פעילי חזבאללה בדרום לבנון מניפים דגלים על הגבול עם ישראל, 25 במאי 2023 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)
AP Photo/Mohammed Zaatari

חזבאללה רואה בהר דב כאזור נוחות. ישראל תאלץ לשנות את זה, דיפלומטית או צבאית

יש בישראל מי שרואה בעימות מוגבל עם חזבאללה סביב האוהלים שהציב בהר דב הזדמנות לעצב מחדש את כללי המשחק ● "חזבאללה של היום הוא חזבאללה שונה ממה שהכרנו בעבר", אומר גורם ביטחוני בכיר לזמן ישראל, "הוא יותר גדול, יותר מעז ויותר פרוס וחמוש לאורך הגבול. זו הזדמנות לשנות את המשוואה" ● גם חזבאללה מבין את הסיכון, ואתמול כבר פינה את אחד האוהלים שם ● פרשנות

שר הביטחון יואב גלנט קשר אתמול בטקס הזכרון הממלכתי לחללי מלחמת לבנון השנייה בין שלוש זירות: ג'נין, עזה ולבנון. "אל תטעו בעוצמתנו ובנחישותנו", אמר גלנט, "מה שראיתם לפני חודשיים בעזה ואתמול בג'נין נדע לעשות גם בלבנון. אל תתגרו בנו, כי התוצאה תהיה הרסנית".

זו התבטאות חריגה יחסית בהקשר ללבנון, אחרי שבועיים בהם ישראל עשתה הכל כדי להוריד את הטון בעניין אוהלי חזבאללה שהוקמו בשטח הריבוני של ישראל בהר דב. עד אתמול נראה היה כי המדיניות הייתה הכלה תקשורתית בכדי לאפשר מרחב תמרון מדיני גדול ככל הניתן, לפתור את המשבר הזה בשקט.

ההבנה הישראלית היא שצריך לתת זמן דיפלומטי לפתרון המשבר. המאמץ הזה, אם יצלח – מה טוב; ואם לא, הוא ייתן את הלגיטימציה הבינלאומית לפעולה צבאית. האו"ם פועל בעניין הזה באופן נמרץ מאוד.

אתמול (רביעי) נפגש מפקד כוח יוניפי"ל בלבנון עם אלוף פיקוד צפון אורי גורדין וביקש עוד זמן לשיח מול הממשל הלבנוני. העובדה שחזבאללה הסכים לפנות אוהל אחד הוא סימן לרצון לפתור את המשבר – זה, לפחוץ, המסר שמנסה האו"ם להעביר לישראל, שממתינה לתוצאות ולא להצהרות.

העובדה שחזבאללה הסכים לפנות אוהל אחד הוא סימן לרצון לפתור את המשבר – זה, לפחוץ, המסר שמנסה האו"ם להעביר לישראל, שממתינה לתוצאות ולא להצהרות

מפקדת יוניפי”ל על גבול לבנון-ישראל (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
מפקדת יוניפי"ל על גבול לבנון-ישראל (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

עד כמה ירושלים נמנעה עד כה מעימות גלוי עם חזבאללה יעיד הפרסום אתמול באתר Middle East Monitor שמצטט את סוכנות הידיעות הטורקית "אנאדולו". מתברר שמי שמתווך בין הצדדים דרך ממשלת לבנון היא שגרירת ארצות הברית בלבנון דורותי שיי.

השגרירה האמריקאית העבירה לראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי מסר לאחרונה כי ישראל לא מעוניינת בעימות צבאי בענין האוהלים. העיתון הלבנוני "אל אחבר" שמקורב לחזבאללה אישר את הדברים וציטט מקורות בארגון שאמרו כי מאחורי הקלעים אכן מתנהל שיח עם מספר גורמים בינלאומיים.

"ככל שהמסרים הרשמיים יהיו רגועים יותר וחזבאללה ימעיט בנוכחות באזור, כך יהיה קל יותר לפתור את המשבר בשקט", אמרה השגרירה שיי ללבנונים.

מה שמעניין בפרסום הזה הוא הניסוח המאוד עמום שלו. המונח "עימות צבאי" נאמר במפורש אבל לא מול מי – מדינת לבנון או חזבאללה? כנראה שההקפדה הישראלית במסר לא הייתה מקרית וזה מתקשר ישירות לדברים של שר הביטחון אתמול.

המונח "עימות צבאי" נאמר במפורש אבל לא מול מי – מדינת לבנון או חזבאללה? כנראה שההקפדה הישראלית במסר לא הייתה מקרית וזה מתקשר ישירות לדברים של שר הביטחון אתמול

שר הביטחון יואב גלנט נואם בטקס האזכרה לחללי מלחמת לבנון השנייה בהר הרצל, 5 ביולי 2023 (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)
שר הביטחון יואב גלנט נואם בטקס האזכרה לחללי מלחמת לבנון השנייה בהר הרצל, 5 ביולי 2023 (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)

ישראל צרובת טראומה ממלחמת לבנון השנייה, שבה היא הוגבלה – בעיקר על יד ממשל הנשיא ג'ורג' בוש הבן – ללחימה מול חזבאללה בלבד, ללא יכולת לגבות מחיר ממדינת לבנון. המגבלה הזו, לדעת רבים, גרמה לדשדוש והאריכה את המלחמה.

לכן, המסר הישראלי החריף אתמול היה ממוקד מאוד: בעימות הבא, אם וכאשר יפרוץ, מדינת לבנון וממשלת לבנון יישאו באחריות והן גם אלה שייפגעו, נוסף לחזבאללה.

המסר הישראלי החריף אתמול היה ממוקד מאוד: בעימות הבא, אם וכאשר יפרוץ, מדינת לבנון וממשלת לבנון יישאו באחריות והן גם אלה שייפגעו, נוסף לחזבאללה

בז'רגון הישראלי קוראים לזה "דוקטרינת הדאחייה", על שם הרובע השיעי בדרום ביירות שבו שכן "המרובע הביטחוני" – קריית הפיקוד של ארגון חזבאללה – ב-2006. הרובע הזה, על עשרות הבניינים שלו, נמחק בהפצצות מהאוויר במהלך הימים האחרונים של מלחמת לבנון השנייה. ישראל דאגה אחר כך לפרסם את תמונות ההרס, שחיזבאללה ניסה להצניע, לא תמיד בהצלחה.

"דוקטרינת הדאחייה" נחשפה בראיון נרחב שהעניק ל"ידיעות אחרונות" מי שהיה אלוף פיקוד צפון דאז גדי איזנקוט, שמונה לימים לרמטכ"ל. מאז ישראל לא מפסיקה להדהד אותה. זה מתקשר ישירות לדברים של שר הביטחון גלנט, המקפיד לומר במפורש את השם לבנון ולא חזבאללה.

מכתש שנוצר מבניין שנהרס כליל במלחמת לבנון השנייה ברובע הדאחייה בביירות, 21 ביוני 2008 (צילום: Magne Hagesæter via Wikipedia)
מכתש שנוצר מבניין שנהרס כליל במלחמת לבנון השנייה ברובע הדאחייה בביירות, 21 ביוני 2008 (צילום: Magne Hagesæter via Wikipedia)

בינתיים, כאמור – ולמרות ההצהרה הלוחמנית אמש, שסביר להניח תואמה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו – חזבאללה פינה את אחד האוהלים מהר דב. יכול להיות שיש כאן סולם לרדת מהעץ הגבוה שעליו הוא טיפס. את ההישג התודעתי חזבאללה כבר קיבל בזירה הפנים לבנונית.

אם זה לא יקרה, יש בישראל מי שרואה בעימות מוגבל סביב האוהלים הזדמנות לעצב מחדש את כללי המשחק. "חזבאללה של היום הוא חזבאללה שונה ממה שהכרנו בעבר", אומר גורם ביטחוני בכיר לזמן ישראל. "הוא יותר גדול, יותר מעז ויותר פרוס וחמוש לאורך הגבול. זו הזדמנות לשנות את המשוואה שהוא מנסה לייצר לאחרונה. מהפיגוע במגידו, דרך אסדת כריש ועד האוהלים בהר דב".

לא בכדי חזבאללה בחר לפעול שוב בגזרת הר דב. בכל פעם שהארגון נקלע למצוקה כלשהי, הוא פונה לשם. המצוקה הנוכחית היא המכשול שבונה ישראל לאורך הקו הכחול. את גדר התיל מחליף מכשול בטון גבוה משולב במערכות התראה ותצפית מתקדמות.

המצוקה הנוכחית היא המכשול שבונה ישראל לאורך הקו הכחול. את גדר התיל מחליף מכשול בטון גבוה משולב במערכות התראה ותצפית מתקדמות

בדיוק כמו המכשול בעזה ששלל את כלי המנהרות האסטרטגי של חמאס, גם כאן חזבאללה מבין שאחרי חשיפת ונטרול מערך המנהרות שלו, יקשה עליו לעמוד באיום של "כיבוש חלקים מהגליל". הר דב – חוות שבעא בשמה הלבנוני – הוא בדיוק האזור שבו יכול חזבאללה לפעול מבלי לשלם מחיר, לא בינלאומי ולא פנימי לבנוני.

חייל צה”ל ליד הר דב (ארכיון) (צילום: Basel Awidat/Flas90)
חייל צה"ל ליד הר דב (ארכיון) (צילום: Basel Awidat/Flas90)

זהו שטח שנוי במחלוקת עוד מ-1916 בין סוריה ללבנון. הסכם סייקס-פיקו שמתח את קווי הגבול בין המדינות במזרח התיכון לא היה מספיק חד בשל עובי העפרון (תרתי משמע), ולכן עד היום יש שטוענים בלבנון כי מדובר בשטח לבנוני ולא סורי.

המחלקות הזו מאפשרת לחזבאללה לפעול שם. לשיטתו של הארגון, הוא מצטייר בזירה הבינלאומית כמי שנלחם לשחרר שטח שאמור להיות בריבונות לבנונית, ובזירה הפנימית לחזק את תדמיתו כמגן האינטרסים של המדינה הלבנונית על כלל אזרחיה. כך היה בחטיפה בהר דב באוקטובר 2000, מייד אחרי הנסיגה מרצועת הביטחון, וכך גם אחרי חיסולו בנו של עימאד מורנייה בסוריה.

חזבאללה רואה בהר דב כאזור הנוחות המדיני והמבצעי שלו. את העקרון הזה ישראל מבקשת עכשיו לקעקע – וזה לא יקח חודשים, בלי קשר לסוג הפתרון, דיפלומטי או צבאי.

עוד 857 מילים
סגירה