עובד ארגון הומניטרי מעזה: אני לא זוכה למשפט הוגן

בהליך שנמשך שלוש שנים, עורך דינו של מוחמד חלבי, חבר בארגון "וורלד ויז'ן" שהואשם בסיוע לחמאס, טוען כי ישראל שוללת מהלקוח שלו את הזכות להוכיח את חפותו ● ״הגבלת הגישה לפרוטוקולים, האיסור על עד מעזה לבוא להעיד, ומניעת הכניסה שלי לעזה משפיעים על המשפט״

כרזה של מוחמד אל-חלבי, המנהל בעזה של הארגון ההומניטרי הנוצרי "וורלד ויז'ן", עזה, 12 בינואר 2017 (צילום: (צילום: סוכנות הידיעות הצרפתית/מוחמד עבד))
(צילום: סוכנות הידיעות הצרפתית/מוחמד עבד)
כרזה של מוחמד אל-חלבי, המנהל בעזה של הארגון ההומניטרי הנוצרי "וורלד ויז'ן", עזה, 12 בינואר 2017

עורך הדין מאהר חנא נאבק בניסיון למצוא דרך להביא גבר פלסטיני מרצועת עזה לבית משפט בישראל, כדי שיעיד במשפט של לקוח שלו, מוחמד חלבי.

לדברי חנא, נביל עטאר יכול היה לספק לבית המשפט מידע חיוני, שהיה מפריך את ההאשמות נגד חלבי, עובד בכיר בארגון הסיוע הנוצרי הבינלאומי "וורלד ויז'ן", שהואשם על ידי ישראל בשירות וסיוע לחמאס. אבל מדינת ישראל, הוא אומר, סירבה לאשר לעטאר להיכנס לשטחה.

בריאיון איתו, המתקיים במשרדו הקטן שבמזרח ירושלים, טוען חנא כי איסור כניסתו לישראל של עטאר, שהוא עד חיוני להגנה של חלבי, הוא רק אחד מהמהלכים המהווים פגיעה בזכותו של הלקוח שלו, בן 43, למשפט הוגן, תהליך שנמשך כבר יותר משלוש שנים.

מוחמד אל-חלבי, מנהל הפרויקטים של הארגון ההומניטרי "וורלד ויז'ן" ברצועת עזה, הואשם ב-4 באוגוסט 2016 בניתוב כספי הארגון לחמאס (צילום: צילום מסך: וורלד ויז'ן)
מוחמד אל-חלבי, מנהל הפרויקטים של הארגון ההומניטרי "וורלד ויז'ן" ברצועת עזה, הואשם ב-4 באוגוסט 2016 בניתוב כספי הארגון לחמאס (צילום: צילום מסך: וורלד ויז'ן)

ישראל עצרה את חלבי, תושב מחנה הפליטים ג'בלייה ברצועת עזה, ביוני 2016, והאשימה אותו בהצטרפות לשורות החמאס ובהעברת סכומי כסף משמעותיים לארגון הטרור, נוסף על ברזל וחומרים נוספים, מפרויקטים הומניטריים של "וורלד ויז'ן".

חלבי, היושב בבתי כלא ישראליים מאז מעצרו, מכחיש את ההאשמות נגדו ומסרב לחתום על עסקת טיעון. הוא מואשם כי השתמש בשתי חברות – אחת מהן של עטאר – לצורך העברת הכספים לחמאס. על פי כתב האישום, חלבי דאג לכך ש"וורלד ויז'ן" יעביר תשלומי יתר לעסק החקלאות של עטאר, על מנת שישיב לו את יתרת הסכום והוא יעביר אותו לארגון הטרור.

חנא טוען כי עדותו של עטאר במשפט היא חיונית, משום שהוא יכול להבהיר כי הוא וחלבי לא היו שותפים למזימה להעביר כספים לחמאס. "הוא יכול לשמוט את הקרקע מתחת להאשמות נגד מוחמד", אומר חנא. "הוא התחנן לישראל שתתיר לו לבוא להעיד בבית המשפט, אבל לא אישרו לו לעשות את זה".

איש שירות הביטחון של ישראל, שהסכים לדבר בעילום שם, אישר כי עטאר הגיש בקשת אישור כניסה לישראל, אבל הבהיר כי היא נדחתה מסיבות ביטחוניות.
שירות הביטחון הכללי סירב להגיב בעניין בקשתו של עטאר ולכמה עניינים אחרים הקשורים למקרה.

ילדים פלסטינים מחזיקים כרזות של מוחמד חלבי, המנהל של "וורלד ויז'ן" בעזה, ארגון נוצרי ללא מטרות רווח, במהלך הפגנת תמיכה בו. רפיח, 29 באוגוסט 2016 (צילום: (צילום: סוכנות הידיעות הצרפתית/סעיד חטיב))
ילדים פלסטינים מחזיקים כרזות של מוחמד חלבי, המנהל של "וורלד ויז'ן" בעזה, ארגון נוצרי ללא מטרות רווח, במהלך הפגנת תמיכה בו. רפיח, 29 באוגוסט 2016 (צילום: (צילום: סוכנות הידיעות הצרפתית/סעיד חטיב))

לדברי חנא, בכוונתו כעת לבקש מנתן זלוצ'ובר, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע המנהל את משפטו של חלבי, לאשר לעטאר להעיד בשיחת ועידה בווידיאו.

ואולם יהושע רזניק, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, אומר כי זלוצ'ובר ככל הנראה לא יאשר לעטאר לעשות זאת, מכיוון שהדבר יצריך שיתוף פעולה בין בית המשפט של ישראל לבין בית המשפט שנמצא בניהול החמאס.

הפרכת החשדות נגד חלבי

על פי כתב האישום נגדו, חלבי הצטרף לגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, בשנת 2004 או 2005, ונשלח למצוא תעסוקה ב"וורלד ויז'ן" על מנת לקדם את מטרותיו של ארגון הטרור.

ב"וורלד ויז'ן", כך נטען, ניתב חלבי מיליוני דולרים מארגון הסיוע לחמאס, והעביר לארגון הטרור מאות טונות של ברזל, כלי חפירה וצינורות פלסטיק לשם בניית מנהרות לחימה ומוצבים צבאיים. לטענת משרד החוץ והשב"כ, חלבי העביר לחמאס כ-7 מיליון דולר מדי שנה.

"פעם אחת הם אמרו שהוא נתן לחמאס 7 מיליון דולר בשנה. זה לא הגיוני. הם תמיד נוקבים בסכומים הגבוהים יותר מכל התקציב השנתי של 'וורלד ויז'ן' לעזה, שעמד על כ-2 מיליון דולר"

חלבי הוא מהנדס בהכשרתו, נשוי ואב לחמישה ילדים ובן למשפחה ידועה בעזה. בשנת 2014 הוא הוכר באו"ם כ"גיבור הומניטרי".

חנא אומר כי הטענות על ניתוב כספים לחמאס פשוט אינן הגיוניות. "הם טוענים שהוא נתן לחמאס מדי שנה סכום גבוה יותר מכל התקציב השנתי של 'וורלד ויז'ן' לעזה", הוא אומר. "פעם אחת הם אמרו שהוא נתן לחמאס 7 מיליון דולר בשנה, ופעמים אחרות הם נקבו בסכומים אחרים. זה לא הגיוני, כי הם תמיד נוקבים בסכומים הגבוהים יותר מכל התקציב השנתי של 'וורלד ויז'ן' לעזה, שעמד על כ-2 מיליון דולר".

משרד המשפטים סירב לדון בהאשמות נגד חלבי, וציין כי התיק כולל חומרים מסווגים.

AP_18084385261116 (צילום: (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/חליל חמרה))
AP_18084385261116 (צילום: (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/חליל חמרה))

חנא אומר כי גם ההאשמות בנוגע להעברת ברזל לחמאס אינן מחזיקות מים. "אנחנו יודעים שישראל מפקחת מקרוב על כל מה שנכנס ויוצא מעזה, בעיקר חומרים דו-שימושיים כמו ברזל", הוא אומר (הכוונה לחומרים שישראל חוששת כי הם עלולים לשמש למטרות טרור).

"אם הטענה הזאת נכונה, פירוש הדבר שישראל פספסה כמויות אדירות של ברזל. בהתחשב בניטור הקפדני של ישראל, האם באמת אפשרי, שכמות עצומה כזאת של ברזל תמצא את דרכה אל החמאס, במשך שנים, מבלי שאף אחד ישים לב?"

בינתיים, "וורלד ויז'ן", שהקפיאה את פעילותה בעזה לאחר שישראל עצרה את חלבי וסיימה את חוזיה עם 120 פלסטינים שעבדו שם עבורה, טוענת כי בביקורת שערכה במקום לא נמצאו ראיות התומכות באישומים נגד חלבי.

"שכרנו חברת עורכי דין בינלאומית גדולה, בסיועה של חברת ייעוץ בינלאומית מובילה, כדי לבצע חקירה משפטית עצמאית בנוגע לאישומים", אמר הדובר של "וורלד ויז'ן" בדואר אלקטרוני. "לא נמצאה הסטה של כספים על ידי מוחמד, ולא נמצאה ראיה חומרית לכך שהוא היה חבר בחמאס או עבד למענו. למעשה, קיימות ראיות הפוכות, שלפיהן מוחמד פעל כדי להבטיח ש'וורלד ויז'ן' תימנע ממגעים בלתי הולמים עם החמאס".

לשאלה איזו ראיה ספציפית לכך שחלבי ניסה להבטיח ש"וורלד ויז'ן" תימנע ממגעים לא נאותים עם החמאס, נמצאה בחקירה, הדובר נמנע מלהשיב.

חנא מציין כי חלבי שימש כנציג הפת"ח במועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האיסלאמית בתחילת שנות האלפיים, דבר המחזק בעיניו את הטענה שחלבי לא היה מסכים לעבוד למען החמאס, יריבו העיקרי של הפת"ח.

ממשלות אוסטרליה וגרמניה, וכן הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, טוענות כי הביקורות שערכו לבדיקת השימוש בכספים שהן העבירו לפרויקטים של "וורלד ויז'ן" בעזה לא העלו כל אי-סדירויות.

קשיים משפטיים

חנא אומר כי גישתו המוגבלת לפרוטוקולים של בית המשפט מקשה עליו לייצג את חלבי ופוגעת ביכולתו לעשות זאת. לדבריו, אם ברצונו לעיין בפרוטוקולים של השימועים, שבהם נמסרה עדותם של עדי התביעה, עליו לבקש תחילה אישור מפקידי מערכת הביטחון הישראלית.

"בכל פעם שאני רוצה לעיין בפרוטוקולים האלה, אני צריך לפנות לשב"כ ואז, יום או יומיים אחר כך, באים למשרד שלי סוכנים ומסתכלים עליי בזמן שאני קורא אותם", הוא אומר. "העובדה שאני צריך לעבור את כל התהליך הזה מתסכלת מאוד. זה מסבך את העבודה שלי, ולמעשה מונע ממני לעבוד על פי לוח הזמנים שלי".

משרד המשפטים מסר כי ישראל הגבילה את הגישה לפרוטוקולים של עדויות עדי התביעה בשל "שיקולים הנוגעים לביטחון המדינה". הוא הוסיף כי ההגבלות שומרות על "איזון בין צורכי ביטחון לבין זכויות הנאשם".

"האיסור להיכנס לעזה פוגע בעבודה שלי באופן משמעותי. מדובר על מקרה שישראל טוענת כי הוא התרחש בעזה. זה חשוב שאני כעו"ד אלך למשרדי 'וורלד ויז'ן' , אפגוש אנשים, בעיקר עדים, ואחקור את הנושא"

רזניק, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, אומר כי הוא מבין את תסכולו של עורך הדין בהתמודדות עם תהליך כזה, אבל מדגיש כי אין אפשרות אחרת.

"המערכת הזאת בהחלט גורמת קשיים, אבל בסופו של דבר שירותי הביטחון מחליטים אילו חומרים מחייבים את ההגבלות האלה", אומר רזניק, שגם הוא התמודד בעבר עם מקרים דומים בתיקים הקשורים בביטחון המדינה. "או שאתה מקבל את ההגבלות האלה, או שאתה לא לוקח את התיק", הוא אומר.

חנא מוסיף כי יכולתו להגן על חלבי נפגעת גם מכך שישראל אוסרת עליו להיכנס לעזה.

מאהר חנא, עורך דינו של מוחמד חליב, במשרדו בירושלים (צילום: (צילום: אדם רזגון/Times of Israel))
מאהר חנא, עורך דינו של מוחמד חליב, במשרדו בירושלים (צילום: (צילום: אדם רזגון/Times of Israel))

"האיסור להיכנס לעזה פוגע בעבודה שלי באופן משמעותי. מדובר על מקרה שישראל טוענת כי הוא התרחש בעזה. זה חשוב שאני אלך למשרדי 'וורלד ויז'ן' ולמקומות אחרים שם, אפגוש אנשים, בעיקר עדים, ואחקור את הנושא", הוא אומר. "אני צריך ללכת לשם כדי לבצע חלק חיוני מהעבודה שלי על התיק הזה".

חנא עתר לבג"ץ על מנת לקבל אישור כניסה לעזה, ונקבע לו שימוע לדצמבר.
בתגובה לעתירתו של חנא טען פרקליט המדינה כי שירות הביטחון מתנגד בתוקף להתיר לו להיכנס לעזה, וזאת בשל "המידע הביטחוני הרגיש" שהוא נחשף אליו במהלך משפטו של חליב (המדינה לא הרחיבה בנושא).

המדינה גם אמרה שישראל תהיה מוכנה להתיר לחנא להיפגש עם פלסטינים מעזה במעבר ארז.

חנא טוען גם כי בית המשפט בבאר שבע לא דאג למתרגם מקצועי. "התרגום מערבית לעברית ולהיפך הוא גרוע מאוד. השופט שואל את מוחמד שאלות ארוכות בעברית, והוא מקבל תרגום גרוע וחלקי. כשהוא משיב, השופט אומר 'לא ענית לי'. אבל הוא השיב למה שהמתרגם שאל אותו, שזה לא בדיוק מה שהשופט אמר", הוא אומר.

"מוחמד זכאי להבין את מה שמתרחש בשימוע, ולהיות מובן בעצמו. זה מדאיג, מכיוון שהרבה ממה שנאמר בבית המשפט לא משתקף למעשה בפרוטוקולים", לדבריו.

דובר רשות בתי המשפט סירב להגיב בנושא.

רזניק אומר שהוא נתקל בעבר בתיקים שהתרגום בהם היה גרוע, ושמתפקידו של עורך הדין לדרוש מתרגם טוב יותר. "עורך דין יכול להציע מתרגם, אבל בית המשפט הוא זה שאחראי לספק מתרגם בפועל. אם מתרגם מסוים אינו ראוי, עורך הדין נדרש ליידע בכך את בית המשפט, ואז יש למצוא מתרגם חדש, עם סיווג ביטחוני מתאים", הוא אומר.

חנא אומר שהוא כבר הגיש כמה בקשות כאלה, אבל ללא הועיל.

מתקרבים לפסק דין

לדברי חנא, במהלך המשפט הוא הביע את דאגותיו בנוגע לתיק בפני השופט זלוצ'ובר. "תגובת השופט היא תמיד שלעניין הספציפי שאני מעלה אין השפעה משמעותית על המשפט", הוא אומר.

"אני לא מסכים איתו. אבל גם אם לצורך העניין נניח שכן, אני לא חושב שאפשר לומר שלכל הדברים האלה יחד – האיסור על עד מעזה לבוא להעיד, הגבלת הגישה לפרוטוקולים, מניעת הכניסה שלי לעזה וכן הלאה – אין השפעה משמעותית על המשפט. כל העניינים האלה ביחד מראים בבירור שמוחמד לא זוכה למשפט הוגן".

עם זאת, ולמרות חששותיו ותלונותיו, חנא אומר שהוא עדיין מאמין כי בסופו של דבר בית המשפט יוציא את הצדק לאור ויזכה את הלקוח שלו.

"אני משוכנע בכך", הוא אומר, ומציין כי הוא מצפה שהמשפט יגיע לסיומו בחודשים הקרובים. "הראיות מוכיחות שהוא זכאי, ואני מאמין שבית המשפט יזכה אותו".

עוד 1,391 מילים
סגירה