שנת הלימודים עומדת להסתיים אך מערכת החינוך הישראלית עדיין סובלת ממחסור של אלפי מורים. במקביל, בציבור הערבי יש עודף עצום של מורים. על פי ההערכות, כ־11 אלף מהם מובטלים.
אף שהפתרון למחסור נראה מובן מאליו – להכשיר מורים ערבים לעבודה בבתי הספר היהודיים – משרד החינוך טרם אימץ מהלך כזה ברמה מספקת. תוכניות לשילוב מורים ערבים קיימות מאז השקת התוכנית הראשונה על־ידי משרד החינוך ב־2014. אולם, הן יושמו רק בקנה מידה קטן הרחוק מלענות על הצורך.
תחת זאת, המשרד העדיף לנקוט צעדים אחרים, חלקם דרסטיים, כגון העסקת מורים ומחנכים שיצאו לגמלאות – ופתיחת מסלולי הכשרה מהירים לאקדמאים ולמדריכים לשעבר בחיל החינוך. גם מורים הנמצאים כבר במערכת נאלצים לפצות על המחסור, ולפי דיווחים שונים מנהלי בתי ספר כבר הגדילו את עומס העבודה של חלקם עד ל־150%.
משרד החינוך אמר לזמן ישראל כי כ־1,200 אנשי חינוך ערבים מועסקים כיום בבתי ספר יהודיים ציבוריים. על פי הדוברות, המשרד מתכנן להרחיב את התוכניות הקיימות כדי להגדיל את מספר המורים הכשירים ולסלול את הדרך להעסקתם במספר רב יותר של בתי ספר יהודיים.
מדוברות משרד החינוך נמסר כי כ־1,200 אנשי חינוך ערבים מועסקים כיום בבתי ספר יהודיים ציבוריים. לפי הדוברות, המשרד מתכנן להרחיב את התוכניות הקיימות
"מאות מורים ערבים כבר עובדים בבתי ספר יהודיים, והם הוכיחו את עצמם כסיפור הצלחה – מנקודת מבט פדגוגית, ביחסיהם עם התלמידים ובשבירת סטריאוטיפים", אמר חבר הכנסת אחמד טיבי, יושב ראש מפלגת תע"ל. הגדלת המספר הזה, הוא מוסיף, תהיה "Win-Win" ליהודים ולערבים.
אולם, השלמת מחסור כוח האדם בבתי הספר היהודיים על־ידי מורים ערבים מובטלים אינה קלה לביצוע כפי שהיא נשמעת, מסביר ד"ר סלים מונייר.
שורה של מכשולים
מונייר, מרצה שלא מן המניין בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ומומחה למערכת החינוך הערבית, מצביע על המכשולים העיקריים בפני שיבוץ מורים ערבים בבתי ספר יהודיים: "קודם כול, כדי לעבוד בבית ספר יהודי, המורים הערבים צריכים לא רק לדבר עברית רהוטה אלא גם זקוקים להכשרה בתיווך תרבותי ובניהול דיאלוג עם ישראלים יהודים".
כרגע, הפרויקט הגדול ביותר לשילוב מורים ערבים הוא "משלבים ומשתלבים", שמנהל מכון מרחבים לקידום אזרחות משותפת בחברה הישראלית בשיתוף משרד החינוך והמשרד לשוויון חברתי.
"קודם כול, כדי לעבוד בבית ספר יהודי, המורים הערבים צריכים לא רק לדבר עברית רהוטה אלא גם זקוקים להכשרה בתיווך תרבותי ובניהול דיאלוג עם ישראלים יהודים"
התוכנית מסייעת למורים ערבים לשפר את כישורי העברית שלהם ואת ההיכרות עם החברה הישראלית היהודית כדי שיוכלו להתקבל לעבודה בבית ספר יהודי. המכון גם מפעיל תוכנית השמה ישירה למורים שכבר עונים על הדרישות.
מונייר, שהוא גם המייסד של "מוסאלחה" – ארגון אמוני המקדם פיוס בין ישראלים ופלסטינים – מדגיש את חשיבות ההתמודדות עם קונפליקטים מצד מורים ערבים בעת עבודה בסביבה יהודית. "תיווך קונפליקטים הוא חשוב באותה מידה כמו ידיעת עברית, כי קונפליקטים יכולים לעלות בכל כיתה בכל רגע".
מכשול נוסף, לדברי מונייר, הוא התנגדות מצד תלמידים והורים, בעיקר באזורים שמרניים יותר: "היום, יותר סביר שמורים ערבים יועסקו בעיר פרוגרסיבית כמו הרצליה או רמת השרון מאשר בעיר מסורתית כמו ירושלים".
הוא מזכיר מחקרים ועדויות לכך שמורים ותלמידים פעמים רבות מפקפקים במיומנויות של המורים הערבים ובאיכות ההכשרה שלהם, בייחוד באווירה הנוכחית של מה שהוא מכנה כ"קיטוב והקצנה".
סקר שנערך במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה ב־2016 מצא כי 41% מההורים היהודים מתנגדים שילדיהם ילמדו אצל מורים ערבים; מבין היהודים הדתיים, 82% מההורים הביעו התנגדות
לדבריו, בשביל שיוכלו לעבוד, מורים ערבים צריכים להרגיש בנוח בסביבתם – ולא שמפקפקים בהם או בוחנים אותם כדי לראות אם הם "ערבים טובים" או נאמנים למדינה. סקר שנערך במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה ב־2016 מצא כי 41% מההורים היהודים מתנגדים שילדיהם ילמדו אצל מורים ערבים; מבין היהודים הדתיים, 82% מההורים הביעו התנגדות.
על פי המחקר, ההורים היהודים מטילים ספק ביכולת של המורים הערבים לחנך לערכי ליבה ציוניים וללמד על מועדים משמעותיים בלוח השנה הישראלי כמו יום הזיכרון ויום השואה.
למצוא איזון
שילוב מורים ערבים צפוי להצליח יותר אם הם ילמדו מקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה או כימיה, ולא "מקצוע רגיש" כמו היסטוריה, אומר מונייר. "הנרטיב ההיסטורי בבית ספר יהודי הוא ציוני למדי. מדובר בנרטיב היסטורי יהודי שנקבע על־ידי משרד החינוך ולא משאיר שום מקום לנרטיב ולמורשת הערביים והפלסטיניים – והמורים הערבים עשויים להתקשות לקבל אותו".
התחושה הזאת מהדהדת גם בדבריה של מאי ערו, אחת ממייסדי "יא סלאם", תוכנית ללימוד ערבית מדוברת בבתי ספר יסודיים. התוכנית, שהושקה על־ידי עמותת "יוזמות אברהם" ב־2007 ועברה למשרד החינוך ב־2016, פועלת ב־200 בתי ספר ברחבי הארץ, הן חילוניים והן דתיים.
"בתקופות של מתיחות ביטחונית, כשהאיבה בין המגזרים גוברת, מורים לא צריכים להתעלם מהמצב אלא להסביר לתלמידים שלהם איך הוא משפיע גם על יהודים וגם על ערבים"
בגרסה המקורית שלה, "יא סלאם" נועדה להכשיר מורים ערבים ללמד את השפה והתרבות הערביות ובד בבד להכין אותם לעבודה בסביבה יהודית. ערו, בעצמה מורה לשעבר בבית ספר יהודי, מסכימה כי מודעות תרבותית היא גורם מרכזי בהכשרת מורים ערבים לעבודה עם ילדי בית ספר יהודים. "מורים ערבים פעמים רבות חסרים את הכישורים לתפקד בסביבה בעלת קודים תרבותיים שונים מאוד.
"אם הם לא יהיו מודעים אליהם, הם בקלות ייתקלו בחוסר כבוד מצד התלמידים שלהם. יתר על כן, בתקופות של מתיחות ביטחונית, כשהאיבה בין המגזרים גוברת, המורים לא צריכים להתעלם מהמצב אלא להסביר לתלמידים שלהם איך הוא משפיע גם על יהודים וגם על ערבים. וכשרגשות של עוינות עולים בכיתה, חשוב קודם כול להכיר בהם ולא להשתיק אותם".
היא גם אומרת שכ"נציג ערבי" בבית ספר יהודי, המורה יהיה נתון במבחן לעיתים קרובות, ועשוי להישאל על־ידי התלמידים והצוות אם הוא, למשל, לא שר את ההמנון הלאומי, "התקווה". "התקשורת בין המורים, מנהל בית הספר והתלמידים היא מרכזית במקרים כאלה. חייב להיות איזון בין כיבוד הסביבה היהודית של בית הספר לבין הרקע והתחושות האישיות של המורים", היא מסבירה.
שני צעדים קדימה, צעד אחורה
אוניברסיטאות ומכללות ישראליות מייצרות עודף של מורים ערבים, רובם נשים. רובם לא יכולים למצוא עבודה במערכת החינוך הערבית. פעמים רבות הם נאלצים ללמד בבתי ספר מרוחקים ממקום מגוריהם או לנטוש את מקצוע ההוראה לחלוטין לאחר שנים של לימודים.
אנחנו מקבלים הרבה בקשות בכל שנה, אבל פחות ממחצית מהמועמדים עוברים את שלב המיון", היא אומרת. "הרבה מורים ערבים עשו את לימודי ההוראה בערבית, ורמת העברית שלהם לא מספיקה"
על פי דוח של הכנסת מינואר 2023, רק מעט יותר ממחצית הבוגרים הערבים של לימודי חינוך והוראה מצליחים למצוא עבודה כמורים. "אנחנו גם רואים הרבה מורים ערבים שלא מרגישים שהם מתאימים ללמד בבית ספר יהודי, ממגוון סיבות", אומרת יעל קרן רבה, מנהלת התוכניות החינוכיות במכון מרחבים.
"הרבה מהם חיים באזור הצפון, שם מרוכזת רוב האוכלוסייה הערבית, ולא מוכנים לקבל עבודה באזור המרכז, שבו נמצאות רוב המשרות הפנויות, בעיקר מפני שבתי הספר לא מכסים את הוצאות הנסיעה של המורים".
כאלף מורים ערבים מוסמכים פונים מדי שנה לתוכנית "משלבים ומשתלבים" כדי להשתלב בבתי ספר יהודיים. אולם המכשול העיקרי להרחבת התוכנית, על פי קרן רבה, הוא מיומנויות השפה.
"אנחנו מקבלים הרבה בקשות בכל שנה, אבל פחות ממחצית מהמועמדים עוברים את שלב המיון", היא אומרת. "הרבה מורים ערבים עשו את לימודי ההוראה בערבית, ורמת העברית שלהם לא מספיקה כדי ללמד כיתה של ילדים יהודים".
שיעור ההצלחה של התוכנית הוא גבוה. במהלך שנת הלימודים תשפ"ג, 262 מורים מצאו עבודה מתוך כ־300 המשתתפים בקורס האוריינטציה. הם התקבלו לעבודה ב־240 מבתי ספר המשתתפים בתוכנית
מורים שמתקבלים לתוכנית ולא מצליחים למצוא עבודה בבית ספר בעצמם עוברים הכשרה בת חודשיים, שבמהלכה הם משפרים את כישורי העברית שלהם, הן הכתובה והן המדוברת, לומדים על ההיסטוריה, המסורת והחגים היהודיים ועוברים הכשרה בין־תרבותית.
שיעור ההצלחה של התוכנית הוא גבוה. במהלך שנת הלימודים תשפ"ג, 262 מורים מצאו עבודה מתוך כ־300 המשתתפים בקורס האוריינטציה. הם התקבלו לעבודה ב־240 מבתי ספר המשתתפים בתוכנית, ומלמדים בעיקר אנגלית, מתמטיקה, מדעים, ספורט, אומנות ואזרחות. כמה מהם אפילו מלמדים ספרות עברית ותנ"ך. חלקם התקדמו לתפקידי רכזי שכבה, אנשי מנהלה ומנהלים.
קרן רבה מודה כי סביב נושאים מסוימים הקשורים לציונות ולהיסטוריה של ישראל יכולה להיות מתיחות. אף שמורים ערבים רבים פתוחים לדבר בכיתה על יום העצמאות ויום הזיכרון – אחרי הכול, לפי דוברות משרד החינוך, "זאת הבחירה של המורה לעבוד בבית ספר יהודי" – אחרים מעדיפים לקחת ימי חופש במועדים האלה.
מכון מרחבים, בשיתוף משרד החינוך, מארגן סדנאות מיוחדות לקראת ימי הזיכרון וכן בתקופות של מתיחות ביטחונית גבוהה, שבהן חלק מהמורים הערבים חוששים להיכנס לערים יהודיות והאווירה בכיתה מתוחה. "בכל פעם שהמדינה עוברת תקופה של מתיחות ביטחונית, החשדנות בין שני המגזרים שבה ועולה, והשילוב נהיה יותר קשה", אומרת קרן רבה, שמהדהדת את דבריה של מאי ערו.
"נתקלנו במנהלים שלא מוכנים לקחת על עצמם את האתגר של העסקת מורה מתרבות שונה כי הם חוששים מהתנגדות אפשרית מצד ההורים והצוות"
למורים ערבים שהשתלבו בהוראה בעזרת מכון מרחבים ועבדו באותו בית ספר במשך יותר משנתיים יש גם הזדמנות להפוך ל"שגרירים בין־תרבותיים", אומרת קרן רבה. "הנוכחות שלהם בכיתה היא הזדמנות בשביל התלמידים היהודים ללמוד על החגים המוסלמיים והנוצריים, כמו גם על מסורות ערביות, שאפשר להכניס אלמנטים מתוכן לתוכנית הלימודים.
"למשל, בשיעור מדעים התלמידים לומדים על המסורת של מסיק הזיתים בחברה הערבית", היא מסבירה. תוכנית השילוב התחילה ב־2014 עם 10 מורים, והתרחבה מאז לכ־300 כיום. "אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים, בשיתוף משרד החינוך, כדי לפרסם את התוכנית בקרב מנהלי בתי ספר ומורים ערבים ולהגדיל את מספר המשתתפים", אומרת קרן רבה.
אולם, השמת מורים בבתי ספר מוסיפה להוות אתגר. "נתקלנו במנהלים שלא מוכנים לקחת על עצמם את האתגר של העסקת מורה מתרבות שונה כי הם חוששים מהתנגדות אפשרית מצד ההורים והצוות", היא אומרת. "לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו עושים שני צעדים קדימה ואחד אחורה".
"תוכנית השילוב אפקטיבית בטווח הקצר באספקת מורים לבתי ספר יהודיים, ובטווח הארוך בשבירת סטריאוטיפים ובקידום דו־קיום. בכל מקום שבו היא מיושמת אנחנו רואים שהתגובה של התלמידים וההורים חיובית באופן כללי. אבל יש לה את המגבלות שלה. בינתיים, לצערי, היא לא יכולה להיות המענה היחיד למחסור במורים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם