לא בטוח שדבריו של שר הביטחון יואב גלנט שלשום כי "נחזיר את לבנון לתקופת האבן" קשורים ישירות להערכות מודיעיניות על כוונות חזבאללה. להיפך: כל הסימנים עד כה מעידים על איפוק וריסון מצד ישראל. נראה ששר הביטחון איים בפעולה בעיקר כדי למנוע אותה.

בסיור לאורך קו הגבול עם לבנון, אי אפשר להימנע ממראות הפעילות הרוחשת שם, אחרי שנים של שקט יחסי. מצד אחד עבודה קדחתנית של קבלנים ישראלים מאובטחים בכוחות צבא גדולים, שבונים קיר בטון לאורך הגבול; ומהצד השני פעילות ערה של רועי צאן ללא עדר, צלמים, אזרחים חמושים ו"פקחי טבע" – הכסות החדשה של חזבאללה לאורך הגבול.

את מי, אגב, לא רואים כמעט בכלל? את פקחי האו"ם, שמעדיפים לאחרונה להסתגר במוצבים שלהם, ואת צבא לבנון.

נכון לשבוע זה, חזבאללה מחזיק 34 מגדלי תצפית לאורך הגבול עם ישראל. המגדלים הלו הם חלק מהפעילות של ארגון "שומרי הטבע". כל המגדלים הוקמו בנקודות אסטרטגיות מבחינה טופוגרפית. כך, למשל, שני המגדלים באזור קו דיווח 105, הנקודה שבה נחטפו אודי גולדווסר ואלדד רגב ביולי 2006.

נכון לשבוע זה, חזבאללה מחזיק 34 מגדלי תצפית לאורך הגבול עם ישראל. המגדלים הלו הם חלק מהפעילות של ארגון "שומרי הטבע". כל המגדלים הוקמו בנקודות אסטרטגיות מבחינה טופוגרפית

הסימנים בשטח מצביעים על כך שחזבאללה עומד לבנות מגדלים נוספים, וההערכה היא שיגיע בקרוב ל-40 במספר.

שר הביטחון יואב גלנט ומפקד פיקוד הצפון אורי גורדין בסיור על גבול לבנון, 8 באוגוסט 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

מכאן בדיוק נגזרת מדיניות האיפוק הישראלית – זו שחלק מהדרג הצבאי בישראל, בעיקר בשכבת הביניים, לא חש איתה בנוח. מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה רואה את קיר הבטון נסגר ומבין שיחד איתו מסוכלות גם הרבה תוכניות מבצעיות של חזבאללה. זה עיקרו של מרוץ הבנייה של שני הצדדים, קיר מחד ומגדלים מאידך, ומכאן ההגיון שעומד מאחורי מדיניות האיפוק הישראלית.

המטרה העיקרית של צה"ל היא לסגור את הגבול מהר ככל האפשר בהתאם לתוכנית, ואז להתמודד עם חזבאללה מנקודת התחלה שונה לחלוטין. זו הסיבה שבפגישה לפני חודש בין אלוף פיקוד צפון אורי גורדין למפקד יוניפי"ל ארולדו לזארו, גילה גורדין סבלנות רבה למאמצי התיווך של האו"ם.

הגנרל האיטלקי ביקש שישראל תיתן עוד זמן למאמצי התיווך של שגרירת ארצות הברית בביירות דורותי שיי, ולא תיכנס לעימות סביב האוהל שנותר בהר דב. המגעים הללו מייצרים לישראל מרחב נוח מאוד: ביום פקודה היא תוכל להצטייר כמי שהמתינה בסבלנות לפתרון מדיני, ומשזה לא הגיע, נאלצה לפעול.

במקביל, הדרג הביטחוני מרוויח עוד ימי עבודה של קבלנים לאורך הגבול: זו המטרה, והיא מקדשת כרגע את האמצעים. את המחיר על הנזק התדמיתי שמייצרים הסרטונים של כתב חזבאללה עלי שועייב עם התיעוד הכמעט היומיומי שלו של חיילי צה"ל לאורך הגבול, ישראל תגבה בעתיד, כאשר קיר הביטחון יושלם.

את המחיר על הנזק התדמיתי שמייצרים הסרטונים של כתב חזבאללה עלי שועייב עם התיעוד הכמעט היומיומי שלו של חיילי צה"ל לאורך הגבול, ישראל תגבה בעתיד, כאשר קיר הביטחון יושלם

"هاليفي" تحت النظر #من_لبنان_شايفينكم#מלבנון_אנחנו_רואים_אותך pic.twitter.com/DjAS416eae

— علي شعيب || Ali Shoeib ???????? (@alishoeib1970) August 3, 2023

אלא שלתמונת המצב בלבנון יש גם פן אחר, שהוא בבחינת נעלם מסוכן. כל גורמי הביטחון בישראל מציירים תמונה דומה בניתוח הכוונות של חזבאללה. כמעט כולם תמימי דעים כי נאסראללה לא רוצה כרגע להיגרר לעימות נרחב עם ישראל, וזה במובהק גם האינטרס האיראני. אם כך, מה עומד מאחורי שינוי המדיניות?

אחד ההסברים – שלא ממש מספק תשובה מקיפה למצב – הוא כי חימום הגבול הינו אמצעי טקטי של חזבאללה לאתגר את ישראל, ולעצב בכך את המציאות החדשה לאורך הגבול, אחרי שתושלם גדר הבטון.

אחד ההסברים – שלא ממש מספק תשובה מקיפה למצב – הוא כי חימום הגבול הינו אמצעי טקטי של חזבאללה לאתגר את ישראל, ולעצב בכך את המציאות החדשה לאורך הגבול, אחרי שתושלם גדר הבטון

אבל ההסבר הזה לא עונה על השאלה מה גורם לאומץ המתגבר של נסראללה, והאם מדובר בשיקול דעת מוטעה בשל קריאה לא נכונה של המציאות?

בדיונים הביטחוניים בישראל אחרי הפעלת המטען במגידו התקשו – ועד היום מתקשים – להסביר מה גרם לנסראללה ללכת רחוק כל כך ולהסתכן בתגובה לא צפויה של ישראל. "הרי היה ברור שבשלב מסוים נעלה על כך מודיעינית. ואז מה הוא חשב, שלא נגיב?" אומר גורם ביטחוני. לשאלה הזו אין עדיין תשובה ברורה.

חיילי צה"ל על גבול לבנון, 28 ביולי 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

אחרי האירוע במגידו, מרחב התגובה הישראלי היה גדול מאוד – בהתחשב בעובדה שרק אזרח אחד נפצע. אם המטען היה מתפוצץ על אוטובוס וגורם לנפגעים רבים וחלילה הרוגים, כולם מבינים שהתגובה הישראלית הייתה שונה לחלוטין, ומכאן מקור הדאגה לגבי שיקול דעתו של נסראללה.

בסופו של דבר, המרחק בין שני התרחישים – זה שהיה בפועל לזה המחמיר – נבע מפזיזות בפעולתו של המחבל שהפעיל את המטען.