צביקה פיק היה ה"אבבא" של הפופ הישראלי. לפני הכל, במלאת שלושים למותו, אני מאחל למשפחה שלא תדעו עוד צער, ותנוחמו מהשמיים. בדרך כלל כשאדם קרוב נפטר, זו הזדמנות לעצור ולחשוב על החיים שמעבר ועל משמעותם של החיים. לקחתי לעצמי כמה ימים להתכנס בעצמי, לחשוב, לכאוב ולהיזכר.

את צביקה פיק האהוב ז"ל פגשתי לראשונה בשנת 1994, על הסט של הסרט "האח של דריקס", שהייתה לי הזכות להשתתף בו כשחקן. על אף גובהו הרם תמיד דיבר בגובה העיניים והיה בן אדם נעים הליכות, לבבי, שקט וצנוע. ממש ההיפך הגמור מהתדמית הנועזת, המוחצנת והצבעונית שאימץ לעצמו על הבמה והפכה אותו לפורץ דרך שהקדים את זמנו.

את צביקה פיק האהוב ז"ל פגשתי לראשונה בשנת 1994, על הסט של הסרט "האח של דריקס", שהייתה לי הזכות להשתתף בו כשחקן. על אף גובהו הרם תמיד דיבר בגובה העיניים

בעיניי, לא היה בעולם התרבות והזמר של מדינת ישראל אמן כמו צביקה פיק ז"ל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 2020 נפגשנו שוב בתיאטרון חולון, במופע "לאורך הים" – מופע לזכרה של עפרה (חזה) האהובה ז"ל, עבורה הוא הלחין את השירים האלמותיים; "שיר הפְרֵחָה" (בכתיב המקורי: שיר הפריכה. מילים: אסי דיין ז"ל), "גבריאל" (מילים: שמואל קרול) ו-"יד ביד" (מילים: בצלאל אלוני). לאחר פטירתה, אמר שהוא מצטער שלא כתב לה יותר.

אומרים שהנשמה כבר לא נמצאת בעולמנו לאחר הפטירה, אבל שבכל השנה הראשונה היא נמצאת בבית. כנראה הכוונה היא שיש מעגלים של השפעה בעולם. הנשמה של צביקה פיק ז"ל עדיין ממשיכה להשפיע בעולמנו, שהרי האנשים שהכירו אותו או זכו לפגוש אותו כמוני, עדיין חיים עם זכרו ועם הכוחות שהעניק בעולמנו, וההשפעה שלו ושל המוסיקה המופלאה שיצר, ממשיכות כאן בעולם שלנו. צביקה פיק ז"ל, היה ה"אבבא" של הפופ הישראלי, של מלודיות מנצחות שחדרו ללב התרבות והזמר של מדינת ישראל, והלך לעולמו בחודש אב. אכן, נסתרות הן דרכי האל. ת.נ.צ.ב.ה.

צביקה פיק ושרון הלל

שָׁרוֹן‏ ‏הִלֵּל הוא זמר, שחקן ויוצר אוֹטוֹדִידַקְט, משחר ילדותו. ב-11 השנים האחרונות הוא הנציח את הזמרת הישראלית ובין-לאומית עָפרָה חָזָה, בכל דרך אפשרית. בשנת 2014 הוא פנה לכל הרשויות במדינה לקרוא על שמה רחוב בכל עיר. *צילום: צוקית- צילום מאהבה❤️