אילוסטרציה: דגל איראן מול בניין הקפיטול בוושינגטון, 17 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Nathan Howard)
AP Photo/Nathan Howard
אילוסטרציה: דגל איראן מול בניין הקפיטול בוושינגטון, 17 בדצמבר 2022

החזית נגד איראן

הדיילי טלגרף דיווח כי משרד ההגירה הבריטי בוחן את כל אשרות העבודה של המטיפים האיראנים בשל החשש להכנסת "גורמים עוינים" למדינה ● במקביל, המלחמה באוקראינה ודיכוי המחאות בטהרן קירבו את אירופה להבנה שיש להכריז על הפרת הסכם הגרעין ועל החזרת כל הסנקציות ● למרות המתיחות עם וושינגטון, גורמים בישראל טוענים שהאופציה הצבאית נמצאת על השולחן

הדיילי טלגרף דיווח כי משרד ההגירה הבריטי בוחן את כל אשרות העבודה של המטיפים האיראנים בשל החשש להכנסת "גורמים עוינים" למדינה ● במקביל, המלחמה באוקראינה ודיכוי המחאות בטהרן קירבו את אירופה להבנה שיש להכריז על הפרת הסכם הגרעין ועל החזרת כל הסנקציות ● למרות המתיחות עם וושינגטון, גורמים בישראל טוענים שהאופציה הצבאית נמצאת על השולחן

דיווח שולי יחסית בעיתון הבריטי דיילי טלגרף, שהתפרסם בשבת האחרונה, חשף טפח על המערכה שמנהלת הממלכה המאוחדת מאחורי הקלעים נגד איראן.

על פי הדיווח, משרד ההגירה הבריטי בוחן מחדש את כל אשרות העבודה של המטיפים האיראניים במדינה – ועוצר בינתיים כניסה של מטיפים חדשים. הסיבה: קיים חשד שהמטיפים הללו הם למעשה "דלת אחורית", שדרכה נכנסים לבריטניה גורמים עוינים.

צריך להדגיש שהבריטים נזהרו מאוד בניסוח עצמו והשתמשו במונח "גורמים עוינים" ולא ב"משמרות המהפכה", אף שברור לחלוטין מי הגוף האיראני היחיד שיכול לעמוד מאחורי פעילות כזו.

משמרות המהפכה האסלאמית נמצאים כבר הרבה מאוד זמן על הכוונת של שירותי הביטחון הבריטיים. בלונדון פועל ה־"Islamic Centre of England" – מרכז שיעי המרכז פעילות רבה, שחלקה הגדול, מתברר, מופעל ישירות על־ידי השלטונות האיראניים מטהרן.

מפגינים בלונדון השליכו צבע אדום על שגרירות איראן במחאה על מותה של מהסה אמיני, 25 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Alastair Grant)
מפגינים בלונדון השליכו צבע אדום על שגרירות איראן במחאה על מותה של מהסה אמיני, 25 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Alastair Grant)

משמרות המהפכה האסלאמית נמצאים כבר הרבה מאוד זמן על הכוונת של שירותי הביטחון הבריטיים. בלונדון פועל ה־"Islamic Centre of England" – מרכז שיעי שמופעל ישירות על־ידי השלטונות האיראניים

על פי מחקר של מכון המחקר הבריטי "Policy Exchange", ראש המכון השיעי ממונה ישירות על־ידי המנהיג העליון עלי חמינאי. לפי החשד, המרכז הזה משמש למעשה כמפקדה קדמית של משמרות המהפכה.

מי שעומד כיום בראש המכון הוא סאייד האשם מוסאווי, שהגדיר השנה את המפגינים באיראן כ"חיילי השטן" ואת הנשים שהורידו את החיג'אב כ"מפיצות רעל". מוסאווי, אגב, נכנס לבריטניה עם ויזה של איש דת.

