אבי שיפמן (צילום: באדיבות המצולם)
באדיבות המצולם

ריאיון "אנחנו רוצים ליצור אפליקציית־על הומניטרית"

ילד הפלא שפיתח את אתר המעקב הראשון בעולם אחר התפשטות הקורונה הקים ארגון חדש ללא מטרות רווח – וחולם על אפליקציית סיוע בינלאומית ● הארגון קם אחרי שפיתח אתרים שסייעו לקורבנות רעידת האדמה בטורקיה ובסוריה – ולפליטי המלחמה באוקראינה ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: מדובר ב"ארגז כלים למקרי חירום"

אחרי רעידת האדמה הגדול בטורקיה ובסוריה, נדרשו לאבי שיפמן רק 48 שעות כדי להשיק את TakeShelter.org – אתר המחבר בין כמיליון וחצי אנשים שנותרו חסרי בית לבין אלה המוכנים לארח אותם.

זאת לא הפעם הראשונה ששיפמן בן ה־20 משתמש בטכנולוגיה כדי לסייע בעת משבר הומניטרי. בדיוק לפני שנה הוא הקים אתר דומה, UkraineTakeShelter.com, כדי לסייע למיליוני הפליטים מאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית.

בסוף שנת 2019 הוא הקים את nCoV2019.live, מאגר נתונים המתעדכן בזמן אמת ועוקב אחר התפשטות מגפת הקורונה. האתר הושק כשהיו 51 מקרים מאומתים של קורונה בלבד – לפני שמישהו בעולם בכלל היה מודע לווירוס הקטלני. לדברי שיפמן, האתר – שעלות הקמתו הייתה פחות מאלף דולר – שירת בסופו של דבר יותר מ־600 מיליון משתמשים.

"כשאני רואה צורך – אני מפתח פלטפורמה", אומר שיפמן. הוא פועל במהירות. שיפמן וחבר ללימודים מאוניברסיטת הרווארד כתבו את הקוד לאתר UkraineTakeShelter.com בפחות מ־72 שעות. בחצי השנה הראשונה לפעילות הוא מעריך כי הצליח לסייע ליותר מ־100 אלף פליטים למצוא דיור זמני באירופה ובצפון אמריקה.

אבי שיפמן עם חברי הצוות של Internet Activism: קריש שאה, וויל דפיו ואננט סינהא. חבר הצוות הנוסף, אדריאן גרי, לא מופיע בתמונה (צילום: באדיבות אבי שיפמן)
אבי שיפמן עם חברי הצוות שלו: קריש שאה, ויל דפיו ואננט סינהא. חבר הצוות הנוסף, אדריאן גרי, לא מופיע בתמונה (צילום: באדיבות אבי שיפמן)

שיפמן וחבר ללימודים מאוניברסיטת הרווארד כתבו את הקוד לאתר הסיוע לאוקראינים בפחות מ־72 שעות. בחצי השנה הראשונה הוא מעריך כי הצליח לסייע ליותר מ־100 אלף פליטים למצוא דיור זמני

האתר החדש, שמסייע לאנשים שנותרו מחוסרי בית בעקבות רעידת האדמה הקטלנית, קם יותר מהר. "היה לנו מזל ויכולנו פשוט להשתמש מחדש באתר האוקראיני לטובת הטורקי, בפחות מיומיים", מסביר שיפמן.

שיפמן שוחח עם זמן ישראל מביתו הוריו בסיאטל – יממה לפני שעבר לגור בסן פרנסיסקו, שם הוא הקים את הבסיס לארגון ללא מטרות רווח שלו, "Internet Activism" ("אקטיביזם מקוון").

הארגון שואף לשתף פעולה עם עמותות ולפתח אתרים, אפליקציות ותוכנות נוספות בקוד פתוח שיאפשרו להגיש סיוע הומניטרי לנפגעי אסונות – בין אם מדובר באסונות טבע, מלחמות, מגפות, התקוממויות פוליטיות או מחסור במזון לתינוקות.

"אנחנו בינתיים צוות של חמישה. כולנו בני אותו גיל ואנחנו מארה"ב, קנדה, הודו וצרפת", אומר שיפמן, שמחזיק בדרכונים כפולים – ישראלי ואמריקאי. לדבריו, ההצלחה והתפוצה של UkraineTakeShelter.com ואתר המעקב אחר הקורונה גרמו לו לחשוב איך להתקדם מבניית אתרים אינדיבידואלים ליצירת קשת פתרונות רחבה, שתציע כלים הומניטריים זמינים ונגישים לכשישה מיליון מכשירים סלולריים מסביב לעולם.

פליטה אוקראינית בגבול מולדובה, 14 במרץ 2022 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)
פליטה אוקראינית בגבול מולדובה, 14 במרץ 2022 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

שיפמן מתאר את זה כ"ארגז כלים למקרי חירום, הכול במקום אחד – והכל מהטלפון שלך. יש יותר בעלי טלפונים סלולריים בעולם מאשר בעלי אסלות. הדבר הראשון שאנשים עושים במצב חירום זה להתחבר לאינטרנט"

שיפמן מתאר את זה כ"ארגז כלים למקרי חירום, הכול במקום אחד – והכל מהטלפון שלך. יש יותר בעלי טלפונים סלולריים בעולם מאשר בעלי אסלות. הדבר הראשון שאנשים עושים במצב חירום זה לחפש תקשורת אינטרנטית ומקום להטעין את המכשירים שלהם. מה שאנחנו רוצים זה ליצור סופר־אפליקציה הומניטרית".

הוא קיבל תגובות חיוביות מאנשים המעוניינים לא רק להציע מקומות אירוח, לתרום ולהתנדב באופן כללי – אלא להשתמש בכישוריהם המקצועיים למען המטרה. לדבריו, זה יכול להפוך לפיצ'ר באפליקציה שהוא מקווה לפתח.

שיפמן וצוותו עובדים גם על אפליקציית הודעות שעובדת באופן לא מקוון, תוך שימוש ברשתות בלוטות', מה שיאפשר לאנשים לתקשר במקרי אסון – או לעקוף הגבלות על האינטרנט מצד ממשלות שמנסות למנוע תקשורת בין מפגינים או מתנגדים פוליטיים.

"לבלוטות' של האייפון יש עכשיו טווח של כ־15 מטר. אם משתמשים ברשת שנוצרת על־ידי הבלוטות', אפשר לגלוש באינטרנט או לשלוח הודעות באמצעות "נקודה חמה" של מכשירים אחרים, אליהם מתחברים עם הבלוטות'", אומר שיפמן.

אנשים מנסים לחלץ לכודים מתחת להריסות במלטיה, טורקיה, 7 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Emrah Gurel)
אנשים מנסים לחלץ לכודים מתחת להריסות במלטיה, טורקיה, 7 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Emrah Gurel)

מכיוון שמהנדסי העמותה משתמשים בקוד פתוח, כולם מוזמנים לעזור באמצעות Github או Discord. כשדיברנו עם שיפמן במרץ 2022, הוא בדיוק יצא לחופשה יזומה משנתו הראשונה בהרווארד, אחרי סמסטר אחד בלבד. עד היום הוא לא חזר ללימודים.

"אני רוצה להגיע לאוניברסיטה – ואימא שלי ממש רוצה שאהיה שם, אבל אני שקוע בניהול העמותה ואני לא מדמיין את עצמי יושב עכשיו בכיתה", אומר שיפמן. "חברי הצוות האחרים מרגישים כמוני"

"אני רוצה להגיע לאוניברסיטה – ואימא שלי ממש רוצה שאהיה שם, אבל אני שקוע בניהול העמותה ואני לא מדמיין את עצמי יושב עכשיו בכיתה", אומר שיפמן. "חברי הצוות האחרים מרגישים כמוני. סגן הנשיא אננט סינהא, בן 21, מאמין שהכלים שאנחנו מפתחים ישנו את העולם".

"המהנדס קריש שאה, בן 20, אומר שהוא נרגש מהיקף ההשפעה שיכול להיות לאתר כמו UkraineTakeShelter.com. אני עובד בארגונים ללא מטרות רווח מגיל 13, אבל הרגשתי שאני יכול לסייע רק למספר מוגבל של אנשים. עכשיו זה שונה", הוא אומר.

כנשיא הארגון, שיפמן מתמקד בגיוס כספים ובתוכניות הצמיחה וההפצה. הוא נפגש עם מממנים פוטנציאליים וכותב בקשות למענקים. המודל הפיננסי של הארגון מערב גם פיתוח תוכנה לארגוני חילוץ והצלה, כמו גם לארגונים הומניטריים.

אישה בוכה בזמן שמחלצים מחפשים אחר לכודים מתחת להריסות בנורדאגי, טורקיה, 7 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
אישה בוכה בזמן שמחלצים מחפשים אחר לכודים מתחת להריסות בנורדאגי, טורקיה, 7 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

"אנחנו גובים על זה תשלום – וזה יעזור לתמוך בארגון שלנו. הארגונים האלה באמת רוצים את הכלים שלנו. הם מאוד גדולים ולא גמישים וזריזים כמונו. הם לא מעסיקים מפתחים ולא מבינים קוד פתוח", אומר שיפמן.

כדי לחבר בין חברות טכנולוגיה לעולם הסיוע ההומניטרי, שיפמן פונה הן למומחים טכנולוגיים והן למנהיגים לשעבר מארגונים כמו אמנסטי ורופאים ללא גבולות בבקשה שייעצו לו. "בשלב הזה, אנחנו צריכים להתקדם. אנחנו לא יכולים להיות מנוהלים על־ידי שני סטודנטים".

למרות גילו הצעיר, שיפמן הוא כבר דמות מוכרת. הוא זכה לסיקור תקשורתי בעקבות זכייתו בפרס "האדם של השנה" לשנת 2020 מטעם Webby, כהוקרה על עבודתו על אתר המעקב של הקורונה. ד"ר אנתוני פאוצ'י, לשעבר מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מדבקות, ואחד החברים המובילים בכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה, החמיא לשיפמן כשהעניק לו את הפרס.

כלי המעקב של שיפמן התגלה כמקור שלא יסולא בפז, שהזהיר לגבי הווירוס והתפשטותו, בין היתר הוא גם הבליט את חומרת המגפה לפני שהידיעה הזאת הייתה נחלת הציבור […] שיפמן סייע לאנשים מסביב לעולם להבין את הקורונה ואת הצורך הבהול לשדרג את מערכות הבריאות הקיימות, כמו גם את חשיבות שיטוח העקומה.

אילוסטרציה, בדיקת קורונה ברחוב בסין, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Andy Wong)
אילוסטרציה, בדיקת קורונה ברחוב בסין, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Andy Wong)

צוות המשימה הסורי לשעת חירום מסייע בהגברת המודעות לאתר Takeshelter.com. יחד עם זאת, השקת האתר הייתה איטית יותר מההשקה המקבילה באוקראינה אשתקד.

שיפמן מייחס את זה לכך שאסון רעידת האדמה היה מקומי יותר בהיקפו – וזכה לפחות סיקור חדשותי. לדבריו, פחות בני אדם פרטיים ומשפחות מציעים מקום מקלט. חלק מהמארחים הם מרכזים קהילתיים, בתי ספר, מלונות וכדומה.

כשאתר האוקראיני עלה לאוויר בשנה שעברה, היו כאלה שחששו משיתוף הלינק או מעידוד פליטים לחפש מגורים באמצעות האתר כמו גם מכך שהוא יוביל לסחר בבני אדם או לפגיעות אחרות. שיפמן טען שאין שום בעיה עם האבטחה, בעיקר משום שהוא הוסיף פיצ'רים כמו אימות זהות, הדורשים סריקה של מסמכים מדינתיים רשמיים וזיהוי פנים.

"באמצעות האתר הם לקחו את העניינים לידיים והצליחו ליצור קשר עם המארחת – ולעשות את דרכם לאירופה. שלושה ימים אחרי שהגיעו לבית הנופש בצרפת, הבית שלהם בחארקיב הופצץ והושמד"

כמו כן, כל ההודעות עוברות דרך האתר, הצוות מנטר את הרישומים – וכל המידע נשמר למקרה שיהיה צורך ליצור קשר עם הרשויות. האתר מספק הנחיות ברורות למחפשי מקלט לשמירה על ביטחונם. שיפמן נחוש ליצור את אפליקציית־העל ההומניטרית שבדמיונו.

בניין ורכבים אחרי הפצצה רוסית בחארקיב, 16 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Pavel Dorogoy)
בניין ורכבים אחרי הפצצה רוסית בחארקיב, 16 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Pavel Dorogoy)

סיפור ששמע ממשפחה אוקראינית שמצאה מחסה בבית נופש בצרפת – בבעלות אישה בריטית – שכנעה אותו בנחיצות הכלי. המשפחה הסתתרה במחסן הבית שלה בחארקיב. תחינותיהם בפני השגרירויות והארגונים שונים לקבלת עזרה – לא נענו.

"אף אחד לא עזר להם, אבל באמצעות האתר הם לקחו את העניינים לידיים והצליחו ליצור קשר עם המארחת – ולעשות את דרכם לאירופה. שלושה ימים אחרי שהגיעו לבית הנופש בצרפת, הבית שלהם בחארקיב הופצץ והושמד על־ידי הרוסים", אומר שיפמן.

עוד 1,093 מילים
סגירה