ניפוי כדוריות מקרקעית האוקיינוס זה לא פרויקט קיץ טיפוסי, אבל אין שום דבר אחר שפרופסור אבי לייב מהרווארד היה מעדיף לעשות.
לדבריו, הכדוריות האלה הן למעשה גולות מתכתיות קטנות. הפיזיקאי התיאורטי הישראלי, לשעבר ראש המחלקה לאסטרונומיה של הרווארד, עשה דרך ארוכה כדי למצוא אותן – והגיע עד האי מאנוס שבפפואה גינאה החדשה. שם, יחד עם צוות מחקר, הוא בחן אותן – מ־14 ועד 28 ביוני.
לייב משער כי מקור הכדוריות הוא בעצם הבין־כוכבי הראשון שהתגלה על־ידי האנושות, מטאור שהתפוצץ באטמוספרה של כדור הארץ, מעל פפואה גינאה החדשה, ב־8 בינואר 2014. יתרה מכך, הוא מציע כי המטאור הזה אולי מייצג טכנולוגיה חוצנית.
"הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להבין אם החומר [המטאוריטי] שונה מהחומר הקיים במערכת השמש", אומר לייב בריאיון לזמן ישראל. "זו תהיה הפעם הראשונה שבני אדם שמים את ידיהם על חומר הלקוח מעצם גדול המגיע מחוץ למערכת השמש, המטאור הראשון שניתן להסיק שהוא מהחלל הבין־כוכבי. מדובר בתגלית בפני עצמה".
"השאלה הבאה", הוא אומר, "היא האם מדובר במקור טכנולוגי – בטיפות שנמסו מחומר מוליך למחצה או ממעגל חשמלי". זו לא הפעם הראשונה שלייב משמיע טענות נועזות
"השאלה הבאה", הוא אומר, "היא האם מדובר במקור טכנולוגי – בטיפות שנמסו מחומר מוליך למחצה או ממעגל חשמלי". זו לא הפעם הראשונה שלייב משמיע טענות נועזות, בין אם ביחס למטאור הזה או לאומואמואה – עצם מסתורי בצורת פנקייק שעבר במערכת השמש ב־2017 – גם הוא, להערכתו, גוף בין־כוכבי שעשוי להיות פיסת טכנולוגיה חוצנית.
"אם נמצא שותפים בחלל הבין־כוכבי, זה ישנה את עתיד האנושות", אומר לייב. "זה ישנה את השאיפות החלליות שלנו, זה ישנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים זה לזה. תהיה לזה השפעה עצומה על המדע ועל החברה".
בלבוש יום־יומי – חולצה קצרה אדומה – לב הסביר בדרכו הקלאסית מתודות וממצאים בצורה קוהרנטית. הוא השווה את הכדוריות לבובות מטריושקה רוסיות וציין שחלקן מכילות כדוריות קטנות יותר. כשהצוות שלו מצא את הכדורית הראשונה כעבור כשבוע של חיפושים, הוא היה בטוח שיש עוד. למה? זה כמו נמלים במטבח, הוא אומר – אם רואים נמלה אחת, זה אומר שיש עוד הרבה.
הוא שמע על המטאור שהתרסק ב־2014 באיחור של חמש שנים. עוזר המחקר שלו, אמיר סיראג', שהיה אז סטודנט בהרווארד, איתר אותו בקטלוג מקוון של 273 מטאורים בעריכת המרכז לחקר גופים קרובי ארץ (CNEOS), שמהווה חלק מהמעבדה להנעה סילונית של נאס"א. המטאור מ־8 בינואר 2014 היה יוצא דופן מכמה בחינות.
"המטאור הזה נע במהירות גבוהה מכדי להיות כפוף לכוח הכבידה של השמש", אומר לייב. "הערכנו שהמהירות הגיעה מחוץ למערכת השמש. נראה שהוא לא היה כפוף [לכוח הכבידה שלה]"
"המטאור הזה נע במהירות גבוהה מכדי להיות כפוף לכוח הכבידה של השמש", אומר לייב. "הערכנו שהמהירות הגיעה מחוץ למערכת השמש. נראה שהוא לא היה כפוף [לכוח הכבידה שלה], במהירות של 60 קילומטרים לשנייה יחסית לשביל החלב… 60 קילומטרים לשנייה פירושו שהוא היה מהיר יותר מ־95% מכל הכוכבים בקרבת השמש".
לאחר מכן, אומר לייב, "חישבנו שהעצם הזה היה מסוגל לעמוד בהרבה יותר לחץ מאשר כל מטאור אחר בקטלוג". המסקנות שלו לגבי המהירות והחוזק של אותו עצם הובילו אותו להשערה נוספת.
"זה העלה את האפשרות שזו עשויה להיות חללית, שנוצרה בצורה מקצועית על־ידי תרבות חוצנית מסגסוגת קשוחה יותר מאשר מטאורי ברזל", אומר לייב. "זו לא הייתה שאלה פילוסופית אם נשארו חתיכות כלשהן".
לייב וסיראג' הגישו מאמר מחקרי על המטאור. על פי לייב, המדענים שבחנו את המאמר שלהם דחו אותו מפני שהנתונים הממשלתיים לא כללו את טווח הטעות, או את אי־הוודאות במדידה. ב־2022 פיקוד החלל של ארה"ב פרסם הודעה התומכת בטענתו של לייב, שלפיה המטאור הוא עצם בין־כוכבי ברמת ודאות של 99.999%.
"זה היה אתגר גדול מאוד למצוא את הטיפות הקטנות האלה – בגודל של כחצי מילימטר – על פני שטח בגודל 10 קמ"ר, שהוא אזור ההתרסקות לפי מחלקת ההגנה האמריקאית"
הוא חש צודק מספיק כדי לארגן צוות שיבחן את קרקעית האוקיינוס בפפואה גינאה החדשה בחיפוש אחר עקבות המטאור. איל הקריפטו צ'ארלס הוסקינסון תרם כלאחר יד 1.5 מיליון דולר ואת המטוס הפרטי שלו.
כשהם הגיעו לפפואה גינאה החדשה, חברי הצוות השתמשו בטכנולוגיה חדשנית. האונייה שלהם, שנקראה בשם ההולם "כוכב הכסף", צוידה במזחלת שמשני צדיה מגנטי מוליבדן לאיתור חלקיקים מתכתיים על קרקעית הים.
"המהנדסים היו יוצאים מהכלל", אומר לייב. "זה היה אתגר גדול מאוד למצוא את הטיפות הקטנות האלה – בגודל של כחצי מילימטר – על פני שטח בגודל 10 קמ"ר, שהוא אזור ההתרסקות על פי מחלקת ההגנה האמריקאית. "ברגע שהמזחלת הייתה על הקרקעית [האוקיינוס], היא אספה בעיקר אבקה שחורה, אפר וולקני. הייתי מתוסכל שלא הצלחנו לראות שום דבר בלתי רגיל".
חלפו שישה ימים. לייב וצוות המחקר לא נחו. הם השתמשו ברשת כדי לנפות את האפר הוולקני, ובחנו את מה שנשאר באמצעות מיקרוסקופ. התוצאה: רגע של אאורקה. "ג'ף וין, גיאולוג מהצוות, רץ במורד המדרגות כדי לקרוא לי: 'מצאנו כדורית!'" משחזר לייב. "זה היה מדהים, אחת הגולות המתכתיות הייתה מובחנת מאוד".
החוקרים ישתמשו בפקטורים כגון זמן מחצית החיים, ש"משמש לקביעת גיל החומר", אומר לייב. "אנחנו יכולים, למשל, להסיק שהחומר עתיק הרבה יותר מהחומרים במערכת השמש"
ניתוח הכדורית העלה כי היא עשויה ברובה מברזל – 84%. לאחר מכן חברי הצוות מצאו עוד כ־360 כדוריות כאלה. הם החלו לאסוף את הכדוריות כדי לשלוח אותן לניתוח בשלושה מקומות שונים – הרווארד, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי וחברת ברוקר בגרמניה.
בהרווארד הניתוח יתבצע על־ידי לייב, עמיתיו מהמחלקה למדעי כדור הארץ ומדעים פלנטריים ומתמחים לתקופת הקיץ, בהם בתו לוטם לייב, סטודנטית טרייה לתואר ראשון.
החוקרים ישתמשו בפקטורים כגון זמן מחצית החיים, ש"משמש לקביעת גיל החומר", אומר לייב. "אנחנו יכולים, לדוגמה, להסיק שהחומר עתיק הרבה יותר מאשר חומר ממערכת השמש. זו אחת הדרכים להבחין ביניהם".
בינתיים, הוא סופג ביקורת מצד מקורות שונים. הטיימס הלונדוני ציטט כמה גורמים רשמיים בפפואה גינאה החדשה, שתהו אם היו בידי לייב המסמכים הדרושים כדי לבוא למדינה שלהם ולאסוף דגימות מקרקעית האוקיינוס. אחד מהם הוא פנואה ג'ורג' פולון, סגן מנהל מחוז מאנוס.
"רימו אותנו", הוא צוטט בעיתון. "הם הגיעו לכאן, אף אחד לא ידע על זה, ועכשיו הם כבר עזבו. מה הם מצאו? האם יש לזה ערך? האם יש לנו זכויות על זה? אם זה מחקר מדעי, איך המוסדות המדעיים שלנו ירוויחו מזה?"
כשזמן ישראל ביקש את תגובתו של לייב לאמירות האלה, הוא השיב בדוא"ל כי הצוות שלו היה בקשר עם גורמים רשמיים בפפואה גינאה החדשה במשך כשמונה חודשים וערך הסכם מחקר שיתופי עם אחד ממוסדות המחקר של המדינה – האוניברסיטה לטכנולוגיה.
"החומרים שאספנו היו 35 מיליגרם של חלקיקי אבק זעירים, ללא שום ערך מסחרי", אומר לייב. "הדיווחים נבעו מגורמים שלא היו בתמונה". בערך בזמן המסע שלו למאנוס, שני חוקרים פרסמו מאמר המטיל ספק באפשרות שהמטאור הגיע מחוץ למערכת השמש.
המאמר, "על המקור הבין־כוכבי המשוער של כדור האש USG 20140108", נכתב בידי פיטר ג' בראון, ראש המחלקה למדעים פלנטריים באוניברסיטת מערב אונטריו, וייז'י בורוביצ'קה מהמכון האסטרונומי באקדמיה הצ'כית למדעים.
גם ההודעה של פיקוד החלל האמריקאי אינה משכנעת אותו. "זאת פנייה קלאסית לסמכות גבוהה יותר, אומר בראון. "לא ככה מדע עובד. בשביל טענה כל כך יוצאת דופן הנתונים צריכים להיות נגישים לניתוח"
"הם הגיעו למסקנה שמדידות המהירות הממשלתיות עשויות להיות שגויות, מפני שהמודל שלהם לסלעים ממערכת השמש לא תאם את הנתונים", אומר לייב. "הם הסיקו שזה פשוט מטאור סלעי, שהוא לא יכול להיות עשוי מברזל".
כנגד זאת הוא אומר: "אבל בזמן שהמאמר הזה פורסם, גילינו שכדוריות המטאור עשויות ברובן מברזל. אם המודל שלך לא תואם את הנתונים, תתקן את המודל".
בראון אמר לזמן ישראל כי הקהילה המדעית צריכה לראות את הנתונים המקוריים של המטאור בשביל לתקף את טענתו של לייב כי הוא ממקור בין־כוכבי. גם ההודעה של פיקוד החלל האמריקאי אינה משכנעת אותו. "זאת פנייה קלאסית לסמכות גבוהה יותר, אומר בראון. "לא ככה מדע עובד. בשביל טענה כל כך יוצאת דופן הנתונים צריכים להיות נגישים לניתוח עצמאי".
מומחה נוסף, מתיו גנג' – מרצה בכיר במחלקה למדע כדור הארץ ומדעים פלנטריים באימפריאל קולג' בלונדון – מביע ספקות באשר לכדוריות שמצא הצוות של לייב. "רק מפני שמשהו קורה במקום מסוים, זה לא אומר שכל מה שאתה מוצא שם קשור לאותו אירוע", הוא אומר. "אתה לא יכול להשתמש במיקום של אירוע כהוכחה למקור. זה ייתכן – אבל אתה לא יכול להוכיח את זה".
"רק מפני שמשהו קורה במקום מסוים, זה לא אומר שכל מה שאתה מוצא שם קשור לאותו אירוע", הוא אומר. "אתה לא יכול להשתמש במיקום של אירוע כהוכחה למקור"
הרכב הכדוריות של לייב כולל ברזל וטיטניום, מה שגורם לגנג' לפקפק במקורן הבין־כוכבי. אם זה היה המקרה, הוא אומר, החלקיקים האלה היו מגיבים לחמצן באטמוספרה ויוצרים תחמוצת ברזל. "לא נראה שהן התחמצנו", אומר גנג'. "כרגע נראה שהן מלאכותיות, שהן נוצרו על כדור הארץ, על ידינו – בני האדם – בתהליך כלשהו, בין אם זה ריתוך או חזרה של חללית".
"אני מקווה שאני טועה", הוא מוסיף. "זה יהיה מגניב מאוד אם מדובר בחלק מחללית חוצנית. אני חושב שקבוצת המחקר מנהלת קרב בעלייה. יהיה להם קשה לשכנע את הקהילה המדעית שאלה גופים בין־כוכביים. אנחנו זקוקים להוכחות חזקות".
לייב מתעקש שעל זה הוא עובד. הוא ממשיך לשתף את הממצאים שלו באתר "Medium", שם עדכן ב־14 ביולי כי כבר נמצאו 141 כדוריות, מוכנות לניתוח. הוא גם מחכה לפרסום ספרו הבא: "בין־כוכבי". כמוהו גם הציבור, מדובר באחד הספרים המבוקשים ביותר לחודש אוגוסט.
"אני לא מקבל שום תגובה שלילית מהציבור הרחב או מממשלת ארה"ב", אומר לייב. "נהפוך הוא, כולן חיוביות, כולן מעודדות, כולן עם ראש פתוח. למה קשה כל כך לאנשים באקדמיה להיות עם ראש פתוח? מדע לא תמיד עוסק במה שאנחנו יודעים. אם יש הוכחות, אנחנו צריכים לקבל אותן ולנסות להבין מה המשמעות שלהן".
"לא נראה שהכדוריות התחמצנו", אומר גנג'. "כרגע נראה שהן מלאכותיות, שהן נוצרו על כדור הארץ, על ידינו – בני האדם – בתהליך כלשהו, בין אם זה ריתוך או חזרה של חללית"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם