בניגוד לגרסת ה"אין כלום כי לא היה כלום" של בנימין נתניהו בנוגע לתיקי החקירה נגדו, בכלכלה הוא מקפיד דווקא להבהיר שיש הרבה כי היה הרבה.
ואולם מי שמנסה לקבל את המידע אודות המצב הכלכלי האמיתי של ישראל, או מי שמנסה לבדוק האם הכלכלה המשגשגת – לכאורה – היא תוצאה של גאונות כלכלית או רמאות, נתקל בחומה בצורה של הסתרה בסביבתו של נתניהו.
ההסתרה הזו היא לא המצאה של נתניהו ומקורביו. בשנת 2008 פרץ משבר הסאב פריים הגדול שפגע בכל העולם. מצבה הכלכלי של יוון היה קשה מאוד, אלא שהממשלה שם דאגה להסתיר את שיעורו האמיתי של הגירעון אליו נקלעה.
רק אחרי שעלתה ממשלה חדשה ביוון, באוקטובר 2009, התבררה עוצמת התרמית, כאשר נחשף שהגירעון גבוה פי-2 ויותר ממה שפורסם ערב הבחירות.
באיחוד האירופי החלו לחקור את אמינות הנתונים שסיפקה יוון. האמון הבינלאומי ביוון הידרדר עד שהבלוף התפוצץ, ובשלהי 2010 כבר לא היה ניתן להסתיר יותר את מצבה האנוש של יוון.
כך מצאה את עצמה יוון תלויה כמעט לחלוטין בתכניות חילוץ אימתניות בשווי 110 מיליארד יורו, תחת תנאים איומים שהציב האיחוד לקבלתן.
ונחזור אלינו. מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, החליט לבדוק האם הזינוק החד שנרשם בגירעון בשנה האחרונה, היה גם הוא תוצאה של תרגיל חשבונאי נוסח יוון, שהקטין באופן מלאכותי את גובה הגירעון.
בטיוטת דוח מיולי, שגורמים בתקשורת הגדירו אותה כקשה, הועלה חשד כי הוצאות תקציביות שהיו אמורות להיכנס לתוך תקציב 2018 נדחו לתקציב 2019.
למרות זאת, במחצית הראשונה של 2019 המשיכו באוצר לטעון שאין כל בעיה תקציבית, בזמן שהם מפרסמים את נתוני הגירעון המדרדרים בשעות לילה מאוחרות, כשכולם ישנים. למעשה הם הסתירו התנהלות פיננסית, שספק אם הייתה עומדת ברמת השקיפות והמינהל התקין שנדרשים מניהול ועד בית.
מאז התחלף מבקר המדינה במקורבו של נתניהו, מתניהו אנגלמן, ונראה שאת אנגלמן כבר פחות הטריד המצב הכלכלי. לכאורה, יותר הטרידה אותו המחשבה שהבוס שעומד מאחורי מינויו, לא יזכה בבחירות הקרובות.
באוצר המשיכו לטעון שאין כל בעיה תקציבית, בזמן שהם מפרסמים את נתוני הגירעון המדרדרים. למעשה הם הסתירו התנהלות פיננסית, שספק אם הייתה עומדת ברמת המינהל התקין שנדרשת מניהול ועד בית
אנגלמן החליט באופן תמוה לעצור את פרסום הדוח על התרמית בחישוב הגירעון, שאמור לסתור את טענותיו של נתניהו על מצבנו הכלכלי המצוין.
כשמצרפים לזה את העובדה שאנגלמן גם הורה לחסל את החלק של הטיפול בשחיתות במשרדו – ישראל החלה להיראות בהתנהלותה כמו יוון על ספידים.
כל שנותר לנו הוא להסתפק בהודעות שמוציא בנק ישראל. מדובר אולי באחד הגופים הממשלתיים האחרונים שנתניהו עדיין לא שולט על הדברים שיוצאים ממנו. לפי הערכת הנגיד, אמיר ירון, שפורסמה ביוני האחרון, הערכות משרד האוצר היו "רחמניות במיוחד" והגירעון קרוב יותר ל-4.5 אחוזי תוצר.
"זוהי רמת גירעון גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית, גם כאשר מתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל" – הזהיר ירון מפני הקטסטרופה המוסתרת.
אם זה לא היה ברור, ירון חזר שוב על אזהרתו בדבר הגירעון גם בשבוע האחרון.
"הגירעון המבני של הממשלה גדל בשנים האחרונות ליותר מ-3.5% תוצר, וללא תיקון משמעותי הוא צפוי להמשיך ולגדול ב-2021 ואילך. יישום התכנית לא בא על חשבון הצורך לטפל בסוגיות הפיסקליות ובגירעון המעמיק. נהפוך הוא: ההשקעות הנדרשות מחייבות לטפל במהירות ובנחישות בגירעון הקיים".
זה לא הפריע לנתניהו להמשיך לספר לעוקביו בפייסבוק על מצבנו המצוין.
אבל כשמדברים על מצב כלכלי אי אפשר להתעלם ממי שאחראי לכל "הטוב הזה" – שר האוצר משה כחלון. אם אכן מצבה של הכלכלה הישראלית מצוין כפי שטוען נתניהו, היינו מצפים שפוליטיקאי שאחראי על ההצלחה הזו לא ימעיט במתן ראיונות על הישגיו ולא יוותר על הקרדיט במיוחד בזמן בחירות.
ייתכן שנתניהו משך באופן טבעי את כל הפוקוס התקשורתי מכחלון, אבל אז איך אפשר להסביר את הסיפור המוזר שחשף ביום שני פרשן חדשות 13 ברק רביד בטוויטר שלו. לפי הדיווח, כחלון ניסה באופן לא מוסבר להיעלם ליעד מרוחק דווקא שבועיים לפני הבחירות.
כחלון, מספר רביד, ארגן לעצמו נסיעה חצי חשאית לקנדה ללא מטרה ברורה. לא רק זה, אלא שהוא החל לארגן את הנסיעה על חשבון משלם המסים, בלי לעדכן אפילו את משרד החוץ או את שגרירות ישראל באוטווה.
הטיסה לבסוף לא יצאה לפועל.
1 / שמעו סיפור: שר האוצר משה כחלון ניסה לארגן לעצמו בשבוע האחרון נסיעה לקנדה – שבועיים לפני הבחירות (!!!). אנשי לשכת שר האוצר התחילו לארגן את הנסיעה ולתאם פגישות בלי לעדכן את משרד החוץ או את שגרירות ישראל באוטווה, כך לפחות אמרו לי גורמים במשרד החוץ
— Barak Ravid (@BarakRavid) September 2, 2019
ואם הזכרנו מדיניות כלכלית ואת כחלון באותה נשימה, אי אפשר שלא להתייחס לתכנית הדגל שלו: מחיר למשתכן. השבוע התבשרנו שאחרי העלייה במחירי הדירות והכישלון בשיווק הקרקעות במקומות שונים בארץ, גם אין ביקוש לדירות האלו במסגרת התכנית. על הרקע הזה התקבלה ההחלטה למכור את אותן דירות בשוק החופשי, אחרי ש-873 מהן נותרו ללא ביקוש.
את הכישלון המהדהד הזה בכלכלה נתניהו לא מזכיר כמובן בפייסבוק לייב. ואם תרצו לדעת מה הביא למדיניות הכלכלית הכושלת בתחום הדיור בתקופתו, תגלו שגם פה החליט אנגלמן לדחות פרסום דוח לא מחמיא בנושא, עד אחרי הבחירות או עד אחרי שנתניהו יבחר שוב – הרחוק מביניהם. בתקווה שעוד בחיינו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם