ביום שני האחרון, בעיצומם של הדיונים המרתוניים והמחאות הסוערות סביב "הרפורמה המשפטית" בישראל, פרסם זאב אברהמי, כתב החוץ של העיתון "ידיעות-אחרונות", מאמר קצר הנוגע לפרשייה פלילית, אשר נחשפה בימים האחרונים בארגנטינה. במאמר מצוין כי, על-פי העיתון "לה נסיון", בודקות הרשויות בארגנטינה את נסיבות הגעתן של יותר מעשרת אלפים נשים רוסיות בהריון בשנה החולפת, כאשר למעלה ממחציתן הגיעו לארגנטינה בשליש האחרון להריונן.

במאמר מצוין כי, על-פי העיתון "לה נסיון", בודקות הרשויות בארגנטינה את נסיבות הגעת יותר מעשרת אלפים נשים רוסיות בהריון בשנה החולפת, כשלמעלה ממחציתן הגיעו לארגנטינה בשליש האחרון להריונן

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הרשויות חושדות כי הגעתן של נשים אלו קשורה לעובדה כי כל תינוק הנולד בארגנטינה מקבל אוטומטית אזרחות ארגנטינאית, וכי לידת התינוק אף מאפשרת את אישור בקשת האזרחות של הוריו.

אברהמי מציין כי אזרחות ארגנטינאית מאפשרת כניסה ללא אשרת ויזה ליותר מ-160 מדינות, ונחשבת למפתה ביותר עבור אזרחי רוסיה, המנועים מכניסה למדינות רבות מאז הטלת הסנקציות הבין-לאומיות לפני כשנה, עם פרוץ המלחמה באוקראינה.

כתבת ה-BBC לורה גוזי הרחיבה בנושא ומסרה כי בימים האחרונים ערכה משטרת ארגנטינה פשיטות נרחבות ואף ביצעה מעצרים של אזרחים מקומיים, החשודים בניהול רשת פלילית מסועפת, אשר סייעה בזיוף המסמכים עבור אותן נשים רוסיות, ואשר גלגלה לכיסה מיליוני דולרים.

כתבתו הקצרה של אברהמי מציינת בצדק כי "תיירות הלידות" לארגנטינה הינה עוד "תוצאה חדשה ומפתיעה לפלישה הברברית" של הרוסים לאוקראינה לפני כשנה. ואולם, חבל שכותב המאמר, הידוע בדיווחיו הרבים אודות מקרי שנאה ואנטישמיות באירופה, אינו מרחיב יותר בנושא וחושף בפני קוראיו הישראלים תוצאות ברבריות לא פחות לפלישה, המתרחשות בסתר על סף ביתם.

חבל שכותב המאמר, הידוע בדיווחיו הרבים אודות מקרי שנאה ואנטישמיות באירופה, אינו מרחיב וחושף בפני קוראיו הישראלים תוצאות ברבריות לא פחות לפלישה הרוסית לאוקראינה, המתרחשות בסתר על סף ביתם

רבים מהישראלים יודעים, או ודאי ניחשו, כי פליטים אוקראינים רבים אשר נמלטו במהלך שנת 2022 מהמלחמה המתחוללת במולדתם מצאו את עצמם בסיכון גבוה להפוך לקורבנות של סחר בבני-אדם.

הפלישה הרוסית שהחלה לפני כשנה הובילה לגלי פליטים אשר כמותם לא ראתה אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. הערכות נציבות האו"ם מדברות על למעלה משישה מיליון אוקראינים אשר ביקשו מקלט מחוץ למולדתם. על-פי נתונים שפורסמו באוגוסט 2022, כשלושים אלף פליטים אוקראינים, אשר אינם יהודים או "זכאי שבות", שוהים כיום בישראל – כאשר רובם המוחלט הן נשים.

ואולם, ישראלים רבים יופתעו אולי לגלות את הקשר העקיף שיש למדינתם הקטנה עם אותה מציאות מדממת, באותה מלחמה רחוקה באוקראינה. כך, למשל, הדו"ח של "משרד האומות המאוחדות למאבק בסמים ובפשיעה" (UNODC) מדצמבר 2022 ציין את חמש המדינות המובילות בעולם בסחר בפליטים אוקראינים בין השנים 2020-2017 – כלומר, טרם הפלישה הרוסית ופרוץ המלחמה: המדינות הן רוסיה, פולין, גרמניה, טורקיה וישראל.

ביולי 2021, כשנה קודם לכן,  פורסם הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה של ארה"ב בעניין סחר בבני-אדם, אשר בו הורדה ישראל בדרגה במדד המאבק בסחר בבני-אדם בתחומיה. על פי הדו"ח, מספר מבקשות-המקלט, רובן אפריקאיות, אשר נאלצו לעסוק ב"שירותי מין לצורך הישרדות" גדל פי שלושה במהלך 2020, בעיקר על רקע מגפת הקורונה והסגרים המתמשכים.

ממצאים אלה הועלו שוב בדו"ח השנתי של שנת 2022, שם צוין מפורשות כי "ממשלת ישראל אינה עומדת בסטנדרטים המינימליים לעקירת התופעה של סחר בבני-אדם בתחומיה", ואשר בו דורגה ישראל לצד מדינות אחרות כמו עיראק, קניה, קזחסטן, מולדובה ומרוקו.

בדו"ח "משרד האו"ם למאבק בסמים ובפשיעה" מדצמבר 2022 צוינו חמש המדינות המובילות בעולם בסחר בפליטים אוקראינים בין 2017 ל-2020 – טרם הפלישה הרוסית: רוסיה, פולין, גרמניה, טורקיה וישראל

נתונים מדאיגים אלה אינם זרים לעובדי ומתנדבי ארגוני הסיוע המעטים הפועלים בישראל, אשר נתקלים מדי יום באותה מציאות נוראה, ההולכת ומחריפה. בדו"ח שפרסם ארגון א.ס.ף – "ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי-מקלט בישראל" – בספטמבר 2022 נקבע:

"העובדה שרוב הפליטות האוקראיניות הגיעו לישראל בגפן או עם ילדיהן, וכי הן חיות כאן ללא רישיון עבודה וללא זכויות בסיסיות, שמה אותן בסכנה ממשית להעסקה פוגענית ולניצול. הדיווחים שמגיעים לארגוננו על מחסור במזון, על הצעות שהן מקבלות להעסקה פוגענית ובלתי-חוקית, על ניצול ועל ניסיונות שידול לזנות, הולכים ומתרבים".

כותבי הדו"ח מציינים כי שיטות הניצול והסחר בבני-אדם הפכו בשנים האחרונות למורכבות יותר וסמויות מהעין, כאשר חלק מהפליטות נאלצות לסחור בגופן עבור מגורים, ללא ידיעה ותמיכה מצד גורמי הסיוע. עובדת סוציאלית המצוטטת בדו"ח מספרת:

"כאשר מטופלת, אם חד-הורית, מספרת לי שהיא לא יכלה לשלם את שכר הדירה וכי היא שילמה לַבָּעל-בית בדרך אחרת, אני לא שואלת אותה יותר שאלות. אני מבינה. אני לא שיפוטית. גם אני הייתי עושה הכול כדי לספק לילדים שלי קורת גג. מה יעזור לה אם אמשיג לה את מה שהיא עוברת כ'זנות' או כ'פגיעה מינית?'"

כותבי הדו"ח מציינים כי שיטות הניצול והסחר בבני-אדם הפכו בשנים האחרונות למורכבות יותר וסמויות מהעין, כאשר חלק מהפליטות נאלצות לסחור בגופן עבור מגורים, ללא ידיעה ותמיכה מצד גורמי הסיוע

חשוב לציין כי בחודש נובמבר 2021, כשלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, הצהירה מדינת ישראל על כוונתה לאמץ את "אמנת איסטנבול" – אמנה למניעה ולמאבק באלימות כנגד נשים ובאלימות במשפחה, אשר עליה חתומות למעלה משלושים מדינות אירופאיות. "אמנת איסטנבול" נחשבת לסטנדרט הבינלאומי המקובל בתחום הטיפול באלימות כנגד נשים ואלימות במשפחה והיא מפרטת את הדרכים בהן אמורות לנהוג רשויות המדינה והרשויות האזרחיות. הצטרפות מדינת ישראל לאמנה הוכפפה להסתייגות מ"סעיף המחייב את המדינות החתומות להעניק תושבות לחסרות מעמד הסובלות מאלימות".

בין המתנגדים העיקריים להצטרפות לאמנה עמד מכון המחקר של פורום המשפטנים "קהלת", אשר חבריו טענו, בין היתר, כי "האמנה תגרום לשינויים מרחיקי לכת במדיניות ההגירה לישראל ותייצר עילות פליטות חדשות ונרחבות". חבר המשפטנים מצאו אף כי אשרור האמנה והחלתה על פחות משלושים אלף פליטות, אוקראיניות ואפריקאיות, "יסכלו את יכולתה של מדינת-ישראל לפקח על ההתאזרחות באמצעות ההליך המדורג, יסללו את הדרך להכרה במצוקות על רקע מגדרי רחב מאוד כעילת פליטות, ויסכלו את אפשרות הרחקתם של הטוענים לפגיעה על רקע מגדרי".

ח"כים ואנשי פורום קהלת התכנסו היום כדי לדון בסכנות הקיומיות של אמנת איסטנבול. בלי קשר לכתוב באמנה ולמציאות, טענו שם שהיא תפרוץ את שערי המדינה בפני כל נשות העולם המוסלמי, והעולם בכלל, ותפגע בריבונות הכנסת. ולא פספסו הזדמנות לתבל עם קצת טרנספוביה https://t.co/HrUgjCGH3I

— שיחה מקומית (@mekomit) May 11, 2022

לנימוקים אלו נוספה כמובן הטענה המתחייבת בימים אלו כי "במדינות החברות באמנה החל גל משפטי, אקדמי ואקטיביסטי", דבר אותו יש, כאמור, לעקור מהשורש. לאחר לבטים רבים ולאור ההתנגדות הנרחבת בנושא, חזר בו שר המשפטים גדעון סער, והכריז ביוני 2022 כי ישראל לא תאמץ את עיקרי האמנה.

משפטני קהלת מצאו שהחלת אמנת איסטנבול על פחות מ-30 אלף פליטות תסכל את יכולתה של ישראל לפקח על התאזרחות ותסלול דרך להכרה במצוקות על רקע מגדרי כעילת פליטות

וכך, בעוד באופק טרם נראה סופה של המלחמה באוקראינה, ובעוד מצוקת הפליטים והפליטות בישראל מחריפה מדי יום, קשה להניח כי הממשלה הנוכחית, ואולי אף אלו הבאות אחריה, ישנו כיוון בעניין זה ויתנו את הדעת באשר לסבלם של אותם אנשים שקופים בשולי החברה – היהודים ושאינם יהודים כאחד:

כִּי-מִפְּנֵי חֲרָבוֹת, נָדָדוּ; מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי, כֹּבֶד מִלְחָמָה.

דן קורדובה - בן 40. ד"ר לספרות בהכשרתו. עובד כספרן ומידען בספריית מדעי-הרוח, באוניברסיטת תל-אביב. מעביר הרצאות בתחום הספרות האמריקאית לתקופותיה. מתגורר בתל-אביב.