כמו תיירים שנכנסו זה עתה למקדש אקזוטי בפריז, גם בני הזוג יוסף מדר ויהודית רוזלן לא הצליחו להסתיר את התפעלותם בביקורם הראשון במרכז הקהילתי היהודי החדש בעיר. "כל כך מרווח פה, זה ענק!" אמר מדר בן ה־62 לאשתו בקומת הלובי של המרכז היהודי האירופי. "הגיע הזמן, כך נראית קהילה יהודית דינמית", השיבה רוזלן.
תגובות דומות נשמעות מפי יהודים צרפתים נוספים שמבקרים במבנה. המרכז החדש – שנבנה בעלות של 17 מיליון דולר – מנסה להפיח רוח חיים חדשה בקהילה היהודית המקומית ולהפגין את חיוניותה, בזמן שרבים מחבריה מטילים ספק בנוגע לעתיד הקהילה ולעתידם האישי לנוכח אתגרי האנטישמיות, ההגירה וההתבוללות.
הבניין החדש, שנחנך בסוף שנת 2019 אך החל לפעול באופן מלא רק בחודשים האחרונים בגלל מגפת הקורונה, מהווה – לפחות באופן חלקי – ניסיון לענות לאתגרים לעיל, אומר יואל מרגי – נשיא סניף פריז של הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת ומי שגרם למרכז להפוך מחזון למציאות.
"המצב ברור ונורא", אמר מרגי בנאום חניכת המרכז ב־2019. "שטחים שלמים של הרפובליקה הצרפתית אבדו, נכבשו על ידי קיצונים אסלאמיסטים. אלפי יהודים בחרו לעזוב כמה אזורים, כמה ערים, כמה מדינות אירופיות, מחשש שיאלצו לחזות במרחץ דמים נוסף. לאיש אין זכות לשפוט אותם. בהקשר הזה, אנחנו חייבים לבנות".
"שטחים שלמים של הרפובליקה הצרפתית אבדו, נכבשו על ידי קיצונים אסלאמיסטים. אלפי יהודים בחרו לעזוב כמה אזורים, כמה ערים, כמה מדינות אירופיות, מחשש שיאלצו לחזות במרחץ דמים נוסף"
הרטוריקה של מרגי משקפת את תחושות החרדה והכעס של רבים מהצרפתים – במיוחד יהודים – אחרי עשור של פיגועי טרור אסלאמיסטים חוזרים ונשנים שגרמו למותם של מאות אנשים. הנשיא עמנואל מקרון הפציר בבני עמו בנאום שנשא ב־2019, לעזור בהבסת הקיצונים מכיוון ש"הרשויות לבדן […] לא יוכלו להתגבר על ההידרה האסלאמית".
בעצם בניית המרכז היהודי, מרגי ושותפיו מפגינים נוכחות ועמידה בלתי מתפשרת בצורה לא אופיינית למיעוטים במערב אירופה, שחיים בפחד – אחרי מאות שנים של רדיפות – ומנסים להצניע את קיומם.
המרכז – בניין פינתי בן שש קומות עם שטח של כ־5,000 מ"ר ו־24 חלונות מלבניים, מהם יורדים כפיסים מוזהבים לאורך המבנה כולו – מושך את העין אפילו בעיר עתירת מונומנטים כמו פריז. "כן, זה ראוותני," אמרה מריאצ'ה דראי, מטפלת זוגית מפורסמת שנותנת מדי פעם הרצאות במרכז החדש. "אבל זה טוב לקהילה".
בפריז יש חמישה מרכזים קהילתיים יהודיים, אבל כולם קטנים וישנים יותר מהמרכז היהודי האירופי, ומספקים פחות שירותים. המבנה החדש כולל אולמות אירועים, מכון כושר, מטבח כשר, חללי משרדים וחצר מרווחת
בפריז יש חמישה מרכזים קהילתיים יהודיים, אבל כולם קטנים וישנים יותר מהמרכז היהודי האירופי, ומספקים פחות שירותים. המבנה החדש, שמשקיף על כיכר ירושלים בפריז (העירייה העניקה לכיכר את שמה בשנת 2019, לקראת פתיחת המרכז ועל אף התנגדותן של קבוצות פרו־פלסטיניות) כולל אולמות אירועים לחגיגות בר מצווה ולחתונות, אולמות מרווחים, מכון כושר, מטבח כשר המספק שירותי קייטרינג, חללי משרדים וחצר מרווחת ומאובטחת לפעילויות חוץ.
במרכז יש גם בית כנסת אורתודוקסי ובו 600 מקומות ישיבה. בין גלי מגפת הקורונה והמגבלות שהוטלו בעקבות המגפה, התפתח המרכז היהודי האירופי כמרכז לפעילויות מגוונות ולא רק לתפילות.
המרכזים הקהילתיים היהודיים בפריז כוללים גם את "מרחב התרבות והאוניברסיטה היהודית של אירופה", מוסד בן 50 שנה, אבל "המרכזים הקהילתיים היהודיים (JCC) בצרפת לא דומים מבחינה רעיונית לאלה שבארה"ב", אמרה דראי. "החיים הקהילתיים בצרפת מתקיימים בעיקר בבית הכנסת ובסביבתו, מה שמותיר חלק מהזרמים בחוץ ומפריד ביניהם".
למרות שהמרכז מכיל, כאמור, בית כנסת אורתודוקסי, המרכז היהודי האירופי הוא "מרחב תרבותי שכולם יכולים להרגיש בו בנוח", הוסיפה דראי. "והם באים. הקהל מגוון והתוכניות מושכות יהודים שאף פעם לא הולכים לבית הכנסת".
בשנים האחרונות, כ־50 אלף יהודים צרפתים עזבו לישראל ומספר היהודים בקהילה ירד לכ־450 אלף. למרות זאת, יהדות צרפת מקיימת סצנה תרבותית תוססת. במרכז היהודי האירופי נערכים כעשרה אירועים פרטיים מדי שבוע, נוסף על ההרצאות הניתנות על ידי חברי קהילה מפורסמים, כמו דראי וכמו אריאל טולדנו, מנתח כלי דם ידוע, שהרצה שם לאחרונה על רפואה בתלמוד.
אחד הפריזאים שנמשכו למרכז החדש הוא מקסים צ'צ'ינסקי, יהודי שאינו חבר בבית כנסת מסוים, יועץ קריירה בן 55 שחי בדרום פריז. הוא הגיע למרכז בפעם הראשונה בשנה שעברה כדי לשמוע את הרצאתו של טולדנו, שממנה, סיפר צ'צ'ינסקי, נהנה מאוד.
אבל הרושם הראשוני של צ'צ'ינסקי לא היה טוב. זאת לדבריו, משום שראה שלט המוקיר את תרומותיו של פטריק דרהי, איל תקשורת צרפתי־יהודי שתרם מיליונים להקמת המרכז.
בשנים האחרונות, כ־50 אלף יהודים צרפתים עזבו לישראל ומספר היהודים בקהילה ירד לכ־450 אלף. למרות זאת, יהדות צרפת מקיימת סצנה תרבותית תוססת
שמו של דרהי – תעשיין שתומך בקיצוץ זכויות סוציאליות – הוא דגל אדום בעיני יהודים צרפתים רבים מהאגף השמאלי של המפה הפוליטית, שחשים לעתים קרובות ניכור כלפי הקונסיסטוריה וכלפי ארגונים אחרים שמייצגים את הקהילה היהודית הנוטה לימין הפוליטי בצרפת.
"זו היתה התחלה גרועה," אמר צ'צ'ינסקי, שמגדיר את עצמו כיהודי אתאיסט. צ'צ'ינסקי לא יודע להגיד אם יחזור. "החיבור של דרהי בעייתי מבחינתי. תראה את המקום הזה, הרבה כסף הושקע פה. מאיפה הגיע הכסף ועל חשבון מי? אולי אחזור לשמוע הרצאה שממש תעניין אותי".
מימון המרכז היהודי האירופי הגיע מקבוצה מגוונת של תורמים, ביניהם דרהי, אן סינקלייר – עיתונאית ואשתו לשעבר של ראש קרן המטבע הבינלאומית דומיניק סטראוס־קאהן – וכן מעיריית פריז, סיפר מרגי.
המרכז החדש מדבר גם אל ליבם של המבקרים הקבועים בבית הכנסת, כמו סילביה בלאיש בת ה־50, ששוחחה עם ה־JTA במרכז החדש בשנה שעברה. לדבריה, בבתי הכנסת בפריז לא פוגשים אנשים חדשים מהקהילה.
"הגברים והנשים יושבים בנפרד, אנשים נוטים להישאר עם הקבוצה שהם מכירים, האבטחה מונעת התגודדות ופטפוטים בחוץ, וצריך למהר לצאת כי האירוע הבא עומד להתחיל. הכול נעשה מהר. במרכז היהודי האירופי אפשר באמת להתרועע עם אנשים", היא אמרה.
דראי ופעילים אחרים המעורבים בהקמת המרכז החדש הודו כי הוא עדיין סובל ממחלות ילדות. "זה קצת כאוטי, למרצים קשה לעבוד עם ההנהלה. זה מקום שעדיין מחפש את דרכו, את הנושא המרכזי שלו או את האופי שלו", אמרה דראי.
"בבתי הכנסת אנשים נוטים להישאר עם הקבוצה שהם מכירים, האבטחה מונעת התגודדות ופטפוטים בחוץ, וצריך למהר לצאת כי האירוע הבא עומד להתחיל. במרכז היהודי האירופי אפשר באמת להתרועע עם אנשים"
העובדה שהמילה "יהודי" מופיעה בשילוט של המרכז היא יוצאת דופן בעיר שבה בתי כנסת ומבני קהילה יהודיים אחרים מזוהים בעיקר – ולפעמים אך ורק – על ידי ניידות המשטרה וציוד המעקב. האבטחה במוסדות היהודיים התהדקה מאז תחילת שנות ה־2000.
במהלך האינתיפאדה השנייה בישראל עלה שיעור התקריות האנטישמיות בצרפת מכמה עשרות בשנה למאות. מאז לא חזר שיעור התקריות לרמה דו־ספרתית. בשנת 2012, טרוריסט אסלאמיסטי חמוש רצח שלושה אנשים בבית ספר יהודי בטולוז.
זה היה הראשון בסדרת פיגועי טרור קטלניים שפגעו ביהודים ובלא־יהודים בצרפת, ובהם גם הירי הקטלני במגזין הסאטירי "שרלי הבדו" ובמרכול היהודי "היפר כשר" ב־2015. אחרי האירוע בטולוז, יהודי צרפת החלו – לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה – להתלבט אם לחבוש כיפה ברחוב.
בתי כנסת בצרפת החלו להידמות למבצרים ואירועים ומוסדות של הקהילה היהודית נמנעו ככל האפשר מלפרסם את עצמם בשלטים ובהודעות פומביות. התקפות אלו, ומאות תקריות שהסתיימו ללא שפיכות דמים, נתפסו במידה רבה כזרז להגירה מסיבית של יהודים. מאז 2014, כ־50 אלף יהודים־צרפתים עלו לישראל.
כל התקפה חדשה העמיקה את הספקות בליבם של חברי צוות ההיגוי של המרכז היהודי האירופי. "היו לי ספקות, התלבטתי", אמר מרגי בנאום שנשא באירוע חנוכת המרכז ב־2019, שבו השתתף הנשיא עמנואל מקרון.
"האם אנחנו נמצאים ערב יציאת מצרים חדשה, או בעיצומו של כיבוש מחודש ומאוחר של השטחים האבודים [של הרפובליקה הצרפתית]?" המשיך מרגי. "שאלתי את עצמי את השאלה הזו מאז שנכנסתי לתפקיד, ואני עדיין עושה זאת". אבל, הוא הוסיף, "אף אחד מלבדנו לא יכול לקבוע את גורלנו".
כל עוד המדינה הצרפתית נחושה לשמור על ביטחון וחירות היהודים בשטחה, "מוטלת עלינו החובה להמשיך ולחזות את החיים היהודיים בצרפת", אמר מרגי.
המרכז החדש "משמעותי לקהילה היהודית בצרפת ברמה הסמלית אפילו רק כמונומנט, גם אם הוא ריק לחלוטין. העובדה שהוא שוקק חיים היא עדות אמיתית לכוחה של הקהילה"
המרכז החדש "משמעותי לקהילה היהודית בצרפת ברמה הסמלית אפילו רק כמונומנט, גם אם הוא ריק לחלוטין", אמר מדר, שביקר עם אשתו במרכז לראשונה באפריל. "העובדה שהוא שוקק חיים היא עדות אמיתית לכוחה של הקהילה".
גם מיקום המרכז – בלב הרובע ה־17 של פריז וליד הפרבר ניי סיר סן, שבו חיים יהודים רבים – הוא בעל משמעות. בצרפת מתרחשת לאחרונה תופעה שזכתה לכינוי "עלייה פנימית", במסגרתה משפחות יהודיות עוברות משכונות עניות, בהן חיו לאחר שהיגרו מצפון אפריקה החל משנות ה־50 – לאזורים עשירים יותר כמו הרובעים ה־17 וה־18.
כתוצאה מכך, נותרו באזורים העניים מוסדות שנבנו במיוחד עבור יהודי צפון אפריקה, כמו "מרחב התרבות והאוניברסיטה היהודית באירופה" שברובע 10, שם חיים כיום מעט יהודים. המוביליות החברתית משקפת את ההשתלבות המוצלחת של עשרות אלפי יהודי צפון אפריקה בחברה הצרפתית.
אולם, היא גם מהווה סימן לכך שרבים מהם מתקשים יותר ויותר לחיות באזורים המיושבים על ידי מהגרים מוסלמיים, כמו פרבר המהגרים לה קורנב, שבו התכווצה האוכלוסייה היהודית מאלפים למאות בודדות.
נראה שהמבנה החדש הוא הצהרה שיוצאת כנגד שתי מגמות: פחד מאנטישמיות המונע על ידי רגשות אנטי־ישראליים ואסלאמיסטיים, ואי נוחות עם הימין הקיצוני שהגיע להישגים חסרי תקדים בבחירות לנשיאות שהתקיימו בחודש שעבר בזכות רטוריקה המקדמת שנאת זרים.
"יהודי צרפת צופים באימה בעליית הטרור הג'יהאדיסטי ושל הימין הקיצוני, שהגיע לשיאים אלקטורליים חדשים", אמרה דראי. "אבל זה לא מרתיע אותם מפיתוח הקהילה שלהם – פיתוח שלא בהכרח עוזר להפיג את הפחדים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם