שני המשרדים בעלי התקציבים האזרחיים הגדולים בממשלה אחראים על הילדים ועל החולים בישראל. במשרד החינוך רשמו תלמידי ישראל את ההישגים הנמוכים בתולדותיהם – בפיזה 2025 ירדו הציונים בקריאה ב-38 נקודות.

במקביל העביר המשרד כמיליארד שקל לרשתות החינוך החרדיות בדרך שבג"ץ קבע שאינה חוקית, וניסה לבלום את פרסום הנתונים. השר אף הכחיש את המחסור במורים, אף שרבים מהמורים למתמטיקה ולעברית לא הוכשרו למקצועם.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בקצרה: 

• מבקר המדינה קבע כי ליותר ממחצית הגננות אין הכשרה רשמית, וכי רק 5% מהמחנכות-מטפלות הזקוקות בכל שנה להכשרה בישראל מקבלות אותה.
• 181 גני חינוך מיוחד נסגרו בתל אביב מאז תחילת שנת הלימודים.
• במערכת החינוך חסרות כ-3,000 גננות וסייעות, לשכבת הגילים 3-6.
• אבל שר החינוך יואב קיש הגדיר את המחסור "תופעה טבעית".

לפי נתונים של משרד החינוך, מבקר המדינה וועדת החינוך של הכנסת, שורר מחסור חמור בגננות, סייעות ומטפלות. אבל שר החינוך יואב קיש, מכנה את המחסור "תופעה טבעית".

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

בקצרה: 

• בסרטון מספטמבר 2022 הבטיח נתניהו חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש והציג זאת כחיסכון של 36 אלף שקלים בשנה למשפחה.
• באפריל 2023 הציג נתניהו תוכנית ממשלתית שכללה הטבת מס של עד 940 שקלים בחודש לילד והרחבת היצע הפעוטונים, שהוצגה כ"שלב ראשון".
• רשות המיסים קבעה כי הסיוע יינתן באמצעות נקודות זיכוי במס. החוק אינו מעניק חינוך חינם מלא, אלא מפחית את המס של הורים הזכאים לכך.
• משרד העבודה פרסם לשנת תשפ"ו תעריפים של עד 4,310 שקלים בחודש במעון לתינוקות עד גיל שנה ורבע, לפני שקלול דרגת הסבסוד האישית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח בסרטון שבו הצטלם בעצמו, במסגרת התעמולה של הליכוד לקראת הבחירות הקודמות, "אנחנו הולכים לעשות חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש", והציג זאת כחיסכון של 36 אלף שקלים בשנה למשפחה.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

בקצרה:

• שר החינוך יואב קיש טען כי חסרים במערכת החינוך "רק" 500 מורים.
• לפי נתוני הדרג המקצועי במשרד החינוך,  חסרים  כ-800 מורים. בנוסף, לכ-14 אלף מורים אין הכשרה מתאימה.
• ואילו בבדיקה עצמאית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי במערכת החינוך מועסקים כ-31 אלף מורים ללא הכשרה מתאימה.
• משרד החינוך ציין במכרז כי ייתכן שהאתגר המרכזי הוא "מחסור במורים המתאימים".
• כיום משרד החינוך מגייס 8,000 מורים בלי דרישת הכשרה או תואר.
• אין היום ספק שחסרים מורים במערכת החינוך, אבל אין הסכמה לגבי היקף המחסור, והתשובות משתנות לפי האופן שבו מגדירים "מחסור".

ב-31 באוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, יצא שר החינוך יואב קיש בהצהרה חריפה: "מדברים על חוסרי מורים? הנה עוד פייק… אנחנו מדברים היום על 500 עובדי הוראה שחסרים, במערכת של 260 אלף, המערכת יודעת להתמודד". לטענתו, מלבד מחסור חריג במספר מקומות במרכז הארץ, "בשאר המחוזות החוסרים בודדים, פחות מ-500 בסך הכול."

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• הישגי ישראל בפיז"ה 2025 צנחו בכל שלושת התחומים שהמבחן בודק: 436 נקודות בקריאה, 433 במתמטיקה ו-442 במדעים, לפי תוצאות ישראל שפרסם ה-OECD. הציונים ירדו ב-38, 25 ו-23 נקודות לעומת 2022.
• מדובר בירידה חדה, הרבה מעבר לממוצע ה-OECD. ראמ"ה עצמה קובעת גם שציון 2025 אינו שונה במובהק מציוני 2006 ו-2009.
• הנסיגה בהישגים לא התחילה במלחמה: מבחן TIMSS ממאי 2023, חמישה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, כבר מצא ירידה של 32 נקודות במתמטיקה ובמדעים.
• פיז"ה הוא מחקר חתך חוזר בלי מדד לחשיפה למלחמה ובלי קבוצת ביקורת – לא ניתן לקבוע שהמלחמה היא הגורם. הירידה גם אינה ייחודית לישראל: היא נרשמה במדינות שלוות לגמרי, לפי דוח מגמות הקריאה של ה-OECD.
• באוקראינה, שנמצאת במלחמה פעילה מאז 2022, הירידה הייתה קטנה בהרבה במקומות שבהם בכלל התאפשר למדוד אותה.

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש ייחסו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 למלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש רצף הלמידה. אך הטענה הזאת לא עומדת בבדיקה – בתי הספר שנפגעו ישירות מהפינוי ומהלחימה הוחרגו מהמדגם מלכתחילה, וההידרדרות בהישגים כבר נמדדה, באותו סדר גודל, חודשים לפני שהמלחמה פרצה.

כיצד ניסה משרד החינוך להסביר את הירידה בהישגי התלמידים?

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש הציגו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 כתוצאה של מלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש הלמידה שהמלחמה הביאה איתה. ההישגים צנחו בין 23 ל-38 נקודות בשלושת התחומים לעומת 2022, לפי תוצאות ישראל שפרסם OECD. הטענה עלתה מיד עם פרסום התוצאות, מבלי שנבדק אם היא אכן מסבירה את מה שהמבחן בפועל מדד.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בשנה החולפת פרסם ה-OECD ארבעה דוחות שבודקים את ישראל: על החינוך, על הבריאות, על הכלכלה, ועל תוצאות פיז"ה 2025. הדוחות נכתבו בידי צוותים שונים ונוגעים לתחומי אחריות של משרדים שונים, אך מהם עולה שאלה חוזרת אחת: האם מה שנכנס למערכת מתיישב עם מה שיוצא ממנה?

בחינוך הקלט גבוה מהממוצע והתוצאה נמוכה ממנו; בבריאות המצב הפוך, ותוצאות מצוינות מופקות מתשתית דלה. בשני המקרים ההקצאה אינה תואמת את היעד.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.