נושא
חינוך
המחליף המסתמן של פרופ' יוסי שיין מגיב להדחתו ע"י רפי פרץ

פרופ' אלדד: "נציג ציבור זה תמיד פוליטי, ודאי. אני נציג של הימין המתנחלי"

אריה אלדד: אין קשר בין האפשרות שאצטרף למועצה להשכלה גבוהה לבין ההדחה של יוסי שיין ● "יש לי פגישה עם רפי פרץ בעוד שבועיים ואז נדע אם המינוי ייצא לפועל" ● מקור המעורה בנושא טוען: שיין דחה את ההצעה להמשיך לשמש בתפקידים אחרים במועצה, כי האפקטיביות שלו תיפגע אם יישאר כך

אריה אלדד (צילום: Uri Lenz/Flash90)
Uri Lenz/Flash90
אריה אלדד

פרופ' אריה אלדד מגיב על הדחתו של פרופ' יוסי שיין מהוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, על ידי שר החינוך רפי פרץ, ועל הפרסומים לפיהם הוא עצמו – שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל – יתפוס את מקומו של שיין. לטענתו של אלדד, אין קשר בין הדברים.

אתמול (ראשון) פורסם בדה-מרקר כי פרץ החליט לסיים את כהונתו של שיין בוועדה. וזאת, בניגוד להמלצתה של יו"ר הוועדה, פרופ' יפה זילברשץ, שביקשה להאריך את כהונתו. גורמים בוועדה אמרו לדה-מרקר כי כהונתו של שיין לא חודשה בגלל התנגדותו להקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, מאחר שהתנגד לאופן השנוי במחלוקת שבו ניתן אישור ההקמה לפקולטה.

"לא יודע מי הדליף את זה"

פרופ' אריה אלדד שלום, אפשר לברך אותך על המינוי לחבר ות"ת?
"עדיין לא. לא יודע מי הדליף את זה".

אתה לא צפוי להתמנות לתפקיד?
"יש לי פגישה עם הרב רפי בעוד שבועיים ואז נדע. לא יודע מי חיבר בין הדברים, (ההדחה של פרופ' שיין והמועמדות שלי, ע.ש.), להתנדבות שלי להחליף את צביקה האוזר כנציג ציבור.

"מישהו החליט שזה ככה וזהו. האוזר היה נציג ציבור ומחפשים מישהו במקומו. זה תסביך עמוק של תיאורית קונספירציה נוכח שלטון הימין וברגע שאתה נעול אז אתה שם".

ההדחה של פרופ' שיין והמועמדות שלך הן לא על רקע פוליטי?
"נציג ציבור זה תמיד פוליטי. ודאי שזה פוליטי, אני נציג של הציבור הימני מתנחלי. לא יודע כלום חוץ ממה שקראתי, אני לא מכיר את פרופ' שיין.

פרופ' אלדד: "נציג ציבור זה תמיד פוליטי. ודאי שזה פוליטי, אני נציג של הציבור הימני מתנחלי. לא יודע כלום חוץ ממה שקראתי, אני לא מכיר את פרופ' שיין"

"אולי מי שחיבר בין הדברים לא היה לו מושג למה התנדבתי לתפקיד ולא יודע למה שיין הודח. אולי סיים קדנציה? לא יודע. ברגע שעיתונאי מתחיל לברר עובדות זו כבר דרישה מוגזמת כנראה".

באיזה מובן התנדבת? תכהן בלי שכר?

"הצעתי את מועמדותי לתפקיד".

רפי פרץ (צילום: Aharon Krohn/Flash90 Keywords)
רפי פרץ (צילום: Aharon Krohn/Flash90 Keywords)

שיין התבקש להישאר בוועדות המשנה

כהונתו של פרופ' שיין הסתיימה ב-18 ביולי בתום שלוש שנים והוא נפרד מחברי הות"ת – לאחר ששר החינוך סירב לקיים את ההמלצה המקצועית להאריכה.

מקורב לנושא אמר לזמן ישראל כי עמיתיו של שיין ביקשו ממנו להישאר חבר בוועדות המשנה שבפעילותן היה מעורב (כמו הוועדה לקידום יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה והוועדה להצלת מדעי הרוח), אך הוא סירב. לדברי המקורב, "ראש ועדה שאינו חבר ות"ת, האפקטיביות שלו מבחינת היכולת לדחוף דברים שונה מהותית מאדם שיכול לדחוף את זה בשולחן".

הוועדה לתקצוב ותכנון אחראית על הקצאת החלק בתקציב המדינה שמיועד למוסדות להשכלה גבוהה, לאוניברסיטאות ומכללות. לאחר הדחת פרופ' שיין יהיו בה חמישה חברים, מתוך שבעה שאמורים לכהן בה בסך הכל:

פרופ' יפה זילברשץ, ד"ר רבקה ודמני, פרופ' ישעיהו טלמון, פרופ' מונא מארון ורו"ח שמעון יצחקי.

שיין הוא פרופ' למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, ומכהן כראש בית הספר לממשל בה. בעברו היה חבר מפלגת קדימה, בתקופתה של ציפי לבני. בין השאר חיבר את הספרים "המאה הישראלית" ו"שפת השחיתות".

בעבר כיהן גם כחבר סגל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב, שם ייסד את המרכז לציוויליזציה יהודית והוא מוכר כאחד המלומדים הבולטים בעולם במושג התפוצות של העמים השונים בעולם ו"הפוליטיקה של ההשתייכות".

מכתב זועם מאוניברסיטת תל אביב

שיין עצמו סירב לשוחח איתנו בנושא, אך היום התייצבה לצדו פומבית גם אוניברסיטת תל אביב. במכתב ששלחו נשיא ורקטור האוניברסיטה לשר פרץ -והופץ לתקשורת – נכתב כי הדחתו של שיין נעשתה על רקע פוליטי.

שיין סירב להגיב בנושא, אך היום התייצבה לצדו גם אוניברסיטת תל אביב. במכתב ששלחו נשיא ורקטור האוניברסיטה לשר פרץ נכתב כי הדחתו נעשתה על רקע פוליטי

"שמענו בתדהמה שהחלטת שלא להאריך את כהונתו של פרופ' שיין לקדנציה נוספת בות"ת", כתבו. "למיטב זיכרוננו, לא קרה בעבר שכהונתו של חבר ות"ת מן האקדמיה לא הוארכה לקדנציה שנייה. פרופ' שיין היה חבר ות"ת למופת, אשר ייצג דעות עצמאיות בלא מורא ובלא חשש.

"לא אחת עמדתו לא עלתה בקנה אחד עם עמדותיו של שר החינוך שקדם לו בתפקיד. חששנו הוא, שמא בשל כך לא הוארכה כהונתו. חבר ות"ת, במיוחד כאשר הוא נציג האקדמיה, מתאים לתפקידו בראש ובראשונה בגלל עצמאותו המחשבתית.

"פסילתו דווקא בשל כך, מהווה פעולה בלתי סבירה בעליל, ועל כן היא פסולה", לשון המכתב, שעליו חתומים פרופ' אריאל פורת (נשיא) ופרופ' ירון עוז (רקטור).

תגובתו של רפי פרץ טרם התקבלה.

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "פרופ' יוסי שיין מונה לחבר ות"ת ב-2016 לתקופה של 3 שנים והוא השלים את הקדנציה במלואה. אני מודים לפרופ' שיין על תרומתו הרבה להשכלה הגבוהה בישראל".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 668 מילים
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה

אסקפיזם לשבת פינלנד, אהובתי

בשנה שעברה קסניה סבטלובה ביקרה בפינלנד כמחוקקת, שבאה ללמוד על ההצלחה המקומית בכלכלה ובחינוך ● השנה, אחרי שלא הצליחה לייבא את המודל הפיני לכנסת, היא חזרה לשם כתיירת מוקסמת

עוד 1,321 מילים
אני וההורים שלי ילנה וניקולאי (צילום: מהאלבום הפרטי)
מהאלבום הפרטי

משפחה בשלט רחוק "ילדה שלנו, אולי היינו רק מקשים עלייך"

ישראל העלתה עשרות אלפי צעירים ממדינות בריה"מ לשעבר, מתוך תקווה שהוריהם יבואו בעקבותיהם ● אבל לא תמיד זה עבד ● אירה טולצ'ין אימרגליק, שמשפחתה מתגוררת עד היום בחברובסק (עניין של שבע שעות טיסה ממוסקבה) מביאה את סיפורי המשפחות שחיות עד היום עם המרחק ● "אני מזמינה לעצמי סושי בטייק-אווי בארץ, וגם לבית של ההורים שלי באוקראינה, ואנחנו יושבים לאכול יחד בסקייפ"

עוד 2,305 מילים
צילום המחשה (צילום: .istockphoto)
.istockphoto

ארץ האפשרויות המוגבלות החופש הקצר של ילדים עם אוטיזם

בג"צ פסק, משרד החינוך הפיץ חוזרי מנכ"ל וחתם על חוזה עם השלטון המקומי, אבל קייטנות ה"תקשורת" לילדים האוטיסטים עדיין מסתיימות מוקדם מדי ברשויות רבות, וההורים נאלצים לעזוב את עבודתם ● המקרה של נהריה כמשל למדינה שיודעת לחוקק ולא יודעת ליישם

עוד 1,045 מילים

פרשנות נתניהו לא יקיים את ההבטחה להעברת המעונות

לבנימין נתניהו היו אין-ספור הזדמנויות להעביר את מעונות היום למשרד החינוך ● אתמול הוא הכריז שיעשה זאת אם וכאשר ייבחר שוב לראשות הממשלה - אך התנהגותו בעבר מספרת סיפור שונה לגמרי

בנימין נתניהו פותח את שנת הלימודים בנצרת עלית, 2016 (צילום: Amos Ben Gershom/GPO)
Amos Ben Gershom/GPO
בנימין נתניהו פותח את שנת הלימודים בנצרת עלית, 2016

ח"כ עוזי דיין מהליכוד יצא אתמול (שני) מגדרו כדי לנפח את ההצהרה על העברת מעונות היום עד גיל 3 ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. "יבורך ראש הממשלה בנימין נתניהו על החלטתו האסטרטגית והמנהיגותית", כתב דיין הנרגש בעמוד הפייסבוק שלו. 

בשידור פייסבוק שקיים אתמול נתניהו עצמו לקהל מצביעיו הפוטנציאליים, הוא תיאר את המהלך כ"מתבקש". אבל בחינה של הסוגיה בעשור האחרון מלמדת שמה שנראה מתבקש כרגע, כלל לא היה מובן לנתניהו בעבר.

שורה ארוכה של ועדות ואנשי מקצוע טענו לאורך שנותיו של נתניהו בשלטון, שטובתם ועתידם של ילדים בני פחות משלוש מחייבים להעביר את האחריות למעונות למשרד החינוך, אלא שנתניהו התעלם מכל אלה.

היסטוריה של המלצות

בשנים האחרונות נולדים בישראל כ-180 אלף תינוקות בשנה, מה שמעמיד את מספר הפעוטות עד גיל 3 על כ-540 אלף. מספר התינוקות והפעוטות הרלוונטיים למעונות ולמשפחתונים, החל מגיל חצי שנה, הוא כ-450 אלף, אך רק כמחציתם נמצאים במסגרות. השאר נשארים בבית, פעמים רבות בשל קושי כלכלי.

כ-120 אלף פעוטות נמצאים במסגרות המפוקחות ומסובסדות על ידי הממשלה, שהוקמו במקור כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבודה, ומספר דומה של פעוטות נמצאים במשפחתונים לא מפוקחים.

בספטמבר 2011 המליצה ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה החברתית, להעביר את חינוך הפעוטות ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, "כיוון שלמעונות תפקיד חינוכי-התפתחותי מובהק". הוועדה המליצה לגבש בתוך חודשים ספורים, עד ינואר 2012, מתווה לביצוע המהלך.

אלא שהממשלה בראשות נתניהו לא פעלה: בהחלטת ממשלה מינואר 2012, שיישמה את המלצות ועדת טרכטנברג בתחום החינוך לגיל הרך, נשמטה ההמלצה הזאת, עקב התנגדות שר התמ"ת אז, שלום שמחון.

הממשלה הסתפקה אז בתוספת סבסוד לאמהות עובדות, בשיפור תקינת המעונות, בתוספת מעונות מסובסדים, שיתנו מענה ל-30 אלף פעוטות על פני שש שנים, ובהנחיה לשר התמ"ת לפעול לאישורה של הצעת חוק הפיקוח על מעונות היום. דובר אז בהצעה ממשלתית מ-2010, שבה שולבה הצעה של חבר הכנסת לשעבר זבולון אורלב מ-2008.

שורה ארוכה של ועדות ואנשי מקצוע טענו לאורך שנותיו של נתניהו בשלטון, שטובתם ועתידם של ילדים בני פחות משלוש מחייבים להעביר את האחריות למעונות למשרד החינוך

כמעט עשור לאחר מכן, הפיקוח על מעונות היום ייכנס לתוקף רק בספטמבר השנה, ובאופן חלקי, בעקבות הצעת חוק של חברות הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ויפעת שאשא ביטון (כולנו), שאוחדה עם הצעה מקבילה של משרד הרווחה.

נתניהו לא לא התעקש

המרכז להעצמת האזרח, ארגון העוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, דיווח שנכון לסוף 2017 נבנו רק 40% מהמעונות שעליהם החליטה הממשלה בתחילת 2012, וכי "ההחלטה לקבוע בחוק סטנדרטים עבור מעונות יום לפעוטות התעכבה כשש שנים, ורק בינואר 2018 עברה בקריאה טרומית". גם החלטת הממשלה "להלבין" משפחתונים לכדי מעונות מפוקחים לא קודמה.

לאחר בחירות 2013 מונה נפתלי בנט לשר התמ"ת, והחליט על שינוי שם המשרד למשרד הכלכלה. כמו שמחון, גם השר החדש התנגד להעברת החינוך לפעוטות למשרד החינוך, ונתניהו לא התעקש. רק שנתיים וחצי לאחר מכן, כששימש כשר החינוך, התפקח בנט ודרש לבצע את המהלך ה"מתבקש", שיתקן את ה"עיוות".

אם מנסים לדון את בנט לכף זכות, אפשר לייחס את השינוי בעמדתו לא לרצון לצבור כוח ותפקידים חלילה, אלא לדוח שהתפרסם ב-2014, במהלך כהונתו במשרד הכלכלה. הכוונה היא לדו"ח הוועדה למלחמה בעוני, בראשות אלי אלאלוף, בו נכתב שהעברת התחום למשרד החינוך הכרחית, משום ש"התערבות בחינוך ילדים כבר מגיל הלידה הינה קריטית לצמצום הפערים הלימודיים".

נתניהו, שכיהן בין נובמבר 2015 לאוגוסט 2016 כשר הכלכלה, בעקבות התפטרות אריה דרעי מהתפקיד על רקע מתווה הגז, סיכם עם בנט בסוף 2015 על הקמת ועדה בין-משרדית שתבחן את הנושא. בראשות הוועדה עמד אהוד פראוור, אז סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיא הגישה את מסקנותיה בתחילת מרץ 2016.

דוח הוועדה חושף את העוול הגדול ביותר ביחסן של ממשלות ישראל אל הפעוטות, בגיל הקריטי ביותר להתפתחותם ולעתידם: העדפת הרחבת שוק העבודה על פני איכות החינוך. לאור זאת שכל המומחים סבורים שהשנים הראשונות לחיים הן הקריטיות ביותר, מדובר בפגיעה חמורה וזועקת לשמיים.

כך נפתח דוח פראוור: "כל מדינות ה-OECD מעמיקות את הטיפול בגיל הרך, שנתפש, במחקר ובמעשה, כמאיץ את התפתחותם של ילדים, כמקטין אפקטיבי של צמיחת פערים בין קבוצות חברתיות, וכאמצעי הזול והיעיל ביותר, בהשוואה לעלויות בגילאים מאוחרים יותר, במניעה וטיפול בקשיי ובחסמי התפתחות".

לכן, הסיקה הוועדה, אם "דגשי המערכת, במסגרת המדיניות הכלכלית חברתית, יהיו מוטים באופן משמעותי להעמקת איכות הטיפול, אזי יש להעביר את אגף מעונות יום למשרד החינוך".

אלא שהוועדה מציינת, כי "ככל שדגשי המערכת במסגרת המדיניות הכלכלית חברתית ימשיכו, כפי שהם היום, להיות מוטים להרחבת המערכת של מעונות יום ומשפחתונים כדבר מרכזי (במטרה לאפשר ליותר נשים לצאת לעבודה, נ"י), נכון הוא להשאיר את אגף מעונות יום במשרד הכלכלה".

הדרך השלישית

ביולי 2016 בחרה הממשלה בראשות נתניהו במפתיע דרך שלישית, והעבירה את האחריות על תחום המעונות והמשפחתונים ממשרד הכלכלה – שהיה עדיין בראשות נתניהו, למשרד הרווחה בראשות השר חיים כץ.

ב"קואליציה לחינוך מלידה" כינו את המהלך "החלטה גרועה שתהיה בכייה לדורות". יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, כתב לנתניהו: "צר לנו על ההחלטה, וצר לנו יותר כי במהות ההחלטה היא באה 'על חשבון' הילדים – הגיל הרך – ומערכת החינוך בישראל".

על פי האתר "דבר ראשון", שר הרווחה חיים כץ טען בעבר כי "בשנה האחרונה תיק הכלכלה היה מצוי תחת ידיו של ראש הממשלה נתניהו, ולכן כל התכניות היו בהקפאה"

בעקבות ההחלטה מסר שר הרווחה כץ לאתר "דבר ראשון" תגובה מעניינת, החושפת עוד היבט באחריות נתניהו למחדלים בתחום החינוך לפעוטות. על פי האתר, כץ טען כי "בשנה האחרונה תיק הכלכלה היה מצוי תחת ידיו של ראש הממשלה, ולכן כל התכניות היו בהקפאה".

יריביו של נתניהו טוענים כי המהלך "המתבקש" שהוא מבקש לבצע כעת, הוא לא יותר מתעלול קמפיין. זאת, לאחר ששר החינוך רפי פרץ מסר אתמול, כי להעברת התחום למשרד החינוך ישנה עלות חד-פעמית של כ-5.2 מיליארד שקל, ועלות קבועה נוספת של כ-2.6 מיליארד שקל.

נראה שפרץ מסר הערכה שמרנית, לאור זאת שההשקעות החד-פעמיות, שרובן אמורות להיות מופנות להקמת מעונות מפוקחים חדשים, הוערכו בעבר ב-10-13 מיליארד שקל.

בהתחשב בגירעון הגדול, קשה להאמין שאם נתניהו ייבחר שוב לראשות הממשלה, הוא יבחר ויצליח לקדם דווקא את המהלך הזה. אם ירצה, הוא יוכל תמיד להקים ועדה נוספת לבחינת העניין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 914 מילים
הפגנת ההורים באשדוד (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
יוזמי מחאת ההורים מנסחים רשימת דרישות לממשלה

מה ההורים רוצים? "מבחני אישיות לכל אנשי הצוות בגנים"

יו"ר ועד ההורים הארצי של ילדי הגנים, עו"ד אחז אגם: "אנחנו דורשים הכשרות למי שרוצה לפתוח גן, ביקורות ופיקוח, ושהגנים לא יהיו במרתפים ומחסנים ● "אנו תומכים בהחמרת הענישה, אבל אנחנו לא נגד הגננים והגננות" ● הערב צפויה הפגנה מול בית הגננת מראש העין

עוד 957 מילים

קבוצת הורים מנסה להפיל את אישור תשלומי ההורים בוועדת החינוך

היום תתקיים ההצבעה לאישור תשלומי ההורים לשנה הבאה בוועדת החינוך הזמנית של הכנסת ● קבוצת ההורים "מרד 49" מדווחת שהצליחה לגייס חמישה מחברי הוועדה להצביע נגד אישור התשלומים - בהם יעקב מרגי מש"ס וייבגני סובה מישראל ביתנו ● חברי הקבוצה מעריכים שכ-10,000 הורים כבר נענו לקריאה להחרים את תשלומי ההורים בשנה הבאה

תשלומי הורים לשנת תשע"ט (צילום: משרד החינוך)
משרד החינוך
תשלומי הורים לשנת תשע"ט

ועדת החינוך הזמנית של הכנסת מתכנסת היום (א') לדיון מיוחד לאישור התשלומים בשנת הלימודים התש"פ. קבוצת הורים בשם "חרם 49" הנאבקת נגד תשלומי הורים ומרכזת מאמץ קדחתני מו"ל הח"כים למנוע את אישור התשלומים.

בקבוצת ההורים, שפנתה לכל 15 הח"כים בוועדה, טוענים שחמישה מהם כבר אמרו כי יצביעו נגד התשלום, בהם ייבגני סובה מישראל ביתנו, יעקב מרגי מש"ס, וכן נציגי האופוזיציה בוועדה טל רוסו (עבודה) ומיכאל ביטון (כחול לבן).

קבוצת "חרם 49" היא התארגנות של הורים מרחבי ישראל המתנגדת לתשלומי הורים ואף לתל"ן וקוראת להורים לא לשלם את תשלומי ההורים בכלל, למעט 49 שקלים לביטוח. בקבוצה מעריכים כי כ-10,000 הורים נענו לקריאה.

עם חברי הקבוצה נמנית נירית לייבוביץ', חברת ועד ההורים הארצית, שטוענת כי תשלומי ההורים מחוללים עוול. ״יש מספיק משאבים במשרד החינוך – צריך לנהל אותם באופן שונה. אנחנו קוראים להורים לקום ולממש את חזונו של הרצל – חינוך חינם ושוויוני לכל ילד וילדה במדינת ישראל".

עינב לוביץ'-מצרפי, פעילה בקבוצת "מרד 49" (צילום: נופר לוביץ' בסון)
עינב לוביץ'-מצרפי, פעילה בקבוצת "מרד 49" (צילום: נופר לוביץ' בסון)

לדברי עינב לוביץ'-מצרפי, אם לשניים מפרדס חנה ופעילה ב"מרד 49" : "עומדת בפנינו אולי הזדמנות להפסיק את הפארסה שנקראת תשלומי הורים. אני לא מתכוונת לשלם יותר שקל נוסף פרט לתשלום הביטוח. גם לא אגורה אחת".

לדברי לוביץ'-מצרפי: "אני מרגישה שפשוט סוחטים אותי. מדי שנה אני נאלצת להיפרד מאלפי שקלים מהתקציב המשפחתי המצומצם ולשלם מס נוסף, כפול ומכופל על המסים שאנחנו משלמים בלאו הכי. תשלומי ההורים פוגעים אנושות בזכות של כל תלמיד לקבל חינוך שיוויוני ואיכותי ומעמיקים את הפערים בחינוך. ההורים משלמים רק מפחד שהמערכת תתנקם בילדיהם – מה שבאמת קורה. הגיעה השעה פשוט לבטל אותם״.

לא התקבלה תגובת משרד החינוך.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 240 מילים
  • מטבח מוסדי בבית הספר אוסישקין בכפר סבא, 1953 (צילום: דניאל קפלן לע"מ)
    דניאל קפלן לע"מ
  • גן ילדים בהתנחלות אפרת, 2009 (צילום: Gershon Elinson/Flash90)
    Gershon Elinson/Flash90
  • ישובי צפון רצועת עזה. בצילום, גן ילדים ביישוב אלי סיני, 2011 (צילום: משה מילנר לע"מ)
    משה מילנר לע"מ
  • ילדים בגן בטייבה, 1963 (צילום: משה פרידן לע"מ)
    משה פרידן לע"מ
  • ניר ברקת בגן ילדים בירושלים, 2014 (צילום: Hadas Parush/Flash90.)
    Hadas Parush/Flash90.
  • ארוחת צהריים מוסדית בבית ספר בבית"ר עלית, 1997 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)
    עמוס בן גרשום לע"מ

ארוחת שבת מסיבת גן

משרד החינוך אסר מזמן להכניס ממתקים ושטויות לגנים ולבתי הספר, אבל ההורים והצוות החינוכי בשלהם ● למה ממשיכים לדחוף לילדי ישראל שניצלים, קרמבואים ועוגות יום הולדת חסרות פרופורציה? ● "כדי לפצות על רגשות האשמה של ההורים - וגם להפוך אותם למבוגרים צייתנים" ● אלון הדר ופרופ' ניר אביאלי במסע לצלחת הישראלית

עוד 1,509 מילים

דעה הציונות הדתית לא צריכה ימין חדש - היא צריכה יהדות חדשה

הבחירות הקודמות חשפו את קיומו של קרע עמוק בציבור הדתי בישראל, בין הזרמים השמרניים ואלו המתונים ● נפתלי בנט הקים את ״הימין החדש״ על בסיס ההבנה שיש מקום למתינות ● עכשיו עומדת בפני בנט הזדמנות היסטורית להקים זרם יהדות חדש, כמו-קונסרבטיבי, כאלטרנטיבה לשמרנות האורתודוקסית ההולכת ומקצינה

חרד״לים בחגיגות שמחת תורה (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
Aharon Krohn/Flash90
חרד״לים בחגיגות שמחת תורה

באחד היישובים הדתיים-לאומיים בארץ סערו הרוחות בשמחת תורה האחרון. גבר תושב היישוב פרץ אל תוך מניין של נשים תושבות המקום, וניסה למנוע מהן בגופו לעלות לבמה, לקריאת פרשת "וזאת הברכה", האחרונה בחמשת חומשי תורה.

בדיונים שהתקיימו לאחר מעשה לא הושגה הסכמה. חלק מחברי הקהילה חשבו שמדובר באירוע אלים ובלתי ניתן להצדקה. אחרים חשבו שפעל נכון ומנע חילול השם. רב היישוב שיחרר באיחור גינוי רפה בלבד, שממנו משתמע גיבוי למעשה, ועורר זעם שקט בקרב תומכות ותומכי מניין הנשים. בכל זאת, כבודה של תורה.

האירוע הזה משקף קרע עמוק בציבור הדתי בישראל, המורכב מזרמים שמרניים יותר ופחות. במבחן המעשה, השמרנים מנצחים פעם אחר פעם, וכופים את השארת הסטטוס-קוו על כנו.

ישנו קרע עמוק בציבור הדתי בישראל, המורכב מזרמים שמרניים יותר ופחות. במבחן המעשה, השמרנים מנצחים פעם אחר פעם, וכופים את השארת הסטטוס-קוו על כנו

את הזרם השמרני, החרד"לי (חרדי-לאומי), מייצגת רשימת איחוד מפלגות הימין, שלה מצביעים כשליש מהדתיים הלאומיים. הזרם המתון, שאיתו מזדהים כשני שלישים מהציבור הסרוג, נותר ללא ייצוג פוליטי מובהק לאחר עזיבת נפתלי בנט ואיילת שקד את הבית היהודי, אך גם קודם לעזיבתם הכתיבו רבנים חרד"לים את גבולות הגיזרה של המפלגה.

כפועל יוצא, הזרם החרד"לי שולט במינהל החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך (חמ"ד), מכתיב את מינוי הרבנים הראשיים ואת מינוי הדיינים, וכן את עמדות הציונות הדתית בסוגיות כמו גיור, כשרות, הכרה בזרמים הלא אורתודוקסים, זכויות להט"ב, תחבורה ציבורית בשבת ותפילת נשים.

השליטה של החרד"לים בחמ"ד גרמה בין השאר לכך שמורות בחינוך הדתי מחויבות להופיע בבתי הספר בחצאיות, למרות שאמהות דתיות רבות לובשות מכנסיים. משמעות נוספת היא שליטה חזקה על התכנים, המתרחקים עוד ועוד מפלורליזם והומניזם.

ייתכן מאוד כי אלמלא הקונפורמיזם והשמרנות המובנים בציונות הדתית, היה מתגבש כבר לפני עשור זרם דתי-לאומי חדש ומתון. מבחינה דתית מדובר בציבור שקרוב יותר לאגף ההלכתי של התנועה הקונסרבטיבית בארצות הברית מאשר לחרד"לים, אם כי פוליטית מדובר בציבור ימני בהרבה.

לציבור הליברלי בישראל צריך להיות עניין עמוק בהתארגנות פוליטית ובהגדרה מחודשת של הציבור הדתי לאומי המתון, משום שאחד ההבדלים החשובים ביותר בינו לבין הציבור החרד"לי הוא המחויבות לדמוקרטיה ליברלית. התארגנות כזאת תהיה נקודת פתיחה למהלך ארוך טווח של שידוד ערכים.

גלגולה החדש של מפלגת הימין החדש, כמפלגה המקדמת יהדות מכילה, הוא הזדמנות להתחיל מהלך עמוק יותר. מחויבות לקו של רבני צוהר אינה מספיקה. הציבור הדתי המתון, המשכיל והחזק כלכלית, צריך לבצע אתחול מחדש, לנער את האבק שדבק בו בעשרות שנים של התמסרות לגאולת הארץ, ולנסח מחדש השקפת עולם עדכנית.

צריך לבצע אתחול מחדש, לנער את האבק שדבק בציבור הדתי המתון בעשרות שנים של התמסרות לגאולת הארץ, ולנסח מחדש השקפת עולם עדכנית

בדרך לשם הכרחי לשאול את השאלות הקשות באמת, על המתח בין יהדותה של המדינה לדמוקרטיה, על העוני והפערים הכלכליים, על חשיבות ניקיון הכפיים בפוליטיקה, על המשמעויות המוסריות של הכיבוש, על המחויבות לשמירת הסביבה, ועל סוגיות רבות נוספות שכיום הציבור הדתי בוחר להדחיק.

על הציבור הזה להפנים שהובלה אינה רק קרייריזם ותפיסת עמדות בכירות בצה"ל, בשירות הציבורי ובתקשורת, אלא גם הובלה רעיונית ומוסרית.

הבשלות לניהול מהלך כזה גבוהה בהרבה מכפי שנדמה, וצריך רק מי שיפרוץ את הסכר. לכן, במונחי עולם השיווק, בנט יכול להיכנס ל"אוקיינוס כחול", אזור ללא תחרות הנהנה מביקושים גדולים, ולחולל שינוי בעל ערך.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 488 מילים

זו דחייה של 5 שנים

סגירה