הזכרון של הציבור קצר. עד לפני 7 שבועות, לפני הקמת הממשלה ה 36 היה נדמה שבמדינת ישראל לא יהיה תקציב לעולם. במארס 2018 היתה הפעם האחרונה שכנסת ישראל הצביעה עבור תקציב מדינה. אותו התקציב בסך 479 מיליארד ש״ח, בניצוחו של שר האוצר לשעבר משה כחלון היה בתוקף עד ל 31 בדצמבר 2019. את 2020 וכמעט כל 2021 העבירה מדינת ישראל ללא תקציב מדינה, כיוון שראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו בחר בצורה מכוונת להימנע מאישור ממשלתי לתקציב מדינה.

ראש הממשלה בנט לצד אביגדור ליברמן בישיבת אישור התקציב בממשלה, 2.8.2021 (צילום: עמוס בן גרשום/ לע“מ)

שר האוצר תחת נתניהו, ישראל כ״ץ, נצמד לכל החלטה והנחיה שהוא קיבל מראש הממשלה ואיפשר משיכת רגליים והימנעות מהעברת התקציב. נתניהו וכ״ץ סיפרו לציבור הישראלים סיפורים שונים, על התנגדות לתקציב משותף לשנים 2020 ו-2021, למרות שתקופה קצרה קודם לכן הם חתמו בהכרה מלאה על הסכם קואליציוני המחייב זאת. הם גם סיפרו שבגלל מגיפת הקורונה לא ראוי לנעול את תקציב המדינה לזמן ממושך, וזאת על אף ששנת 2020 ממילא הגיעה כבר לסיומה באותה העת. הטיעון הזה היה עלבון בפני הציבור, מכיוון שעל ההסכם הקואליציוני והקמת הממשלה ה 35 הם חתמו כשהמדינה כבר בתוך הקורונה ואחרי שלוש מערכות בחירות.

ראש הממשלה לשעבר נתניהו, פשוט בחר בצורה מודעת ומכוונת, להפיל את ממשלתו שלו על בסיס אי העברת תקציב. כנסות בישראל פוזרו בעבר על הרקע הזה, אך לא היתה ממשלה שבחרה לפזר את עצמה כתוצאה מאי הצבעה על תקציב המדינה.

אתמול בירושלים החלה ישיבת הממשלה ה-36 לאישור תקציב המדינה. הדרך לאישורו עוד רחוקה. ידרשו כינוסי פגרה מיוחדים של הכנסת, משמעת קואליציונית הדוקה, העדר חופשות, מחלות, וגם צייתנות של ח״כים סוררים כדי להשלים את התקציב של 2021 ו-2022 בשלוש קריאות.

שר הבריאות ניצן הורביץ עמד על שלו בנושא הגדלת תקציב מערכת הבריאות, תוך שהציבור הישראלי מעניק לכך גיבוי מוחלט, לאור אירועי השנים האחרונות. ובכל זאת, גם לפני שהנושא יועבר להצבעה בכנסת ה-24, ישיבת הלילה לאישור תקציב הממשלה היא הישג משמעותי לממשלה החדשה.

שלושת אזרחי ישראל שנעצרו בניגריה, שוחררו בסיוע השגרירות והגיעו הבוקר לישראל.

שר החוץ יאיר לפיד: "שמח מאוד שרודי, אנדרו ודוד שוחררו מהמעצר בניגריה וחזרו הבוקר לארץ. אני מודה לאנשי משרד החוץ, האגף הקונסולרי ובמיוחד לשלטונות ניגריה וסגן השגריר בניגריה, יותם קריימן, על המאמצים הבלתי פוסקים לסייע לשחרורם. שליחי מדינת ישראל בעולם הוכחו שוב שהם עומדים על המשמר ומסייעים לכל ישראלי במצוקה".

רודי רושמן, אנדרו ליברמן ודוד בנעים, האזרחים הישראלים שנעצרו בניגריה, שוחררו אתמול בסיוע שגרירות ישראל באבוג'ה והגיעו הבוקר לארץ. רושמן, ליברמן ובנעים נעצרו לפני שלושה שבועות במדינת אנאמברה שבניגריה בעת צילום סרט דוקומנטרי, בחשד שהם משתפים פעולה עם ארגון קיצוני בדלני במדינה.

במהלך שלושת השבועות האחרונים, הופעלו מאמצים משותפים של שגרירות ישראל בניגריה, האגף הקונסולרי במשרד החוץ, אגף אפריקה ולשכת שר החוץ לשחררם. אתמול שיחררו הרשויות בניגריה את השלושה וממלא מקום שגריר ישראל בניגריה, יותם קריימן, שהיה בקשר יום-יומי עם העצורים ועם משפחותיהם, ליווה אותם עד להמראה לטיסה.

במשרד החוץ מציינים כי שגרירויות ישראל, ארה״ב וצרפת בניגריה פעלו במשותף עם השלטונות הניגרים ועמדו איתם בקשר במהלך המעצר.

סגן השגריר בניגריה, יותם קריימן ביקש להודות לבית חב״ד באבוג׳ה שסיפק לעצורים אוכל כשר ולרשויות בניגריה על שיתוף הפעולה שהביא לשחרורם.

בהתאם להסכמים הקואליציוניים, שבהם נקבע כי נציגת הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים תיבחר מתוך סיעת העבודה נמסר מהמפלגה שחברת הכנסת אפרת רייטן מוצעת כמועמדת מטעם הקואליציה לחברות בוועדה לבחירת שופטים.

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ביצע בדיקת נוגדנים כדי לבדוק את רמת הנוגדנים אצלו בדם, יותר מחצי שנה אחרי שהיה הראשון מבין אזרחי ישראל לקבל את חיסון פייזר. תוצאות הבדיקה לא נמסרו.

דובר הליכוד מסר ש"רמת הנוגדנים בדם נגד הקורונה מאז החיסון השני ירדה אצל מיליוני אזרחים בישראל. זאת הסיבה שראש הממשלה לשעבר נתניהו הזמין ושילם מראש על מיליוני חיסונים נוספים עבור החיסון השלישי, ולכן הוא קורא כבר למעלה מחודש להביא חיסונים אלו לישראל. העובדה שהממשלה הנוכחית לא עושה זאת עד היום היא מחדל שיעלה בחיי אדם רבים".

ראש הממשלה, נפתלי בנט, קיים היום דיון על המאבק באלימות בחברה הערבית. בדיון השתתפו השר לביטחון הפנים, שר המשפטים, שרת הפנים, שר הרווחה, סגן השר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה, מזכיר הממשלה, מנכ"ל משרד הבט“פ וגורמי מקצוע נוספים. הצוות דן בקידום התכנית הלאומית לצמצום הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ובמתווה להגברת האכיפה. התכנית תוצג לציבור בהקדם ותונגש לאוכלוסייה הערבית בהתאם.

ראש הממשלה ציין בדיון כי הוא רואה במאבק בפשיעה הערבית יעד לאומי שהוזנח לאורך שנים, וכי הוא מגבה את משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים בפעילותם החשובה בנושא.

ראש הממשלה, נפתלי בנט: “האלימות בחברה הערבית היא מכת מדינה שהוזנחה שנים רבות. מתחילת השנה נרצחו עשרות בני אדם במגזר הערבי. הפשיעה היא יומיומית והפחד שולט ברחובות. זו אחריות הממשלה להילחם ולטפל בתופעה וזו משימה לאומית. עלינו לטפל בנושא בכל המימדים: הפלילי, האזרחי, הכלכלי ועוד. הציבור הערבי עצמו זועק לעזרה, וזהו גם כמובן אינטרס לאומי“.

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב: “היום אנחנו מניעים צעד נוסף בתכנית שלנו למיגור האלימות ברחוב הערבי. צוות העבודה הינו חלק הכרחי ביישומה של תכנית מקיפה להגברת הביטחון האישי ואמון הציבור. ללא טיפול הוליסטי בבעיות השורשיות, בנוסף לחיזוק המשילות ושלטון החוק, לא נוכל להשפיע על הנושאים הללו. אני מודה לרה“מ, לשרים ולמפכ“ל שהביעו את מחויבות משרדיהם והגופים עליהם הם מופקדים, לקידום התוכנית הכוללת והמכילה שברצונו של המשרד לבטחון הפנים לקדם“.

נציגי סיעות האופוזיציה בכנסת הגישו עתירה לבג"ץ נגד הקואליציה ונגד יושב ראש הכנסת מיקי לוי בטענה כי חלוקת הוועדות הקבועות בין הצדדים אינה הוגנת וכי התנהגות הקואליציה משמעה דריסת ערכים דמוקרטים. העותרים הם חברי הכנסת קטי שטרית, דוד ביטן, מירי רגב, פטין מולא, משה ארבל ומיכאלי מלכיאלי.

ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ סיכמו אמש (שלישי) את תקציב מערכת הביטחון שיעמוד על 58 מיליארד שקלים בשנת 2022, זאת במסגרת חוק התקציב המתגבש בימים אלו. מדובר על תוספת של כשבעה מיליארד שקלים.

כחלק מההבנות, סוכם כי יינתן מענה להצטיידות והתעצמות צה"ל בהתאם לאיומים, תוך מתן דגש על רכש מחברות ביטחוניות הפועלות בפריפריה, על הקצאת תקציב בהיקף של 750 מיליון שקלים לטובת העורף, על קידום רפורמת נפש אחת במלואה, וכן על תקצוב מלא של תוכנית "ממדים ללימודים".

כמו כן, סוכם על הסדרת נושא תקופות השירות במתווה מאוזן שהוצג על ידי משרד הביטחון. ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון מברכים על ההסכמה וקוראים לכלל השרים והמשרדים להגיע להבנות בהקדם על מנת לאשר את תקציב המדינה באופן סדור בממשלה ובכנסת.

שרת הפנים איילת שקד הודיעה היום על החלטתה למנות את תומר מוסקוביץ למנכ“ל רשות האוכלוסין וההגירה. המינוי כפוף לאישור ועדת המינויים שבנציבות שירות המדינה ולהחלטת הממשלה.

מוסקוביץ (58), אב לשישה, בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, ומכהן למעלה מחמש שנים בתפקיד מנהל רשות האכיפה והגבייה. מוסקוביץ משמש בתפקידים בכירים מזה עשרים שנה, הוא כיהן כיועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה ושל משרד התמ“ת – בתקופה זו עסק רבות בתחום העובדים הזרים בישראל, הנמצא כיום באחריות רשות האוכלוסין וההגירה; משנה למנהל מנהלת סל“ע במשרד ראש הממשלה ומנכ“ל חברת הבנייה משהב.

למוסקוביץ ניסיון מוכח בקידום שינויים אסטרטגיים, ובביצוע תפקידי ניהול ותפקידי מטה בכירים במגזר הציבורי והפרטי.

שרת הפנים שקד מסרה בתגובה: “הכרתי את תומר מוסקוביץ כאשר כיהנתי כשרת המשפטים. עמדתי על סגולותיו ואני משוכנעת כי הוא האדם המתאים ביותר להתמודד עם הסוגיות הבוערות שבתחומי אחריותה של רשות האוכלוסין וההגירה.

"אני רוצה להודות לפרופסור שלמה מור־יוסף על כהונה בת ארבע שנים בהן עבד במסירות אין קץ, מקצועיות רבה ועם כל הלב והנשמה. הציב בראש סדר העדיפויות את נושא השירות, הדיגיטציה ובשנה האחרונה את הרציפות התפקודית, על אף מגפת הקורונה. מור־יוסף הגיע לרשות בתקופה מורכבת והצליח בעזרת ניסיונו לייצב אותה תוך חודשים ספורים ומשם הצעיד את הרשות לשיאים חדשים“.

יועציו הבכירים של ראש הממשלה בנט יצאו לוושינגטון בימים הקרובים לפגישות תיאומים לקראת נסיעת בנט לפגישה ראשונה עם הנשיא ביידן.

היועצת המדינית שמרית מאיר והיועץ לבטחון לאומי ד״ר איל חולתא ימריאו לוושינטגון לפגישות עם היועץ לבטחון לאומי ג׳ק סאליבן. הפרטים פורסמו לראשונה על ידי ברק רביד.

סנקציות חדשות נגד חיילים הצורכים סמים במסגרת צבאית: בצה"ל החליטו על רפורמה חדשה שמרחיבה את סל הכלים במאבק בתופעת השימוש בסמים במסגרת צבאית. במסגרתה אושרו סנקציות פיקודיות חדשות – שלילת הטבות לוחם ושלילת מענקי שחרור ופיקדון.

מצה"ל נמסר כי מטרת הרפורמה היא להתמודד עם התופעה באמצעות חיזוק ההרתעה, הטלת סנקציות פיקודיות נגד חיילים שכשלו והעלאת המודעות להשלכות השימוש בסמים במסגרת הצבאית ומחוצה לה.

הקמפיין החדש נגד שימוש בסמים (צילום: דובר צה"ל)

את הרפורמה גיבשה ועדה מטכ"לית שבחנה את תופעת שימוש הסמים בצבא וגיבשה כלים חדשים למאבק בה. "כבר היום חיילים שנחשדים בשימוש בסמים נחקרים על ידי מצ"ח, נעצרים ומוגשים נגדם כתבי אישום פליליים. חיילים שמורשעים על ידי בתי הדין הצבאיים, צפויים לעונשי מאסר בפועל, הורדה בדרגה ופסילת רישיון נהיגה אזרחי. ההרשעה עלולה להוביל גם להכתמת הרישום הפלילי", נמסר מדובר צה"ל. בעקבות המלצות הוועדה הוחלט לנקוט סנקציות נוספות במישור הפיקודי.

בתוך כך, במסגרת העלאת המודעות להשלכות של שימוש בסמים ובהתאם להנחיות הוועדה – עלה אתמול קמפיין ייעודי בנושא שכולל פנייה ישירה אל מגוון סוגי המשרתים: לוחמים, חיילים עורפיים, מפקדים, קצינים ונגדים.

מתוך הקמפיין (צילום: דובר צה"ל)

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל נוקט מדיניות חמורה ובלתי מתפשרת כלפי שימוש בסמים, זאת מתוקף תפקידם המרכזי של חיילי צה"ל ומפקדיו בהגנה על המדינה ועל תושביה. מתוקף אחריותם כלובשי מדים, מחויבים המשרתים למשמעת גבוהה ולשמירה על כשירות מתמדת בכל רגע נתון. תופעת השימוש בסמים בצה"ל מהווה פגיעה בכשירות צה"ל. השימוש בסמים במסגרת השירות הצבאי, פוגע בערכי צה"ל ובמשימתו הלאומית העליונה: הגנה על מדינת ישראל ותושביה".