האם יש קשר בכלל בין היהדות לבין החג החדש ביותר בחגי ישראל, חג שמאופיין בדרך כלל בחילוניות צרופה המבוססת על ציונות, שהיא תוצר של המאה ה-20?

דווקא בימים אלה נראה שכולנו מבינים שאין אחד בלי השני. המונח החדשני המוטבע במגילת העצמאות "מדינה יהודית ודמוקרטית" מבטא חלק חשוב מהגנטיקה התרבותית יהודית שלנו.

דווקא בימים אלה נראה שכולנו מבינים שאין אחד בלי השני – יום העצמאות בישראל ויהדות. המונח החדשני המוטבע במגילת העצמאות "מדינה יהודית ודמוקרטית" מבטא חלק חשוב מהגנטיקה התרבותית יהודית שלנו

יום העצמאות הוא חג יהודי שמועדו מקודש בלוח השנה ולכן יש להתאים את חגיגתו למסורת היהודית. כדברי קהלת: "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד", יום העצמאות מגיע בתום ימי הזיכרון והאבל ומעלה על נס את הדמוקרטיה והישגיה.

אפיון ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הוא ייחודה. דמוקרטיות יש רבות, אורחות חיים יהודים ללא ריבונות מדינית ישנם רבים גם כן. אבל מדינה יהודית ודמוקרטית יש רק אחת.

אבותינו ואימהותינו, ראשי הציונות, שילבו במלאכת מחשבת ערכים הומניסטיים דמוקרטיים עכשוויים עם זיקה יהודית עתיקת יומין לארץ ישראל. הם התחייבו לאמנת זכויות האדם של האו"ם לא רק כדי לזכות בהוקרה בינלאומית אלא כי ראו בכך המשך טבעי לחזון נביאי ישראל.

הם כתבו יחדיו מסמך שאומץ ללב רבים בהסכמה רחבה, בהשראת חזונם היהודי והדמוקרטי. מצד אחד הם שימרו את כל החגים היהודיים כגון: פסח, שבועות, חנוכה ועוד, והעניקו להם גם סממנים חילוניים ציונים מובהקים, ומצד שני, הם יצרו  מועדים וחגים חדשים המציינים את שבר השואה, את הזיכרון הכואב של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. כך גם הם  כוננו את ט"ו בשבט  כיום ההולדת של הכנסת ואת יום העצמאות כחג ההוקרה להישגים הישראליים.

אבותינו ואימהותינו, ראשי הציונות, שילבו במלאכת מחשבת ערכים הומניסטיים דמוקרטיים עכשוויים עם זיקה יהודית עתיקה לא"י, והתחייבו לאמנת זכויות האדם של האו"ם כהמשך לחזון נביאי ישראל

כלומר הקמת המדינה נחגגה בחג חדש, האוצר בתוכו ערכים וסיפור יהודי, אף שלפיהם אין ציונות ללא ציון. לכן אנחנו מציעים לכם לשלב את הסיפור על עצמאותנו בחג האישי שלכם. בלשון העברית שקודמינו חידשו אנחנו משלבים זיקה היסטורית, כמיהה לריבונות בעלת תוקף בינלאומי, זיכרון וכאב, שהובילו לחזון יהודי דמוקרטי, ותקווה שהפכה להמנון.

מגילת העצמאות היא מסמך יהודי לא פחות ממגילת אסתר הנקראת בפורים או מגילת שיר השירים הנקראת בפסח ומגילת רות הנקראת בחג השבועות. ככל יצירה תרבותית יהודית, אלה יצירות שנוצרו ע"י יהודים ולמענם, ולכן אנו קובעים שמגילת העצמאות היא יצירה יהודית שאינה פחותה בערכה "היהודי" מהמגילות שקדמו לה.

דתיים וחילונים קראו במגילות אלה לאורך הדורות ופירשו אותן בהתאם לתפיסת עולמם, למרות או בזכות העובדה שאלוהים לא מוזכר בהן. הגיע הזמן בו מגילת העצמאות תהפוך לחלק מהמסורת בחוויית החג ביום העצמאות.

יש לראות את עצמנו בכל דור ודור כאילו אנחנו אחראים על הדמוקרטיה הישראלית, כאילו אנחנו יצאנו מהגלות ועלינו מוטלת האחריות למדינה יהודית ודמוקרטית. ולכן צריך ללמוד ולחגוג את יום העצמאות עם המגילה ביום חגה.

כך נוכל להוסיף משמעות ליום העצמאות ולהבטיח שאנחנו והדורות הבאים אחרינו יכירו, יזכרו ויפעלו לאור המצפן הערכי שבה. וכך אולי נזכה להישרדות ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולחוקה שתציל אותנו מעצמנו המושתת על מגילת העצמאות.

דתיים וחילונים קראו במגילות אסתר ורות לאורך הדורות ופירשו אותן בהתאם לתפיסת עולמם, למרות או בזכות זה שאלוהים לא מוזכר בהן. הגיע הזמן שמגילת העצמאות תהפוך לחלק ממסורת חוויית חג העצמאות

אהרון מגד היה הראשון שכתב מגילה ליום העצמאות ומאז נכתבו עשרות. בימים אלה יוצג לציבור "דף מגילת העצמאות" בהתאמה באופן ובתוכן לאירועי הזמן. לדף בסך הכל שני עמודים הממקדים את הקריאה בתכנים העיקרים של המגילה בתוספת מספר שירים שהותאמו למאבק הנוכחי למען עתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל העצמאית והריבונית. חג שמח.

הרב סיוון מלכין מס היא מנכ"לית "תמורה-יהדות חילונית ויו"ר יהדות חילונית. הוסמכה בשנת 2003 לרב החילונית הראשונה בישראל. מנהיגה בכירה בתנועה העולמית ליהדות חילונית הומניסטית. היזמת והמקימה של יהדות חילונית ועורכת טקסי חיים וחגים בכל רחבי הארץ ובחו"ל.