זמזום של שואב אבק תת־ימי כבד הפר את השקט באחד האתרים הפסטורליים ביותר בישראל – הלגונה בחוף דור, שם איים קטנים וחוליים מבצבצים מתוך מי הים התיכון הצלולים.
כשני מטרים בלבד מתחת לפני המים, 12 ארכאולוגים, סטודנטים ומתנדבים זוחלים על קרקעית הים כמו נמלים וסורקים את החול בקפידה בעזרת מחפר תת־ימי. השואב הזה מאפשר לחשוף בזהירות פיסות חרס ועץ מספינה ששקעה כאן לפני יותר מ־3,000 שנה.
"אחרי 120 שנה של ארכאולוגיה מדעית ביבשה – אולי 130 שנה – אנחנו כבר יודעים הרבה על מה שקרה ביבשה, אבל אנחנו יודעים מעט מאוד על מה שקרה מתחת לפני הים", אומר פרופסור אסף יסעור־לנדאו, מנהל המכון ללימודי ים על שם ליאון רקנאטי באוניברסיטה חיפה.
בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות של אוניברסיטת חיפה מציע את התוכנית היחידה בארץ לתואר בארכאולוגיה תת־ימית. מאז 2012 היא מוצעת באנגלית לסטודנטים בינלאומיים, וכ־20 סטודנטים עומדים לסיים אותה הקיץ.
"אחרי 120 שנה של ארכאולוגיה מדעית ביבשה – אולי 130 שנה – אנחנו כבר יודעים הרבה על מה שקרה ביבשה, אבל אנחנו יודעים מעט מאוד על מה שקרה מתחת לפני הים"
"כל דבר שאנחנו חושפים בחפירות מספק מידע חדש", אומר יסעור־לנדאו בהתלהבות. "כל ספינה היא קפסולת זמן – קפסולה של התרבות החומרית שלנו, של קשרי המסחר השונים, שחושפת גם את הסביבה של אז".
במאי האחרון יסעור־לנדאו פיקח על החפירות הארכאולוגיות הראשונות בשרידיהן של שתי ספינות טרופות בלגונה של חוף דור – אחת מהן מהתקופה הפרסית, מסביבות שנת 550 לפני הספירה, והשנייה מתקופת הברזל, מסביבות שנת 1000 לפני הספירה.
במהלך עונת הצלילה – שנמשכה כשלושה שבועות – הם גילו פיסות חרס מלפני 3,000 שנה. עתה, לדברי יסעור־לנדאו, הם מנסים לקבוע האם מדובר בתשתית של נמל קדום או רק בשרידים של ספינה טרופה. בסתיו הקרוב הם יצללו שוב באזור כדי להמשיך ולחקור את השרידים.
ישראל תמיד הייתה מרכז של פעילות ימית, מכפרי הדיג הים תיכוניים הראשונים המתוארכים לסביבות שנת 10,000 לפני הספירה – ועד נמלים רומיים עתיקים כמו בקיסריה; ואוניות מלאות בפליטים יהודים שניסו לחמוק מהמצור הבריטי אחרי מלחמת העולם השנייה.
חשיפת הפריטים והאוניות ששקעו לקרקעית הים לפני אלפי שנים היא תהליך מורכב הרבה יותר מאשר חשיפת אתר ארכאולוגי על היבשה. היא גם הרבה יותר יקרה, דורשת אוניות, מחפרי חול, ציוד צלילה וצוות מיומן
אולם, חשיפת הפריטים והאוניות ששקעו לקרקעית הים לפני אלפי שנים היא תהליך מורכב הרבה יותר מאשר חשיפת אתר ארכאולוגי על היבשה. היא גם הרבה יותר יקרה, דורשת אוניות, מחפרי חול, ציוד צלילה וצוות מיומן בעל מערכת כישורים ספציפית מאוד.
החוקרים עדיין צריכים לבצע את אותן פרקטיקות ארכאולוגיות של תיעוד וחפירה קפדניים, שכבה אחר שכבה, אבל כל זאת מתחת למים, בחליפת צלילה מגושמת, תוך כדי מאבק בזרמים, בגלים ובגאות – ומעת לעת בדגים סקרנים ובמדוזות. עם זאת, שיפורים טכנולוגיים חדשים כמו צילום תת־ימי המסוגל ליצור הדמיית תלת ממד – הפכו את החפירות הימיות למעט יותר נגישות.
מתחת לים מחצלת הקש תשרוד לנצח
"המטרה העיקרית שלנו היא להבין את חיי האנשים במהלך ההיסטוריה ואת הסוגים השונים של ההסתגלויות – הכלכליות, החברתיות, התרבותיות – לתנאים הסביבתיים השונים", אומר יסעור־לנדאו. "למה זה רלוונטי? כי אנחנו רואים תהליכים שהתחילו בעת העתיקה ונמשכים עד היום".
לדברי יסעור־לנדאו, נושאים כמו השפעת בני האדם על המערכות האקולוגיות החופיות, עליית גובה פני הים, צפיפות האוכלוסין ובעיות פוליטיות שהובילו לבעיות כלכליות – כולם נושאים שיושבי החוף הישראלי התמודדו איתם במשך אלפי שנים – וממשיכים להיות רלוונטיים מאוד גם היום. סחר ימי עדיין מהווה יותר מ־90% מהייבוא הישראלי.
השינויים שחלו עם הזמן בגובה מפלס המים משמעותם שאזורים מסוימים הנמצאים כיום מתחת לפני הים היו פעם אדמה יבשה – ומכילים שרידים של כפרים חופיים
"יש לנו כאן מתחת למים תיעוד ארכאולוגי של 11 אלף שנים, מאז שאנשים התחילו לגור בכפרים וביישובי קבע – ועד לאחרונה", הוא מוסיף. "אז יצרנו נרטיב ארוך מאוד, של 11 אלף שנים, של איך אנשים חיים לאורך הים ואיך תרבויות מקיימות אינטראקציה עם הים".
התוכנית של אוניברסיטת חיפה משלבת חפירות ימיות וחופיות, שכן קיים קשר הדוק בין כפרים חופיים ונמלים לבין הים. נוסף על כך, השינויים שחלו עם הזמן בגובה מפלס המים משמעותם שאזורים מסוימים הנמצאים כיום מתחת לפני הים היו פעם אדמה יבשה – ומכילים שרידים של כפרים חופיים.
אולם, אף שהתנאים מתחת למים הם מאתגרים, הם גם טובים באופן יוצא דופן לשימור דברים שכמעט בלתי אפשרי למצוא על היבשה, למשל חומרים אורגניים כגון עץ, חבלים ומחצלות קש. חול יוצר סביבה אנאירובית, כלומר מה שמכוסה בחול נחשף לכמויות קטנות מאוד של חמצן, אם בכלל.
היות שחשיפה לחמצן גורמת לחומרים אורגניים להתפרק, כשפריטים נמצאים בסביבה אנאירובית הם נותרים ללא פגע למשך תקופה ארוכה. יסעור־לנדאו מצא חתיכות של מחצלות קש, סלים וחבלים קלועים מהתקופה הביזנטית, מסביבות 300–600 לספירה. נדיר למצוא פריטים כאלה על היבשה – והם מספקים חלון חשוב לחיי היום־יום של האנשים מהעבר.
ארכאולוגים בוחנים ממצאים תת־ימיים ליד חוף דור, מאי 2023 (צילום: אוניברסיטת חיפה)
כשפריטים נמצאים בסביבה אנאירובית הם נותרים ללא פגע למשך תקופה ארוכה. יסעור־לנדאו מצא חתיכות של מחצלות קש, סלים וחבלים קלועים מהתקופה הביזנטית. נדיר למצוא פריטים כאלה על היבשה
יתרון נוסף של אתרים ארכאולוגיים תת־ימיים, שלרוב מכוסים בשכבת חול בגובה מטר או יותר, הוא שנדיר שהם נפגעים מפעילות אנושית, בשונה מאלפי האתרים הארכאולוגיים היבשתיים של ישראל, שהביזה מהם מהווה בעיה רצינית.
מתפללים לפוסידון
סטודנטים המעוניינים בלימודי ארכאולוגיה ימית זקוקים לכישורי צלילה בסיסיים, אבל יסעור־לנדאו אומר שהם לא מחפשים אנשי צפרדע מיומנים. רבים מאתרי הצלילה רדודים יחסית, כמו אתר החפירות בחוף דור, שנמצא בעומק שניים עד ארבעה מטרים בלבד. לדבריו, חשובה יותר היכולת לעבוד בזהירות ובסבלנות בתנאים הימיים המאתגרים.
התוכנית מושכת בעיקר ארכאולוגים שכבר יש להם אהבה עמוקה למים. קרסין ג'ונסון, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת חיפה שהגיעה באוקלהומה, צללה מגיל צעיר באגמים עמוקים. "פשוט תמיד אהבתי ארכאולוגיה, אבל תמיד היה לי עניין עם מים. הייתי שחיינית תחרותית מגיל 11 ועבדתי כמצילה במשך שבע או שמונה שנים", אומרת ג'ונסון.
אחרי שהשלימה תואר באוניברסיטת אוקלהומה ב־2021, היא החליטה לבוא לישראל. ב־2022 היא עבדה בחפירות בתל חצור בצפון, ובאחד מימי החופש שלה היא ביקרה במוזיאון הכט בחיפה. כשנכנסה למוזיאון היא ראתה את הספינה ממעגן מיכאל, ספינת מסחר בת 2,400 שנה שהתגלתה בסמוך לחוף מעגן מיכאל.
"זה כמו להגשים חלום, לשלב בין שני הדברים – ארכאולוגיה ומים. בשבוע שעבר חשפתי והוצאתי משהו מהמים בפעם הראשונה. זה היה כל כך מגניב"
"הייתי כל כך נפעמת מהספינה הזאת", היא אומרת. באותו יום היא הלכה לברר באוניברסיטת חיפה על הרשמה לתוכנית לתואר שני בתחום הארכאולוגיה הימית. "זה כמו להגשים חלום, לשלב בין שני הדברים – ארכאולוגיה ומים. בשבוע שעבר חשפתי והוצאתי משהו מהמים בפעם הראשונה. זה היה כל כך מגניב".
מרקו רוניאיץ', סטודנט לתואר שלישי בתוכנית לארכאולוגיה ימית, מפקח על ימי הצלילה ומארגן את חילופי המשמרות הקבועים בין הסטודנטים שמתחת למים ובין הסטודנטים שעושים הפסקה על החוף. "אחרי התיכון התחלתי ללמוד הנדסה ונכשלתי – ודי נקלעתי לארכאולוגיה", אומר רוניאיץ', שנולד בקרואטיה וגדל בגרמניה.
החפירות הימיות יכולות להיות קצת מייגעות משום שהן כרוכות בשעות של שאיבת חול זהירה מפיסות עץ או חרס קטנות, אבל רוניאיץ' אומר שהחפירות מתחת למים הן החלק המרגש ביותר בשנה. "יש לנו זמן מוגבל בלבד לעבודת שדה במהלך השנה – זה קשור למחקר, למענקים ולמימון – אז מדובר תמיד הרפתקאות מיוחדות", אומר רוניאיץ'.
"זה הרגע הכי טוב, כשאתה יורד מתחת למים, כי אתה מחכה לזה, אתה מתכנן את הרגע הזה במשך כמה זמן – ואז אתה מתפלל לפוסידון שהכול יעבוד".
שואבי אבק מקצועיים
חוף דור נראה כאילו נלקח מדפי ספר של אתר נופש בקריביים – ולא כמו אתר על חוף הים התיכון של ישראל. שלושה איים קטנים יוצרים לגונה רדודה, שבה מים כחולים בהירים משקפים את תכלת השמים. הוא שונה מאוד מהחלקים העכורים של חופי ישראל ומנמל חיפה המלוכלך. מראה המים השלווים והמזמינים מבהירים מדוע הימאים הקדומים בחרו להשתמש באתר הזה כנמל לפני אלפי שנים.
החל משנות ה־80, ארכאולוגים איתרו בלגונה כ־26 ספינות טרופות או שרידי מטענים. קודם לכן היה קשה לבצע חפירות בלגונה מפני שרוב השרידים הארכאולוגיים מכוסים בשכבת חול של כשני מטרים
החל משנות ה־80, ארכאולוגים איתרו בלגונה כ־26 ספינות טרופות או שרידי מטענים. קודם לכן היה קשה לבצע חפירות בלגונה מפני שרוב השרידים הארכאולוגיים מכוסים בשכבת חול של כשני מטרים. באזורים אחרים לאורך חוף הכרמל השרידים הארכאולוגיים נמצאים תחת שכבת חול של מטר אחד.
כדי להסיר שני מטרים של חול מתחת למים, צוות של כ־12 צוללנים מפעיל שני מחפרי חול הפועלים כמו שואבי אבק כבדים, שיונקים את החול מאזור מסוים ויורקים אותו אל תוך ערימה באזור אחר. מכיוון שתנועת המים מנסה באופן טבעי למלא מייד כל אזור שנחפר, המחפרים חייבים לעבוד ללא הפסקה.
הארכאולוגים גם מציבים שקי חול סביב האזור שנחפר, ששטחו צריך להיות 10 מטרים רבועים לפחות, כדי להשאיר מספיק חול מחוץ לאזור הבדיקה. במשך הלילה האזור שנחפר בקפידה שב ונבלע בחול, ובבוקר הארכאולוגים צריכים להתחיל את כל התהליך מחדש.
יסעור־לנדאו אומר כי באזורים החוליים של חוף דור אין חיים ימיים נרחבים, כך שהחפירות שלהם אינן גורמות נזק סביבתי גדול. בשלושת השבועות של עונת החפירות במאי, הצוות חפר בשני אתרים כדי לחקור מטען ושרידים של אוניות טרופות מהתקופה הפרסית ומעידן הברזל. זו הייתה הפעם הראשונה שהאתרים האלה נחפרו מאז שהתגלו בשנות ה־90 על־ידי צוללנים מישראל ומארה"ב.
יסעור־לנדאו אומר כי ברגע שיגיעו למשקעים שבקרקעית הים, מתחת לשכבת החול, הם יחפשו עדויות לפעילות אנושית מהתקופה הנאוליתית (9,500–4,500 לפני הספירה) או אפילו מהתקופה הפליאוליתית
צוות הצוללנים גם חיפש ממצאים מלפני עידן הברזל. יסעור־לנדאו אומר כי ברגע שיגיעו למשקעים שבקרקעית הים, מתחת לשכבת החול, הם יחפשו עדויות לפעילות אנושית מהתקופה הנאוליתית (9,500–4,500 לפני הספירה) או אפילו מהתקופה הפליאוליתית (לפני 9,500 לפני הספירה).
כאן הצוללנים יצטרכו להשתמש בכלים ארכאולוגיים מסורתיים יותר כמו שפכטלים כדי לחפור בזהירות במשקעי החמר שמתחת לחול. יסעור־לנדאו אופטימי לגבי הסיכויים למצוא משהו מהתקופה הזאת. הוא הזמין מומחים לתקופה הנאוליתית ממוסדות שונים לצלילת שנורקל מעל האזור החפור כדי לחפש דפוסים כלשהם שהם מזהים כעדויות לפעילות אנושית.
שרידים של כפר חוף נאוליתי נמצאו בעתלית ים, מסביבות שנת 8,000 לפני הספירה, כשמפלס המים היה נמוך הרבה יותר מאשר היום, כך שכפר החוף היה קרוב יותר למים. באוסטרליה, ארכאולוגים ימיים מצאו עדויות להתיישבות אנושית לאורך חופי היבשת ומתחת למים מלפני כ־60 אלף שנה.
החזית הימית
ארכאולוגיה ימית היא מיזם הכרוך בפעולות תיאום רבות יותר מאשר ארכאולוגיה יבשתית, בשל מספר האנשים הדרושים לתפעל הציוד – הסירות, המחפרים – וגם כדי לוודא שכל החוקרים יצאו מהמים בבטחה. לדברי יסעור־לנדאו, הארכאולוגיה באופן כללי עוברת שינוי סיסמי ונהיית הרבה יותר דומה לספורט קבוצתי.
לדברי יסעור־לנדאו, מי שעדיין מחפשים את תחושת ההרפתקנות והתגלית שבחשיפת חפצים עתיקים בנוסח אינדיאנה ג'ונס – אין מקום טוב יותר לחפירות מאשר מתחת למים
"חלפו הימים של ארכאולוג בודד בשטח", הוא אומר. "כולם צריכים לעבוד יחד… ארכאולוגיה מתבצעת עכשיו על־ידי צוותים של חוקרים שונים, כל אחד עם תחום המחקר שלו והמעבדה שלו". מוקדם יותר השנה אוניברסיטת חיפה והטכניון השיקו יוזמה משותפת לשימוש במדעים מדויקים ובטכנולוגיות מעבדה חדשניות בחפירות ארכאולוגיות.
שיתוף פעולה בין מוסדות הוא הנורמה כעת, שכן המיקרו־ארכאולוגיה מחייבת את המחקר לספציפיות גבוהה. לדברי יסעור־לנדאו, מי שעדיין מחפשים את תחושת ההרפתקנות והתגלית שבחשיפת חפצים עתיקים בנוסח אינדיאנה ג'ונס – אין מקום טוב יותר לחפירות מאשר מתחת למים.
יסעור־לנאדו מספר כי בישראל יש מאות ארכאולוגים, יותר ממאה מהם עובדים במוסדות אקדמיים שונים – ועשרות ברשות העתיקות. אולם, רק שבעה – חמישה מהאוניברסיטאות ושניים מרשות העתיקות – הם מומחים לארכאולוגיה תת־ימית. זו אחת החזיתות האחרונות שטרם נחקרו במדינה שבה הארכאולוגיה עושה כותרות באופן קבוע.
"כדי להיות סטודנטית שלנו את לא צריכה להיות הצוללנית הכי טובה, אבל את צריכה רמה מסוימת של סקרנות, זה כמו להיות מגלה או חוקר ארצות… את צריכה להיות בעלת תחושת הרפתקנות, לנסות לעקוב אחרי התעלומות הגדולות של סיפור החוסן האנושי בתנאי אקלים משתנים.
"למרות העלויות הגבוהות, ארכאולוגיה ימית מספקת תפוקה מדעית מדהימה כי יש כל כך מעט אנשים העוסקים בה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם