העיתונאית אל הארדי זוכרת כי נדהמה לראות את ההעתק הענק של בית המקדש בסאו פאולו.

המקדש, שנבנה לכאורה על פי התיאורים המופיעים בתנ"ך, ממוקם בשכונת הפועלים במטרופולין הברזילאי. ברחבי סאו פאולו אפשר למצוא את דגלי ישראל, אבל הבניין – שעוצב, כאמור, על פי דגם בית המקדש – הוא יחידי במינו.

סביר היה להניח כי המבנה ישמש כבית תפילה יהודי – אך מדובר, למעשה, בכנסיית ענק השייכת לתנועה דתית המתפשטת בעולם במהירות רבה: הפנטקוסטליזם. "אני מרגישה שמגני הדוד – ואולי היהודים בעצמם – הפכו למעין טוטמים של התנועה הפנטקוסטלית הכריזמטית", אומרת הארדי לזמן ישראל.

הפנטקוסטליזם – תנועה אמונית נוצרית במסגרת הנצרות האוונגליסטית הנאו־פרוטסטנטית – נוסד בצורתו המודרנית לפני כמאה שנה. התנועה שמה דגש על רוח הקודש, לעיתים באמצעות פרקטיקות צבעוניות כמו אחיזת נחשים ארסיים או דיבור בלשונות.

כנסיית הענק בסאו פאולו, שנבנתה על פי הדגם של בית המקדש (צילום: באדיבות אל הארדי)

התנועה, המונה כ־600 מילון מאמינים ברחבי העולם, מתפשטת בקצב מוערך של 35 אלף מומרים חדשים ביום. התנועה גם עוסקת באופן נרחב יותר – וגם באופן שנוי במחלוקת – ביהודים ובישראל מאשר הזרמים האחרים של הנצרות.

למרות הגידול במספר המאמינים וההשפעה הגוברת על מנהיגים ימניים פופוליסטים, בהם נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ונשיא ברזיל ז'איר בולסונארו, הפנטקוסטליזם זוכה לעניין מועט יחסית באקדמיה ובציבור הכללי

למרות הגידול במספר המאמינים וההשפעה הגוברת על מנהיגים ימניים פופוליסטים, בהם נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ונשיא ברזיל ז'איר בולסונארו, הפנטקוסטליזם זוכה לעניין מועט יחסית באקדמיה ובציבור הכללי.

הארדי מנסה לשנות זאת באמצעות ספר חדש בשם: "מעבר לאמונה: איך הנצרות הפנטקוסטלית משתלטת על העולם" ("Beyond Belief: How Pentecostal Christianity is Taking Over the World")

"מדובר בתנועה ענקית, שכמעט לא זוכה בסיקור תקשורתי", אומרת הארדי לזמן ישראל. לדבריה, פנטקוסטלי הוא "אדם שבאמת מאמין בכוחה של רוח הקודש ובכל המתנות שמעניקה רוח הקודש. יש תשע כאלה המוזכרות בברית החדשה, ובהן ריפוי, נבואה ועשיית ניסים".

אל הארדי (צילום: באדיבות המצולמת)

התנועה הפנטקוסטלית מתוארת ככריזמטית, מילה בעלת שורשים יווניים, ששימשה במקור לתיאור רוח הקודש. "זה קצת מורכב", אומרת הארדי. "רוח הקודש היא העיקרון המנחה של האמונה הזאת. לא שלאלוהים ולישו אין חלק גדול בה, אבל מה שמגדיר אותה הוא הדגש על רוח הקודש".

לדבריה, הספר שלה מספק "מבט רחב – גלובלי ולאו דווקא עמוק – על איך נראה הפנטקוסטליזם בעולם. יש הרבה חוקרים שכותבים על זה, אבל הם מתמקדים באזור מסוים, כמו ניגריה, ארה"ב וברזיל".

הארדי, שגדלה כקתולית אבל מגדירה את עצמה כעת כאגנוסטית, היא עיתונאית ילידת אוסטרליה שחיה גם בארה"ב ובבריטניה. היא עבדה בגופי תקשורת כמו ה"גרדיאן" וה"לונלי פלאנט". במסגרת המחקר שערכה לצורך כתיבת הספר היא נסעה ברחבי העולם, בין השאר בזמן מגפת הקורונה.

בברזיל היא גילתה את ההעתק של בית המקדש ולמדה כי מדובר בכנסיית ענק, אחת מבין כנסיות ענק רבות שצמחו בחלק הנוצרי של סאו פאולו. בניגריה היא ראתה כי הפופולריות של הפנטקוסטליזם מושכת אליה מאמינים מהאסלאם, ואף מעוררת מחלוקת בקרב ארגון מוסלמי בשם נאספַת.

טקס מעבר לבני נוער שמלאו להם 13 שנים, סלמנקה, ספרד, 4 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Manu Brabo)

בארה"ב היא חקרה את שורשי התנועה, שהחלה עם מטיף בשם צ'רלס פוקס פרהאם, בן לעבדים שחורים משוחררים בשם ויליאם ג'יי סימור ומטיפה בשם איימי סמפל מקפרסון, שהפיצו את האמונה באמצעים טכנולוגיים – הרדיו, ויצרו בכך תקדים לכנסיות הענק של היום, שיש להן עוקבים ברשתות החברתיות ורשימות השמעה בספוטיפיי.

הארדי נסעה ברחבי ארה"ב כדי לחקור את התנועה כיום. היא צפתה, בין היתר, במתפללים אוחזים נחשים באלבמה, ראתה מאמינים מפרים את הנחיות הקורונה בקליפורניה ואפילו השתתפה בטקס יהודי–נוצרי שניהל לכאורה רב באוקלהומה.

האם הסוף קרוב?

הכנסייה באוקלהומה פותחת את הפרק האחרון בספר, שבוחן רגעים מורכבים ביחס של הפנטקוסטלים ליהודים ולישראל.

הספר בודק גם מדוע הפנטקוסטלים מתעניינים כל כך בישראל. על פי המחברת, חלק מזה קשור בהשקפות על אחרית הימים – קץ ההיסטוריה כפי שאנחנו מכירים אותה לפני ביאתו השנייה של ישו. בדרמה הזאת ליהודים יש תפקיד מרכזי, שכמעט לא זוכה לתשומת לב בזרם המרכזי.

מטיף בכנסייה הפנטקוסטלית בוכה בתפילה באוגנדה, 4 ביוני 2017 (צילום: AP Photo/Ben Curtis, File)

על פי האמונה הפנטקוסטלית הרווחת, אומרת הארדי, "בסופו של דבר, באחרית הימים, הם מאמינים שהיהודים יהיו חייבים להתנצר או להישרף בגיהינום".

יש אף פנטקוסטלים שמנסים להמיר יהודים בסתר כאן ועכשיו, לרבות בישראל. אחרים מקיימים טקסי תפילה יהודיים–נוצריים, כמו אותו טקס באוקלהומה, שכלל תקיעה בשופר. דגלי ישראל מעטרים את כנסיות הענק מסביב לעולם – מברזיל ועד קוריאה הדרומית.

יש אף פנטקוסטלים שמנסים להמיר יהודים בסתר כאן ועכשיו, לרבות בישראל. אחרים מקיימים טקסי תפילה יהודיים–נוצריים, כמו אותו טקס באוקלהומה, שכלל תקיעה בשופר

"אני לא יהודייה וזה קצת מעורר בי צמרמורת. זה כמעט הפך לסמל של הפנטקוסטליזם, להניף דגל עם מגן דוד בכל חלקי העולם. יש כאלה שגם מתחילים לתקוע בשופר בכנסיות", אומרת הארדי.

במסעותיה בעולם, ביקשה הארדי להבין לא רק כיצד הפנטקוסטליזם מושך אליו כל כך הרבה מאמינים – אלא גם למה. לדבריה, הסיבה לא נעוצה רק בדגש שלו על רוח הקודש, אלא במטיפיו הנלהבים, שהסגנון העממי שלהם עוסק גם בשיפור המצב הכלכלי. רבים מהמאמינים של התנועה מגיעים מהשכבות העניות של החברה.

טקס של הכנסייה הפנטקוסטלית בברזיל, הכולל ריקודים ושירים (צילום: AP Photo/Silvia Izquierdo)

הספר גם נוגע בחששות המחברת לנוכח כוחו המתגבר של הפנטקוסטליזם. "האנשים שטעונים שהם שופר האלוהים לרוב מעוניינים בכוח", אומרת הארדי. "הרבה פעמים לא מדובר באנשים הכי נחמדים בעולם או בכאלה שיש להם את הכוונות הכי טובות".

הספר גם נוגע בחששות המחברת לנוכח כוחו המתגבר של הפנטקוסטליזם. "האנשים שטעונים שהם שופר האלוהים לרוב מעוניינים בכוח", אומרת הארדי. "הרבה פעמים לא מדובר באנשים הכי נחמדים בעולם"

דוגמה מזעזעת לכך נמצאה בגואטמלה, שהמחברת הגיעה אליה בעקבות מותו האכזרי של בן המאיה דומינגו צ'וק צ'ה בכפר צ'ימאי ב־2020. צ'וק צ'ה היה מרפא מסורתי וכוהן ילידי שנקלע למחלוקת עם הקהילה הפנטקוסטלית המקומית. הוא הוצת ונשרף למוות – זוועה שצולמה בווידיאו.

בעיני הארדי, המקרה הזה חשף את המתחים שבין הפנטקוסטלים, הקתולים ותושבי גואטמלה הילידים. בעוד שהקהילות הקתוליות והילידיות חיות בדו־קיום שקט יחסית במשך שנים רבות, מספר גדל של מומרים פנטקוסטלים – ובכללם גם ילידים – מפגינים יחס עוין כלפי קהילות בני המאיה.

דת ומדינה

הרודן לשעבר של גואטמלה אפראין ריוס מונט, שכיהן כנשיא בשנים 1982–1983, היה דוגמה מוקדמת למנהיג לאומי שאימץ את הפנטקוסטליזם. הארדי מבטאת חשש מפני בכירים בני ימינו שנוהגים בצורה דומה.

שוטר מתפלל במסגרת "מסע הצלב" של הכנסייה הפנטקוסטלית בניגריה, 5 בדצמבר 2001 (צילום: AP Photo/Christine Nesbitt, File)

"אני לא אומרת שכל הפנטקוסטלים הם ימניים, אבל אני מניחה שלשתי התנועות בהחלט יש הרבה במשותף", היא אומרת. "מדינות רבות שהייתה בהן עלייה של מנהיגות פופוליסטית – הפיליפינים, ברזיל, הונגריה, ארה"ב – הפנטקוסטלים תמכו במנהיגיהם מראשית דרכם. זה ממש מרתק".

ב־2016, כמה אוונגליסטים ניבאו את ניצחונו של טראמפ בבחירות, ואחת מתומכיו הפנטקוסטליות הראשונות הייתה הכומרה האישית שלו פאולה וייט־קיין.

"מבחינת הטמפרמנט שלו, הפנטקוסטליזם עוסק במידה רבה במה שאתה מרגיש, יותר מאשר בכתבי הקודש או בדוקטרינה", אומרת הארדי. "ככה זה גם אצל הרבה מהפופוליסטים. טראמפ מדבר בספונטניות על מה שמתחשק לו באותו היום מבין הרעיונות הבלתי קוהרנטיים והבלתי עקביים שלו.

"תפיסת העולם הפנטקוסטלית הכללית חשה זעזוע לנוכח הליברליות הסובבת אותה […] אתה לא יכול להדליק את הטלוויזיה בלי שהליברלים מהוליווד יגידו לך ש'דונלד טראמפ ילך לעזאזל'.

הכומרה הפנטקוסטלית נדיט לסקנו מנחה טקס מעבר לבני נוער שמלאו להם 13 שנים, סלמנקה, ספרד, 4 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Manu Brabo)

"הילדים שלך לא יכולים ללכת לבית הספר בלי לשמוע על להט"בקים ועל שינוי האקלים. הם מרגישים שהעולם החילוני, הליברלי, סוגר עליהם – והם רוצים לעמוד על הערכים היקרים ללבם".

במבט בינלאומי יותר, היא אומרת, "הפנטקוסטליזם באמת צומח במקומות בעלי שיעורי ילודה גבוהים, כמו באפריקה שמדרום לסהרה. בחלקים מאסיה, שכוללים כמה מהערים הגדולות ביותר בעולם, נמצאות כמה מהכנסיות הפנטקוסטליות הגדולות ביותר. אנחנו גם רואים אותו צומח בקרב מהגרים מבחוץ ומהגרי פנים בערים גדולות, קוסמופוליטיות".

"מבחינת שיעור הצמיחה, הדתות היחידות שמציבות לפנטקוסטלים תחרות במונחים של גידול מהיר הן ההינדואיזם והאסלאם"

כל זה מסתכם בתחזית של כמיליארד מאמינים פנטקוסטלים עד שנת 2050 – אחד מבין כל עשרה אנשים בעולם. "מבחינת שיעור הצמיחה, הדתות היחידות שמציבות לפנטקוסטלים תחרות במונחים של גידול מהיר הן ההינדואיזם והאסלאם", אומרת הארדי.

"אבל זה רק בגלל שיעור הילודה. אלה לא אנשים שהמירו את דתם כמו הפנטקוסטלים. יש להניח שהקצב יואט בהמשך. אלא אם הם צודקים, כמובן, ואחרית הימים באמת מתקרבת".

הכומר אבון הורטון (בקצה הימני) מבצע פרקטיקה של הנחת ידיים על חברי הקהילה הפנטקוסטלית של כנסיית בראונסוויל בפנסקולה, פלורידה, 25 במרץ 2012 (צילום: AP Photo/John David Mercer, File)