"הסכמי אברהם" החיו את בית הכנסת בבחריין

בית הכנסת "עשרת הדיברות" בבחריין (צילום: ד"ר אופיר וינטר)
ד"ר אופיר וינטר
בית הכנסת "עשרת הדיברות" בבחריין

הקהילה היהודית של בחריין מונה כיום שמונה משפחות (כ-50 נפשות). אנו מהווים שריד לקהילה שמנתה בשיאה – בשנות השלושים והארבעים של המאה שעברה – כ-800 יהודים. מוצאם של מרבית בני הקהילה מעיראק, והם משמרים עד היום את תרבותם ומנהגיהם הערביים המסורתיים.

הקהילה היהודית של בחריין מונה כיום שמונה משפחות (כ-50 נפשות). אנו מהווים שריד לקהילה שמנתה בשיאה – בשנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה – כ-800 יהודים

בראשית המאה ה-20, כשסבי אבראהים נונו היה ילד צעיר, הוא הגיע למדינה עם דודו בתקווה לפתוח בחיים חדשים. הוא החל לעבוד כאופה, אך במהרה עבר לסחור במטילי כסף ובמתכות אחרות, ובהמשך ייסד את "חברת הבנקאות של בחריין" שסחרה בכסף זר.

באותן שנים הגיע מאיראן לבחריין רב, במטרה להקים בית כנסת ראשון לקהילה היהודית. המיקום שנבחר היה לב העיר מנאמה, שם חיו מרבית הסוחרים היהודים. בית הכנסת הפך עד מהרה למרכז שוקק החיים של הקהילה, אשר חגגה בו את החגים היהודיים ברוב כבוד ופאר בהתאם למסורת הספרדית.

לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948, רבים מבני הקהילה היהודית בבחריין החליטו לעזוב את ארצם. זה היה לאחר שבית הכנסת היה עד לפשיטה והיהודים סבלו ממתקפות – אומנם קלות – על בתיהם מצד עובדים ערבים שהועסקו בנמל בחריין.

עשרת הדברות בערבית, בבית הכנסת בבחריין (צילום: ד"ר אופיר וינטר)
עשרת הדברות בערבית, בבית הכנסת בבחריין (צילום: ד"ר אופיר וינטר)

במשך שנים נותר בית הכנסת סגור ורוב התפילות וטקסי הדת נערכו בבתים פרטיים. חברים נוספים בקהילה עזבו ב-1967, בין היתר מכיוון שגודלה של הקהילה לא אפשר נישואים וחינוך דתי ראוי. הקהילה מנתה אז כ-100 נפשות.

על אף הידלדלות הקהילה היהודית של בחריין מאז 1948, היהודים שנותרו במדינה השתלבו היטב במרקם החברתי ושמרו על זיקתם לעם הבחרייני. אחד הביטויים לחיבור היהודי למדינה הבחריינית הוא התפקידים רמי הדרג שמילאו היהודים בשירות הציבורי.

חרף הידלדלות הקהילה היהודית של בחריין מאז 1948, היהודים שנותרו השתלבו במרקם החברתי ושמרו על זיקה לעם הבחרייני. אחד מביטויי חיבורם לבחריין הוא התפקידים רמי הדרג שמילאו היהודים בשירות הציבורי

למעשה, כבר באמצע שנות השלושים של המאה שעברה נבחר סבי, אבראהים נונו, כחבר מועצת העירייה של מנאמה, ורקם קשרים טובים עם הנהגת  בחריין. אני, מצדי, המשכתי את דרכו ומוניתי בשנת 2000 לחבר במועצת השורא, הבית העליון של הפרלמנט הבחרייני.

כעבור שש שנים מונתה הודא נונו לשגרירת בחריין בוושינגטון, ואילו כיום משמשת ננסי קדורי כנציגת הקהילה היהודית בבית העליון של הפרלמנט הבחרייני.

חשוב לציין שהקהילה היהודית אינה היחידה שמחזיקה במושב בבית העליון של הפרלמנט, אלא זוהי זכות השמורה גם למיעוטים דתיים אחרים במדינה. בדרך זו מובטחת תרומתן של הקהילות השונות לתרבות הרב-דתית וההרמונית שמאפיינת את בחריין.

שלט בבית הכנסת "בית עשרת הדיברות" בבחריין (צילום: ד"ר אופיר וינטר)
שלט בבית הכנסת "בית עשרת הדיברות" בבחריין (צילום: ד"ר אופיר וינטר)

"הסכמי אברהם" אפשרו לנו להחיות את בית הכנסת, שנפתח מחדש תחת השם "בית עשרת הדברות". שבנו לקיים תפילות בשבתות ובחגים, אליהן מוזמנים גם לא-יהודים שמעוניינים להצטרף, כפי שנהוג היה גם בשנות השלושים והארבעים של המאה שעברה. אנו נעזרים ב"סידור פרחי" כדי לקרוא את תפילות השבת בשפה הערבית.

בית הכנסת בבחריין (צילום: ד"ר אופיר וינטר)
בית הכנסת בבחריין (צילום: ד"ר אופיר וינטר)

תרומתם של בני הקהילה היהודית בבחריין ל"הסכמי אברהם" טמונה בהבנה ובכבוד שאנו רוחשים לתרבות האסלאם ולערכיו. אני אישית רואה בדת האסלאם את התגלמותן של שלוש הדתות המונותאיסטיות, קרי דת שנטלה על עצמה לשאת את המסר השמיימי שנשאו גם נביאים קודמים, שבהם מאמינים הן הנוצרים והן היהודים.

כבר באמצע שנות השלושים של המאה שעברה נבחר סבי, אבראהים נונו, כחבר מועצת העירייה של מנאמה, ורקם קשרים טובים עם הנהגת  בחריין. אני, מצדי, המשכתי את דרכו ומוניתי בשנת 2000 לחבר במועצת השורא

בנוסף, "בית עשרת הדברות" הוא בית הכנסת התקני היחיד במפרץ, ויהודי בחריין הם הקהילה הילידית היחידה במדינות המפרץ. לפיכך, אנו רואים עצמנו כתובת לכל היהודים החיים במפרץ ונכונים לקיים עמם קשרים הדדיים ולהגיש להם סיוע ותמיכה בכל צורך דתי העומד לפתחם, החל מסידורי תפילה ועד לענייני כשרות.

הרשומה נכתבה בשיתוף עם "הנורמלי החדש", ידיעון המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושאי שלום ונורמליזציה, ותורגמה על ידי ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון.

אבראהים נונו הוא ראש בית הכנסת "עשרת הדברות" במנאמה, בירת בחריין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 566 מילים
סגירה