וודי אלן, בן 87, פגש את התקשורת העולמית בפסטיבל הסרטים של ונציה ביום שני, כדי לקדם את סרטו ה-50 "עניין של מזל" ("Coup De Chance").

"עניין של מזל", שהוקרן מחוץ למסגרת התחרות, עוסק בתפקיד החשוב שממלאים המזל והמקריות בחיינו. זהו סרטו הראשון של אלן שדובר כולו צרפתית וכל השחקנים בו צרפתים, בהם לו דה לאז', ולרי למרסייה, מלוויל פופו ונילס שניידר.

בשלב מוקדם במסיבת העיתונאים אלן התבקש להתייחס לתפקיד שהמזל – או היעדרו – מילא בחייו.

"הייתי מאוד, מאוד בר מזל במשך כל חיי", אמר אלן. "היו לי שני הורים אוהבים. יש לי חברים טובים. יש לי אישה נהדרת ונישואים וילדים – ואף פעם לא הייתי בבית החולים. אף פעם לא קרה לי משהו נורא.

"הייתי בר מזל במשך כל חיי. היו לי שני הורים אוהבים. יש לי חברים טובים. יש לי אישה נהדרת ונישואים וילדים – ואף פעם לא הייתי בבית החולים. אף פעם לא קרה לי משהו נורא"

"וקיבלתי – במהלך חיי – הרבה שבחים שלא הייתי ראוי להם וכמות עצומה של תשומת לב וכבוד. כך שלא היה לי אלא מזל טוב. ואני מקווה שזה יימשך כך. כמובן, אחר הצהריים הזה רק התחיל", הוא התלוצץ.

וודי אלן ושחקני סרטו "עניין של מזל" על השטיח האדום בפסטיבל ונציה, 4 בספטמבר 2023 (צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)

"עניין של מזל" עוקב אחרי פאני (דה לאז') וז'אן (פופו), שנראים כמו הזוג הנשוי האידיאלי – שניהם בעלי הישגים מקצועיים, הם מתגוררים בדירה יפהפייה בשכונה יוקרתית בפריז, ונראה שהם מאוהבים בדיוק כפי שהיו כשהכירו לראשונה. אבל כאשר פאני נתקלת במקרה באלן (שניידר), חבר לכיתה לשעבר, היא נשבית בקסמו. עד מהרה הם נפגשים שוב, ומתקרבים יותר ויותר.

בשנים האחרונות, בעקבות ההאשמות החוזרות בהתעללות מינית מצד בתו דילן פארו, אלן הפך מאחד הבמאים הנערצים ביותר בקולנוע האמריקאי ליוצר שצריך להיאבק כדי להשיג מימון לסרטיו בארצות הברית. עם זאת, הוא ממשיך לזכות לחיבוק חם מצד הקהל וחברות הסרטים באירופה.

בשנים האחרונות, בעקבות ההאשמות החוזרות בהתעללות מינית מצד בתו דילן פארו, אלן הפך מאחד הבמאים הנערצים ביותר בקולנוע האמריקאי ליוצר שצריך להיאבק כדי להשיג מימון לסרטיו בארצות הברית

הכללתו של "עניין של מזל" בפסטיבל ונציה היא הבמה המשמעותית ביותר שקיבל אלן מזה שנים, והסרט יופץ לבתי הקולנוע בצרפת על ידי מטרופוליטן פילמאקספורט ב-27 בספטמבר.

המוניטין השנוי במחלוקת שלו בארצות הברית לא הוזכר כלל במסיבת העיתונאים – מנהל הפסטיבל אלברטו ברברה חזר והגן על אלן, ואמר כי "לחלוטין לא מובן" לו מדוע האמריקאים הפנו עורף לבמאי. עם זאת, בסופו של דבר, אלן נאלץ להשיב גם על שאלות בנוגע להאשמות נגדו.

דילן פארו (צילום: Evan Agostini/Invision/AP)

"אמרתי לפני שנים שהייתי צריך להיות נער הפוסטר של תנועת מי טו, וכולם התלהבו מזה. אבל האמת היא שזה נכון", אמר אלן. "עשיתי חמישים סרטים. תמיד היו לי תפקידים טובים מאוד בשביל נשים, תמיד היו לי נשים בצוות, תמיד שילמנו להן בדיוק את אותו הסכום ששילמנו לגברים, עבדתי עם מאות שחקניות, ומעולם לא עלתה שום תלונה מצד אף אחת מהן בשום שלב.

"תמיד היו לי תפקידים טובים מאוד בשביל נשים, תמיד היו לי נשים בצוות, תמיד שילמנו להן בדיוק את אותו הסכום ששילמנו לגברים, עבדתי עם מאות שחקניות, ומעולם לא עלתה שום תלונה מצד אף אחת מהן בשום שלב"

"אף אחת מעולם לא אמרה, 'כשעבדתי איתו, הוא היה מרושע' או 'הוא היה מטריד'. שכרתי לתפקיד את מי שחשבתי שתתאים לו. עבדתי עם מאות שחקניות, שחקניות אנונימיות, כוכבות, שחקניות בדרגת ביניים. אף אחת מעולם לא התלוננה ואין על מה להתלונן".

איך הגבת כשראית את בתך דילן פארו בסדרה התיעודית "אלן נגד פארו", שבה היא שבה ושטחה את האשמותיה נגדך?
"התגובה שלי תמיד הייתה זהה. העניין נחקר על ידי שתי קבוצות גדולות, לא שני אנשים אלא שני גופי חקירה גדולים. ושניהם, לאחר חקירות מפורטות, הסיקו שאין ערך להאשמות האלה, שזה, אתם יודעים, בדיוק מה שכתבתי בספרי 'אפרופו שום דבר'. לא היה בזה שום דבר.

"העובדה שזה נמשך גורמת לי לחשוב שאולי אנשים אוהבים את הרעיון שזה נמשך. אולי יש בזה משהו שמושך אנשים. אבל למה? אני לא יודע מה עוד אפשר לעשות חוץ מאשר לחקור את זה, מה שנעשה בצורה מאוד מדוקדקת. [חקירה] אחת נמשכה פחות משנה והשנייה נמשכה חודשים רבים. דיברו עם כל הנוגעים בדבר, ובשני המקרים הגיעו בדיוק לאותה מסקנה".

וודי אלן עם הגעתו לפסטיבל ונציה, 4 בספטמבר 2023 (צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)

אלן טוען שאין קשר בין ביטולו המקצועי והחברתי בארצות הברית לבין העובדה שאת סרטו האחרון צילם בצרפת.

"בצעירותי, כל הסרטים שריגשו אותנו בניו יורק הגיעו מאיטליה, מצרפת או משוודיה", הוא אומר. "תמיד חשבתי שהלוואי שהייתי נולד בצרפת או שיכולתי להיות קולנוען צרפתי.

"הערצתי את טריפו וגודאר, כמובן. וזכיתי לפגוש את האנשים האלה ואפילו לעבוד עם גודאר. הוא ביקש ממני להשתתף בסרט שהוא ביים. לא רציתי, אבל בחיים לא הייתי מסרב לו, כי הייתה לו כזאת השפעה אדירה על הקולנוע.

"הערצתי את טריפו וגודאר, כמובן. וזכיתי לפגוש את האנשים האלה ואפילו לעבוד עם גודאר. הוא ביקש ממני להשתתף בסרט שהוא ביים. לא רציתי, אבל בחיים לא הייתי מסרב לו"

"וגם כל [הבמאים] הצרפתים האלה, אתם יודעים, שברול ורנה ורנואר, כל האנשים האלה שהייתי משוגע עליהם. תמיד רציתי להיות קולנוען צרפתי. וכמובן, לא יכולתי להיות, כי הייתי קולנוען ניו יורקי. ומכיוון שזה הסרט ה-50 שלי, חשבתי לתת לעצמי מתנה ולהתפנק".

התסריט המקורי היה על אמריקאים בפריז.
"נכון, חשבתי שהם יהיו אמריקאים שחיים בפריז. ואז אחר כך חשבתי לעצמי, אתם יודעים, רוב השחקנים הולכים להיות צרפתים. למה שאני לא פשוט אעשה את הסרט בצרפתית?

"הייתה לי הזדמנות לחיות בפריז במשך חודשים, והשחקנים היו נפלאים. אפשר להבחין בין משחק טוב למשחק רע. אם אתה רואה סרט יפני, למשל, אתה יכול להגיד מי טוב ומי לא טוב, ואותו הדבר בשפות אחרות. אז זה לא היה כזה מסובך".

נראה שיש לך ראייה של פריז כפנטזיה.
"עשיתי את זה ב'חצות בפריז'. יש לי את זה גם עם ניו יורק. יש לי את זה עם ערים. אני מאוהב בערים כמו שבמאים מתאהבים בשחקניות ראשיות. אני פשוט אוהב ערים ועשיתי רומנטיזציה של ניו יורק במשך שנים.

