בית המשפט העליון הישראלי הנוכחי שמרן.

במובנים מסוימים, בית המשפט העליון במדינת ישראל נהג בשמרנות לאורך עשרות שנים. במובנים אחרים, הוא נהג בצורה ליברל-דמוקרטית והגן על זכויות אדם מפני דורסנות השלטון.

במובנים מסוימים, בית המשפט העליון במדינת ישראל נהג בשמרנות לאורך עשרות שנים. במובנים אחרים, הוא נהג בצורה ליברל-דמוקרטית והגן על זכויות אדם מפני דורסנות השלטון

כיום מדובר בבית משפט עליון שמרני במיוחד. ולא רק שמרני:

ישנם שופטים שמונו בראש ובראשונה בשל דעות פוליטיות המצדדות בשליטה הישראלית בגדה מבלי להעניק לפלסטינים ריבונות או אזרחות.

שניים משופטי העליון הם מתנחלים. אחד מהשניים גר בהתנחלות בלב הגדה. השני בגוש עציון. שופטת נוספת גרה בעבר בהתנחלות נוספת בלב הגדה. נזכיר שהם דנים גם בעתירות של שכני ההתנחלויות: הפלסטינים. אלו, שבניגוד לשכניהם המתנחלים, אינם נהנים מאזרחות, מזכויות אזרח ומהיכולת לבחור לכנסת שמרכיבה ממשלה ששולטת בגורלם ושותפה בבחירת שופטים.

שופט רביעי קיבל ברצינות את הטענה הכוזבת שמכשירה כל שרץ מוסרי, לפיה ההתנחלות היהודית בלב חברון נדרשת מטעמי ביטחון. ושני שופטים שממוקמים במתחם הליברלי היו שותפים לפסק הדין שדחה את עתירת תושבי מסאפר-יטא נגד גירושם ממתחם שהוגדר כשטח אש בידי ממשלת ישראל בשנת 1980 (ביוזמת השר אריאל שרון) בדיוק למען המטרה הנבזית של מניעת האפשרות של הפלסטינים לגור באזור.

מעולם אפוא לא בלם בית המשפט העליון את פיתוח משטר האפרטהייד בגדה. בג"ץ אישרר בקביעות הפרות זכויות אדם של פלסטינים תחת משטרנו הצבאי. בעשור האחרון מונתה שורת שופטים שמרנים במיוחד.

מעולם לא בלם בית המשפט העליון את פיתוח משטר האפרטהייד בגדה. בג"ץ אישרר בקביעות הפרות זכויות אדם של פלסטינים תחת משטרנו הצבאי. בעשור האחרון מונתה שורת שופטים שמרנים במיוחד

עם זאת, רשם בג"ץ לאורך השנים הישגים מרשימים בפיתוח הגנה על זכויות אדם במדינת ישראל. לא תמיד. אך לא אחת הוא עשה כן בניגוד לרצונו של הרוב הפוליטי ואף תוך בלימת כוחו הדורסני של הרוב הפוליטי. שמו הטוב של בג"ץ יצא למרחקים באופן אוניברסלי בהקשרים הללו.

במדינת ישראל אין אפשרות לבחירת פרלמנט שיהיה לעומתי לממשלה בניגוד לגרמניה, צרפת וארצות הברית. במדינת ישראל אין 2 בתי מחוקקים שאחד מהם יכול להיות לעומתי לממשלה, תוך שהליכי חקיקה צריכים לעבור ב-2 בתי נבחרים כמו במשטרים דמוקרטיים רבים לרבות ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת ובריטניה.

במדינת ישראל שולטת הממשלה (הרשות המבצעת) בפרלמנט (הרשות המחוקקת). מכאן שהפרדת הרשויות לקויה במדינת ישראל. כוחה המבקר של הכנסת מוגבל. עיקר תפקידה: אישור הצעות חוק מטעם הממשלה. זוהי דמוקרטיה נכה.

הרשות היחידה שאיננה נשלטת בצורה מוחלטת בידי הממשלה היא הרשות השופטת, אף שגם בה יש לנציגי הממשלה והכנסת אחיזה גדולה.

מנחם בגין, אגב, סבר שיש לצמצם את מספר השרים בוועדה לבחירת שופטים משניים לאחד ולהגדיל את כוחם של השופטים מ-3 ל-4. הוא הביע חשש קבוע מפני פגיעה בזכויות האדם בידי דורסנות הרוב הפוליטי ולכן גרס שיש לשמור ככל האפשר על עצמאות הרשות השופטת. בפשטות: בהעדר עצמאות שיפוטית, סבר בגין, יוכל הרוב לרמוס זכויות אדם בקלות רבה.

בגין סבר שיש לצמצם את מספר השרים בוועדה לבחירת שופטים משניים לאחד ולהגדיל את כוחם של השופטים מ-3 ל-4. הוא הביע חשש קבוע מפני פגיעה בזכויות האדם בידי דורסנות הרוב הפוליטי

במשטרים דמוקרטיים יש מכלול איזונים ובלמים לדורסנות הרוב השלטוני ולהגנת זכויות האדם וכן להגנת זכויות המיעוט. המטרה היא לאפשר את שלטון הרוב מבלי לפגוע בזכויות האדם ומבלי לפגוע בזכויות המיעוט. כלומר: להציב בלמים לכוחו של השלטון כדי למנוע פגיעה אנושה בזכויות האדם.

מהם בלמים אלו?

חוקה דמוקרטית שמשריינת זכויות אדם אוניברסליות בהן אסור לפגוע לעולם (בשום רוב) או שמותר לפגוע בהן בזהירות רבה ברוב מיוחס מאד (100 חברי כנסת מתוכם 30 חברי אופוזיציה למשל).

כלומר: חוקה דמוקרטית לרבות מגילת זכויות אדם משוריינות. כמו בגרמניה, צרפת, קנדה וארצות הברית. כמו בדנמרק, שוודיה, נורווגיה ואוסטרליה. כמו בכל המשטרים הדמוקרטיים למעט מעטים בעלי מסורת ליברל-דמוקרטית יציבה: בריטניה וניו זילנד.

לצד החוקה הדמוקרטית ומגילת זכויות האדם במשטרים הדמוקרטיים, ישנה גם אפשרות לעתור לבתי משפט בינלאומיים לזכויות אדם. בריטניה פרשה מהאיחוד האירופי. לא ממועצת אירופה. ולכן גם אזרחי בריטניה יכולים לעתור לבית המשפט האירופי לזכויות אדם.

במשטרים דמוקרטיים יש מכלול איזונים ובלמים לדורסנות הרוב השלטוני ולהגנת זכויות האדם וזכויות המיעוט. המטרה היא לאפשר את שלטון הרוב מבלי לפגוע בזכויות האדם ומבלי לפגוע בזכויות המיעוט

בלמים נוספים על כוחו של שלטון הרוב מפני פגיעה בזכויות האדם ובזכויות המיעוט: ביזור כוח בין השלטון המרכזי לשלטון מקומי (ביזור כוח פדרטיבי: גרמניה, צרפת, קנדה וארצות הברית), הגבלת תקופת כהונת המנהיג (צרפת וארצות הברית), בחירות אזוריות שמחייבות חבר פרלמנט לפעול למען בוחרי האזור שלו ולא רק למען השליט או לריצוי בייס קיצוני ומסורת ליברל-דמוקרטית לרבות טוהר מידות שבמדינת ישראל נשמע כמו בדיחה: המונח IT IS NOT DONE.

במדינת ישראל לא קיים אף אחד מהבלמים הללו על כוחו של השלטון. גם לא מערכת חינוך שמחייבת לימודי דמוקרטיה על כל תלמידיה: לימודי אזרחות והיסטוריה אוניברסלית. לימודי ליבה.

הפועל היוצא מכך הוא הבורות, הגזענות, צרות האופקים ותחושת העליונות האתנית שמאפיינת בוגרים רבים של מערכות החינוך החרדיות, מערכת החינוך הציונית-דתית ברובה וחלקים לא מבוטלים ממערכת החינוך הממלכתית-חילונית.

והדברים ידועים: אחד מכל חמישה חיילים הצביע למפלגת העליונות היהודית בראשות הליצן המסוכן שמעריץ את הרב מאיר כהנא, שהניח על שולחן הכנסת הצעת חוק זהה לחוקי נירנברג ובסלון ביתו הייתה תמונה של רוצח ההמונים ממערת המכפלה. זה שהגיע לסמל של רכבו של רבין והבטיח להגיע גם לרבין עצמו.

אחד מכל 5 חיילים הצביע למפלגת העליונות היהודית בראשות זה שמעריץ את הרב כהנא, שהניח על שולחן הכנסת הצעת חוק זהה לחוקי נירנברג ובסלון ביתו הייתה תמונה של רוצח ההמונים ממערת המכפלה

במדינת ישראל לא עוגנו מעולם באופן כתוב זכויות יסוד שאמורות להיות המובן מאליו בדמוקרטיה:

הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש העיתונות, חופש המצפון וחופש הדת וגם חופש התנועה. בג"ץ הגן על הזכויות הללו בתחום הקו הירוק באמצעות הסתמכות על מגילת העצמאות ולאחר 1992 הוא גזר חלק מהזכויות הללו מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הדמוקרטיה הישראלית נכה אפוא. בשילוב אפליה מובנית של האזרחים הערבים בהיבטים שונים (לרבות בהצהרות משפילות בחוק היסוד: מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי) ובמיוחד בהינתן קיומו של משטר צבאי בגדה ששולל מהפלסטינים ריבונות מחד ואזרחות מאידך – כלומר, שולל מהם זכויות אזרח ופוגע אנושות בזכויות האדם שלהם – קשה לדבר ברצינות על דמוקרטיה. ודאי כשמדובר במשטר משפטי שחוגג 56 שנות עוול בגדה המערבית שבו 2 מערכות חוק נפרדות לפי לאום שונה. משטר אפרטהייד אלים.

למישהו יש מושג כמה פלסטינים נהרגו מאז תחילת שנת 2023? כמה פלסטינים נהרגו לאורך חודשיים וחצי? התשובה היא למעלה מ-80. ממוצע יומי של יותר מפלסטיני הרוג אחד ביום. כולל ילדים. משטר אפרטהייד הוא משטר אלים. וכאשר אלימות זו מולידה אלימות שכנגד – יש צורך לדכא אותה באלימות חזקה יותר. לכן מתים כה רבים.

למישהו יש מושג כמה פלסטינים נהרגו מאז תחילת שנת 2023? כמה פלסטינים נהרגו לאורך חודשיים וחצי? התשובה היא למעלה מ-80. ממוצע יומי של יותר מפלסטיני הרוג אחד ביום. כולל ילדים

לאורך השנים נטען ששליטתנו הצבאית בגדה היא זמנית. שפנינו להסדר מדיני שיעניק לפלסטינים ריבונות. היו שנים שזה אף היה נכון במידת מה מוגבלת מאד. לא עוד. לא בממשלת בנימין נתניהו-יריב לוין-בצלאל סמוטריץ'-איתמר בן גביר הליצן המסוכן.

אי אפשר לדבר על התנגדות אזרחית בלתי אלימה להפיכה המשטרית ולכינון דיקטטורה בתחום מדינת ישראל הריבונית, מבלי להעמיד במרכז הדברים את הדיקטטורה הצבאית ומשטר האפרטהייד בגדה – בה מתגוררים ליצנים שמדברים גבוהה-גבוהה בשם הדמוקרטיה ואף מונו לתפקידי מפתח בעלי עוצמה אדירה בידי הנאשם המסית רק כדי שיימלט מהכלא:

השר לחוסר ביטחון לאומי, שר האוצר והאפרטהייד שקרא למחוק כפר שלם על ילדיו וזקניו חרף ניסיונו העלוב להתנער מכך בדיעבד, ויושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט.

לצדם שרים רבים וחברי כנסת רבים שגרים בהתנחלויות (בניגוד למשפט הבינלאומי) או פשוט תומכים בהתלהבות במפעל ההתנחלויות שמחייב משטר אפרטהייד (אלא אם מסכימים לספח את הגדה וכמובן להעניק לפלסטינים בגדה אזרחות ישראלית), כלומר במפעל שמוגדר בידי המשפט הבינלאומי כפשע מלחמה.

אי אפשר לדבר על התנגדות אזרחית בלתי אלימה להפיכה המשטרית ולכינון דיקטטורה בתחום מדינת ישראל הריבונית, מבלי להעמיד במרכז הדברים את הדיקטטורה הצבאית ומשטר האפרטהייד בגדה

ונדגיש שוב ושוב:

לצד הדיקטטורה הצבאית ומשטר האפרטהייד בגדה ולצד מאות אלפי פלסטינים בירושלים המזרחית שסופחו למדינת ישראל ולכן אינם חיים תחת משטר צבאי אבל מעולם לא קיבלו אזרחות וזכויות אזרח, מעולם לא נקבעה חוקה דמוקרטית במדינת ישראל הריבונית. מעולם לא שוריינו בחוקה כזו זכויות אדם אוניברסליות שאסור לפגוע בהן או שמותר לפגוע בהן ברוב מיוחס מאד ובזהירות רבה (למשל: 100 חברי כנסת מתוכם 30 מהאופוזיציה). בכוונה תחילה לא הוענק מעמד של זכות יסוד חוקתית לשוויון.

כל רכיבי הממשלה הנוכחית מתנגדים בתוקף לעיגון הזכות לשוויון כזכות יסוד חוקתית. כולם מתנגדים לחוקה דמוקרטית. כולם מתנגדים למגילת זכויות אדם משוריינות. החשש הוא מפני שוויון זכויות מוחלט לנשים (שמופר באמצעות מערכת בתי דין רבניים שבה רק גברים יכולים לשפוט) ומפני שוויון זכויות מוחלט ללהט"ב (המפלגות החרדיות) ובמיוחד מפני שוויון זכויות מוחלט לאזרחים הערבים (מפלגות הנציונל היהודיות ולצערנו הליכוד נכלל היום במתחם מפלגות הלאומנות והעליונות האתנית).

ומעל הכל: בשל החשש מפני שוויון זכויות לפלסטינים. כל רכיבי הממשלה הזו מתנגדים להעניק לפלסטינים ריבונות (מדינה פלסטינית) וגם אזרחות. חזונם של סמוטריץ' ושל יריב לוין ושל שלמה קרעי ושל מיקי זוהר פשוט (גם אם המילה חזון מעט גדולה עליהם): סיפוח מעשי או רשמי של הגדה תוך הותרת מיליוני הפלסטינים ללא אזרחות וללא זכויות אזרח. החזון הזה קורם עור וגידים לאורך שנים. חזון משטר האפרטהייד שאותו מבקשים להחיל רשמית בגדה וגם במדינת ישראל הריבונית.

כל רכיבי הממשלה הנוכחית מתנגדים בתוקף לעיגון הזכות לשוויון כזכות יסוד חוקתית. כולם מתנגדים לחוקה דמוקרטית. כולם מתנגדים למגילת זכויות אדם משוריינות

כאשר הם מדברים בגזלייטינג אלים על כך שבדמוקרטיות שונות נבחרים שופטים בידי הפוליטיקאים, הם עושים דבר גרוע משקר (כהרגלם): הם מדברים על אלפית האמת ומעלימים את עיקר העובדות.

ראשית, מפני שבמדינות הדמוקרטיות בהן מדובר ישנם איזונים ובלמים כמתואר לעיל ובראשם חוקה דמוקרטית שלאורה ניתן לפסול חוק שפוגע בזכויות אדם, כלומר מגילת זכויות אדם חוקתית, אפשרות לעתור לבית משפט בינלאומי לזכויות אדם, מסורת ליברל-דמוקרטית, הגבלת תקופת כהונת מנהיג, אפשרות לפרלמנט לעומתי, הליך חקיקה שכולל 2 בתי מחוקקים, קיומה של ועדה מקצועית שמורכבת מאנשי משפט אשר ממליצה על מועמדים לשיפוט, דיאלוג בין ממשלה לאופוזיציה בטרם מינוי שופטים ועוד.

מלבד זאת, במדינת ישראל ישנם 4 פוליטיקאים בוועדת בחירת השופטים ו-3 שופטים. 2 שרים, שני חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה), 3 שופטי עליון בראשות הנשיאה וכן 2 נציגי לשכת עורכי הדין.

האמת היא פשוטה ומחרידה: הם רוצים לרכז בידיהם את השליטה בכל 3 הרשויות. הם רוצים למנות את השופטים. הם רוצים ריכוז כוח מוחלט בידי נאשם מסית שמטרתו היא לברוח מהכלא, רעייתו הבלתי נבחרת, בנם הבכור ושופע הרוגע שגם הוא לא נבחר למיטב זיכרוני, וממשלה שכל רכיביה מתנגדים לעיקרון השוויון, מקיימים משטר אפרטהייד בגדה, מתנגדים לכינון חוקה דמוקרטית ומתנגדים בתוקף למגילת זכויות אדם.

נאשם מסית וכנופיית אפרטהייד שישלטו בכל 3 הרשויות באופן ריכוזי ומוחלט וימנו שופטים מטעם ללא חוקה דמוקרטית, מגילת זכויות אדם, זכות חוקתית לשוויון ומשטר אפרטהייד בגדה?

הם רוצים לרכז בידיהם את השליטה בכל 3 הרשויות ולמנות את השופטים. הם רוצים ריכוז כוח מוחלט בידי נאשם מסית שמטרתו לברוח מהכלא, רעייתו הבלתי נבחרת, בנם וממשלה שמתנגדת לשוויון

לכך יש להתנגד בכל דרך בלתי אלימה. ולכן ההתנגדות האזרחית הבלתי אלימה תימשך ותגבר ותתעצם. אנחנו מקווים שהמשטרים הדמוקרטיים יעמדו לצדנו. לצד הישראלים. לצד אזרחי מדינת ישראל שקמו להתנגד בכל דרך בלתי אלימה למזימה נגד מדינת ישראל ואזרחיה. לקושרי הקשר להפיכה משטרית ולכינון דיקטטורה.

להתנגד לקנוניה נגד מדינת ישראל.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.