מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום, יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, התשפ"ג-2023. 58 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 13 חברי כנסת שהתנגדו, והיא תועבר לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. יש עתיד והמחנה הממלכתי הצביעו בעד אישור התקנות ומפלגת העבודה הצביעה נגד.

שר המשפטים יריב לוין, הציג את הצעת החוק: "אפשר לקרוא לחוק הזה – החוק לפיזור הכנסת ה-24. זאת הצעת החוק הממשלתית הראשונה שאנחנו מביאים והיא מצביעה על ההבדל בין הממשלה שהיתה כאן קודם, ושנשענה על תמיכה של מפלגה אחת לפחות שרצתה לפגוע במפעל ההתיישבות ביו"ש. בממשלה הזאת הדברים אחרים – חזרנו לאמונה בזכותנו על ארץ ישראל כולה, וחזרנו לחזק את ההתיישבות. בממשלה הזאת אין קושי לגייס את הרוב הדרוש להעברת ההצעה".

מוצע להאריך בחמש שנים נוספות את תוקפן של התקנות. ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם לסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות הפלסטינית, לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים באזור, וכן לאפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושב האזור.

התקנות מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים באזור, והן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית.

ביום א' בתמוז התשפ"ב, 30 ביוני 2022, התקבל חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות, התשפ"ב-2022. משכך, בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת, הוארך תוקפן של התקנות עד תום שלושת החודשים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, כלומר עד יום כ"ד בשבט התשפ"ג 15 בפברואר 2023.

קיום התקנות חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזור והרשות הפלסטינית, ולפיכך מוצע להאריך את תוקפן בחמש שנים נוספות, עד יום י"ח בשבט התשפ"ח, 15 בפברואר 2028.

ח"כ גדעון סער: "אנחנו נתמוך בחוק. מה שקרה בקדנציה הקודמת היה לא נכון מצד האופוזיציה שפעלה בניגוד לאינטרס הלאומי כשהפילה את החוק. אנחנו אופוזיציה לממשלה אבל לא אופוזיציה למדינה ולאינטרסים החיוניים שלה".

ח"כ גלעד קריב: הפעם לא נוכל לתמוך בתקנות. נתניהו הוא מנהיג חלש שהפיל עצמו בשבי הקיצוניים. אין חלקנו עם הממשלה הרעה הזאת".

ח"כ עאידה תומא סלימן: "החוק הזה מטרתו להנציח את הכיבוש בשטחים הפלסטינים ולבסס משטר אפרטהייד ומשטר קולוניאליסטי בשטחים הכבושים. נגמרה כבר שעת החירום והכיבוש ממשיך עד היום".

ראש עיריית פ"ת רמי גרינברג זומן הבוקר לחקירה, יחד עם חשודים נוספים שעוכבו, בחשד לביצוע עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על פי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף.

הנחקרים זומנו על ידי חוקרי להב 433 בהמשך לחקירה גלויה המתנהלת מחודש אוגוסט האחרון.

גדעון סער הבוקר בראיון לרשת ב' על רקע הטענה מצד נתניהו כי קריאת גנץ אתמול "להרעיד את המדינה" – היא המרדה. "קריאה להפגנות היא לא המרדה", קובע סער, "והאחרון שיש לו פיתחון פה הוא מי שכפר בלגיטימיות של הממשלה הקודמת – נתניהו".

"חלילה, לא תהיה מלחמת אזרחים ומלחמת אחים. יהיה מאבק תקיף במסגרת החוק" – הוא מוסיף. "צריך לשמור על הדמוקרטיה וגבולות המאבק".

סער אמר על רקע דרישת שר הביטחון הלאומי לעצור מפגינים כי כי "בן גביר הוא פירומן שמנסה להביא להסלמה מכוונת על רקע דרישתו".

השר עמיחי שיקלי מגנה הבוקר בגל"צ את אמירתו של גפני נגד ראשי רשויות אתמול. "זו טרמינולוגיה שגויה. מה זה 'נבוא איתם חשבון?' אלה חבורות רחוב אחת נגד השניה? אין לי שום דבר חיובי להגיד על הביטוי הזה". 

שיקלי ביקר את דבריו של גנץ אתמול על "הרעדת המדינה": "הסיפא של דבריו הייתה שנתניהו מוביל למלחמת אזרחים וזה משהו שפוליטיקאי לא צריך להעלות אפילו על שפתיו. וגם – מה זה 'נרעיד את המדינה'? זה לא אותנטי, כולנו מכירים את בני גנץ."

נעמה לזימי כותבת הבוקר: "כל סימון הדגלים, העליהום והניסיון לפגוע במהות ההפגנה נועדו כדי להכשיר לבן גביר את הקרקע להשתולל ולפגוע במפגינים עבור המחאה. ההיסטריה של הפירומנים מנגד רק מחזקת כמה המאבק על ישראל חשוב. משהו שהם לא מבינים – לא תצליחו לדכא ציבור שנלחם על המולדת שלו".

לאחר מכן כתבה לזימי: "חוששים ממלחמת אחים? רוצים שלא יהיה "מרד"? אל תנסו לחסל את הדמוקרטיה בישראל ולשנות משטר. שמחתי לעזור".