"ההסכם עם לבנון לא דורש אישור הכנסת או משאל עם"

אחרי מו"מ שנמשך כעשור, ישראל ולבנון קרובות להסכם היכן יעבור קו הגבול במים הכלכליים ביניהן ● הדיווחים על הפשרה הובילו את חברי הכנסת יריב לוין ואורית סטרוק להצהיר כי לממשלת מעבר אין סמכות לחתום על הסכמים בינלאומיים כאלה ● שטייניץ, שהוביל בזמנו כשר האנרגיה את המו"מ מול לבנון, אומר לזמן ישראל: הם שוגים, לא מדובר בוויתור על ריבונות

יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
יובל שטייניץ

שני חברי כנסת מהאופוזיציה, ח"כ יריב לוין (הליכוד) וח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית), טוענים שהגעה של ממשלת ישראל לסיכום על הגבול הימי בינה לבין לבנון מחייבת הצבעת אישור של 80 ח"כים או יציאה למשאל עם לאשרור ההסכם.

לוין וסטרוק פנו לראש הממשלה יאיר לפיד ולראש הממשלה החליפי נפתלי בנט בטענה כי אין לממשלה סמכות להגיע להסכמות, אלא אם הדבר יאושר לפי חוק יסוד משאל עם (חוק משנת 2014). בפנייתם אתמול כתבו שני הח"כים:

"לפי הידיעות המגיעות מחדרי המו"מ, הממשלה מוכנה לוותר על שטח עצום של כ-860 קמ"ר, ועל קו הגבול של המים הכלכליים המעוגן בהחלטת ממשלה. מדובר בשטח ימי, שהוא חלק מהשטח הריבוני של מדינת ישראל.

"הממשלה שבראשותכם אינה מוסמכת לחתום על הסכם הכולל שינוי לרעה בקו הגבול הימי של ישראל, שכן מדובר בממשלת מעבר שכבר היום נעדרת רוב פרלמנטרי, וכל הסכם שיחתם על ידה לא יזכה לאישור הנדרש על פי חוק וממילא דינו יהיה בטלות".

הטענות של לוין וסטרוק מבוססות על עתירה שהגיש פורום קהלת לבג"ץ. אולם שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ אומר לזמן ישראל דברים שונים. לטענתו, ויתור על אזורים במים הכלכליים של המדינה – בהם יש למדינה רק זכויות כלכליות – אינם מהווים ויתור על ריבונות ולכן הממשלה לא צריכה אישור 80 ח"כים או משאל עם.

ח"כ אורית סטרוק (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ח"כ אורית סטרוק (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חוק יסוד משאל עם נבחן לראשונה

המשא ומתן בין ישראל ללבנון, באמצעות תיווך אמריקאי, החל לפני כעשור. ב-2012 הציע השליח האמריקאי המיוחד לסוריה ולבנון פרדריק הוף לחלק את השטח הימי השנוי במחלוקת בין ישראל ללבנון באופן זמני, בחלוקה של 55% ללבנון ו-45% לישראל. הלבנונים דחו את ההצעה.

ב-2012 הציע השליח האמריקאי המיוחד לסוריה ולבנון פרדריק הוף לחלק את השטח הימי השנוי במחלוקת בין ישראל ללבנון באופן זמני, בחלוקה של 55% ללבנון ו-45% לישראל. הלבנונים דחו את ההצעה

בתקופת ממשלת המעבר בראשות בנימין נתניהו – בין הבחירות לכנסת ה-22 לבחירות לכנסת ה-23 – חודשו השיחות ופעם הראשונה מזה 30 שנה, נפגשו הצדדים באותו מקום. שטייניץ, שר האנרגיה באותה עת, הוביל את המהלך מצד ישראל וקבע את המשלחת הישראלית שנפגשה בעקיפין עם המשלחת הלבנונית בנקורה, בשטח לבנון.

הצדדים אמנם לא ישבו סביב שולחן אחד, אך שהו באותו מקום כשהמתווך האמריקאי עובר משולחן לשולחן. בתחילה היה זה סגן מזכיר המדינה דיוויד שנקר, שהיה המתווך מטעם ממשל טראמפ, וכיום זהו המתווך עמוס הוכשטיין, מטעם ממשל ביידן.

עם כניסת בנט למשרד ראש הממשלה ולאחריו לפיד, התקדמו השיחות בין המדינות עד שבחודש יולי האחרון נודע כי חלה התקדמות וכי המדינות עשויות להגיע להסכמות בזמן הקרוב, אולי עוד לפני הבחירות לכנסת ה-25 בנובמבר.

במהלך המגעים, לבנון טענה כי אסדת קידוח הגז כריש נמצאת בשטחה, אך הטענה הזו נדחתה על הסף. במסגרת ההסכם המתהווה, לפי הפרסומים השונים המודלפים מהשיחות, לבנון תוותר על טענות כלשהן בנוגע למאגר כריש. במקביל, בספטמבר הקרוב אמורה להתחיל שאיבת הגז ממאגר כריש.

ראש הממשלה יאיר לפיד בטיסה מעל אסדת כריש, 19 ביולי 2022 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
ראש הממשלה יאיר לפיד בטיסה מעל אסדת כריש, 19 ביולי 2022 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לקו הגבול בין המדינות ביחס לאפשרות לגלות גז במאגר (שעדיין לא התגלה) הקרוי צידון-קנה. הלבנונים לא יודעים כיום אם המאגר הפוטנציאלי גדול מספיק להפקת גז. אם ממשלת לבנון תגיע להסכמות עם מדינת ישראל, חזבאללה יספוג הפסד תודעתי: לא רק שכריש אינו שלהם, אלא שממשלת לבנון תגיע להישג כלכלי עם קביעת הקו בין המדינות.

מקורות המעורים בנושא עמם שוחחנו אומרים שכיום צה"ל (חיל הים) מבצע תמרונים ימיים ופעילות שוטפת בקו הדרומי יותר לקו עליו מתקיים המו"מ והסכסוך. כלומר, אם ישראל תגיע לפשרה והקו הימי בין המדינות ייקבע בנקודה מסוימת, הדבר לא ישנה ולא יזיז את פעילות צה"ל בהגנה על ישראל.

כיום חיל הים מבצע תמרונים ופעילות שוטפת בקו הדרומי יותר לקו עליו מתקיים המו"מ והסכסוך. כלומר, אם ישראל תגיע לפשרה והקו הימי בין המדינות ייקבע בנקודה מסוימת, הדבר לא ישנה ולא יזיז את פעילות צה"ל

אולם הדבר המעניין בפנייה של לוין וסטרוק הוא הטענה המשפטית-חוקתית, לפיה הגעה להסכם עם מדינת אויב על שרטוט קו ימי הוא עניין של ויתור על ריבונות ישראלית על השטחים שלה, לרבות מים טריטוריאליים (12 מייל מקו החוף) ומים כלכליים (עד 250 מייל מקו החוף). אם הדבר נכון, הרי שלפי חוק יסוד משאל עם, ידי הממשלה כבולות ללא השגת רוב של 80 ח"כים במליאה או באשרור ההסכם במשאל עם.

ככל הידוע, זו תהיה פעם ראשונה ששאלה כזו – שתבחן את מהותו של חוק יסוד משאל עם – תגיע לערכאות משפטיות, הן בפני היועצת המשפטית לממשלה ובפני בג"ץ. בראשית חודש אוגוסט פנה פורום קהלת בעתירה לבג"ץ בנושא הזה, כשלטענת הפורום אסור לממשלת מעבר להגיע להסכם עם לבנון, ועוד בנושא שלטענת הפורום מחייב אישור כנסת ו/או משאל עם.

ח"כ יריב לוין (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
ח"כ יריב לוין (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"מים כלכליים הם לא מים ריבוניים"

הטענה העיקרית היא שמדינת ישראל הכריזה ב-2011 על הגבול הימי שלה באזור שבין ישראל ללבנון והגישה את החלטתה לאו"ם. ישראל נהגה כך בהתאם לדינים הימיים הבינלאומיים, למרות שאין הדבר אומר שהשטח הופך אוטומטית לשטח ישראל. גם לבנון הכריזה על הגבול הימי שלה ואף לבנון הגישה את עמדתה לאו"ם.

"אני לא מקבל את הטענה הזו, שמדובר פה בוויתור על ריבונות", אומר שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ בשיחה עם זמן ישראל. "כשאני ניהלתי את המו"מ בין ישראל ללבנון לא הייתה לי כוונה להביא הסכם לאישור הכנסת או משאל עם", הוא מוסיף.

"אני לא מקבל את הטענה הזו, שמדובר פה בוויתור על ריבונות", אומר שטייניץ בשיחה עם זמן ישראל. "כשאני ניהלתי את המו"מ בין ישראל ללבנון לא הייתה לי כוונה להביא הסכם לאישור הכנסת או משאל עם"

"מים כלכליים הם לא מים ריבוניים, כיוון שלמדינות אחרות, כולל מדינות אויב, מותר לשוט במים כלכליים או לטוס מעליהם. הטענה שמדובר בוויתור על ריבונות היא מופרכת מבחינת החוק הבינלאומי. למשל, לא ניתן למנוע מאחרים להעביר במים כלכליים צינור גז או כבל תקשורת. אם אנחנו נרצה להניח צינור גז או כבל תקשורת באזור מים כלכליים של מדינות אחרות, המצרים או הקפריסאים או הלבנונים לא יוכלו למנוע זאת."

שטייניץ מציין כי בעבר היה מו"מ בין ישראל ללבנון בנקודות גבול שונות, כמו בכפר רג'ר, בהן האו"ם סימן את הגבולות ולא עלתה טענה שמדובר בוויתור על שטח ריבוני של ישראל.

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בביקור באסדת הגז לוויתן, ב-31 בינואר 2019 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בביקור באסדת הגז לוויתן, ב-31 בינואר 2019 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

אבל כיום יש את חוק יסוד משאל עם ואולי הסטטוס שונה מבחינה חוקתית?
"זה שיש מחלוקת היכן לסמן את הקו, לא אומר שאנחנו מוותרים על ריבונות כלשהי. הרי מראש לא נקבע אם זה שלנו או שלהם. אנחנו הגשנו את עמדתנו בנוגע למים הכלכליים והם הגישו את הטענות שלהם ולא נקבע עדיין שזה שלנו או שלהם. לא מוותרים כאן על משהו שהיה שלנו, בטח לא עם ריבונות.

"זה שיש מחלוקת היכן לסמן את הקו, לא אומר שאנחנו מוותרים על ריבונות כלשהי. אנחנו הגשנו את עמדתנו בנוגע למים הכלכליים והם הגישו את הטענות שלהם. לא מוותרים כאן על משהו שהיה שלנו, בטח לא עם ריבונות"

"גם אם יקבלו את מלוא הטענות שלנו בנוגע לקו הימי, לא מדובר בשטח שיש לנו עליו ריבונות אלא רק שטח של שימוש כלכלי, בו מותר לנצל אוצרות טבע או לדוג דגים. הזכויות לשימוש כלכלי אינן ביטוי ריבוני של מדינה. מעולם לא התנחלנו במים כלכליים, ולא החלנו שם איזה מנהל או כללים".

שטייניץ מציין גם את העובדה שמדינת ישראל לא הסכימה לחלק רישיונות חיפוש גז באזורים שהיו שנויים במחלוקת "כי כיבדנו את קיומה של המחלוקת עם הלבנונים".

לדבריו, כאשר לבנון נתנה רישיונות באזור המחלוקת, הוא עצמו שלח מכתבים אישיים לראשי חברות האנרגיה והזהיר אותם שלא יתקרבו לאזורי המחלוקת. "אמרתי שמדובר באישורים כוזבים מלבנון וחברות האנרגיה פרסמו שהם לא יקדחו עד למרחק של 10-20 ק"מ ממה שהוגדר כשטח במחלוקת".

ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקטי בפגישה עם השליח האמריקאי המיוחד עמוס הוכשטיין בביירות, 14 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקטי בפגישה עם השליח האמריקאי המיוחד עמוס הוכשטיין בביירות, 14 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

גם תא"ל (מיל.) ד"ר שאול חורב, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית וכיום ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, אומר לזמן ישראל שהסכמי מדיניות חוץ של ממשלת ישראל, גם כאשר מדובר בממשלת מעבר, לא חייבים לעבור דרך הכנסת.

"ממשלת מעבר אישרה את הסכמי אברהם ב-2020", מזכיר חורב, אם כי הסכמי אברהם לא כללו ויתור על ריבונות.

יחד עם זאת, חורב אומר שדווקא חשוב שנושא ההסכם עם לבנון יאושר בממשלה ואחר כך בכנסת. "אנחנו מדברים על תיווך אמריקאי שמתקיים כבר הרבה שנים. יש החלטת ממשלה על קו הגבול הצפוני.

"לדעתי, מבחינת יעוץ משפטי, לאחר שהדבר יסוכם בין המדינות, זה צריך לעבור תהליך של אישור ממשלה ואפשר שזה יובא אחר כך גם בפני הכנסת. אבל דרישת משאל עם היא מוגזמת, מעולם קווי הגבול לא נקבעו במשאלי עם".

"לדעתי, לאחר שהדבר יסוכם בין המדינות, זה צריך לעבור תהליך של אישור ממשלה ואפשר שזה יובא אחר כך גם בפני הכנסת. אבל דרישת משאל עם היא מוגזמת, מעולם קווי הגבול לא נקבעו במשאלי עם"

המחלוקת על קו הגבול בין ישראל ולבנון – כל האופציות הנוכחיות (צילום: המכון למחקרי בטחון לאומי, INSS)
המחלוקת על קו הגבול בין ישראל ולבנון – כל האופציות הנוכחיות (צילום: המכון למחקרי בטחון לאומי, INSS)

ד"ר בני שפיינר, גם הוא מהמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אומר לזמן ישראל שגבול ימי מתקבל בהחלטות ממשלה.

"כאשר ישראל הכריזה ב-2011 על הגבול הימי והפקידה את החלטתה בידי האו"ם, לא הביאו את זה לאישור הכנסת. מי שיכריע בסופו של דבר (בשאלת אשרור הכנסת או משאל עם) זו היועצת המשפטית לממשלה, אבל בכל מקרה קשה לי להאמין שהגדרת הגבול הימי תחייב משאל עם".

לדבריו, המצב בין המדינות מחייב הגעה לפשרה. "יש כאן שתי מדינות שכל אחת הצהירה באופן שרירותי על הקו, וכעת מנסים למצוא פשרה. ההנחה היא שבהסכם בסופו של דבר הלבנונים יקבלו קצת יותר מאיתנו, כמו בהצעה שכבר הונחה על ידי האמריקאים ב 2012".

"יש כאן שתי מדינות שכל אחת הצהירה באופן שרירותי על הקו, וכעת מנסים למצוא פשרה. ההנחה היא שבהסכם בסופו של דבר הלבנונים יקבלו קצת יותר מאיתנו, כמו בהצעה שכבר הונחה על ידי האמריקאים ב 2012"

באשר לטענה של לוין וסטרוק כי ישראל מתכוונת להעביר ללבנון "אזורים בהם ישראל כבר נהגה כמנהג בעלים" אומר שפיינר: "זה פשוט לא נכון. המקום בו מתקיימת כיום פעילות ביטחון של ישראל נמצאת דרומה משם. מבחינת ישראל, חתימה על הפשרה לא תשנה את המציאות בשטח בו ישראל כבר נמצאת כיום".

עוד 1,458 מילים ו-1 תגובות
סגירה