ברומן המדע הבדיוני של הסופר ויליאם גיבסון מ־1984, נוירומנסר, הוצג רעיון הנקרא "מיקרוספוט" – מכשיר המחובר ישירות למוח באמצעות שקע המספק למשתמש האנושי ידע מיידי. ספק אם גיבסון תיאר לעצמו ש־40 אחרי פרסום הרומן, הרעיון שלו יהפוך לחזון – ואולי גם לאיום הגדול ביותר על השוויון בין בני האדם – של אחת החברות השייכות לאילון מאסק.
בחודש שעבר, חברת ניוראלינק עשתה צעד משמעותי בדרך ליישום נרחב של טכנולוגיה מהפכנית עם השלכות דרמטיות בנושאים הקשורים לבריאות – אבל לא רק. ייתכן שיהיו לטכנולוגיה הזאת השלכות עצומות גם על הכלכלה, על שוק התעסוקה – ועל החברה בכללותה.
ניוראלינק פיתחה ממשק המכונה מוח־מכונה (BMI) או ממשק מוח־מחשב (BCI). כבר היום ישנם סוגים שונים של מכשירי BMI הניתנים להשתלה במוחות אנושיים או ניתנים לשימוש חיצוני. כולם נמצאים בשלבי פיתוח על־ידי גופים שונים. בינתיים, רק החברה של מאסק קיבלה אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) להמשך הניסויים על בני אדם, כך לפחות טוענת החברה.
אחד הממשקים המפורסמים בתחום פותח דווקא על־ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון, הידוע בשם בריינט. החוקרים פיתחו כובע עמוס באלקטרודות. שלושת הנסיינים שהשתתפו במחקר הצליחו לתקשר זה עם זה דרך מחשבותיהם, בלי שהיו צריכים להחליף ביניהם אפילו מילה אחת.
בניגוד לבריינט, ניוראלינק מייצרת מכשיר שנועד להשתלה בתוך המוח האנושי. המכשיר יאפשר למושתלים לשלוט במחשבים ובמכשירים אחרים באמצעות מוחם על־ידי חיבור בלוטות'
בניגוד לבריינט, ניוראלינק מייצרת מכשיר שנועד להשתלה בתוך המוח האנושי. המכשיר יאפשר למושתלים לשלוט במחשבים ובמכשירים אחרים באמצעות מוחם על־ידי חיבור בלוטות'. המטרה היא לעזור ללוקים בשיתוק קשה לתקשר עם סביבתם על־ידי הקלדה ומתן פקודות למחשב באמצעות כוח המחשבה.
החזון של מאסק מדבר על מנגנון שיאפשר לכל אחד להיכנס לסניף החברה הקרוב לאזור מגוריו ובתהליך מהיר יחסית לעבור ניתוח להשתלת השבב. מאסק טוען שנוסף על הטיפול במשותקים, השבב יוכל לעזור במגוון בעיות רפואיות – החל מהשמנת יתר, דרך אוטיזם, דיכאון או סכיזופרניה. אבל החזון של מאסק לא מסתכם רק באנשים עם בעיות בריאותיות או נפשיות.
אם השאיפות של מאסק יתגשמו – ולפי שעה נראה שזה רק עניין של זמן – ניתן יהיה להשתמש בשבב גם כדי לשפר את היכולות "הקוגניטיביות" של כל המשתמשים בשתל, חולים ובריאים כאחד. מאסק לא מסתיר את שאיפותיו להגשים את הרעיון הבדיוני של גיבסון.
כלומר, הכוונה היא להזרים בעתיד דרך השבב מידע ישירות מהאינטרנט למוח האנושי. לדבריו, התהליך יהיה כל כך בטוח עד שלא תהיה לו בעיה להשתיל שבבים כאלה גם במוחות בניו, אם יצטרכו. למאסק יש עשרה ילדים. לניוראלינק אומנם יש פוטנציאל לעשות הרבה טוב לעולם, אבל כמו בכל דבר שבו האדם מתערב – צפויות תופעות לוואי.
אם השאיפות של מאסק יתגשמו – ולפי שעה נראה שזה רק עניין של זמן – ניתן יהיה להשתמש בשבב גם כדי לשפר את היכולות "הקוגניטיביות" של כל המשתמשים בשתל, חולים ובריאים כאחד
הפעם הן עלולות להיות פחות סימפטיות. יש שיכנו אותן אפילו מבעיתות. השילוב של יכולות קוגניטיביות מקסימליות – ואולי גם אפשרות עתידית להתחבר ישירות למקורות ידע אינסופיים – עלול להוביל להיווצרות מעמד עליון חדש ומלאכותי של אנשים.
החברים במעמד הזה יתברכו ב"אינטליגנציית על" שתאפשר להם ללמוד, לחשוב ולפעול הרבה יותר מהר מאנשים ללא השתל. כמו כן, אם אדם יוכל מתישהו לשאוב מידע ישירות מהאינטרנט למוחו, הוא יהפוך להיות מה שמכנים כיום גאונים כ"ויקיפדיה מהלכת". אלא שהפעם זה לא יהיה רק דימוי אלא שיקוף נאמן של המציאות.
אלו הרואים בכך ברכה ודאי יתאכזבו לגלות שהאנשים הבריאים שיוכלו להשתייך לאותו מועדון יוקרה של "אנשי על", יהיו, לפחות בהתחלה, בעיקר בעלי הממון. הסיבה היא שרק להם יהיה את הממון הדרוש כדי לרכוש את שירותי השבב היקר.
במצב כזה, אנשים עם אותו שתל יצברו יתרון אדיר, כמעט בלתי ניתן לגישור, על פני שאר עמיתיהם בלימודים, בעבודה, בעסקים ואפילו בפוליטיקה. למעשה ייווצר בעולם אי־שוויון אדיר שטרם הכרנו. לצד המעמדות הקיימים יתווסף מעמד של בני אדם שלא ניתן להתחרות בהם.
אנשים עם אותו שתל יצברו יתרון אדיר, כמעט בלתי ניתן לגישור, על פני שאר עמיתיהם בלימודים, בעבודה, בעסקים ואפילו בפוליטיקה. למעשה, ייווצר בעולם אי־שוויון אדיר שטרם הכרנו
גם בתרחיש השני, כשהטכנולוגיה תהפוך מתישהו להמונית וזולה – אנחנו עלולים להיחשף למציאות מבעיתה לא פחות עבור האנושות. ברגע שניתן יהיה לקרוא את המחשבות של כלל האזרחים, קיים הסיכון שניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה הזו למטרות זדוניות, כמו ריגול.
הטכנולוגיה הזאת תוכל, למשל, לשמש לניטור מחשבות של עובדים, מה שיאפשר למנהלי עבודה לדעת בכל רגע נתון במה העובד שלו עסוק, על מה הוא חושב, מה מידת הלויאליות שלו לחברה, האם הוא שונא אותו ומה תוכניותיו העתידית. בצורה כזו, בעצם, יגדל דור של עובדים צייתנים – ומדוכאים במיוחד.
עבור המדינה, הטכנולוגיה הזאת תאפשר לחדור לתוך הסודות הכי רגישים של האדם, עד למצב של השתלטות על כספו וזכויותיו. היא תאפשר לשליטים לנטר בכל רגע את מידת הנאמנות של האזרח ובכך תאפשר לאתר את אלו החושבים להתנגד להם. ההשלכות – בכל הנוגע לחופש העיסוק, הביטוי והדמוקרטיה – מצמררות.
חשוב לציין כי מדובר רק בכמה דוגמאות לשימוש בטכנולוגית BMI. הטכנולוגיה עצמה עדיין נמצאת בשלבי הפיתוח המוקדמים שלה, וקשה לומר בדיוק כיצד תשמש אותנו בעתיד. אבל אולי כדאי שהפוליטיקאים והציבור יהיו מודעים גם לסיכונים הפוטנציאליים שלה לפני שהיא מאומצת באופן נרחב.
הטכנולוגיה עצמה עדיין נמצאת בשלבי הפיתוח המוקדמים שלה, וקשה לומר בדיוק כיצד תשמש אותנו בעתיד. אבל כדאי שהפוליטיקאים והציבור יהיו מודעים גם לסיכונים הפוטנציאליים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם