אין בישראל שום חוק יסוד שבו מובטחות זכויות היסוד הבאות: חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש העיתונות, זכות ההתאגדות (הזכות להקים מפלגה), חופש המצפון, חופש הדת וכמובן הזכות לשוויון.

גם לא בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.

הכנסת דאגה שלא לחוקק חירויות אלו כזכויות יסוד.

אין בישראל חוק יסוד המבטיח חופש ביטוי, הפגנה, עיתונות, התאגדות, חופש מצפון, דת וכמובן הזכות לשוויון. גם לא בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. הכנסת דאגה שלא לחוקק חירויות אלו כזכויות יסוד

היה זה בג"ץ – הדיקטטורה ההיא של 15 שופטים ושופטות שגנבה את המדינה מהעם ושדדה את רצון העם – שקבע שחופש הביטוי, חירות ההפגנה והזכות לשוויון הן זכויות יסוד שנגזרות מעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי.

עד 1992 קבעו כך השופטים כנגזרת של מסמך היסוד שהוא מגילת העצמאות. זה שחתומים עליו פוליטיקאים שלא נבחרו בטרם העזו לנסחו ולחתום עליו: מאגודת ישראל עד הרשימה הקומוניסטית הישראלית. זו חוצפה כי הם לא נבחרו בידי העם.

לאחר 1992 פיתח בג"ץ את ההגנה על זכויות יסוד אלו בכך שהכיר בהן כנגזרות בלתי כתובות של זכויות היסוד החוקתיות, שעוגנו בכתב בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.

הזכות לשוויון הוכרה בפסיקת בג"ץ כחלק מהזכות לכבוד האדם. חופש הביטוי וחירות ההפגנה הוכרו כחלק מהזכות לחירות וכן כחלק מהזכות לכבוד האדם.

למה אני מספר לכם זאת? מפני ש-15 האליטיסטים מרחביה חוללו דיקטטורה שיפוטית ופעלו נגד רצון העם בכך שפיתחו הגנה על זכויות היסוד שלנו על אף שהן לא נחקקו מפורשות בידי הריבון שהוא העם באמצעות נציגיו הנבחרים בכנסת.

היה זה בג"ץ – הדיקטטורה ההיא של 15 שופטים ושופטות שגנבה את המדינה מהעם ושדדה את רצון העם – שקבע שחופש הביטוי, חירות ההפגנה והזכות לשוויון הן זכויות יסוד שנגזרות מעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי

אני מספר לכם זאת מפני שההפיכה המשטרית שמכוננת דיקטטורה בידי רוקמי הקנוניה נגד מדינת ישראל, כוללת איסור על בג"ץ לדון בחוקי יסוד. גם אם הללו ישללו זכויות יסוד במפורש כדוגמת חופש הביטוי, חירות ההפגנה והזכות לשוויון (שכמובן אינה מתקיימת מחוץ למדינת ישראל הריבונית, כלומר בגדה המערבית. וגם לא בירושלים המזרחית שסופחה לה יחדיו. ובפועל, גם לא בתחום מדינת ישראל הריבונית בגבולות המוכרים בידי המשפט הבינלאומי. החירויות האחרות כמובן אינן חלות על 3 מיליון הפלסטינים נטולי האזרחות שאנו שולטים בחייהם תחת משטר צבאי).

ומפני שחבר הכנסת שמחה רוטמן אמר השבוע ברגע מכונן בוועדת חוקה חוק ומשפט, שהפכה לוועדת ההפיכה המשטרית וכינון הדיקטטורה, שהזכות לבחור ולהיבחר אינה אמורה להיות זכות יסוד שמשוריינת בחוק יסוד.

יש רגעים מזוקקים שמבהירים את הטירוף החוקתי והאנטי דמוקרטי שמתחולל בוועדת החוקה.
אחד כזה מתקיים כרגע.
חבר הכנסת שמחה רוטמן מסביר שהוא לא חושב שצריך להגדיר את הזכות לבחור ולהיבחר כזכות יסוד משוריינת, שבג"ץ יוכל להגן עליה.
מה יש להוסיף?!?

— גלעד קריב (@KarivGilad) February 22, 2023

וכך, כמו אצל הפלסטינים תחת משטרנו הצבאי בגדה, גם הזכות לבחור ולהיבחר – זו שבשמה מדברים קושרי הקשר להפיכה משטרית במסגרת הקנוניה נגד מדינת ישראל – תישלל מאזרחים ישראלים.

הם לא יהיו כמובן אזרחים ששייכים לרוב הפוליטי. הם לא יהיו חלק מרצון העם. הם לא יהיו חלק מהאומה הטהורה. הם יהיו אזרחים ערבים. ייתכן שהם יהיו אזרחים יהודים מהמחנה הלא נכון. מהמחנה הדמוקרטי.

כמו אצל הפלסטינים תחת משטרנו הצבאי בגדה, גם הזכות לבחור ולהיבחר – זו שבשמה מדברים קושרי הקשר להפיכה משטרית במסגרת הקנוניה נגד מדינת ישראל – תישלל מאזרחים ישראלים

בקרוב כמובן ייפסלו בל"ד, תע"ל, חד"ש ואולי גם רע"ם. ואם גם זה לא יעזור להבטחת שלטון הפשיסטים, לא תהיה שום מניעה לשלול את זכות הבחירה מהאזרחים הערבים או מאזרחים יהודים מהמחנה הדמוקרטי. למשל, במסגרת חוק יסוד: הביטחון הלאומי.

דמיון פרוע? אתם יודעים שלא. אימה גדולה? אתם יודעים שכן. זוהי הקנוניה נגד מדינת ישראל. זוהי קשירת הקשר של קושרי ההפיכה המשטרית. זוהי הקנוניה לכינון דיקטטורה כדי לחלץ את נתניהו מהכלא ולהבטיח משטר אפרטהייד.

דבריו של רוטמן אמורים להיות רגע מכונן. ולכן חובתנו להשתתף בהתנגדות הבלתי אלימה להפיכה המשטרית שמכוננת דיקטטורה. ההתנגדות הבלתי אלימה נגד קשירת הקשר לכינון דיקטטורה. עלינו ליטול חלק בהתנגדות הבלתי אלימה לקנוניה נגד מדינת ישראל.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.