במרבית בתי הספר היהודיים בארצות הברית נערכות חגיגות חנוכה גדולות במיוחד, בין היתר כדי להזכיר לתלמידים שגם ליהודים יש חג חורף משלהם שאינו נופל מחג המולד הנוצרי. אך כשמגיע חודש דצמבר לבית הספר של קהילת הירשהורן שיף בדרום מערב פלורידה, אפשר למצוא לא פחות ילדים שמציירים עצי אשוח מכאלה שעסוקים בציור חנוכיות וסביבונים. הסיבה לכך היא שכמעט מחצית מהתלמידים בבית הספר היהודי הזה, אינם יהודים.
"אנחנו מלמדים רק על חנוכה, אבל אם הם אומרים 'אנחנו שמחים שיש לנו בבית גם עץ חג מולד וגם חנוכייה', אם זה חשוב לילדים שלנו, אנחנו נכבד את זה וניצור בשבילם מרחב לשיתוף", אמר דן סיזר, מנהל בית הספר.
"די מגניב להשוות בין שתי הדתות", אמר מתיו קוק, תלמיד קתולי בבית הספר שעולה לכיתה ח'. "החלה והיין, יש בזה משהו דומה מאוד, זה לחם ויין – כמעט אותו הדבר. רק שבשבילי הם מייצגים את גופו ואת דמו של ישו"
לדבריו, "אנחנו מלמדים את המסורות היהודיות שלנו, אך במקביל יוצרים מרחב שמשפחות יכולות לשתף בו את המסורות שלהן, ואנחנו מכבדים גם אותן".
דגש על רב-תרבותיות
בית הספר תמיד היה פתוח גם בפני מי שאינם יהודים, אך כשסיזר הגיע לבית הספר בשנת 2015, הוא שם דגש על רב-תרבותיות – בכלל זה בהצהרת החזון של המוסד שהתחייבה לקבל תלמידים בני כל הדתות.
מאז זינקה ההרשמה לבית הספר יותר מפי שלושה, מ-67 תלמידים בשנת 2015 ל-275 בשנת הלימודים הקרובה. בית הספר מתחיל בכיתות גן ונמשך עד כיתה ח'.
בית הספר מנסה למצוא איזון בין הקניית ערכים, תרבות ומצוות יהודיים לבין שמירה על רב-תרבותיות. הוא אינו מבוקש רק בגלל אופיו היהודי, אלא גם בגלל הדגש על גיוון תרבותי (משפחותיהם של התלמידים מגיעות מ-40 מדינות) ותפיסת העולם הדוגלת בלמידה עצמאית המבוססת על פרויקטים.
בית הספר מנסה במפורש להיות מודל עבור בתי ספר יהודיים אחרים, שכן בתי ספר יהודיים שאינם אורתודוקסיים מתמודדים עם הוצאות תופחות וירידה במספר היהודים המעורבים במוסדות הקהילה.
הרעיון של פתיחת בתי ספר יהודים לאוכלוסייה לא-יהודית הוא רק אחד הרעיונות הנבחנים להתמודד עם בעיית הירידה בהרשמה והעליה בהוצאות.
בקרולינה הצפונית נסגרה באחרונה ה"אקדמיה העברית אמריקאית", פנימייה שניסתה להעניק חינוך יהודי פלורליסטי, אבל נאלצה להפסיק את פעילותה בגלל קשיים כספיים.
בנוסף, פועלים מזה עשור בתי ספר ציבוריים המלמדים עברית כחלק מרשת של בתי ספר המקבלים מימון ציבורי אבל נהנים מגמישות בבחירת תכנית הלימודים.
מוסדות אלה פתוחים לתלמידים מכל רקע ודת, והדגש בהם הוא על תרבות ישראלית ושפה עברית ולא על זהות דתית, זאת מכיוון שמוסדות דתיים אינם זכאים למימון ציבורי.
אוכל כשר וקבלות שבת לכולם
מה שמבדיל את בית הספר בסרסוטה הוא שבניגוד לבתי ספר אחרים מסוג זה, הוא יהודי באופן מובהק. התלמידים מתפללים, אוכלים אוכל בסגנון כשר ועורכים קבלת שבת. ולכן הוא גם אינו נהנה ממימון ציבורי. שכר הלימוד משתנה בהתאם ליכולתן של המשפחות, אך הממוצע הוא 9,300 דולר בשנה לילד .
"הדרך הטובה ביותר להילחם באנטישמיות ובאי-צדק אינה ללמד רק יהודים שחשוב לפעול למען כולם, אלא ללמד זאת גם את מי שאינם יהודים", אמר סיזר.
"אנו מקבלים אתכם כפי שאתם ונחגוג את מה שאתם מביאים אלינו, במונחים של אמונה, השתייכות, תרבות, מוצא אתני, משפחות שמגדירות את עצמן כבלתי-מסורתיות".
התלמידים בבית הספר לומדים על לוח השנה היהודי, החגים וישראל ומתפללים מדי בוקר. עד כיתה ב', לומדים כל התלמידים עברית וספרדית לצד האנגלית. מכיתה ג' הם מתבקשים לבחור להתמקד בשפה אחת: עברית או ספרדית. התלמידים יכולים גם לבחור בין כמה מסלולים שונים של לימודי דת, מדתות העולם, דרך ללימודי יהדות ועד מסלול יהודי מסורתי ואינטנסיבי יותר.
"די מגניב להשוות בין שתי הדתות", אמר מתיו קוק, תלמיד קתולי בבית הספר שעולה לכיתה ח'. "החלה והיין, יש בזה משהו דומה מאוד, זה לחם ויין – כמעט אותו הדבר. רק שבשבילי הם מייצגים את גופו ואת דמו של ישו".
בשיעורי עברית לומדים להזמין פלאפל ומקשיבים למוזיקה ישראלית, אמרה סנאית בן-חרות, מורה לעברית בבית הספר. בן-חרות סיפרה שהיא מעניקה לתלמידים סקירה של ההיסטוריה היהודית, בתקווה לעורר את העניין שלהם בשפה. תכנית הלימודים גם כוללת ביקורים בישראל עבור תלמידי חטיבת הביניים.
"הדגש הוא פחות על קריאה וכתיבה ויותר על האפשרות להביע את עצמנו בעברית", אמרה בן-חרות. "הדגש הוא על הצד התרבותי – סלנג ישראלי, מוזיקה ישראלית, אוכל ישראלי. הוא על עברית כשפה חיה ורלוונטית".
אריק פרסמן, אב יהודי לשני תלמידים בבית הספר, מרוצה מכך שהוא יכול להכניס את ילדיו למסגרת יהודית שאינה מבודדת אותם מהרוב הלא-יהודי במדינה. "בית הספר מאפשר לנו לגדל את הילדים שלנו עם ערכים יהודיים, אך הוא עדיין שומר על אווירה רב-תרבותית", הוא אמר.
לדבריו, "הוא מכין את הילדים למעורבות בקהילה מגוונת, בין אם במסגרת אקדמית, רב-תרבותית או מקצועית. אנחנו לא חיים במיקרוקוסמוס יהודי".
גם הילדים של הכמרה מרוצים
גם הכמרה קלי פיצג'רלד, העומדת בראש הכנסייה הפרסבטריאנית הראשונה בסרסוטה, מרוצה ששיגרה את שלושת ילדיה לבית הספר.
היא לא רק אהבה את רעיון הלמידה מבוססת הפרויקטים ואת שיעורי הגינון, אלא גם את העובדה שהילדים הנוצרים שלה לומדים בבית ספר יהודי.
פיצג'רלד מספרת שביקרה לא מזמן בסופרמרקט עם בתה ולקחה מהמדף ארוחה ארוזה לבית הספר, אשר שכללה קרקרים, בשר וגבינה. הבת שלה הכריחה אותה להחזיר את הארוחה למדף כי היא אינה כשרה. ילדיה גם ביקשו להדליק נרות בחנוכה.
פיצג'רלד מספרת שביקרה לא מזמן בסופרמרקט עם בתה ולקחה מהמדף ארוחה ארוזה לבית הספר, אשר שכללה קרקרים, בשר וגבינה. הבת שלה הכריחה אותה להחזיר את הארוחה למדף כי היא אינה כשרה
"אני לא מרגישה מאוימת מכך שהם לומדים בבית ספר יהודי", אמרה פיצג'רלד, "אולי בקהילה הנוצרית חושבים שזו לא בחירה שתואמת את האמונה, אבל אני חושבת שככה אנחנו צריכים לחיות כחברה, בתרבות שיש בה מגוון דתות".
סיזר אמר שהאווירה והפילוסופיה של בית הספר נועדו לעורר בקרב התלמידים אמפתיה לחוויות השונות זה של זה, בין אם דתיות או לא.
באחד ממסדרונות בית הספר תלויים דגלים של כל המדינות שמהן הגיעו משפחות התלמידים. סיזר זוכר שלאחר שהדגלים נתלו, קבוצה של תלמידות כיתה ז' ניגשה אליו בבהילות במסדרון בדרישה להפוך את דגל נפאל. הן אמרו שהדגל נתלה בכיוון ההפוך, והחברה הנפאלית שלהן עלולה להיפגע.
"הן אמרו, 'אנחנו צריכות לדבר איתך עכשיו'", סיפר סיזר. "'אתה תלית את הדגל ואם החברה שלנו תראה אותו תלוי הפוך, היא תרגיש שמזלזלים בה'. אני המנהל, והן עצרו אותי במסדרון כדי לתמוך בחברה שלהן".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם