אני מכיר את גילה גמליאל 25 שנה, מאז הייתה מנהיגת סטודנטים באוניברסיטת באר שבע ובהמשך יו"ר ההתאחדות. אפשר לומר שהיא פוליטיקאית טובה, שהצליחה לשרוד בליכוד לאורך עשרים שנה, מאז נבחרה לכנסת ב-2003, ולפלס את דרכה גם לממשלה.
לא דיברתי עם גמליאל הרבה זמן, אבל אני יודע בדיוק מה היא אומרת כיום בשיחות פרטיות ובחדרים סגורים.
גמליאל רואה את הקטסטרופה המדינית והביטחונית. היא חושבת שהנזק שנגרם למדינה – וגם לליכוד – הוא אדיר. היא משוכנעת שמאחורי הסיפור הזה עומדת הגחמה של איש אחד, יריב לוין, שמקים מחנה בליכוד ובימין כדי להשתלט על המפלגה ולהגיע לראשות הממשלה, גם אם הליכוד יפסיד בבחירות הבאות.
גמליאל רואה את הקטסטרופה המדינית והביטחונית. היא חושבת שהנזק שנגרם למדינה – וגם לליכוד – הוא אדיר. היא משוכנעת שמאחורי הסיפור הזה עומדת הגחמה של איש אחד, יריב לוין
הביקורת של גמליאל, בעלת תואר שני במשפטים, היא על הדרך המגלומנית שבה הריץ לוין את תוכנית הרפורמה שלו, בלי תיאום עם ראשי מערכת המשפט, ללא עבודת הכנה מינימלית עם שותפים פוליטיים חשובים, גם בתוך הליכוד.
מבחינת גמליאל, לוין מוליך את הליכוד להפסד בבחירות אחרי שגם הרפורמה שהציע הולכת ליפול, מה שיותיר את כולם חסרי כל.
גמליאל לא מרבה להתראיין. גם בזה היא תולה את האשם בלוין, שהפך את הליכוד – מפלגה עממית שאנשיה זכו בדרך כלל לסימפטיה – למפלגה השנואה ביותר על התקשורת. בראיונות השונים השרים נדרשים להסביר את המהלכים של לוין, והם לא מצליחים וסופגים מלקות מכל עבר.
גמליאל לא מרבה להתראיין. גם בזה היא תולה את האשם בלוין, שהפך את הליכוד – מפלגה עממית שאנשיה זכו בדרך כלל לסימפטיה – למפלגה השנואה ביותר על התקשורת
באותה שעה, כך אומרת גמליאל בזעם, לוין ממשיך לבצר את מעמדו, דואג להופיע לבדו בפני מאות אלפי אנשים שמגיעים להפגנות הימין, ומשאיר את יריביו בליכוד מאחור.
גמליאל הייתה השרה היחידה שלא הצביעה בעד המינוי של יריב לוין כממלא מקום ראש הממשלה כאשר נתניהו היה בטשטוש עקב השתלת קוצב הלב שעבר ב-23 ביולי. אפילו שעתיים של חסד היא לא הייתה מוכנה להעניק לו, אחרי שהכשיל לטענתה את הליכוד.
הבעיה עם גמליאל שהיא חוששת, לא נאבקת ובסוף מצביעה עם כולם. אבל היא טועה. אילו תצא היום למלחמה גלויה על עמדותיה היא רק תרוויח. בליכוד יעריכו את המהלך העצמאי, את האומץ לצאת נגד הזרם, מתוך דאגה אמיתית לגורל המפלגה שרק הולכת ומאבדת את כוחה בסקרים.
בנימין נתניהו היה היחיד שיצא נגד עמדת מפלגתו לפני 30 שנה כמעט, בנושא הבחירה הישירה, והוא רק יצא נשכר – ובזכות הבחירה הזו הפך לראש הממשלה ב-1996.
עדיין יש בליכוד אנשים שחושבים כמו גמליאל, והם לא מעטים – גם אם אינם הרוב. הם ישמרו על כוחה של גמליאל בפריימריז הבאים. היא לא תעוף שוב מהרשימה כמו ב-2006, גם אם לוין ינסה להתנקם בה.
גמליאל מכירה את הליכוד מצוין והצליחה לשרוד בו מתחילת המאה. אם תצא היום למאבק, היא עשויה לעקוף את מתנגדי לוין האחרים שעדיין מתחפרים – ישראל כ"ץ, ניר ברקת, יולי אדלשטיין ואחרים.
גמליאל מכירה את הליכוד מצוין והצליחה לשרוד בו מתחילת המאה. אם תצא היום למאבק, היא עשויה לעקוף את מתנגדי לוין האחרים שעדיין מתחפרים – ישראל כ"ץ, ניר ברקת, יולי אדלשטיין ואחרים
אגב, בניגוד לאחרים, גמליאל חושבת שנתניהו היה מוותר מזמן על הרפורמה המשפטית הזו. גמליאל ובכירים אחרים בליכוד סבורים שנתניהו ציפה מהנשיא יצחק הרצוג להוביל את הצדדים למתווה מוסכם וקיווה כי הרצוג יסיים את הסגה המשפטית שמטלטלת את המדינה. אבל הנשיא נכשל.
מהבחינה הזו, מהלך של גמליאל יכול דווקא לסייע לנתניהו, אם הוא רוצה להשתחרר קצת מהאחיזה של לוין ואנשי המחנה הגדל שלו בליכוד. גמליאל צריכה לעשות את המהלך שלה עכשיו, לפני שיעלה חוק הוועדה לבחירת שופטים כפי שלוין מייחל, מה שיכניס את המדינה למערבולת נוספת של כאוס ומלחמה ברחובות.
גמליאל צריכה לעשות את המהלך שלה עכשיו, לפני שיעלה חוק הוועדה לבחירת שופטים כפי שלוין מייחל, מה שיכניס את המדינה למערבולת נוספת של כאוס ומלחמה ברחובות
ואם זה לא יקרה עכשיו, גמליאל תבגוד בעצמה ותיתן יד להמשך המהלכים שלו לוין, שהיא בטוחה שהם הרסניים מבחינת כולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם