יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מציג למצלמה את אצבעו המוכתמת בדיו לאחר שהצביע בבחירות המקומיות בתחנת קלפי ברמאללה, הגדה המערבית, 20 באוקטובר 2012 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
AP Photo/Majdi Mohammed

הרשות הפלסטינית עדיין לא קורסת אבל בצה"ל כבר מרימים דגל אדום

בכיר בפיקוד המרכז הרים דגל אזהרה אבל בסקירה של גורמי הביטחון בכנסת נאמר שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים ממשיכים לפעול – ואפילו באפקטיביות ● המדיניות הפלסטינית אומנם הקצינה בתגובה לניצחון גוש נתניהו – אבל הם גם זוכרים את הכאוס בגדה המערבית אחרי מות ערפאת ● המאמץ הפלסטיני בג'נין להשבת גופת טירן פרו מבטא את האינטרס הפלסטיני לשמירה על המשילות ● פרשנות

צה"ל הרים דגל אזהרה בתחילת השבוע: בתדרוך של גורם בכיר בפיקוד המרכז הוצגה תמונה מדאיגה מאוד לגבי המצב בגדה המערבית. השורה תחתונה: ישראל ניצבת על סף אינתיפאדה שלישית בשל התלכדות של כמה גורמים – קרב הירושה ברשות הפלסטינית, האינתיפאדה המדינית שמחמוד עבאס הגביר לאחרונה והחולשה המתגברת של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים.

מספרית, הנתונים נראו אפילו מדאיגים יותר: מספר הפיגועים קפץ מ־140 בשנה שעברה לכמעט 400 השנה. "העובדה שיותר ויותר אנשי ממשל פלסטיניים מעורבים בפיגועים מקשה מאוד על מנגנוני הביטחון לפעול נגדם, וזה ניכר ברמת הסיכול", אמר הגורם.

אלא שיממה אחרי האזהרה המטרידה הזו פרסם ירון אברהם בערוץ 12 כי בדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון הזמנית בכנסת נשמעו זמירות אחרות. בראש הוועדה ישב, אגב, מי שאמור להחליף את בני גנץ במשרד הביטחון, האלוף במילואים יואב גלנט.

בסקירה של גורמי הביטחון בוועדה נאמר במפורש כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ממשיכים לפעול ואפילו באפקטיביות בחלק מהאזורים בגדה המערבית.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) (צילום: Yevgeny Biyatov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (צילום: Yevgeny Biyatov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

בסקירה של גורמי הביטחון בוועדה נאמר במפורש כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ממשיכים לפעול ואפילו באפקטיביות בחלק מהאזורים בגדה המערבית

את הסתירה הזו ניתן להסביר כאזהרה של צה"ל הצופה פני עתיד, אולי מעין רקע ביטחוני לתוכנית עבודה לממשלה הנכנסת. עובדתית, הרשות לא במצב של קריסה, למרות מאבק הירושה ולמרות חוסר הלגיטימציה הגובר בזירה הפנים פלסטינית.

תת אלוף במילואים שלום הררי, לשעבר היועץ לענייני פלסטינים במשרד הביטחון וכיום עמית מחקר במכון לחקר הטרור באוניברסיטת רייכמן, טוען כי ניתן לאפיין את המצב באבחנה בין שני תהליכים מקבילים. הראשון מדיני – בהתאם להכתבה של מחמוד עבאס להקצין ככל הניתן, כחלק ממדיניות מתריסה כלפי הממשלה הנכנסת.

הפלסטינים, לדעת הררי, מודאגים מאוד מ"חישוב המסלול מחדש" של ממשלת הימין הנכנסת בכל מה שקשור בסוגיות הליבה הפלסטיניות כמו: תנאי האסירים בבתי הכלא, הבנייה בגדה המערבית והדיווחים על הרצון לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית.

התהליך השני נובע מטראומה הצרובה היטב בזיכרון הלאומי הפלסטיני, המצב הכאוטי ששרר ברשות ובגדה המערבית אחרי מותו של יאסר ערפאת. "הפאודה, בעיניי הפלסטינים, בתקופה הזו כללה שלושה מרכיבים: שנאת אחים, איבוד שליטה ביטחוני ושחיתות. לרשות לקח הרבה זמן להתגבר על המצב הזה ולחזור לתלם, וזה, מבחינתם, תמרור אזהרה. הם עושים הכול כדי לא להגיע לשם".

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר במליאת הכנסת, 21 בנובמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר במליאת הכנסת, 21 בנובמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"הפאודה כללה שלושה מרכיבים: שנאת אחים, איבוד שליטה ביטחוני ושחיתות. לרשות לקח הרבה זמן להתגבר על המצב הזה ולחזור לתלם, וזה, מבחינתם, תמרור אזהרה. הם עושים הכול כדי לא להגיע לשם"

כאן נכנס לתמונה הדיווח שפורסם שלשום בעיתונות הפלסטינית, שעבר איכשהו מתחת לרדאר התקשורתי בישראל. על פי הפרסום, כל גופי הביטחון הפלסטיניים ברשות הפלסטינית – ובראשם מאג'ד פרג' – האיש החזק ברשות אחרי עבאס והאחראי על מנגנוני הביטחון – הכריזו על ריכוז מאמץ בג'נין אחרי הרצח וחטיפת הגופה של הנער הישראלי טירן פרו בשבוע שעבר.

על פי הפרסום, חלק מהמאמץ עסק בלנסות ולהגיע להסכם הסגרה עם פעילי הטרור הפועלים בג'נין, בדומה להסכם שהושג לפני חודש וחצי עם פעילי "גוב האריות" בשכם. מאחורי ההחלטה הזו עומדים מספר שיקולים פנים פלסטיניים.

לרשות ברור שישראל לא תעבור בשתיקה על הרצח המזעזע של הנער מול אביו בבית החולים בג'נין, וזה רק עניין של זמן עד שכל מי שהיה מעורב באירוע ייעצר או יחוסל. אגב, לאו דווקא בסדר הפעולות הזה. מבחינת הרשות, פעולות כאלה של צה"ל הן סכנה ברורה ומיידית למשילות וללגיטימציה שלה באזור – ולכן יש כאן מהלך מקדים, שכל כולו הוא אינטרס שלטוני פלסטיני.

הלווייתו של טירן פרו בדאלית אל כרמל, 24 בנובמבר 2022 (צילום: Shir Torem/Flash90)
הלווייתו של טירן פרו בדאלית אל־כרמל, 24 בנובמבר 2022 (צילום: Shir Torem/Flash90)

עובדתית, בכל פעם שהרשות ביקשה הסכם כזה – אם לפני יותר מעשור ואם במקרה של "גוב האריות" – ישראל עמדה בהבטחה ולא פעלה, אלא אם המבוקשים חזרו לפעילות טרור, כמו במקרה של זכריה זביידי

השאלה היא אם ישראל – במקרה הזה – נתנה הסכמה בשתיקה למהלך? עובדתית, בכל פעם שהרשות ביקשה הסכם כזה – אם לפני יותר מעשור ואם במקרה של "גוב האריות" – ישראל עמדה בהבטחה ולא פעלה, אלא אם המבוקשים חזרו לפעילות טרור, כמו במקרה של זכריה זביידי, פעיל הפת"ח ממחנה הפליטים של ג'נין.

עובדתית, צה"ל לא הכחיש את הפרסום של כרמל דנגור מכאן 11 בשבוע שעבר כי הרמטכ"ל ביטל מבצע גדול בג'נין שכוון לתשתית שהרגה את טירן פרו. האם יש קשר בין ביטול המבצע הישראלי ולהכרזה על המבצע הפלסטיני? לא ברור, אם כי לא ניתן לשלול לחלוטין.

עוד 629 מילים
סגירה