המרכז לנשים אריתראיות בתל אביב
הקולות של המהגרים והפליטים

"השתמשו במצב שלנו כפליטים כדי לגייס קולות"

הפליטים ומבקשי המקלט עקבו בדאגה אחר מערכת הבחירות, ואחר השיח האלים והגזעני שהתנהל מעל ראשיהם ● "הפוליטיקאים רוכבים על זה, מקבלים אהדת קהל, וגוזרים קופון על המצוקה" ● "אם תהיה ממשלה עם מדיניות חדשה, אנחנו מקווים שיראו אותנו כמו בני אדם"

ברהנה גברהסוס מוכר ענבים ותאנים בשוק התקווה כבר כמה שנים. לפני כן עשה את אותו הדבר בשוק הכרמל בתל אביב. הוא נחשב לדמות לבבית ואהודה מאוד בקרב הסוחרים והלקוחות, לא חושש להתעמת עם קליינטים טורדניים כשצריך, ומרגיש חופשי להיפתח גם לשאלות פוליטיות, "שאל מה שאתה רוצה, אין בעיה".

כמי שמתחזק באסטה בלוקיישן אסטרטגי, ממש בתחילת השוק, ראה גברהסוס בימים ובחודשים האחרונים את כל הפוליטיקאים עוברים לידו לסיבוב דאווין מסורתי של פוטו-אופ עממי מבוים היטב. אלא שהוא מרגיש רק ניצב בסרט הזה.

"מי אני בכלל? אני לא יכול להשתתף בבחירות, אני לא קובע, זה בידיים שלהם", הוא אומר בתשובה לשאלה מה הוא חושב לקראת הבחירות.

למרות זאת, אחרי 11 שנה בארץ, הוא מקווה שיום אחד ילדיו דווקא כן יוכלו להשתתף במשחק הפוליטי, "וגם אני ארצה לבחור יום אחד, למה לא?"

יו״ר רשימת ימינה איילת שקד ושפי פז בהצהרה משותפת. הצטרפו לשידור פייסבוק Live

יו״ר רשימת ימינה איילת שקד ושפי פז בהצהרה משותפת. הצטרפו לשידור פייסבוק Live

פורסם על ידי ‏ימינה‏ ב- יום חמישי, 12 בספטמבר 2019

ביום חמישי האחרון היו אלה פעילי ימינה שהגיעו להפגין נוכחות בשוק התקווה. באותו יום, איילת שקד ושפי פז עלו לפייסבוק לייב והצהירו על הסכם חדש להקשחת מדיניות ההגירה כלפי מי שממילא לא מלקקים כאן דבש.

בין היתר, הן סיכמו להקים בית דין להגירה, שלא ניתן לערער עליו, לשנות את חוק הכניסה לישראל, ולהקים בתי ספר נפרדים לילדי פליטים כדי להכין אותם לקראת החזרה לארצות מוצאם. ההסכם בעצם סותם את הגולל על האפשרות של פליטים ומהגרי עבודה לקבל איזשהו מעמד של תושבות בישראל.

גברהסוס מחייך כשהוא שומע את זה. "מה אני יכול לענות להן? זה יעזור לי? אם היה לי טוב באריתראה לא הייתי בא לפה. יש ישראלים גזענים ויש גם טובים", הוא מוסיף.

לדבריו, דווקא היה שינוי אחד לטובה ביחס של השלטונות כלפיו, וכיום הוא צריך להגיע לחדש את הוויזה רק כל חצי שנה, במקום פעם בחודשיים, והוא כבר לא מחכה שעות בתור יחד עם ילדו בן השנה וחצי. "עכשיו מי שבא בשעה שקבעו לו נכנס בזמן, כבר לא צריך לחכות שעות בשמש ובגשם".

ברהנה גברהסוס. "מי אני בכלל? אני לא יכול להשתתף בבחירות, אני לא קובע, זה בידיים שלהם" (צילום: עומר שרביט)
ברהנה גברהסוס. "מי אני בכלל? אני לא יכול להשתתף בבחירות, אני לא קובע, זה בידיים שלהם" (צילום: עומר שרביט)

סיבוב בחירות בגן התקווה

בשבת האחרונה גם יהדות התורה קיימה עצרת המונים בגן התקווה, שבו יש גבעה קטנה על שם עפרה חזה, שגדלה ברחוב סמוך.

ביום ראשון העלתה שפי פז הילוך במאבקה לגירוש הפליטים, ונחקרה במשטרה לאחר שתיעדה את עצמה מרססת כתובות נאצה במשרדי האיחוד האירופי, במחאה על מעורבות האירופים בהשארת המסתננים בישראל.

גברהסוס לא מתרגש ונראה שמח בחלקו בסך הכל. משיחות עם אריתראים וסודאנים אחרים עולה תמונה צפויה של קושי מובן מאליו, לצד תקווה שהפוליטיקאים יצטרפו לחלקים רבים בציבור, שרואים אותם כבני אדם ולא כמסתננים שקופים.

"אם יהיה שינוי וממשלה עם מדיניות חדשה, אני מצפה שיראו אותנו כמו בני אדם. אנחנו לא מבקשים אזרחות, אנחנו לא ישראלים, אנחנו אריתראים, פליטים"

"אנחנו פליטים לפי החוק הבינלאומי ולא יכולים לגרש אותנו", אומרת עדן טספמרים, בתגובה להסכם של שקד-פז. "יש מלא ישראלים בצד שלנו שעובדים איתנו ויודעים מה זה להיות פליט. כבר כמה פעמים ניסו לגרש אותנו ולא הצליחו.

"חצי מהישראלים נלחמו בשבילנו כדי לעצור את הגירוש ולסגור את חולות – והצליחו. אני מאמינה שיש אנשים בצד שלנו, לא כולם, אבל הרבה".

טספמרים מציינת עכשיו עשר שנים בדיוק בישראל. "הגעתי לישראל דרך סיני, וכשעברתי את הגבול קיבלו אותי ואמרו לי ברוכה הבאה. הגעתי והמשכתי את חיי. יש לי שלושה ילדים, הייתי מנהלת מרכז לנשים אריתראיות והיום אני מגשרת ומתורגמנית בא.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים, ע.ש.)", היא מוסיפה.

בתשובה לשאלה מה היא מצפה מהממשלה החדשה, מביעה טספמרים קצת ייאוש מהול בשביב של תקווה, שתוכל לחזור לארצה ביום מן הימים.

"לא יודעת מה להגיד, כבר אין לנו תקווה, החיים שלנו אותו דבר, שום דבר לא השתנה, אבל אני מאחלת בהצלחה לישראלים. אני רוצה שיהיה להם טוב ואז גם לנו אולי יהיה טוב. יש הרבה ישראלים טובים עם לב טוב. אני בכל מקרה לא נשארת פה, אני לא יודעת מתי בדיוק, אבל אני אצא.

"אם יהיה שינוי ותהיה ממשלה עם מדיניות חדשה, אני מצפה שיראו אותנו כמו בני אדם. אנחנו לא מבקשים אזרחות, אנחנו לא ישראלים, אנחנו אריתראים, פליטים. כמו שהיהודים חזרו למדינה שלהם אחרי שהיו פליטים במצרים, גם אנחנו נחזור יום אחד למדינה שלנו. בינתיים אני רוצה שייתנו לנו מעמד זמני ושייראו אותנו כבני אדם".

מרכז שהוקם על ידי אריתראיות, במטרה לתת מקום בטוח לנשים
מרכז שהוקם על ידי אריתראיות, במטרה לתת מקום בטוח לנשים

הזיגזג של נתניהו עם מתווה האו"ם

ראש הממשלה בנימין נתניהו הופיע לפני כמה ימים בסרטון עם חברת הכנסת מהליכוד מאי גולן, שבו שניהם מהדהדים אחד את השני ומדברים על הצורך להוציא את המסתננים מישראל, כלשונם.

אלא שנתניהו עצמו התקפל אשתקד בתוך יום אחד מהסיכום של מתווה האו"ם. לפי המתווה הזה, כחצי ממבקשי המקלט ייצאו באופן מסודר למדינות מערביות (כ-16 אלף איש), ומספר דומה יישארו כאן ומעמדם יוסדר.

שופטי בג"ץ הביעו תמיהה על הזגזוג של נתניהו. בדיון שהתקיים בחודש מאי על עתירה נגד חוק הפיקדון, שמחייב את הפליטים להפריש חמישית ממשכורתם החודשית לקרן שתוחזר להם ביום שייצאו מכאן, אם וכאשר, כינה השופט יצחק עמית את החוק הזה "התעמרות":

"למדינה היה ביד הסכם שמאפשר יציאה של כ-16 אלף איש בבת אחת. המדינה לא רצתה שהוא יהיה. ההסכם התפוגג תוך יום, משום מה, בטח אחרי דיונים עמוקים. אנחנו לא יודעים למה הוא התפוגג ורוצים תשובה".

מנסים להמציא עוד ועוד חוקים

"צריך להתעסק בעיקר, לבדוק מי פליט ומי לא, ומי שכן לתת לו הכרה כלכלית וכל מה שמגיע לו. כל השאר זה סתם אותה מדיניות", אומרת ענבל אגוז, על ההצהרות האחרונות של ראש הממשלה, שקד, פז וגולן.

"המטרה היא לנסות ולמרר להם את החיים, לגרום להם להרגיש לא רצויים פה, לנסות לגרום להם להרגיש שהם לא חלק, שהם על זמן שאול פה, שאוטוטו הולכים לגרש אותם, לגרום להם לחיות בפחד ואימה עד שיישברו ויסכימו לצאת שוב למסע של פליטות וסכנה ושל עתיד לא ידוע. כל הזמן מנסים להמציא עוד ועוד חוקים, כמו חוק הפיקדון. זה לא מועיל לשום דבר, לא לתושבי דרום תל אביב ולא להם".

אגוז פעילה בחלק היותר פגיע של מבקשי המקלט: "אני פעילה בכוח לקהילה וגם במרכז הקהילתי לנשים אריתראיות. זה מרכז שהוקם על ידי נשים אריתראיות יחד עם אקטיביסטיות אריתראיות.

"המטרה היא לתת מקום בטוח לנשים, מתוך הכרה בכך שנשים בעצם מדוכאות גם מעצם היותן נשים וגם מעצם היותן מבקשות מקלט בישראל.

"הרבה יותר קשה לנשים להסתגל גם בגלל הפער התרבותי בין אריתראה למה שקורה פה, וגם כי מדובר בנשים שמגיעות מחברה שמרנית כך שהן גם צריכות לעבוד, וגם להיות יותר עם הילדים בבית".

מסגרות לימוד נפרדות לילדי הפליטים

בינתיים יש הצהרות שכתובות על הקרח, כמו זו של שקד ופז. אחד הסעיפים בהסכם ביניהן, מדבר על כך שהילדים של הפליטים ומהגרי העבודה ילמדו במסגרות נפרדות, שיכינו אותם לחזרה לארצות מוצאם.

במקביל, בימים אלה מתקיים מצוד אחר משפחות פיליפיניות שמגורשות עם ילדיהן בחזרה לפיליפינים.

טספמרים אומרת שהסעיף הזה מיותר, כי לפחות במה שנוגע לילדי הארתראים והסודאנים, ההפרדה היא כבר עובדה קיימת.

"לגבי בית ספר, גם ככה הפרידו את הילדים שלנו לפני שלוש שנים. הם לומדים לבד, ולא מעורבבים עם ילדים ישראלים".

בזמן ששקד, פז, גולן ונתניהו מפנטזים על ישראל ללא אריתראים וסודאנים, יש מי שנושא בכל זאת באחריות ובנטל המפרך שכרוך במתן השירותים שהם צריכים לקבל כאן. כאלה הם למשל אנשי החינוך בתל אביב, שבראשם עומדת שירלי רימון ברכה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב יפו. היא שמה על השולחן את הנתון המדהים הבא:

"פתחנו השנה 22 כיתות א' לילדים של מבקשי מקלט. זה שווה ערך לשבעה בתי ספר יסודיים, אם פותחים שלוש כיתות א' בכל שכבה. פתחנו את זה בארבעה בתי ספר יסודיים. זאת אומרת שיש לנו שני בתי ספר שבהם בכל שכבה יש שמונה כיתות א'. שזה המון, המון.

"הכיתות לא צפופות כי לפי הרפורמה לומדים 34 ילדים בכיתה. שיפצנו והשקענו ורכשנו ריהוט חדש, וזה ילך וייראה יותר טוב כל הזמן. אבל נכון שיש הרבה מאוד ילדים במבנה אחד, ושצפוף. זה ילך ויחמיר בשנים הקרובות. בכל שנה מספר הילדים גדל. וכשזה יסתיים ביסודי זה יעבור לעל יסודי".

לדבריה, עיריית תל אביב לא תוכל לשאת בעול לבדה לאורך זמן: "האתגר הזה גדול על העיר. אנחנו עושים כל מה שצריך ואפשר כדי להקל על הילדים, אבל זה אף פעם לא יהיה מספיק. כל זמן שהמדינה לא שותפה, זה לא יהיה מספיק. עירייה לא יכולה לקחת את הכל על עצמה.

"אנחנו מנסים שבתי הספר יהיו בשכונות של הילדים, אז הם מגיעים ברגל, בעיקר מנווה שאנן והתקווה. בכל הארץ כשהמרחק הוא עד שני קילומטר מבית הספר, אין זכות להסעות, ורק במרחק גדול יותר נותנים הסעות. סיכמנו עם ההורים שאחרי החגים נתחיל את ההסעות משכונות יותר מרוחקות, כי אנחנו עוד לא סגורים על המספרים הסופיים".

בתשובה לשאלה מה היא מצפה מהממשלה החדשה, אומרת רימון ברכה שהיא כמובן לא יכולה לקחת חלק בדיון הפוליטי, אך מציינת כאשת חינוך: "כמערכת חינוך, טוב היה לו היו משווים את סל הקליטה שנותנים למבקשי המקלט לזה שנתנו ליוצאי אתיופיה כשהגיעו לארץ עם חוסרים דומים, זה היה יכול להקל.

"למשל, מגשרים לשפה. ביטלו לנו את התקן של מגשרים, כי יוצאי אתיופיה גדלו. כיום בגנים ובבתי ספר של אריתראים אין מגשרים, כי לא מתייחסים אליהם כאל כאלה שיש להם זכות".

ילדי המהגרים בבית ספר בתל אביב
ילדי המהגרים בבית ספר בתל אביב

הסעות מאולתרות לבית הספר

"אם תגיע לאזור יד חרוצים, לאזור הבית הספר היסודי, תהיה בהלם, יש שם המון ילדים בהסעות מאולתרות", אומר ג'וני טסגנס, שהגיעה מאריתראה לפני 11 שנה.

טסגנס מסייע בעצמו ללוגיסטיקה של ההסעות לבית ספר, ומחזיק בתעודת הוקרה ממשטרת השכונות על סיוע לגישור בינה לבין קהילת הפליטים.

"הרבה ילדים סיימו גן עירייה ועלו לכיתה א'. יש שם 700 תלמידים, אבל אין מספיק מורים, צפוף, ואין מספיק תקציב של הבית ספר.

אני מעריך את מה שעושים בעירייה רון חולדאי והמורות שם, אבל יש גם בית ספר חדש שבנו בשפירא, ואני לא יודע למה לא פותחים אותו", הוא מוסיף.

לדבריו, הסידור הזה לא מספיק להורים, וצריך להאריך את שעות המסגרת החינוכית: "בשעה אחת וחצי שולחים אותם הביתה, אז בשביל כמה שעות הילדים קמים בשש וחצי שבע, ועושים סיבוב עם ההסעות, עד שיש צלצול. הרבה תלמידים מאחרים ולא נכנסים לבית ספר כמו שצריך".

"משתמשים במצב שלנו כדי לגייס קולות לקמפיין"

בסוף השבוע האחרון בלטו האריתראיות בלבוש חגיגי, לכבוד ראש השנה שלהם וטפטוף של ישראלים צברים המשיכו לפקוד את מסעדות האינג'רה בנוה שאנן. החיים ממשיכים, ומבקשי המקלט עדיין מרגישים חוסר וודאות. נישט אהין נישט אהער.

כך למשל אדם עלי, 8 שנים בארץ, הגיע מדארפור: "כרגע אנחנו לא יודעים מה קורה איתנו או עם הילדים, שהם כבר ישראלים ושהשפה שלהם עברית. זה פשוט, לא צריך לעשות ישיבות בכנסת, יש אנשים שמחכים כבר 15 שנה, רק שיגידו להם אם הם פליטים או לא. כשיהיה שלום בסודן נגיד תודה רבה ונחזור למדינה שלנו. אבל אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה, ובינתיים ישראל יודעת שאנחנו פליטים, אבל לא רוצה להקשיב".

"מה שנתניהו אומר לא נכון, אנחנו פליטים והגענו ממדינה שהייתה בה מלחמה והכי הרבה הפרות של זכויות אדם, אפילו יותר מצפון קוריאה. הממשלה בישראל מכחישה את מי שאנחנו, ומשקרת לישראלים"

לדבריו, המדינה משאירה אותם במצב הזה בכוונת מכוון: "הגשתי את הבקשה, הלכתי וחזרתי והלכתי, ולא הצלחתי לקבל תשובה. כיום אני נעזר בארגון HIAS מבחינה משפטית, (ארגון יהודי אמריקאי שמסייע לפליטים ברחבי העולם, ע.ש.) ואני משתדל בעצמי לעזור לגשר בין הילדים לבתי הספר".

סולומון גברהיוהנס מאריתראה, מבקש לדבר באנגלית. הוא עובד בין השאר כמגשר בא.ס.ף, ולומד לתואר GED, שמעניק תעודה בינלאומית המקבילה להשכלה תיכונית בארה"ב. לדבריו, ראש הממשלה, בכינויו את הפליטים "מסתננים", בעצם לא אומר את האמת: "זה לא חדש, הם משתמשים במצב שלנו, כדי לגייס קולות לקמפיין שלהם.

"מה שנתניהו אומר לא נכון, אנחנו פליטים והגענו ממדינה שהייתה בה מלחמה והכי הרבה הפרות של זכויות אדם, אפילו יותר מצפון קוריאה. הממשלה בישראל מכחישה את מי שאנחנו, ומשקרת לישראלים".

גברהיוהנס חוזר על הדרישה לבדוק את בקשות המקלט שלו ושל חבריו, אבל לא ממש אופטימי לקראת הבחירות הקרובות, ועם זאת הוא מנסה להביע הכרת טובה לארגוני הסיוע לפליטים.

"לא צריך להמציא שום גלגל מחדש, הכל מאוד ברור, רק להתנהל לפי החוק הבינלאומי. או שהמדינה תסיר את החתימה שלה מהאמנות האלה ותגיד 'אנחנו לא רוצים לקלוט פליטים' או שתיישם את החוק"

"אני לא תולה תקוות בממשלה הישראלית. אני חי פה עשור וכלום לא קורה, למעט אי צדק וחוקים לא צודקים״, אומר גברהיוהנס. "אני מקווה שתהיה ממשלה חדשה שתעשה את הדבר הנכון. אנחנו גאים בחלק מהישראלים שעומדים איתנו ולצדנו בכל מצב. חוק הפיקדון הוא מביש ואכזרי, לקחת כסף מאנשים עניים עם משפחות, זו בושה. אבל אני גאה בארגונים כמו קו לעובד שמנסים לעזור".

גבריוהנס אומר שמספר מבקשי המקלט היה כ-60 אלף, אך נחתך בחצי, אחרי שרבים הגיעו למצב של ייאוש והיו צריכים לעזוב, "וזו הייתה המטרה, לתסכל ולהמאיס עלינו את החיים".

אגוז אומרת ש"לא צריך להמציא שום גלגל מחדש, הכל מאוד ברור, רק להתנהל לפי החוק הבינלאומי. הבקשות מונחות על שולחן משרד הפנים, ואף אחד לא עושה עם זה כלום. או שהמדינה תסיר את החתימה שלה מהאמנות האלה ותגיד 'אנחנו לא רוצים לקלוט פליטים' או שתיישם את החוק".

לדבריה, בדיקת הבקשות תאפשר גם לקלוט את הפליטים בכל רחבי הארץ, והם יוכלו לשכור דירות מחוץ לדרום העיר. "כרגע הם בגטו כי אין להם ברירה", היא אומרת. "אף אחד לא רוצה להשכיר להם דירות מחוץ לעיר כי אין להם תעודת זהות, ואין למשכירים ערבון שהם באמת יישלמו דמי שכירות בחודש הבא.

"לעומת זאת פה, בדרום תל אביב, הכל פרוץ אז הם משלמים במזומן, ומאחר שדברים לא מתנהלים כמו שצריך, יותר קל להם לשכור דירות, בחצר האחורית".

לדבריה, ההצהרות של הפוליטיקאים לגבי דרום תל אביב, הם רק הסחת דעת שמעכבת שיפור מהותי למרחב של דרום תל אביב, וניסיון לגזור קופון.

"הם רוכבים על זה, מקבלים אהדת קהל, וגוזרים קופון על המצוקה של האנשים כאן. כל מה שהם מדברים כאן זה שיח של פילוג ושנאה, שום שיח פרקטי של איך באמת פותרים את הבעיות כאן. להגיד 'גירוש גירוש גירוש' לא עוזר לאף אחד, הרי אי אפשר לגרש אותם. אם היה אפשר כבר מזמן היו עושים את זה.

"מנסים למצוא פתרונות צד, כמו להגיע להסכמים עם אוגנדה ורואנדה שהן יקלטו אותם, אבל זה נפל. האו"ם הציע לנתניהו פתרון והוא הפיל אותו, אין להם באמת איך לגרש את האנשים מכאן".

"כל מה שהם מדברים עליו זה לא פתרונות, לא לתושבי דרום ת"א ולא לקליטת מבקשי מקלט בארץ, רק להסית לשנאה ולהגיד כמה הם אנסים ובוזזים וגנבים ובאו לעבוד ושהם לא פליטים. הם מנסים לגרום לאנשים להאמין שהם לא פליטים ומנגד לא לעשות שום דבר, מקבעים את המצב כמו שהוא ורק ממררים את החיים שלהם כל פעם עם משהו אחר, חוק הפיקדון מתקן חולות.

"הכל כדי שיישארו מתחת לקו העוני, שיישארו במצוקה, שלא יתקדמו, שלא יתבססו בארץ, ותמיד להשאיר אותם ככה. זה לא מועיל לאף אחד. אין פה משהו פרקטי שמקדם את הנושא לכיוון של פתרון סביר או בר קיימא".

"רצון לשנות את המצב היה מתחיל בבדיקה מי הגיע ולמה הוא הגיע לכאן, ולעזור להם להיקלט בעוד ערים עם סל קליטה, ואחר כך לשקם את דרום תל אביב, לעצור את הסחר בסמים ונשים, לשקם את הנשים שעובדות בזנות, ואת ההומלסים ואת צורכי הסמים, ולהעיף את התחנה המרכזית.

"השיח על פליטים רק מסית את הדיון מהבעיות האלה, ויש גם בעיה של חוסר הסדרה של תושבים על קרקע, כמו בגבעת עמל וכפר שלם והארגזים והתקווה. יש המון בעיות שביבי ומאי גולן ושפי פז וכל דמויות המפתח האלה לא מדברים עליהן. והם כביכול הנציגים של תושבי הדרום כי זה צהוב וזה מושך, 'השחורים האלה, שרוצים לבוא ולרצוח ולהרוס לכולנו את החיים'.

"זה נשמע סקסי, אין מה לעשות, זה יותר פרובוקטיבי, אבל זה שיח מאוד מצומצם, והוא לא משקף את הבעיות. להפך הם רק עושים רע – גם לפליטים וגם לתושבי דרום ת"א".

עוד 2,337 מילים
כל הזמן // שבת, 19 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משנה מזל המורה לעברית מפתח תקווה שהפכה לדילרית בקזינו

אורלי גרייבס גדלה בפתח תקווה והגיעה לארה"ב בזכות מלגת כדורסל ● אחרי שהייתה מורה לעברית, היא השתלבה בתעשיית ההימורים

עוד 646 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אופרת הרוק של שרונה פיק מנסה לכבוש את ניו יורק

שרונה פיק חברה לאמה, מירית שם-אור, ולבמאי צדי צרפתי כדי להעלות מחזמר צנוע בניו יורק ● אחרי שעברו בשלום את הצגת הבכורה, השלושה כבר נערכים להגדלת ההפקה ● "אנחנו לא רוצים לראות 4-5 ברבורות, אנחנו רוצים לראות 12 מהן. זו פנטזיה, ופנטזיות הן גדולות"

המחזמר "אגם הברבורים: אופרת הרוק", המוצג כעת בניו יורק, הוא התוצרת האחרונה בייצוא התרבותי של ישראל לארצות הברית.

למרות שהמחזמר לא כולל אפילו מילה בעברית, היוצרים שלו הם אייקונים ישראלים, ושני שליש מהצוות – המונה 12 שחקנים צעירים – מגיעים מהארץ.

המחזמר משתמש בבלט הקלסי של צ'ייקובסקי בתור בסיס, לרבות סיפור האהבה בין הנסיך זיגפריד, הפלייבוי המלכותי, לאודט, נסיכת הברבורים.

המופע נפתח עם המוזיקה המוכרת של המלחין הרוסי, אך אז לוקח זווית אחרת, ונוסק למחזמר פופ-רוק סקסי עם שירים חדשים.

הפרויקט החל כרעיון של הכותבת מירית שם-אור ובתה שרונה פיק, שאליהן הצטרף הבמאי צדי צרפתי. שרונה אומרת כי החומרים התאימו לה, משום שאביה, צביקה פיק, "היה נוהג לנגן את היצירה הזו באופן ספציפי כשהייתי ילדה.

"הוא הגיע מרקע קלסי, ומאוד מאוד אהב את זה, כך שהוא רצה שאנחנו נכיר את זה", היא אומרת. "התאהבתי ביצירת המופת הזו, ויצירת המחזמר הזה משלבת את האהבה שלי לפופ-רוק ולמוזיקה קלסית".

צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)
צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)

פיק ואחותה דניאלה (הנשואה לבמאי הקולנוע קוונטין טרנטינו) היו צמד בתחילת שנות ה-2000, ואחרי שהיה להם להיט ענק, אומרת פיק, היא הפכה ליותר בטוחה ביכולות ההלחנה שלה, והחלה להתייחס לזה יותר ברצינות.

בתור אם לשלושה ילדים קטנים, פיק הפחיתה את המיקוד בשירה והתמקדה במה שהיא קוראת לו "חלום חיי". לאחר שאמה כתבה את עלילת המחזמר והמילים לשירים, "היא וצדי ישבו במשך שעות ליצור את המחזה, ואני עבדתי איתו על השירים. זה מאמץ משותף", אומרת פיק.

צרפתי כבר מכיר את משפחת פיק: בתחילת שנות ה-70, הוא הופיע בגרסה הישראלית של המחזמר "שיער" עם צביקה. "לאחר 18 שנים בתור שחקן, מאז גיל 10, זו הייתה ההופעה האחרונה שלי על הבמה. חווה אלברשטיין ביקשה ממני אז לביים מופע שלה, ולפתע החיים שלי השתנו והפכתי לבמאי", מספר צרפתי.

צרפתי, הידוע בהפקות ענק על הבמה ובטלוויזיה בישראל, צוחק כשהוא אומר ש"אגם הברבורים: אופרת הרוק" הוא "הדבר הקטן ביותר שאי פעם עשיתי.

"אבל כשהייתי בן 13", הוא אומר, "שמעתי מוזיקה של צ'ייקובסקי, רציתי לחבר כוראוגרפיה ל'אגם הברבורים', ואפילו שיחקתי את הנסיך. אז כששרונה ומירית סיפרו לי על כך, אמרתי, בואו נשב יחד. אחרי שבועיים, אמרתי שאני בעניין".

צרפתי רואה במחזמר התאמה מתבקשת של היצירה הקלסית מהמאה ה-19 למאה ה-21. "אגם הברבורים תמיד היה בלט, אבל אף אחד לא כתב אותו בתור מחזה, עם טקסט, עם סיפור. עבדנו כדי לבנות סיפור בין השירים", הוא אומר.

שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)
שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)

מאפיין מרכזי בנראטיב הוא הנבל, הרוזן פון רוטברט, המגולם על ידי השחקן, הכותב והמפיק הישראלי-אמריקאי, עדן יעקב לוי. זה אתגר מהנה עבור לוי יליד ירושלים, שהגיע לניו יורק לפני קרוב לעשור בגיל 25 כדי ללמוד משחק.

"פון רותבארט הוא אדם מאוד מרושע", אומר לוי. "מגלומן שחושב שהוא מלך העולם, ורוצה לשלוט בכל מי שהוא יכול ומה שהוא יכול. לשחק תפקיד של חזיר שוביניסטי היה קשה, כי אני לא מזדהה עם שום דבר מזה ברמה האישית. למעשה, אני מתנגד לזה. אבל מנקודת מבט של משחק, לשחק דמות שכזו זה כיף".

לוי- אשר בדומה לשחקנים רבים, מחזיק בעבודה צדדית: מורה לעברית בברוקלין – מעריך את הזכות להשתתף כעת במחזמר כחול-לבן. "זה כיף, קומדיה קלה, פארסה, אבל היא גם מתמודדת עם נושאים רציניים כמו סקסיזם", אומר לוי.

פיק, צרפתי ולוי מלאים תקוות בנוגע לעתיד של היצירה האהובה שלהם, אשר מציגה כעת בחלל הקטן יחסית של Chelsea Music Hall מתחת לשוק צ'לסי במנהטן, והיא תעבור למיקום אחר בניו יורק סיטי בנובמבר.

לוי מדמיין את סצנת נשף המסכות הווינאי הנוצץ על במה גדולה יותר, וצרפתי להוט לגרום להצגה לצמוח, צעד אחרי צעד. "אני לא רוצה לראות ארבע או חמש ברבורות", אומר הבמאי, ביחס ללהקת הציפורים המרפרפות על במת המחזה. "אני רוצה לראות 12 מהן. זו אגדה, זו פנטזיה. ופנטזיות הן גדולות".

עוד 555 מילים

אגדת דשא ביציע עם האוהדים הפלסטינים

עם הרבה גשם ואפס שערים, הכדורגל הפלסטיני הביא לראשונה עשרות אלפי אוהדים והרבה גאווה לאצטדיון אל-חוסייני במזרח ירושלים ● אדם רזגון הצליח להשתחל לאירוע המבוקש (הכניסה הייתה בחינם, על בסיס כל הקודם זוכה) ושמע מהאוהדים הנרגשים על המשמעות הפוליטית של האירוע הספורטיבי

עוד 800 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סִינַי

אהבתנו לסיני חורגת מאהבתנו לכל מקום אחר מחוץ לישראל ● סיני זה המקום היחיד במזרח התיכון שבו ישראלים מרגישים בבית ● סיני זה המקום היחיד בחיינו שלא השתנה ולא משתנה בכלל בעולם שלא מפסיק להשתנות לרגע ● אחרי 15 שנה, אמיר בן-דוד חזר לנואיבה

עוד 1,018 מילים
גיא זהר גיא זהר

"מענקי המשפט בישראל": המערכת הפוליטית סופדת לנשיא העליון לשעבר שמגר

ליברמן: הייאוש בבלפור מתגבר, נתניהו יחזיר את המנדט מחרתיים ● איימן עודה לנתניהו: הימין מעדיף עבריין בבלפור על פני ערבים שנבחרו באופן דמוקרטי ● נתניהו: גנץ הולך שבי אחרי לפיד וליברמן, חברי המשותפת תומכים בטרור ● גנץ: הצעת נתניהו לאחדות היא ספין ● הנשיא ריבלין: שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי ● נתניהו שוחח עם מזכיר המדינה פומפאו על נעמה יששכר הכלואה ברוסיה

עוד 21 עדכונים

תגובות אחרונות

שאלה של אומץ הדרך של גנץ לאחדות עוברת בממשלת מיעוט

האפשרות שכחול-לבן תקים באופן זמני ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת - במטרה להיפטר מנתניהו - מעסיקה בימים אלה את כל הנוגעים בדבר ● בליכוד דוחים את החזרת המנדט בגלל אפשרות כזו ● בישראל ביתנו ובכחול-לבן מתלבטים ● וברשימה המשותפת מניחים שבסוף כולם ישתפנו ● "אני אהיה מופתע אם זה יקרה, אבל כולנו הופתענו כמה וכמה פעמים בזמן האחרון" ● פרשנות

עוד 816 מילים

אשת חיל המהפך של גברת סמית'

ישכה סמית', סבתא שומרת מצוות בת 68, נולדה בגוף של גבר והייתה אומללה רוב חייה ● אחרי ששינתה את מינה, התחברה מחדש לישראל וליהדות והתפייסה עם חלק מששת ילדיה ● בדרך היא קיבלה לא מעט עזרה מסטארבקס בארה"ב, שעודדה העסקת טרנסג'נדרים כבר בשנות התשעים ● היום יוקרן סרט תיעודי עליה בבכורה בפסטיבל חיפה

עוד 1,249 מילים

הברק יכה שוב "כדור הארץ צועק, משהו פה לא בסדר. כדאי שנקשיב"

מותו של הנער אשר חזות ממכת ברק בחוף זיקים השבוע, לא הפתיע את המומחה לברקים, ד״ר מוסטפה עספור ● כחלק ממשבר האקלים, הוא מספר, מתועדים כיום 250 ברקים בשנייה על פני כדור הארץ - לעומת 100 ברקים בשנייה רק לפני שני עשורים ● "הברקים הם הסיגנלים של כדור הארץ, והם מספרים לנו שהמערכת יוצאת משליטה"

עוד 527 מילים ו-1 תגובות

כיסוי וטעייה עיר ענק מתקופת הברונזה תיקבר שוב

שרידים ארכאולוגיים של עיר ענקית מתקופת הברונזה ישובו וייקברו, לטובת בניית מחלף שישרת את העיר חריש - אבל יונצחו בהדמיית תלת-ממד ● הממצאים מלמדים על עבר בן 5,000 שנה, ואף קדום יותר ● עכשיו הארכאולוגים מסבירים מדוע הם חיים עם זה בשלום

עוד 1,224 מילים

הליכוד לגנץ: תכהן ברוטציה כראש ממשלה, גם אם רק חלק מכחול לבן יצטרף לקואליציה

יושב ראש כחול לבן דחה את ההצעה, שפורסמה בחדשות 12 ● מוקדם יותר הציע נתניהו מתווה לממשלת אחדות, אך כחול לבן הביעה התנגדות ליוזמה, שבבסיסה המשך הסטטוס קוו ● ג'ארד קושנר יבקר בישראל בסוף החודש וייפגש לראשונה עם גנץ ● גדעון סער: אתמודד בפריימריז הקרובים על ראשות הליכוד ● עודד בן עמי ואמנון אברמוביץ' התנצלו על דברים שאמרו אתמול בשידור

עוד 33 עדכונים

רוסיה שוב נכנסת לוואקום האמריקאי, ויש סיבה לדאגה

השבועיים האחרונים בסוריה מוכיחים עד כמה המזרח התיכון יכול להיות הפכפך ● בשיחת טלפון אחת, הפך טראמפ את אסד מרוצח המונים למושיע הכורדים ● רוסיה מצידה מפגינה נוכחות בצפון סוריה ומשדרת לארדואן מי הבוס ● ובישראל עוקבים בדאגה במיוחד אחרי מובלעת טאנף שעל גבול סוריה-ירדן ● פרשנות

עוד 487 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה