדינות אחרות נערכו לרעידת אדמה והגנו על חיי אדם תוך צמצום נזקים פיזיים.

מאז 1980 נדרשים מבני מגורים חדשים בישראל לעמוד בתקן 413 לעמידות בפני רעידות אדמה. ואולם, כפי שהזהיר מבקר המדינה בקיץ שעבר, 80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה, שבהם יותר מ־810 אלף דירות, נבנו לפני מועד זה ונותרו ללא חיזוק.

רבים מהם נמצאים בערים במרכז הארץ, כגון תל אביב, חולון ובת ים. גם מבני ציבור רבים, ובהם בתי חולים, נקודות שירות של מגן דוד אדום ו־400 בתי ספר, אינם ניתנים לחיזוק ויש להרוס אותם ולבנותם מחדש.

למרות המאמצים לעודד חיזוק מבנים באמצעות תוכנית ההתחדשות העירונית תמ"א 38, רק 3,900 מבנים, כ־5% בלבד מהמבנים הזכאים – חוזקו במשך שני עשורים, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג לוועדת הפנים והגנת הסביבה בנובמבר. 14% נוספים ביקשו היתרי בנייה.