בקצרה

• חוק הריכוזיות אושר בדצמבר 2013 החוק כולל הקמת ועדה לצמצום הריכוזיות והסמכה של הממונה על התחרות לגבש רשימת גורמים ריכוזיים.
• חוק הריכוזיות לא כולל הפרטה – מכירת נכסים של המדינה. החוק כלל לא מתייחס למדינה ולחברות ממשלתיות כ"גורם ריכוזי" אלא למונופולים פרטיים.
• אל על הופרטה ב-2004, וחברות ממשלתיות נוספות הופרטו בערך באותה תקופה – עשור לפני חוק הריכוזיות ובלא קשר אליו.
• הפרטה אינה פירוק מונופולים. בזק, חברה שהופרטה ב-2005, היא מונופול גם כיום ואף נקנסה על ניצול מעמדה המונופוליסטי.
• ב-2015, כשנתיים אחרי החוק, הודיעה המדינה על מדיניות של "לא עוד הפרטות" לחברות תשתית, תוך דגש על שיפור ניהולן, במקום מכירתן.

אריאל שרון ובנימין נתניהו (צילום: פלאש90)

נתניהו מציג את עצמו כ"מר כלכלה" ומספר על עצמו ש"שחרר את כלכלת ישראל" ברצף אחד, כביכול, של רפורמות והפרטות.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בקצרה

• חמישה מתוך שישה מתקני ההתפלה הגדולים הושבתו בו-זמנית בעקבות פריחת אצות זעירות – אירוע חסר תקדים, לפי ynet, 2.9.2026.
• מנכ"ל רשות המים לשעבר גיורא שחם: "לפני שנתיים נמנעה בגלל לחץ פוליטי העלאה קטנה בתעריף המים", ובמקומה הוחלט לשאוב יותר מהכינרת, לפי "הארץ", 1.9.2026.
• מתקני ההתפלה מספקים קרוב לשליש מהמים בישראל, וההשבתה מחייבת שאיבה מוגברת מהכינרת וממי התהום, לפי "הארץ".
• תוכנית האב של רשות המים קבעה שפיתוח 200 קידוחים ב-1.1 מיליארד שקל יאפשר אספקה גם במקרה של פגיעה במרבית מתקני ההתפלה – התוכנית הוצגה לפני פחות משנתיים, לפי "הארץ".
• כ-20 אלף דונם של גידולי ירקות בפתחת ניצנה הועמדו בסכנה, ו-70% מעגבניות השרי בישראל גדלות באזור, לפי ynet.

בתחילת ספטמבר 2026 הושבתו חמישה מתוך שישה מתקני ההתפלה הגדולים בישראל בו-זמנית, בעקבות עלייה בעכירות מי הים שנגרמה ככל הנראה מריכוז גבוה של אצות זעירות. מתקני ההתפלה מספקים קרוב לשליש מהמים בישראל, ולכן ההשבתה חייבה את רשות המים ואת חברת "מקורות" להסתמך על הכינרת ועל מי התהום.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ב-21 באוגוסט 2026 קרס נמל התעופה בן-גוריון תחת עומס השיא של אוגוסט – תורים ענקיים, טיסות ללא מזוודות ועיכובים חמורים. יום קודם לכן ביקרו שם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב, והצטלמו כשהם משבחים את העובדים.

יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, פנחס עידן, התריע כבר ביוני במכתב לרגב ולמנכ"ל משרדה על פיטורי כ-250 עובדים ארעיים שיסכנו את תפקוד השדה בשיא הקיץ. בזמן המשבר שהתה רגב בחופשה פרטית במרוקו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מבקר המדינה פרסם בדצמבר 2025 דוח חריף על פרויקט המטרו של גוש דן, שהוגדר "פרויקט לאומי" כבר ב-2021. הדוח קובע שללא הקמתו, עומסי התנועה במטרופולין תל אביב יגדלו דרמטית עד 2040, ועלות "הזמן האבוד" בפקקים בלבד תגיע לכ-25 מיליארד שקל בשנה.

התקציב המאושר בחוק, 150 מיליארד שקל, כבר תפח לאומדן מעודכן של 177 מיליארד – פער של כ-27 מיליארד שקל. הדוח מגיע אחרי שנים שבהן שרת התחבורה מירי רגב פעלה בגלוי נגד הפרויקט: בכהונתה הקודמת טענה שיש "להסיט משאבים" ממטרופולין דן, וכשחזרה לתפקיד ב-2023 המשיכה להתבטא נגדו – עד כדי כך ששר האוצר סמוטריץ' עצמו האשים אותה בעבר ב"פופוליזם זול".

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ב-2009 קבעה ממשלת ישראל כיעד כי עד 2020 20% מהחשמל בישראל ייוצר מאנרגיה מתחדשת, עם יעד ביניים של 5% עד 2014. שני היעדים הוחטאו בפער גדול.

ב-2020 נקבע יעד חדש, לפיו 30% מהחשמל אמור להיות מיוצר מאנרגיה מתחדשת עד 2030, עם יעד ביניים של 20% עד 2025. יעד הביניים הוחטא – ב-2025, רק כ-16% מהחשמל בישראל יוצר מאנרגיה סולארית. ההערכה היא שגם היעד הסופי לא יושג. ב-2025 הציעה רשות החשמל יעד מציאותי יותר: 35% מהחשמל עד 2035.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מירי רגב נכשלה בניהול מערך התחבורה הציבורית בישראל. תחת משמרתה, מחירי הנסיעה זינקו במצטבר בכ-60%, פרויקטים לאומיים, כמו חשמול מסילות הרכבות, נדחו בשבע שנים מהיעד המקורי, ורק 14% מהזכאים להנחות במסגרת רפורמת "צדק תחבורתי" נהנים ממנה בפועל. השרה בחרה להשקיע מיליונים בקמפיינים של יחסי ציבור ובנסיעות לחו"ל, בזמן שהשירות לנוסע הגיע לשפל.

"צדק תחבורתי": כיצד התייקרה הנסיעה מ-5.5 ל-9 שקלים?

שרת התחבורה מירי רגב משווקת את רפורמת "צדק תחבורתי" כבשורה חברתית חסרת תקדים, אך הנתונים היבשים מראים מציאות הפוכה. עבור רוב הציבור הישראלי. מדובר במבצע שיווקי יקר הממומן, למעשה, דרך העלאת מחירים גורפת, הפוגעת קשות במעמד הביניים העובד.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.