עיתוי הפרסום – דווקא במהלך ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בלונדון – ככל הנראה, לא מקרי. במהלך הביקור נפגש ראש הממשלה עם שרת הפנים של בריטניה סואלה ברוורמן, שמחזיקה בעמדות ניציות מאוד נגד איראן ומי שעומדת מאחורי היוזמה להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור.

אחת הסיבות ליוזמה הזו היא חומר מודיעיני שסיפק ה־MI-5, שירות הביטחון הבריטי. על פי דוח מיוחד של הארגון, בשנת 2022 ניסו משמרות המהפכה לרצוח או לחטוף 10 אזרחים בריטיים על אדמת בריטניה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בלונדון, 24 במרץ 2023 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בלונדון, 24 במרץ 2023 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

על פי אותו הדיווח, חלק מהניסיונות הללו סוכלו על־ידי חומר מודיעיני שהועבר מישראל. שניים מהאישים המאוימים היו אנשי רשת התקשורת איראן אינטרנשיונל, שמשדרת מלונדון. התחנה, שככל הנראה ממומנת על־ידי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, מזוהה עם האופוזיציה האיראנית הגולה ונחשבת לנצפית ביותר באיראן.

בחודשיים האחרונים נאלצו חלק מאנשי רשת התקשורת איראן אינטרנשיונל לעזוב את בריטניה ולהעביר את השידורים לוושינגטון, אחרי ששירותי הביטחון הבריטיים הודיעו להם כי הם לא יכולים לערוב לביטחונם

בחודשיים האחרונים נאלצו חלק מאנשי הרשת לעזוב את בריטניה ולהעביר את השידורים לוושינגטון, אחרי ששירותי הביטחון הבריטיים הודיעו להם כי הם לא יכולים לערוב לביטחונם יותר. למרות המצב הזה והמידע המדויק על פעילות משמרות המהפכה, היוזמה של שרת הפנים ברוורמן נתקלה בהתנגדות קשה של שר החוץ ג'יימס קלברלי.

לטענת קלברלי, הכרזה כזו תפגע באינטרסים בריטיים אחרים. שר החוץ יחד עם שר ההגירה רוברט ג'נריק נכנסו לרשימת האישים תחת סנקציות של המשטר האיראני, זאת כחלק מתגובת טהרן לסנקציות שהוטלו עליה בשנה האחרונה על־ידי בריטניה.

ההכרזה האיראנית הזו לא מקרית. בריטניה נחשבת בשנה האחרונה לסמן הימני בעולם מול טהרן. אם לפני ההסכם ב־2015, צרפת של הנשיא לשעבר פרנסואה הולנד הייתה הקרובה ביותר לעמדות הישראליות, הרי שהיום זו בריטניה של רישי סונאק.

צעדה של משמרות המהפכה ברחובות טהרן (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
צעדה של משמרות המהפכה ברחובות טהרן (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

גורמים מדיניים המצויים בפרטים מתארים את העמדות האירופאיות החדשות כניציות ביותר אי־פעם כלפי טהרן: "אנחנו מופתעים לשמוע שהם נמצאים לא רק ימינה מארה"ב אלא גם לעיתים ימינה מישראל"

בשיחות שניהל נתניהו בשבועות האחרונים בפריז, בברלין ובלונדון הוא בדק את האפשרות שאחת ממדינות ה־E3 – צרפת, גרמניה, בריטניה – תכריז על הפרה יסודית של הסכם הגרעין מ־2015 עם איראן. גורמים מדיניים המצויים בפרטים מתארים את העמדות האירופאיות החדשות כניציות ביותר אי־פעם כלפי טהרן.

"בחלק מהסעיפים שאנחנו דנים עם האירופאים בעניין ההפרות האיראניות, אנחנו מופתעים לשמוע שהם נמצאים לא רק ימינה מארה"ב אלא גם לעיתים ימינה מישראל. זו מציאות שלפני כמה שנים לא היינו יכולים לחלום עליה", אמר מקור ישראלי המצוי בפרטי המגעים.

הסיבה העיקרית על־פי שני מקורות ישראלים בכירים למצב החדש הוא שיתוף הפעולה בין איראן ובין רוסיה במלחמה באוקראינה והדיכוי האלים של ההפגנות בטהרן. "זה נגע לאירופה בנקודה מאוד רגישה. מצד אחד פגיעה בזכויות אדם ומצד שני חיבור לכוח צבאי שמאיים באופן ישיר על אירופה".

המאמץ הישראלי מתמקד עתה בלשכנע להפעיל את מנגנון ה־Snap Back שנקבע בהסכם. הכרזה כזו של אחת המדינות החתומות על ההסכם – סין רוסיה או ה־E3 – מבטלת מייד את כל ההטבות הכלכליות שאיראן עדיין נהנית מהן, ומחזירה אותה לבידוד הכלכלי והבינלאומי שלפני 2015.

ירי טילים בתרגיל של משמרות המהפכה באיראן, 15 בינואר 2021 (צילום: Iranian Revolutionary Guard/Sepahnews via AP)
ירי טילים בתרגיל של משמרות המהפכה באיראן, 15 בינואר 2021 (צילום: Iranian Revolutionary Guard/Sepahnews via AP)

המאמץ הישראלי מתמקד עתה בלשכנע להפעיל את מנגנון ה־Snap Back שנקבע בהסכם. הכרזה כזו מבטלת מייד את כל ההטבות הכלכליות שאיראן עדיין נהנית מהן

הכרזה כזו גם לא מאפשרת אפשרות וטו למדינות האחרות, מה שאמור לנטרל התנגדות צפויה של רוסיה וסין. ארה"ב של טראמפ ניסתה להפעיל את המנגנון הזה ב־2018 כשפרשה מההסכם, אבל שאר המדינות, כולל ה־E3 דחו את הקביעה האמריקאית.

הסיבה הייתה טכנית במהותה – היא נעשתה אחרי שהנשיא טראמפ הכריז שהוא פורש מההסכם. ברגע שעשה זאת, הוא ויתר למעשה על הזכות להכריז על מנגנון "החזרה לאחור". עד כמה הלכה אירופה רחוק בעניין האיראני יעיד האירוע הבא: לפני שבועיים נקרא השליח המיוחד של איראן למשא ומתן ראני באגרי לפגישה דחופה באוסלו עם נציגי ה־E3.

בפגישה העלו הנציגים האירופאים שאלות קשות בכל הקשור להעשרה החריגה ל־84% שהתגלתה במתקן התת קרקעי בפורדו, ודרשו להגביר את הפיקוח. תשובות של ממש לא התקבלו מהצד האיראני – לא בפגישה ולא אחריה.

גורם המצוי בפרטים הצביע על ההודעה האיראנית שיצאה אחר כך כסימן ללחץ בטהרן מהאפשרות שאחת ממדינות אירופה תכריז על מנגנון "החזרה לאחור". "ברגע שהאיראנים מודיעים על פגישה טובה, זה הקוד שלנו להבין שהם בלחץ ושמנסים לרצות את הצד השני".

נשיא איראן אבראהים ראיסי לוחץ את ידו של ראש סבא"א רפאל גרוסי בטהרן, 4 במרץ 2023 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)
נשיא איראן אבראהים ראיסי לוחץ את ידו של ראש סבא"א רפאל גרוסי בטהרן, 4 במרץ 2023 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)

אלא שבהקשר הזה צריכים לציין את הביקור שערך לפני שלושה שבועות ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם רפאל גרוסי בטהרן. מטרת הביקור הייתה להאיץ באיראנים להגביר את הפיקוח באתרים השונים ולקבל תשובות לגבי שאריות האורניום המועשר שהתגלו בשלושה אתרים שונים, שלא היו מפוקחים על־ידי האו"ם.

הדרישה הזו, שמוכרת בישראל כ"תיקים הפתוחים", נמצאת על השולחן מאז 2018, אז חשפה ישראל את ארכיון הגרעין וייתכן שהביאה שאריות אורניום מועשר ממחסן בפרבר טורקוזאבד ליד טהרן. גרוסי, שהתעקש לפגוש את הנשיא האיראני בביקור, חזר לוינה עם הבטחה איראנית לספק תשובות. מאז לא קרה דבר.

החשש האיראני הוא ממסלול סנקציות נוסף שיופעל עליהם ישירות על־ידי סבא"א בדוח הרבעוני של מועצת הנגידים, ה־Board of Governors. כרגע, דוח הנגידים הרבעוני אמור להתפרסם ביוני הקרוב והאיראנים נמצאים במאמץ קדחתני למנוע גינוי או צעד ענישה, מה שיכול לגרור אותם למועצת הביטחון.

גורמים ישראלים בכירים לא שוללים את האפשרות שאם התשובות האיראניות לא יהיו מספקות, סבא"א תוציא דוח מיוחד עוד לפני יוני. כמו בישראל, גם באירופה החשש הגדול ביותר עתה הוא כי איראן תעשיר אורניום ל־90%, ואז למעשה תחצה את סף הגרעין.

מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז במרכז איראן, ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)
מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז, איראן, 5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)

כמו בישראל, גם באירופה החשש הגדול ביותר עתה הוא כי איראן תעשיר אורניום ל־90%, ואז למעשה תחצה את סף הגרעין. לכן, המטרה כרגע היא להרתיע את טהרן כמה שניתן מלהגיע לשם

לכן, המטרה כרגע היא להרתיע את טהרן כמה שניתן מלהגיע לשם. ה־E3 מסכימות על העיקרון וזו הסיבה לפגישה הדחופה באוסלו. מהמסעות האחרונים של נתניהו באירופה עולה כי השוני בין מדינות ה־E3 בעניין הזה הוא בפרטים הקטנים. ועדיין, אף אחת מהן לא ששה להפעיל את מנגנון החזרה לאחור.

לא מן הנמנע שחלק מהמאמץ הישראלי הוא לתווך בין מדינות ה־E3 כדי להגיע לנוסח מוסכם שעל פיו יוכרז המנגנון. במהלך הפגישה באוסלו הציעו האיראנים נגישות גדולה יותר של פקחי האו"ם למספר אתרי העשרה וייצור, בתמורה לסגירת התיקים הפתוחים.

נציגי ה־E3 שללו את הדברים על הסף, לא מעט בזכות הפעילות הדיפלומטיה הישראלית הקדחתנית. ועדיין, לא דובר על הפיל שבחדר, אופציית תקיפת מתקני הגרעין. אירופה כלל לא מעלה את האפשרות הזו על השולחן ולא מדברת עליה רשמית או בחדרי חדרים.

אולם, לצד זאת הולכת וגוברת ההבנה לצעד צבאי ישראלי. לא בכדי בברלין אמר הקנצלר אולף שולץ כי כל מדינה יכולה לבחור איך להגיב לאיומים עליה. בין השורות, המסר הזה היה בעיקר לאיראן. אבל לדעת גורמי מודיעין במערב, היא לא ממש מבינה את המסר. יש מי שהגדיר את זה כ"שיח חירשים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ במסיבת עיתונאים בברלין, 16 במרץ 2023 (צילום: AP Photo/Michael Sohn)
ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ בברלין, 16 במרץ 2023 (צילום: AP Photo/Michael Sohn)

סוף השבוע האחרון עמד בסימן של התנגשות צבאית ישירה בין איראן לכוחות צבא אמריקאים בסוריה. באופן לא שגרתי הייתה זו דווקא איראן שהחלה את סבב הלחימה

וכאן נכנסת לתמונה ארה"ב. סוף השבוע האחרון עמד בסימן של התנגשות צבאית ישירה בין איראן לכוחות צבא אמריקאים בסוריה. באופן לא שגרתי הייתה זו דווקא איראן שהחלה את סבב הלחימה. ביום חמישי שעבר תקף מל"ט מתאבד איראני שדה נפט סורי המאובטח על־ידי צבא ארה"ב.

עובד קבלן אמריקאי נהרג וחמישה חיילים נפצעו. בהוראת הפנטגון תקף באותו הלילה חיל האוויר האמריקאי מספר מטרות של המיליציות האיראניות במחוז דיר א־זור. על־פי דיווחים שונים, בתקיפה הזו נהרגו כעשרה פעילים.

באופן חריג פרסם משרד ההגנה האמריקאי הודעה רשמית שבה נאמר כי ארה"ב לא תעבור לסדר היום על פגיעה באזרחים שלה, וכי מטרת התקיפה הייתה מיליציות המודרכות על־ידי משמרות המהפכה – הצבעה ישירה לעבר טהרן ככתובת לתקיפה.

האיראנים בתגובה תקפו ברקטות לילה לאחר מכן בסיס אמריקאי נוסף – ונענו שוב בתקיפה אווירית. כאן נכנס לתמונה הבית הלבן שהעביר מסר כי וושינגטון אינה מעוניינת בהסלמה, איראן ענתה לזה במסר מרגיע משלה.

הכור הגרעיני בבושהאר, איראן, ב-2010 (צילום: AP Photo/Mehr News Agency, Majid Asgaripour)
הכור הגרעיני בבושהאר, איראן, 2010 (צילום: AP Photo/Mehr News Agency, Majid Asgaripour)

אלא שכאן נשאלת השאלה, מה גרם לאיראן לפעול מלכתחילה, וממה נובעת התעוזה הזו? התשובה לכך היא ככל הנראה הביטחון האיראני בהתחזקות הציר עם רוסיה וסין, והחולשה האמריקאית במזרח התיכון.

מה גרם לאיראן לפעול מלכתחילה, וממה נובעת התעוזה הזו? התשובה היא ככל הנראה הביטחון האיראני בהתחזקות הציר עם רוסיה וסין, והחולשה האמריקאית במזרח התיכון

יש מי שמדבר על ייאוש אמריקאי מהמצב שמחלחל לאזור כולו, וכתוצאה מכך ההרתעה האמריקאית נשחקת. בשורה התחתונה ניתן בהחלט לומר שהמאמץ לבלום את איראן מגיע לישורת האחרונה. שלשום הזהיר הרמטכ"ל האמריקאי בסקירה בקונגרס מכך שאיראן נמצאת במרחק של כמה שבועות מחומר בקיע לפצצה – וחודשים מפצצה ראשונה.

מדובר באמירה שמחזקת מאוד את הקולות בישראל שמדברים כל העת על תקיפה, ויותר מכך את הצורך של ארה"ב להעלות את הטון מול טהרן. בישראל אופטימיים מאוד לאחרונה בנוגע לאופציה צבאית אמריקאית. וושינגטון נמנעת מלדבר על כך בגלוי.

אולם, מאחורי הקלעים נראה שלמרות המתח בין המנהיגים, יש כבר הכרה כי יש איום צבאי המחייב התערבות אמריקאית – ולו רק כדי שזה ישנה את השיח הבינלאומי מול איראן ויביא אותה לשולחן המשא והמתן כשלא רק אקדח ישראלי על השולחן, אלא גם אמריקאי.

ראש המטות המשולבים של ארה"ב מארק מילי נפגש עם הרמטכ"ל הרצי הלוי, 3 במרץ 2023 (צילום: דובר צה"ל)
ראש המטות המשולבים של ארה"ב מארק מילי נפגש עם הרמטכ"ל הרצי הלוי, 3 במרץ 2023 (צילום: דובר צה"ל)

מאחורי הקלעים נראה שלמרות המתח בין המנהיגים, יש כבר הכרה כי יש איום צבאי המחייב התערבות אמריקאית – ולו רק כדי שזה ישנה את השיח הבינלאומי מול איראן ויביא אותה לשולחן המשא והמתן

עוד 1,578 מילים
סגירה