בשיחה מצמררת שניהלה יעל דן בגלי צה"ל לפני עשרה ימים, סיפר אב לתלמיד ממזרח ירושלים כי החליט להוציא את בנו מבית ספר בהנהלת הוואקף בעיר, בשל מה שהוא זיהה כחינוך והסללת הילד להפוך לשאהיד. האב, דובר עברית רהוטה, תיאר במשך דקות ארוכות את התהליך האיטי של ההקצנה כפי שהוא נחשף אליו בשיחות שניהלו השניים.
"בשנה האחרונה הוא התחיל לשאול אותי, אבא, מדוע מותר להרוג יהודים? האם צריך להילחם למען מסגד אל אקצא? אלה מילים וביטויים שזעזעו אותי ואת אשתי משום שאנחנו לא מדברים על זה בבית.
"מלמדים אותם על מחבלים שביצעו פיגועים בקרב אזרחים – כמו למשל על דלאל מוגרבי (שהשתתפה בפיגוע בכביש החוף שבו נרצחו 38 אזרחים ישראלים בהם ילדים ונשים – א.ב.ש). מלמדים אותם להיות שאהידים".
"בשנה האחרונה הוא התחיל לשאול אותי, אבא, מדוע מותר להרוג יהודים? האם צריך להילחם למען מסגד אל אקצא? אלה מילים וביטויים שזעזעו אותי ואת אשתי משום שאנחנו לא מדברים על זה בבית"
העדות הזו ממקור ראשון ובלתי תלוי חושפת טפח על הרקע שממנו יצאו שלושת הנערים המחבלים בשבועיים האחרונים. המשותף לכולם: תושבי ירושלים שגדלו והתחנכו במערכת החינוך במזרח העיר, שאימצה את תכנית הלימודים הפלסטינית החדשה ב-2016.
באותה שנה החליט משרד החינוך הפלסטיני בעידוד ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) לערוך מחדש את כל ספרי הלימוד. התכנים הפדגוגיים שונו לחלוטין ונצבעו בשנאה. התוצאה: כל האיזכורים על תהליך שלום עם ישראל וועידות פסגה של מנהיגים הושמטו מהספרים.
בשיעורי חשבון, חיבור חיסור לכיתות נמוכות נלמדים לא דרך תפוחים ואגסים אלא בחישוב של מחבלים מתאבדים. בשיעורי מדעים נושא כוח הכבידה של ניוטון מומחש באבנים שנורות מרוגטקות. וזה ממשיך: בספר הבנת הנקרא מוקדש פרק שלם לדלאל מוגרבי, ובספרי ההיסטוריה השואה כלל לא מוזכרת כחלק ממלחמת העולם השנייה.
"זה לא מקרי שאנחנו רואים את בני ה-13 מבצעים כיום פיגועים", אומר אריק אגסי, סמנכ"ל מכון IMPACT-se, החוקר ומנתח ספרי לימוד ברחבי העולם לעידוד תכנים של שלום וסובלנות.
"הילדים האלה לא מכירים ספרים אחרים. מכיתה א' ועד כיתה ח' הם חשופים רק לתכנים הקיצוניים הללו, ומה שאנחנו רואים זה הבשלת תהליך ההקצנה לכדי פיגועים. נוצר כאן דרך ספרי הלימוד נרטיב ברור של ריחוק ואיבה ונתיב ברור של הקצנה".
"הילדים האלה לא מכירים ספרים אחרים. מכיתה א' ועד כיתה ח' הם חשופים רק לתכנים הקיצוניים הללו, ומה שאנחנו רואים זה הבשלת תהליך ההקצנה לכדי פיגועים"
![אריק אגסי (צילום: יח"צ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/02/fd691867-91c8-4a91-b33c-7577b1555e18.jpg "אריק אגסי (צילום: יח"צ)")
סביר להניח שזו לא הסיבה היחידה שדוחפת את אותם נערים לבצע פיגוע. הרקע המשפחתי משחק תפקיד חשוב מאוד בעניין הזה, כמו גם מבנה האישיות. אבל צבר האירועים כנראה לא מקרי.
אגסי טוען שהרשות הפלסטינית בעניין הזה הולכת בכיוון הפוך למדינות ערב. על פי מחקר של המכון, כל המסרים הקיצוניים עם גוון דתי נמחקו מספרי ההיסטוריה של ערב הסעודית בהוראה ישירה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן.
חודשיים אחרי חתימת הסכמי אברהם, שינו באיחוד האמירויות את כל ספרי הלימוד והכניסו לחומר הנלמד את השלום עם ישראל. תהליך דומה קורה בשנה האחרונה גם במרוקו.
"מהמחקר שלנו ושל מוסדות אקדמים אחרים בעולם עולה מסקנה מובהקת כי שנאה היא לא דבר מולד אלא נלמד", אומר אגסי. "ילדים מחונכים לשנאה, יורשים אותה לא נולדים איתה. אפילו בקטאר, הקיצונית מבין מדינות המפרץ, הבינו את זה וערכו שינוי מקיף".
"שנאה היא לא דבר מולד אלא נלמד. ילדים מחונכים לשנאה, יורשים אותה לא נולדים איתה. אפילו בקטאר, הקיצונית מבין מדינות המפרץ, הבינו את זה וערכו שינוי מקיף"
בישראל מנהלים בשנים האחרונות מעקב צמוד אחרי תכני הלימוד הפלסטיניים. מערכת החינוך הפלסטינית מומנה עד לפני שנה וחצי במלואה על ידי האיחוד האירופי. כשנחשפו התכנים הקיצוניים, המימון הופסק לשנה וחצי אבל הוחזר לאחרונה לנוכח המשבר שבו נתונה הרשות.
במערכת הביטחון מודים שההתמודדות עם מחבלים צעירים בעייתית מבחינה מודיעינית, שכן בדרך כלל הם עדיין לא פעילים ברשתות החברתיות ומרחק הזמן אצלם בין החלטה לפעולה בדרך כלל קצר מאד.
במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS) ניסו ב-2003 לאפיין מחבלים שעומדים לבצע פיגוע התאבדות או הקרבה (פיגוע שבו המחבל יודע כי קיים סיוכי גבוה שלא יצא חי). החוקרים שאול קמחי ושמואל אבן איבחנו במחקר שלהם ארבעה סוגים של מחבלים: דתי פנאטי, לאומני פנאטי, נוקם ומנוצל.
שיוך טרור הנערים לאחת הקטגוריות הללו בעייתי. הם לא מתאימים לאף אחד מהם. ולכן האיתור המוקדם שלהם קשה עד בלתי אפשרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם