אם ובת נעמדו ברחוב אוקספורד בלונדון והביטו על החנויות שלפניהן. "ואו", אמרה האם בעברית, "'אמריקן קנדי שופ', רוצה להיכנס?" הילדה הסכימה, כמובן.
השתיים חצו את הרחוב ונכנסו להיכל פורנו הסוכר הצבעוני. שם, תחת אורות חזקים מדי ומתקפה של צבעים ופיתויים – הציעו להן המוכרים סלסלה שהתמלאה במהירות באבות המזון של הומר סימפסון ופיטר גריפין. שורות ארוכות של מדפים עם ממתקים אמריקאים – וביניהם כמה קונים המומים.
נדמה כי השתיים הגיעו לראשונה לרחוב הקניות המפורסם, אחרת הן לא היו מנידות עפעף למראה החנות. כל כמה עשרות מטרים יש חנות ממתקים אחרת, לעיתים בשילוב של חנות מזכרות זולה ואיומה לצד מוצרי סלולר ועישון.
"תראה", אמרה לי המוכרת בחנות, "יש [באזור] חנויות ממתקים רבות כי יש לכך ביקוש. אנשים אוהבים מוצרים אמריקאים. יש גם הרבה חנויות בגדים והנעלה ואף אחד לא מתפלא 'איך זה יכול להיות'. זה פשוט מאוד היצע וביקוש".
שלל החנויות – ואף צוותי המכירה – היו דומים מדי. תחת שלט גס, תאורת חקירות ומבחר צבעים צורבי רשתית – החנויות הציעו מבחר דומה להפליא של מוצרים שלא אומרים הרבה לצרכן הבריטי או האירופאי
ההסבר היה מתקבל על הדעת אם החנות הייתה מוצפת בקונים שעומדים בתור לקופה עם ג'לי בינס, פופ טארט, טווינקי, אם אנד אמ'ס בטעמים שונים ושאר הקלוריות הצבעוניות, אבל מדבר הסוכר עמד כמעט שומם כמו רוב חנויות הממתקים. ההסבר המתקתק לא שכנע אותי והותיר טעם לוואי מוזר.
שלל החנויות – ואף צוותי המכירה – היו דומים מדי. תחת שלט גס, תאורת חקירות ומבחר צבעים צורבי רשתית – החנויות הציעו מבחר דומה להפליא של מוצרים שלא אומרים הרבה לצרכן הבריטי או האירופאי. פה ושם היו מוצרים מוכרים במחירים מופרזים פי כמה מהמחיר הממוצע בקיוסק האנגלי אבל באופן כללי, מעט הקונים הסתובבו בחנות ולא מיהרו למלא את סליהם.
המסע המדכדך נמשך מעבר לרחוב אוקספורד בואכה למארבל ארץ', שם הגיעה הפארסה לשיאה. באתר שפעם היה חנות התקליטים HMV עם השלט המפורסם של הכלב והפטיפון הגדול – ניצבה חנות בשם "קנדי וורלד".
במקום אתר תרבותי חשוב עם הופעות חיות, תקליטים, ספרים, מוצרי פופ ויכולת להתעדכן במגמות החדשות – עמדו ארבעה מוכרים משועממים ודוכן של ממתקי סקס: פסטה בצורת פין, ספריי מציצה, ממתקי טבעות אהבה (לא לאצבעות), ממתקי אזיקים, ממתקי תחתונים ומוצרים נוספים בדמות אברי מין ליד חומת פופ טארטס וקול־אייד.
היו שם גם ביסקוויטים בצורת בולבול לטבילה בתה. פתאום אפילו סוכריות על מקל לא נראו תמימות כל כך. מעבר לחשש לסוכרת ועששת – עולים חשדות נוספים.
המשטרה ומועצת וסטמינסטר החרימו בחודשים האחרונים מוצרים רבים מהחנויות האלו, שכללו ממתקים שפג תוקפם ומוצרים מזויפים. עתה הם חוקרים חשדות בגין עבירות כלכליות, צעצועים ומשאפים לא בטוחים, הפקעת מחירים והלבנת כספים באמצעות החנויות האלו.
"יש בעיה הולכת וגוברת של חנויות ממתקים ומזכרות באיכות גרועה ברחוב אוקספורד ובאזור וסט אנד," אמר דובר מועצת וסטמינסטר לטיים אאוט לונדון. "אנו מבינים שהחנויות האלו רחוקות מלהיות לגיטימיות או מפוקחות.
"רוב החנויות לא משרתות מספיק קונים כדי להתקיים בצורה מסחרית. למעשה, אנחנו מאמינים שהעסקים האלו משמשים לעבירות מס עירוניות ולעבירת אזרחיות ופליליות נוספות".
"רוב החנויות לא משרתות מספיק קונים כדי להתקיים בצורה מסחרית. למעשה, אנו מאמינים שהעסקים האלו משמשים לעבירות מס עירוניות ולעבירת אזרחיות ופליליות"
המגזין פרייבט איי חשף ב־2019 כי עסקי המזכרות במרכז לונדון מנוהלים בצורה בלתי חוקית על ידי נוכלים אפגנים שמבצעים עבירות מס תחת ערפול של רישומי חברות מסובכים בעלות פיקטיבית והחלפת בעלות מהירה. עם פרוץ המגפה, חלק מהחנויות האלו הפכו לאותן חנויות ממתקים.
בכמה סרטוני טיקטוק שהפכו ויראליים הושמעו טענות דומות לאלה שדובר מועצת וסטמינסטר רמז להן – לא ייתכן שמדובר בעסקים לגיטימיים או רווחים מספיק כדי להתקיים בצפיפות כה גדולה, וכי ייתכן שהעסקים האלו קשורים לענפי ייצוא מוכרים יותר של אפגניסטן.
קשה לחשוב על חנויות דוחות ובוטות יותר. הן מוכרות מוצרים מיותרים ומזיקים לבריאות, במחירים מופרזים, לעיתים מעבר לתאריך התפוגה, לצד זיופים – ועל פי החשד נגועים בפלילים. החנויות פוגעות במרקם העירוני הטבעי, מזיקות לרחוב ולעיר ואף מתרבות לערים מתויירות אחרות. לכן, אנא, אל תקנו שם ואל תכנסו לחנויות המיותרות האלו.
השגשוג – כוזב ככל שיהיה – של חנויות הממתקים מעיד גם על מצבו של רחוב אוקספורד. לדברי סוציולוגים, הרחוב שימש כדרך המחברת בין בית המשפט אולד ביילי לטייבורן – אתר הוצאות להורג שעמד במקום שבו ניצבת היום מארבל ארץ'.
בתקופה ההיא זה היה הבידור של ההמונים, שצפו בתליות ובדרכים האחרות שבהן הוצאו המורשעים להורג. ברחוב אוקספורד הם מצאו מזון, אלכוהול ומוצרים נוספים למטרות בידור. עתה, כשכבר לא מקובל להוציא להורג והרגלי הצריכה השתנו – הרחוב עצמו נמצא בסכנה.
הרחוב המפורסם סבל מקשיים רבים בעידן הקניות האינטרנטיות ואיבד את מעמד הבכורה לטובת הקניות המקוונות וקניוני הענק הנוחים והמרהיבים. ואז הגיעה המגפה
הרחוב המפורסם סבל מקשיים רבים בעידן הקניות האינטרנטיות ואיבד את מעמד הבכורה לטובת הקניות המקוונות וקניוני הענק הנוחים והמרהיבים. ואז הגיעה המגפה. בתקופת הסגרים, רוב החנויות – להוציא חנויות ממתקים שמכרו "מזון" – נותרו סגורות.
כמו כן, תיירים לא הגיעו ללונדון והמקומיים לא יצאו מהבית. היקף העסקים צנח בצורה דרמטית של 70%. בניסיון נואש להחיות את הרחוב הקימה מועצת וסטמינסטר אטרקציה – פחות ובעיקר יותר – בצורת תלולית שממנה אפשר להשקיף על העצים שבהייד פארק ועל הבניינים באזור. הניסיון היקר כשל והעיד בעיקר על המצוקה בעידן סגרי הקורונה.
מאז נפתחה העיר מחדש ובאמצע הקיץ – בין גל חום אחד למשנהו – הרחוב והחנויות לא נראו שוממות. אולם, לכולם ברור שיש מקום לשינוי. ברחוב יש עדיין חנויות ריקות כולל בתי כלבו לשעבר כמו דבנהאמס. ג'ון לואיס – מקדש של איכות ושירות – יהפוך את קומת הגג שלו למשרדים, וחנות הדגל של מרקס אנד ספנסר כמעט הפכה לבניין משרדים. היא שרדה בעור שיניה אבל נראית מיושנת בהשוואה לקניונים הגדולים.
יו"ר החברה אמר שרחוב אוקספורד נמצא "על ברכיו. הרחוב עלול להפוך לדינוזאור". אין למהר ולקבור את הרחוב. לעיר יש חיות והיא משתנה אבל האתגר גדול. ראש עיריית לונדון סאדיק קאן מעוניין להפוך את הרחוב המזוהם בפיח האוטובוסים למדרחוב ענק וירוק.
איקאה תפתח בשנה הבאה חנות גדולה במקום שבו עמדה חנות טופ שופ. לונדון ידעה להתאושש ממשברים גדולים בעבר. ניקוי הרחוב מעסקים מפוקפקים יהיה צעד חיובי
איקאה תפתח בשנה הבאה חנות גדולה במקום שבו עמדה חנות טופ שופ, מוסד אופנתי חשוב במשך כמה דורות. לונדון ידעה להתאושש ממשברים גדולים בעבר. ניקוי הרחוב מעסקים מפוקפקים יהיה צעד חיובי קדימה.
באופן אירוני, התור הגדול ביותר היה מחוץ לחנות הדגל של שעוני סווטש, שם מוצגים שעוני סדרת "המסע לירח", שיתוף פעולה יוצא דופן ופורץ גבולות של חברות סווטש ואומגה. "הם עומדים בתור מאז עשר בבוקר", אמר לי שומר הסף, "הם רוצים לקנות את השעון החדש של סווטש ואומגה אבל אי אפשר להשיג אותו".
@thefellaspod What do you guys think about this? Certainly suss ???? #fyp #conspirancytheory #oxfordstreet #thefellas
אז הם סתם עומדים בתור כמה שעות?
"בדיוק. תהרוג אותי, לא מבין אותם. מישהו אמר להם שאפשר להשיג את השעון הזה פה והם יעשו הכול בשבילו. זה טירוף, אבל אני לא מתלונן. אני מקבל משכורת בזכותם".
אז הביקוש הגדול ביותר היה למוצר שאי אפשר לקנות כרגע. בטח מסתתרת פה איזו מטאפורה. או שאולי הרחוב צריך רעיון גדול ומבריק בדומה לשעונים האלו – ולהתחיל עידן חדש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם