שלטונו של בנימין נתניהו נמצא בימים אלה ככל הנראה על ערש דווי, והשמות של יורשיו הפוטנציאליים מתחילים לצוץ בתקשורת. אחד הבולטים והמוכשרים שבהם הוא יוסי כהן, ראש המוסד, עטור השבחים והפרסים בגין תפקודו בארגון החשאי.
לפי פרסומים שונים, כהן הוא אחד ממקורביו ההדוקים של נתניהו. הקשר ביניהם ככל הנראה כל כך קרוב, ששמו של כהן אף שורבב לחקירות תיק 1000, כמי שנמנה עם מעגל החברים הקרוב של מי שחשודים במתן טובות הנאה לנתניהו, בהם ג'יימס פאקר וארנון מילצ'ן. לפי הדיווחים, הוא אף קיבל מפאקר כרטיסים להופעה בשווי אלפי שקלים ולן על חשבונו במלון.
באחת העדויות של הדס קליין, מי שהייתה יד ימינו של מילצ'ן, היא מספרת שכהן התלונן בפניה כי רכש לנתניהו סיגרים ב-1,800 שקל ולא קיבל את הכסף בחזרה.
נתחיל מהסוף. ברק רביד חשף לאחרונה כי כהן תכנן לערוך בסוף החודש אירוע ראוותני עם אלפי משתתפים ובכירים, בהם ראש הממשלה והנשיא, בעלות של מיליוני שקלים מכספי משלמי המסים. הסיבה הרשמית למסיבה: 70 שנה להקמת הארגון החשאי בראשו הוא עומד.
עד כהונתו של כהן העדיף המוסד לעבוד בשקט מאחורי הקלעים ולהימנע מאירועים ראוותנים, ומעולם לא חגג לעצמו אירוע בסדר גודל כזה, גם לא כשמלאו לו יובל שנים. האירוע בוטל לאחר החשיפה בחדשות 13, והמיליונים יוחזרו, ככל הנראה, למקומם הנכון, לצורך הקטנת הגירעון הלאומי.
האמביציה של כהן להתקדם בסולם הדרגות, תוך ניצול ההילה הבטחונית הסובבת אותו, והשפעתו כמי שעומד בראש ארגון בטחוני, לא התחילה במוסד. כך קרה גם בכמה חוות דעת שנויות במחלוקת שפרסם בעת שכיהן כראש המל"ל, כדי להכשיר את מתווה הגז. חוות דעת שלטענת מומחים בתחום הסבו נזק כלכלי גדול לישראל.
כדי לאשר את מתווה הגז, נתניהו היה צריך לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים, באמצעות "סעיף 52" בחוק ההגבלים העסקיים. סעיף זה קובע כי אם יש מהלך שהוא בעל חשיבות מדינית-ביטחונית, אזי ניתן לעקוף את החלטת הממונה.
כדי לאפשר את המימוש של הסעיף הזה, שמעולם לא הופעל בעבר, הוזעק כהן, אז ראש המטה לביטחון לאומי. יחד עם דורי גולד, המנכ"ל החדש של משרד החוץ, טען כהן בפני הקבינט הביטחוני, כי אישור המתווה נדרש, בין היתר, לצורך סיוע למצרים, שסובלת ממחסור בגז.
ראש המל"ל לשעבר, עוזי ארד, אמר בתגובה לנימוקי כהן: "תפקידו על פי חוק המל"ל להציג חלופות, לא להציג תכתיב של Take it or leave it… חוות הדעת מצטיירת כמסמך שתכליתו היחידה לאשר את המתווה תחת נימוקים מאולצים, חלקיים ומוגזמים".
אלא שעברו שבועות ספורים בלבד, והמציאות התהפכה על טענותיו של כהן, שנשמעו לרבים מופרכות מלכתחילה.
בסוף אוגוסט נמסר על גילוי שדה הגז הענק זור במצרים. כהן הוזעק אז בשנית על ידי נתניהו, כדי להציל את סעיף 52 הקורס. הפעם הוא שינה את חוות דעתו, והחליף את הנימוק של מחסור בגז אצל המצרים, בעודף הגז שם, ובצורך בשיתוף פעולה אזורי.
בדצמבר 2015 הגיע כהן באופן אישי לוועדת הכלכלה, שם טען כי יש צורך בשיתוף פעולה אנרגטי עם מצרים אבל לא רק. הוא גייס גם את ירדן, קפריסין, יוון ואפילו את טורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן לצורך חיזוק טענתו על הקמת מזרח תיכון חדש בחסות הגז הישראלי.
בתקופתו של כהן, פרסם נתניהו באופן חסר תקדים ושנוי במחלוקת שוב ושוב חומרים רגישים של המוסד, מה שלא העז לעשות אצל קודמו. המפורסם שבהם הוא החשיפה באפריל 2018 של ארכיון הגרעין האיראני
הוא גם לא היסס כמובן להפחיד את החברים בוועדה עם תרחישי אימה מצד חיזבאללה וחמאס, אף שההערכה היא כי לא היה כל קשר בין איומים אלה, לבין הנסיבות הביטחוניות הדרושות לצורך הפעלת סעיף 52 בעניין מתווה הגז.
הגאולוג יוסי לנגוצקי אמר באותו דיון, בתגובה לדברי כהן, כי הוא "מוצא חובה אזרחית להתריע על יישור קו של פונקציונרים עם רוח המפקד. חוששני שגורמים אלה נוהגים בחוסר יושרה, שעה שהם מתעלמים מעובדות ברורות".
תמיר פרדו, ראש המוסד דאז, סירב להופיע בפני ועדת הכלכלה בטענה שאין לו קשר לנימוקים הביטחוניים שליוו את אישור המתווה. גם הרמטכ"ל וראש אמ"ן נמנעו מלתמוך בחוות הדעת של כהן.
ואם לא די בכך, כהן נראה בשולי אחת הישיבות האלה, כשהוא משוחח בפרטיות במסדרונות הכנסת עם הלוביסטית של יצחק תשובה, אורלי בן שמאי.
התמונות צולמו ופורסמו ברשתות החברתיות על ידי העיתונאית העצמאית אור-לי ברלב , אף על פי שהיו ניסיונות בכנסת למנוע את פרסומן.
מאז עברו ארבע שנים, ובמבחן התוצאה אפשר להגיד שבמקרה הרע כהן הטעה את הכנסת בשליחות נתניהו, ובמקרה הטוב פשוט התרשל בעבודתו, וגרם נזק גדול לכיסם של צרכני החשמל בישראל אחרי שהכשיר מתנה גדולה לתאגידי הגז. כך או כך, עם או בלי קשר, יום לאחר שהכשיר "ביטחונית" את המתווה, קודם כהן לראשות המוסד על ידי נתניהו.
חוות הדעת במתווה הגז לא היתה היחידה שהגיש ושתפורה בדיוק למידותיו ורצונותיו של נתניהו במטרה להכשיר ביטחונית ומדינית מהלכים שהבוס נתקל בהם בהתנגדות. לפי רביב דרוקר, כהן חיבר חוות דעת התומכת בדעתו של נתניהו לבטל את המכרז הבינלאומי לבניית ספינות לחיל הים ובמקומה לחתור לעסקה עם המספנה הגרמנית – טיסנקרופ, כוכבת פרשת 3000. הוא המליץ לרכוש ספינות נגד צוללות בזמן שמערכת הביטחון מתנגדת לכך חוץ מנתניהו כמובן.
כשהגיע העת למינוי ראש מוסד חדש – היה לכהן מאבק צמוד מול נ' על התפקיד. לפי הפרסום ב"עובדה", שעה לפני ההכרזה על מינויו של כהן, נשאל נ' בשיחה טלפונית על ידי נתניהו האם יהיה נאמן לו. מדובר בשאלה שסתרה לחלוטין את אופי הפעילות הדרוש מראש המוסד שמתוקף תפקידו חייב לפעמים גם לדפוק על השולחן ולהגיד "לא" לראש הממשלה. נ' סרב לענות בחיוב. השאר היסטוריה.
במהלך כהונתו של כהן כראש המוסד הופרה מדיניות העמימות שוב ושוב. זו מדיניות שהייתה לסימן ההיכר של פעילות המוסד עד שהגיע לעמוד בראשו.
בתקופה זו, פרסם נתניהו באופן חסר תקדים ושנוי במחלוקת חומרים רגישים של המוסד, מה שככל הנראה לא העז לעשות בתקופת ראש המוסד הקודם, תמיר פרדו. המפורסם מביניהם הוא החשיפה באפריל 2018 של ארכיון הגרעין האיראני.
כשבוע לפני הבחירות האחרונות הציג נתניהו גם תמונות לוויין של אתר לפיתוח נשק גרעיני באבדה, דרומית לעיר איספהאן, לפני ולאחר חשיפתו. בין לבין חשף את התקפות ישראל בסוריה, ולדעת רבים כמעט גרר למלחמת לבנון שלישית.
הפרת מדיניות העמימות לצרכים פוליטיים, גררה ביקורות קשות מצד אנשי ביטחון, ובהם ראש המוסד לשעבר, רמטכ"לים לשעבר ופרשנים צבאיים.
ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר (היום ח"כ בליכוד), הבהיר כי פרסומים כאלה לא היו יכולים להתרחש ללא גיבוי של ראש המוסד.
"בדיונים כאלה משתתפים גם ראש המל"ל, ראש המוסד, ראש אמ"ן וגורמים רבים נוספים", אמר דיכטר. "מי שחושב שרה"מ יכול לכופף את הדרג הצבאי ולהכריח אותו להודיע ברבים על פעולה בניגוד לעמדתו – אין לו מושג ירוק איך הדברים מתנהלים".
בסופ"ש האחרון זכה כהן לכתבה אוהדת וגדולה ב"ידיעות אחרונות", כתבה שלמתבוננים מהצד עשויה להיראות כניצול תפקידו במוסד לקידומו הפוליטי.
לפי רוח הכתבה, לא ברור אם כהן התראיין ישירות לכתבים, או שאכן – כפי שנכתב – מקורביו הדליפו את דבריו לעיתון, ככל הנראה בידיעתו (האפשרות שדברי ראש המוסד מודלפים בכמויות מילה במילה מפורומים סגורים שלא בידיעתו נראית על פניה קלושה וחמורה מדי).
כך או כך, יש הרואים בראיון זה תהליך מסוכן וחסר תקדים של פוליטיזציית המוסד, שמצטרף למהלכים אחרים שכבר נעשו בכיוון זה. מדובר בתהליך שראשי המוסד נמנעו מלעשות בעבר, אלא אם זה שירת אינטרס של מדינת ישראל.
כאדם שנתפש לעתים כמי שלא בוחל באמצעים כדי לפלס את דרכו לבלפור, יש הרואים בכהן גרסה מעודכנת ומתוחכמת יותר של נתניהו.
ספק אם אלו שרוצים לראות היום ישראל אחרת בעידן שאחרי נתניהו, ירצו לראות את כהן גם כראש הממשלה הבא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם