פעם, לפני איזה 100 מערכות בחירות, בשנת 2019, החליט נפתלי בנט להקים את "הימין החדש". אתם אולי לא זוכרים, בכל זאת, נאשם בפלילים גרר אותנו מאז ל-5 מערכות בחירות, בנט בינתיים היה לשר בטחון, ראש ממשלה ולאחר מכן פוליטיקאי לשעבר, אבל היה דבר כזה, "הימין החדש".

פעם, בשנת 2019, החליט בנט להקים את "הימין החדש". אולי קשה לזכור, בכל זאת, נאשם בפלילים גרר אותנו מאז ל-5 מערכות בחירות, בנט בינתיים היה לשר בטחון, רה"מ ופוליטיקאי לשעבר

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הרעיון בבסיסה של ההתארגנות החדשה היה יפה. בנט, איש הבית היהודי שקמה על חורבות המפד"ל הישן, הבין שאט אט הופכת המפד"ל למפלגה חשוכה, גזענית, אולטרה ימנית, שהקיצוניים שברבנים בוחשים בה ללא הרף. במקום לעשות מה שטוב למדינת ישראל, במקום להפוך למשמעותי ולא סקטוריאלי, מצא עצמו בנט פעם אחר פעם כפוף לרבנים ולחסידיהם שאין שום קשר בינו לבינם.

במקביל הבינו בנט ושותפתו איילת שקד עוד דבר אחד חשוב: "אסור שהמחנה הלאומי כולו יהיה שבוי בידי דמות אחת. המהלך הזה יציל את הימין בבחירות", אמר אז בנט והוסיף, "ראש הממשלה נתניהו הבין שהציונות הדתית יושבת בכיס שלו".

אמרו השניים ולא ידעו כמה צדקו וכמה טעו. ספק אם אי פעם טעה מישהו טעות כל כך קשה אלקטורלית וצדק בצורה כל כך מטלטלת עניינית.

עניינית בנט ושותפיו צדקו. הציונות הדתית, הימין, הלך וזלג למחוזות סהרוריים. טיפוסים כמו בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק ואחרים, "פיארו" את רשימת הבית היהודי, אנשים שבעבר היו מוצאים עצמם במקרה הטוב ב"כך". השניים, לא רק אולטרה ימנים עד כדי כהניזם, אלא גם דתיים עד כדי חרדים. איפה אורית סטרוק, שפותחת כל בוקר בתפילה במערכת המכפלה סמוך לביתה ואיפה איילת שקד או נפתלי בנט? איפה מתן כהנא, טייס, איש סיירת מטכ"ל, דתי לייט ואיפה סמוטריץ', סוג של חרד"לי, עטוי זקן, עם ציצית מחוץ למכנסיים ובוגר שנה ומשהו של שירות מקוצר לאברכים?

עניינית, בנט ושותפיו צדקו. הציונות הדתית, הימין, הלך וזלג למחוזות סהרוריים. טיפוסים כמו סמוטריץ', סטרוק ואחרים, "פיארו" את רשימת הבית היהודי. אנשים שבעבר היו מוצאים עצמם במקרה הטוב ב"כך"

עניינית, כדי להיכנס לאזורים השפויים של מדינת ישראל, בנט ושקד היו צריכים  לעשות את המהלך שבו ניתקו עצמם מהקיצוניים וחתרו לאזור ימין, מרכז ימין שפוי, רך, מסורתי אבל לא אולטרה דתי. זה היה יפה, זה היה חשוב למדינת ישראל.

אבל, בניגוד לכל מה שלמד בנט בסיירת מטכ"ל, הוא יצא למשימה ללא מודיעין וללא מפות. אילו היה טורח להצטייד במפות ובקריאה טובה של השטח האלקטורלי, היה מבין שבעוד הוא מוצא עצמו מתון יותר ויותר בכל יום בו הוא יושב בקבינט, הימין הישראלי כבר מזמן לא נמצא במקומות האלה.

בעוד הוא חולם על חזון של ממשלות מרכז מתונות, עם ימין רך, שמאל רך ומה שביניהם, האלקטורט שלו כבר מזמן עזב את הבית, נודד למחזותיהם של הקוסמים, מבטיחי השינוי המיליטריסטי-כהניסטי, איתמר בן גביר, סמוטריץ', אבי מעוז ושותפיהם. ויותר מזה, בעוד בנט מבקש להוות לשון מאזניים אמיתית שיכולה ללכת לממשלת שמאל, מרכז וימין, הימין הישראלי אכן שבוי בידיה של דמות אחת ולא מתכוון להתפכח מכך.

הסוף זכור לכולנו. בנט ושקד ניווטו את עצמם למרכזו של עיגול ריק. לא היו קונים לסחורה שלהם, כי עם ישראל הלך לשני כיוונים. לגוש השינוי שמטרתו הרחקתו של נאשם בפלילים מראשות ממשלת ישראל (ולא רק לא ביבי, אלא רק לא נאשם ונוכל) והצד השני נדד ימינה, הרבה ימינה.

בנט ושקד מצאו עצמם מחוץ לכנסת באותן בחירות ורק בדרך נס נכנסו לכנסת כמה חודשים מאוחר יותר בבחירות מספר 2, ובבחירות מספר 4 מצא עצמו בנט בתעלול מדהים של ההיסטוריה ובעיקר בכוח תושייתו של יאיר לפיד, כראש ממשלת ישראל (והיה ראש ממשלה מצוין).

הסוף זכור. בנט ושקד ניווטו את עצמם למרכז עיגול ריק. לא היו קונים לסחורה שלהם, כי עם ישראל הלך לשני כיוונים. לגוש השינוי שמטרתו הרחקת נאשם בפלילים מראשות הממשלה, והצד השני נדד ימינה, הרבה ימינה

את התשובה הניצחת קיבלנו בבחירות מספר 5. שקד וניסיונותיה העלובים ללכת עם ולהרגיש בלי הניבו מספר עלוב של קולות, לא קרוב לאחוז החסימה. ומאידך, הסמוטריצ'ים, הבן גבירים וחבריהם הפכו לכוכבי הבחירות.

באופן סופי התברר: הקיצונות זה הטרנד החדש, זה הימין החדש האמיתי. המציאות טפחה על פניהם של החולמים על ימין מתון, רך, ליברלי, מסורתי אבל לא פנאט.

פניו של "הימין החדש" הם כפניו של בן גביר: פרחחיים, כהניסטים, קיצוניים, חותרים תחת קיומה הדמוקרטי-ליברלי של המדינה, שונאי זרים, להט"בים וערבים וחותרים למלחמת גוג ומגוג במזרח התיכון בדרך להגשמת חזון משיחי של מדינה אחת גדולה.

לא במקרה בבחירות חמש הושלם המהפך. הימין התגודד כולו סביב דמות אחת, שלא מרפה ממדינת ישראל, בנימין נתניהו, והתגבש סביב קיצוניות מסוכנת ודמויות הזויות. זה הימין החדש האמיתי, הכי רחוק מחזונו של נפתלי בנט. הכי רחוק משפיות.

ואם תרצו יש עוד מסקנה: הגיע עידן הורדת המסכות. היום אין ימין רך וחילוני. אם אתה בליכוד, גם אם אתה יואב גלנט או אבי דיכטר, אתה חייב להצטלם עם תפילין ולבכות ליד הכותל, אחרת אתה לא יהודי, לא ימני ומכאן: בוגד שמאלני עוכר ישראל.

פני "הימין החדש" הם כפני בן גביר: פרחחיים, כהניסטים, קיצוניים, חותרים תחת קיומה הדמוקרטי-ליברלי של המדינה, שונאי זרים, להט"בים וערבים וחותרים למלחמת גוג ומגוג במזה"ת בדרך לחזון המשיחי

היום קרב שבו שכל ישראלי יצטרך להחליט אם הוא קודם כל חילוני, ליברל ושומר שלטון החוק, או ביביסט. אין משהו אחר. זה גוש קיצוני ודתי מול מרכז-שמאל ליברלי ושוחר זכויות האדם ושלטון החוק. זה הסדר האמיתי ההולך ומתגבש במדינת ישראל, זה הימין החדש מול מדינת ישראל הדמוקרטית. ובינתיים הימין החדש מנצח.

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.