"עשיתי את זה ב'חצות בפריז'. יש לי את זה גם עם ניו יורק. יש לי את זה עם ערים. אני מאוהב בערים כמו שבמאים מתאהבים בשחקניות ראשיות. אני פשוט אוהב ערים ועשיתי רומנטיזציה של ניו יורק במשך שנים"

"אם אתם מסתכלים על ניו יורק של ספייק לי או של מרטין סקורסזה, [ניו יורק] שלי שונה מאוד משלהם. ואותו הדבר בפריז: אני רואה את פריז מבעד למשקפיים ורודים. וזה עוזר כשאתה עושה סיפור רצח.

וודי אלן עם השחקן הצרפתי מלוויל פופו על הסט בעת צילומי "עניין של מזל", 2023 (צילום: Gravier Productions, Perdido Productions via Alamy)

"הסיבה שאנשים נהנים כל כך מהסרטים של היצ'קוק היא שיש בהם קלילות, תחושה רומנטית. הם לא קודרים ומגעילים כשאתה רואה אנשים נרצחים. בסרט כמו 'צל של ספק' אתה לא רואה שום דבר בכלל, ועדיין הסרט כולו תופס אותך מהתחלה ועד הסוף.

"אז להראות את פריז ודמויות פריזאיות בצורה מקסימה ולעשות מזה סיפור רצח, זה מה שעניין אותי".

אתה חושב לצלם עוד סרט בצרפת?
"חשבתי על זה שזה הסרט החמישים שלי, ואני צריך להחליט אם אני רוצה לעשות עוד סרטים. יש שני עניינים.

"הראשון, זה תמיד כזה כאב ראש לגייס כסף לסרט. האם אני רוצה לעבור את זה? לעשות את הסרט זה דבר אחד, אבל לגייס את הכסף עבורו זה  מייגע ולא זוהר. אם מישהו יצא מהצללים עכשיו ויגיד, 'אני אתן לך את הכסף בשביל לעשות את הסרט שלך', זה יהיה גורם משפיע לגבי עשיית עוד סרט.

"לעשות את הסרט זה דבר אחד, אבל לגייס את הכסף עבורו זה  מייגע ולא זוהר. אם מישהו יצא מהצללים עכשיו ויגיד, 'אני אתן לך את הכסף בשביל לעשות את הסרט שלך', זה יהיה גורם משפיע לגבי עשיית עוד סרט"

וודי אלן בפסטיבל ונציה, 4 בספטמבר 2023 (צילום: Abaca Press / Alamy)

"העניין השני הוא הכיוון שסרטים הלכו אליו. אני לא אוהב את הרעיון – ואני לא מכיר שום במאי שאוהב – לעשות סרט, וכעבור שבועיים הוא בטלוויזיה או בשירותי צפייה ישירה. זו לא נקודה תרבותית כל כך גבוהה.

"יש הרבה סרטים נפלאים שנעשו בעבר, ולא רואים כל כך הרבה סרטים נפלאים שנעשים היום. כשרציתי ללכת לקולנוע, היו בדרך כלל שלושה או ארבעה סרטים שהשתוקקתי לראות.

"בכל שבוע היה סרט של טריפו ופליני ואינגמר ברגמן וקורסאווה. עכשיו מעט מאוד סרטים אירופאיים מוקרנים בארצות הברית מלכתחילה. אני חושב שאנחנו לא במקום נפלא מבחינה תרבותית, בוודאי לא בקולנוע".

ומה לגבי ניו יורק? אתה חושב שתעשה עוד סרט בניו יורק?
"יש לי רעיון טוב מאוד לסרט בניו יורק. ואם מישהו יצא מהצללים ויגיד שהוא יממן את הסרט שלי בניו יורק ויסכים לסייגים האיומים שלי – הוא לא יכול לקרוא את התסריט, לא יכול לדעת מי ישתתף בו… רק תן לי את הכסף ולך. אם שוטה כלשהו יסכים לזה, אני אעשה את הסרט בניו יורק".

"יש לי רעיון טוב מאוד לסרט בניו יורק. ואם מישהו יגיד שהוא יממן את הסרט שלי ויסכים לסייגים האיומים שלי – אם שוטה כלשהו יסכים לזה, אני אעשה את הסרט בניו יורק"