טיל שאהין 3 בעל ראש נפץ גרעיני מתוצרת פקיסטן, מוצג בתהלוכה צבאית בפקיסטן, 23 במרץ 2016 (צילום: AAMIR QURESHI / AFP)
AAMIR QURESHI / AFP
טיל שאהין 3 בעל ראש נפץ גרעיני מתוצרת פקיסטן, מוצג בתהלוכה צבאית בפקיסטן, 23 במרץ 2016

"איראן יצרה תקדים מסוכן שעכשיו כל המדינות באזור לוקחות כסטנדרט"

ריאיון ד"ר אפרים אסכולאי, שמלווה את פרויקט הגרעין האיראני כארבעה עשורים, טוען כי ההסכם מ־2015 יצר מרחב אפור עבור מדינות האזור ● בריאיון לזמן ישראל הוא מבהיר כי ההסכם המסתמן עם ערב הסעודית יאיץ את מרוץ החימוש האזורי: "אם סעודיה תקבל אישור כלשהו להעשרה מקומית – מצרים ללא ספק תהיה התחנה הבאה"

ד"ר אפרים אסכולאי מלווה את פרויקט הגרעין האיראני כבר יותר מארבעה עשורים. הוא היה חבר בוועדה לאנרגיה האטומית של ישראל – והחזיק במספר תפקידים בכירים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם.

בימים אלה הוא עוקב מרחוק אחר המגעים שכנראה מבשילים לאיטם בין ארה"ב, ישראל וערב הסעודית. לאיטם, בעיקר בשל הדרישה הסעודית להקמת מתקני העשרת אורניום בשטח הממלכה. אסכולאי, כיום חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, לא אופטימי מהתוצאה האפשרית בגלל שני היבטים: הישראלי והאזורי.

"הייתי מגדיר את עצמי כריאלי בהקשרי תפוצה עתידית של יכולת גרעינית. לדעת כל המומחים שאיתם שוחחתי במהלך השנים, זה רק עניין של זמן עד שמדינות האזור שלנו ינסו להחזיק ביכולת כזו.

"השוני עכשיו הוא שהתהליך הואץ משמעותית, כשהסיבה העיקרית היא הגעתה של איראן ליכולת סף ולהתבססות שלה במרחב הגרעיני, גם אם היא תחליט שלא לבנות מייד את הפצצה. זה אזור דמדומים מסוכן.

ד"ר אפרים אסכולאי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (צילום: יוטיוב, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
ד"ר אפרים אסכולאי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (צילום: יוטיוב, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

"לצערי אני רואה שהעולם התכופף בפני איראן ומכאן נוצר מדרון חלקלק שקורץ להרבה מדינות. לזה יש לצרף את העובדה שמשטר הפיקוח הבינלאומי בהיבטי גרעין רופף מאוד"

"לצערי אני רואה שהעולם התכופף בפני איראן ומכאן נוצר מדרון חלקלק שקורץ להרבה מדינות. לזה יש לצרף את העובדה שמשטר הפיקוח הבינלאומי בהיבטי גרעין רופף מאוד – ומכאן המצב המסוכן שנוצר".

ד"ר אסכולאי מזהה את קו פרשת המים בחתימת הסכם הגרעין עם איראן ב־2015, תחת הלחץ הכבד שהפעיל אז הנשיא האמריקאי ברק אובמה. "ההסכם הזה, לדעתי, הוא תחילתו של תהליך התגרענות כולל. השאלה מבחינתי היא לא אם אלא מתי וכמה מהר".

ד"ר אסכולאי נחשב למומחה עולמי לתפוצה גרעינית. הוא בוגר תואר ראשון במתמטיקה ופיסיקה, ובעל דוקטורט במדעי האטמוספירה. הוא שירת עשרות שנים בוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, ובמסגרת תפקידיו בסבא"א היה המזכיר המדעי של פרויקט צ'רנוביל העולמי – פורום שהוקם כדי להתמודד עם ההשלכות של הקרינה הסביבתית בעקבות פיצוץ הכור – והדרך למנוע אסונות דומים.

"איראן למעשה יצרה תקדים מסוכן מאוד שעכשיו כל המדינות באזור לוקחות כסטנדרט. היא השיגה הסכם שמותר לה להעשיר אורניום, ומשאירה לעולם את הפרשנות של האם מדובר בגרעין צבאי או לא".

כור גרעיני ליד איספהן באיראן ב-2005. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
כור גרעיני ליד איספהן באיראן, 2005 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

"איראן למעשה יצרה תקדים מסוכן מאוד שעכשיו כל המדינות באזור לוקחות כסטנדרט. היא השיגה הסכם שמותר לה להעשיר אורניום, ומשאירה לעולם את הפרשנות של האם מדובר בגרעין צבאי או לא"

למעשה, זה לב ליבה של הבעיה – יצירת מרחב אפור שאליו שואפות להגיע מדינות האזור כחלק ממשקל הנגד מול איראן. הליכה על הסף הגרעיני מבלי לשלם מחיר של מדינת גרעין. זו לדעת רבים המטרה העיקרית של ערב הסעודית, כשמאחוריה כבר ניצבת גם מצרים.

לכל השחקנים באזור ברור שמה שיוחלט בעניין הסעודי יקרין על האזור כולו. "מותר לכל מדינה להעשיר אורניום, זה מוגדר במפורש באמנה לאי־הפצת נשק גרעיני, ה־NPT. ההגבלה היחידה המודגשת בעניין הזה היא לעשות ביכולת הזו שימוש למטרות שלום בלבד.

"לצורך כך חייבים פיקוח הדוק מאוד על השימושים שעושים בחומר המועשר ועל העברות חומרי הגלם ומרכיבי הגרעין בין מדינות. איראן עד ההסכם ב־2015 עברה המון עבירות – ובסוף קיבלה הסכם שהכיר למעשה בכל הפעולות שהיא עשתה עד אז.

"ההסכם אומנם הגביל אותה לרמת העשרה נמוכה, ובכל זאת זה יצר סטנדרט בעייתי". מתברר שהסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם הוסיפה לאמנת ה־NPT סעיף נוסף, משמעותי, אחרי מלחמת המפרץ הראשונה.

צנטריפוגות בכור ההעשרה הגרעיני בנתנז, איראן, נומבמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)
צנטריפוגות בכור ההעשרה הגרעיני בנתנז, איראן, נובמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)

"סעודיה עקבה ועוקבת כל השנים אחרי ההתנהלות של סבא"א מול איראן וזה מכתיב את הצעדים שלה. סעודיה היא מדינה עצומה שהעולם לא יכול לעקוב אחרי כל אזור בשטחה"

רק אחרי הפלישה האמריקאית התברר עד כמה עיראק הסתירה את מתקני המחקר והפיתוח הגרעיניים מעיני העולם. עד אז הפיקוח היה רק על פי המתקנים המוצהרים של המדינה, כלומר לפקחים לא הייתה כלל סמכות לחקור מתקנים חשודים.

לאחר המלחמה הוסף נספח T לאמנה, המקנה לפקחי האו"ם סמכות רחבה להיכנס לכל אזור או מתקן במדינה המפוקחת מבלי להזדקק לאישור מקדים. איראן, מתברר, מעולם לא אישררה את הסעיף הזה בהסכם, רק הבטיחה לנהוג על פיו במשך שמונה שנים.

עד היום האיראנים לא חתמו על הסעיף הזה, וגם כאן נוצר תקדים מסוכן. "סעודיה עקבה ועוקבת כל השנים אחרי ההתנהלות של סבא"א מול איראן וזה מכתיב את הצעדים שלה כיום. סעודיה היא מדינה עצומה שהעולם לא יכול לעקוב אחרי כל אזור בשטחה ולכן אני מחבר הרבה סימנים בהתנהלות הסעודית ושואל את עצמי מספר שאלות.

"ראשית, סעודיה מימנה חלק ניכר מפרויקט הגרעין של פקיסטאן וברור שהיא לא עשתה את זה סתם. אומנם אין שום הוכחה שאחת או יותר מהפצצות הפקיסטניות נמצא בבעלות סעודית, אבל גם לא הוכח אחרת.

טיל שאהין 3 בעל ראש נפץ גרעיני מתוצרת פקיסטן, מוצג בתהלוכה צבאית בפקיסטן,25 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Anjum Naveed)
טיל שאהין 3 בעל ראש נפץ גרעיני מתוצרת פקיסטן, מוצג בתהלוכה צבאית בפקיסטן, 25 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Anjum Naveed)

"שנית, כיום יש יחידות צבא פקיסטניות בסעודיה, מה שמצביע על עומק ואופי היחסים בין המדינות. על סמך העובדות הללו אני מצייר לעצמי תרחיש שהוא בהחלט אפשרי בנסיבות הנוכחיות. פקיסטאן מעבירה חלק מיכולות ההעשרה שלה לאתר סודי בסעודיה, שולחת אליה מומחי גרעין ומפתחת תחת הרדאר יכולת גרעינית.

"האם זה אפשרי? בהחלט כן. הסיכוי לכך בהחלט נמוך, אבל עדיין אני לא יכול לשלול את זה על הסף".

אבל כאן ד"ר אסכולאי נשאלת שאלה אחרת. בהנחה שהתאוריה שלך לא נכונה וערב הסעודית לא הסתירה פרויקט גרעין, האם אתה רואה איזושהי נוסחה שישראל, ארה"ב ושאר העולם חי איתה, בשעה שערב הסעודית כן מעשירה אורניום בשטחה?
"אני לא רואה משהו טוב צומח מזה, להפך. אני מביט על ההיסטוריה של האזור הזה, מחבר לזה את אופי המשטר – ומגיע לתובנות מדאיגות.

"נגיד שהאמריקאים מצליחים לשכנע את ישראל שהם יקימו מפעל העשרה מפוקח ומופעל על־ידם על אדמת סעודיה (על פי כמה פרסומים לאחרונה, אכן זו ההצעה האמריקאית, אב"ש), מי אמר שלא יקום בעתיד מנהיג סעודי שיכריז על הלאמת המפעל?

מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז במרכז איראן, ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)
מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז במרכז איראן, 5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)

"כיום יש בעולם עודף אורניום לצרכי הפעלת כורי אנרגיה. ניתן לקנות אותו בהרבה מאוד מקומות ובמחיר אטרקטיבי. ההתעקשות על ייצור עצמי מעלה מייד את החשד שלא מדובר כאן במהלך סעודי תמים"

"ראינו כבר דוגמאות למהלכים כאלה בעבר כאן באזור, למשל עם הלאמת תעלת סואץ על־ידי נאצר. איך העולם ינהג כשזה יקרה עם יכולת גרעינית מתקדמת? לכן, בעיניי, זו סכנה גדולה שמקבלי ההחלטות חייבים לקחת בחשבון.

"מעבר לכך, אני מביט על הדרישה הסעודית באופן מקצועי. כיום יש בעולם עודף אורניום לצרכי הפעלת כורי אנרגיה. ניתן לקנות אותו בהרבה מאוד מקומות ובמחיר אטרקטיבי. ההתעקשות על ייצור עצמי מעלה מייד את החשד שלא מדובר כאן במהלך סעודי תמים.

"ועל זה צריך להוסיף את המחיר. הקמת מפעל למוטות דלק גרעיניים זה דבר יקר מאוד כמו גם תהליך הייצור עצמו. כדי ליצור כדאיות כלכלית למפעל כזה חייבים עשרות כורים, לא בודדים, כך שכדאיות כלכלית לא יכולה להיות הסבר סעודי.

"לי אישית אין ספק שסעודיה תלך ליכולת העשרה גבוהה, גם אם זה לא יקרה מייד – זה יקרה. המקרה האיראני מלמד אותנו שבמזרח התיכון אין ממד של דחיפות, יש סבלנות. הראיה היא בהיבט היסטורי, מבט של עשרות ומאות שנים קדימה ולא טווח המיידי. עובדתית, איראן התקדמה לאט, ובסופו של דבר הגיעה".

בנימין נתניהו נואם באו"ם נגד הסכם הגרעין עם איראן, 27 בספטמבר 2012 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
בנימין נתניהו נואם באו"ם נגד הסכם הגרעין עם איראן, 27 בספטמבר 2012 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

"המקרה הסעודי הוא מקרה בוחן, טריגר. אני חושב שגם עיראק לא אמרה את המילה האחרונה בניסיון שלה להשיג יכולת גרעינית. צריך לזכור שהמצב במדינה השתנה"

גם אם כל הצדדים יגיעו להבנות מסוימות שיאפשרו לערב הסעודית להעשיר אורניום בשטחה, יש לאמריקאים משוכה נוספת לעבור – אישור הקונגרס. החוק האמריקאי לא מאפשר כיום למדינות שאינן עומדות ב"תקן הזהב" שמגדירה ארה"ב להחזיק ביכולות העשרה עצמית.

החוק "נפרץ" פעם אחת, כשאושר הסכם הגרעין עם איראן ב־2015. כשאיחוד האמירויות ביקשו גם כן יכולת העשרה עצמית, הממשל האמריקאי הטיל וטו, והשליט באבו דאבי התיישר וויתר על העשרה עצמית. כיום מסופקים מוטות הדלק הגרעיני לאמירויות על־ידי חברות מגרמניה והולנד.

"לפני 20 שנה השתתפתי בכנס מומחי גרעין סגור בוושינגטון", מספר ד"ר אסכולאי, "כבר אז אנשי ממשל אמריקאי אמרו שברור שטורקיה, מצרים וערב הסעודית הן מדינות הגרעין הבאות. מצרים הקימה כבר לפני כמה עשורים מכון מחקר גרעיני והכשירה במהלך השנים מאות מדענים.

"לדעתי הסיבה שהיא לא הגיעה לגרעין לא נובעת רק מהחלטה שלה, אלא גם מהמצב הכלכלי הרעוע במדינה לאורך שנים. הרצון תמיד היה, הנסיבות לא אפשרו לה לממש אותו. אם סעודיה תקבל עכשיו אישור כלשהו להעשרה מקומית – מצרים ללא ספק תהיה התחנה הבאה.

ד"ר אפרים אסכולאי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (צילום: יוטיוב, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
ד"ר אפרים אסכולאי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (צילום: יוטיוב, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

"המטרה השנייה לגרעין היא מיצוב אזורי כמעצמה. סעודיה רואה בפצצה איראנית איום קיומי והיא הצהירה בעבר שלא תישאר מאחור בעניין הזה"

"המקרה הסעודי הוא מקרה בוחן, טריגר. אני חושב שגם עיראק לא אמרה את המילה האחרונה בניסיון שלה להשיג יכולת גרעינית. צריך לזכור שהמצב במדינה השתנה, זה שלטון אחר עם דור חדש של הנהגה ונסיבות אזוריות שהשתנו. אני לא חותם שעיראק לא תצטרף בשלב מסוים למרוץ".

הדברים הללו של אסכולאי מתיישבים עם הידיעות האחרונות על כך שהמועצה לביטחון לאומי של עיראק דנה בתחילת החודש באפשרות להקים רשת של כורים גרעיניים למטרות אנרגיה. דפוס הפעולה הזה מוכר היטב. כך התחילה גם איראן עם הכור הגרעיני בבושהר.

"כדי להבין את הריצה האזורית לגרעין, צריך להבין איזה מטרות היא משרתת. הסיבה הראשונית היא חשש הנובע מטראומה. באיראן של תחילת שנות ה־80 תחת חומייני, זו הייתה מדינה במלחמה קשה עם עיראק, אחרי טלטלה פוליטית ותוך כדי תהליך של התהוות מחדש.

"לזה יש לצרף בידוד בינלאומי ואמברגו נשק. כל מרכיבי איום קיומי. זה דחף את האיראנים למאמץ כפול – הקמת תעשיית נשק עצמאית והליכה לגרעין. המטרה השנייה לגרעין היא מיצוב אזורי כמעצמה. סעודיה רואה בפצצה איראנית איום קיומי והיא הצהירה בעבר שלא תישאר מאחור בעניין הזה".

אתה רואה מצב שבו הסעודים לא מקבלים יכולת העשרה עצמית – ותהליך התפוצה הגרעינית באזור נפסק?
"כמובן שאין כאן ודאות מוחלטת, אבל לדעתי התהליך רק יואט, לא יימנע".

עוד 1,405 מילים
סגירה