בחודשים האחרונים הצליחה ישראל להשאיר את ירושלים מחוץ למעגל המתיחות שהתגבר בעיקר בצפון השומרון. מעגלי ההדף של החיכוכים עם אנשי "גוב האריות" בשכם או החמושים בג'נין לא ממש היכו בבירה, עד הפיגוע בערב החג שגבה את חייה של לוחמת צה"ל נעה לזר ז"ל במחסום סמוך למחנה הפליטים שועפאט בצפון העיר.
העובדה שהמחבל הצליח להימלט, הצריכה את מערכת הביטחון להעתיק לירושלים את דפוס הפעולה שהיא נוקטת בשבועות האחרונים בשומרון: סגירות צירים, פשיטות ליליות ומעצרים. כל אלו העלו מייד את רף החיכוך שגלש למהומות הנוכחיות.
בסופו של דבר, שועפאט הוא אמנם מחנה פליטים, אבל כזה שתושביו התרגלו לחיות בדיסוננס מובנה: מצד אחד רובם בעלי תעודת זהות ישראלית והם מעורים היטב במרקם החיים של ירושלים, מצד שני מעבר מחסום יומיומי.
שועפאט הוא אמנם מחנה פליטים, אבל כזה שתושביו התרגלו לחיות בדיסוננס מובנה: מצד אחד רובם בעלי תעודת זהות ישראלית והם מעורים היטב במרקם החיים של ירושלים, מצד שני מעבר מחסום יומיומי
במצב האירועים הנוכחי, האלימות הפלסטינית לא נתחמת רק במחנה הפליטים עצמו אלא זולגת לאזורים בעייתיים יותר מבחינת ישראל, השכונות המעורבות. בית חנינא, למשל – שם בשונה ממחנה הפליטים של שועפאט לא קיימת חומת הפרדה, ומראה הכמעט-לינץ' במשפחה ישראלית אתמול בלילה אמור להדאיג מאוד את ההנהגה הביטחונית.
ההתפרעויות במזרח ירושלים: ירי זיקוקים מסיבי לעבר אדם חרדי שמנסה להימלט @VeredPelman pic.twitter.com/NQqrqVcn4K
— כאן חדשות (@kann_news) October 12, 2022
ממד נוסף שנכנס למשוואה הנוכחית בירושלים הוא חג סוכות וההגעה של ישראלים רבים לכותל המערבי. אמש, ברכת הכוהנים ההמונית עברה בשקט יחסי בהיבט הביטחוני, אבל כבכל שנה גורמים שונים מנצלים את המועד הזה להסתה ברשתות החברתיות הפלסטיניות.
קמפיין "הר הבית בסכנה" קונה תמיד מקום בלבבות הצעירים, והשנה הוא מקבל מינוף גדול יותר עם הפעילות הביטחונית האינטנסיבית בעקבות הפיגוע בצפון העיר.
נדבך נוסף של המהומות, שלא ניתן להתעלם ממנו, הוא אפקט החקיינות. ההצלחה היחסית של התארגנות "גוב האריות" בשכם מקרינה מיידית על ירושלים והסביבה. בתמונות הרבות שמשודרות ביומיים האחרונים מירושלים נראים בעיקר צעירים המתעמתים עם כוחות הביטחון.
ההצלחה היחסית של התארגנות "גוב האריות" בשכם מקרינה מיידית על ירושלים והסביבה. בתמונות הרבות שמשודרות ביומיים האחרונים מירושלים נראים בעיקר צעירים המתעמתים עם כוחות הביטחון
בפרספקטיבה היסטורית, זה דור שגדל למציאות הנוכחית, ללא הזיכרון הצורב של האינתיפאדה השנייה. דור שגדל לנוף חומת ההפרדה במחנה שועפאט. לדברים האלה יש משמעות רבה בהיבט התעוזה – הצעירים הללו לא מכירים את מחיר ההפסד האפשרי במקרה של התקוממות אלימה.
מהצד השני, סט הכלים של ישראל בכל הקשור לירושלים מוגבל מאוד. בעיר הבירה על כל חלקיה, מנעד האפשרויות תמיד היה קטן. לא בכדי מפקד מחוז ירושלים במשטרה הוא תפקיד שבדרך כלל משמש כסא מפלט לעומד בראשו. קשה מאוד להצליח שם.
בשונה מאלוף פיקוד מרכז בצה"ל, שיכול בהחלטה להכריז על סגר או עוצר בכפרים מסויימים, בירושלים זה מורכב יותר, עד כדי בלתי אפשרי במקרים רבים. בעבר בידוד שכונת ג'אבל מוכבר הופסק בשל ביקורת בינלאומית חריפה וחשש מתסיסה שתצא משליטה. הדיסוננס המדיני במעמד השכונות הללו למעשה כובל את ידי כוחות הביטחון.
במקביל לאירועים בירושלים צריך לשים לב לנעשה ביהודה ושומרון בימים האחרונים. פיגוע הירי ליד שכם שבו נהרג סמ"ר עידו ברוך ז"ל, הוא ביטוי ללחץ שמפעיל צה"ל על בירת השומרון. ההערכה לפני החגים במערכת הביטחון הייתה שמאמץ הפיגועים יעבור לצירים בשל העובדה שהמעבר לישראל קשה מאוד.
פיגוע הירי ליד שכם הוא ביטוי ללחץ שמפעיל צה"ל על בירת השומרון. ההערכה לפני החגים במערכת הביטחון הייתה שמאמץ הפיגועים יעבור לצירים בשל העובדה שהמעבר לישראל קשה מאוד
בשכם, בשונה מג'נין, הפעילות מבחינת ישראל מורכבת הרבה יותר בשל מרקם החיים השזור בין ישראלים לפלסטינים, בעיקר על הכבישים. בימים האחרונים נראה שגם מנגנוני הביטחון הפלסטינים העלו הילוך באזור הזה, ורמת התיאום הביטחוני בהתאם.
צה"ל שנמנע בחודש האחרון במשך כמעט כשבועיים מלהיכנס לשכם, חזר לפעול בעיר ביתר שאת אחרי פיגוע הירי האחרון ליד שבי שומרון. מנגנוני הביטחון הפלסטינים אולי לא אוהבים את זה, אבל גם הם מבינים את הסכנה עבורם מגלישה לכאוס בעיר.
זו כנראה הסיבה שאמש לא נרשמו אירועים חריגים בכניסת מתפללים יהודים לקבר יוסף. נראה שגם בישראל היה מי שחשש שהדרת מתפללים מהמקום תיצור תקדים מסוכן שבו ישראל נמנעת מכניסה לאזור הזה.
נראה שאחרי הרבה זמן, דווקא בשכם, לנוכח התגברות ההשפעה של "גוב האריות", יש לישראל ולפלסטינים אינטרס משותף. בעזה, האינטרס המשותף עם חמאס עבד במבצע "עלות השחר" וההקלות שהגיעו בעקבותיו.
נראה שאחרי הרבה זמן, דווקא בשכם, לנוכח ההשפעה של "גוב האריות", יש לישראל ולפלסטינים אינטרס משותף. בעזה, האינטרס המשותף עם חמאס עבד במבצע "עלות השחר" וההקלות שהגיעו בעקבותיו
בשכם זה נראה כמו ניצנים של הבנה כזו. אלא שבשונה מהגדה והרצועה, ירושלים היא משהו אחר. שם ישראל ניצבת לבדה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם