איומי המוסד לא כוונו רק לאיראן, אלא בעיקר לארה"ב

בדברים שנשא השבוע דוד ברנע באוניברסיטת רייכמן, ראש המוסד שחרר הצהרות חריגות שנועדו לכאורה להרתיע את האיראנים ● אלא שצלילה לדבריו של ברנע מעלה כי האזהרות נועדו בעיקר לאוזניים אמריקאיות - ועד כמה עמוקים הפערים בין וושינגטון לירושלים ● פרשנות

ראש המוסד דוד ברנע באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. 10 בספטמבר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90
ראש המוסד דוד ברנע באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. 10 בספטמבר 2023

נאום הדגלים של ראש המוסד – כך ניתן להגדיר את הדברים שנשא שלשום (ראשון) דוד ברנע בכנס המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. ראש המוסד הרים הרבה מאוד דגלי אזהרה בהקשר האיראני, אבל לא בטוח שהכתובת הייתה טהרן.

את הדו-שיח עם משטר האיתוללות ישראל מנהלת כבר הרבה שנים ברמות עוצמה וחשיפה משתנות. מי שכן היישיר מבט אלי איראן היה דווקא שר הביטחון יואב גלנט, שחשף אתמול בנאום משלו בכנס המכון את שדה התעופה למל"טים שהקימו משמרות המהפכה בדרום לבנון. גלנט העביר מסר ישיר – אנחנו יודעים, עוקבים ונדע לגבות מחיר בוא היום. ברנע, לעומתו, כיוון מערבה.

הכתובת העיקרית בדברי ראש המוסד היא ארצות הברית, אף שלא הוזכרה במפורש בשום שלב של הנאום. אבל וושינגטון וממשל ביידן נכחו לאורך כל דבריו של ברנע, וצלילה לנאום מעלה עד כמה עמוקים הפערים בין וושינגטון לירושלים. לא בכדי דאגה לשכת ראש הממשלה להוציא את הנאום מבעוד מועד בשתי שפות, עברית ואנגלית.

"איראן ומנהיגיה מנסים למכור לעולם חזות של מדינה נאורה… עלינו הסיפור פחות עושה רושם"

מישהו קונה לאחרונה את מתק השפתיים האיראני, ולדעת ישראל מולך שולל. זהו רמז למצגי השווא שיצר השליח המיוחד רוב מאלי לאיראן, והפער הגדול בין דעתו של מפקד CENTCOM, פיקוד המרכז האמריקאי האחראי על איראן, לדרג המקצועי שסובב את הנשיא ביידן.

נאומו של ראש המוסד דוד ברנע בכנס המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, 10 בספטמבר 2023 (וידיאו: גו-לייב)

עדות אותנטית לפער הזה ראינו במאמר הדעה הנרחב שפרסם לפני שבועיים ג'ו בוצ'ינו, מי שהיה דובר סנטקום עד לפני חודשיים, ובו הוא מטיח האשמות קשות במדיניות של מאלי שלדבריו פגעה מאוד באינטרס האמריקאי – ובעיקר בבעלות בריתה באזור: ישראל, ערב הסעודית ומדינות המפרץ.

"ביטחון מופרז מהצלחתם במדיניותHostage Diplomacy ‎  אבסורדית שמכניסה מיליארדים לקופת המדינה וגוררת שחרור טרוריסטים איראנים…"

ברנע מתוחכם מאוד באמירה הזו. הוא מכניס את עניין הטרוריסטים כדי למקד את תשומת הלב בעסקה שעשתה איראן עם בלגיה בתחילת השנה, כששחררה את קצין משמרות המהפכה אסדוללה אסדי, שנעצר ונשפט ליותר מעשרים שנות מאסר על חלקו בארגון פיגוע נגד גולים איראנים בהפגנה בפריז. אסדי השתמש בכסות של נספח תרבות בשגרירות האיראנית בווינה.

לברנע יש כאן נגיעה אישית: המוסד הוא שהעביר את המידע המפליל על אסדי לשירותי הביטחון של גרמניה, בלגיה, צרפת ואוסטריה. אבל זה כבר קרה וברנע מכוון להמשך, בעיקר לארצות הברית שמנהלת בימים אלה מגעים להבשלת החלק השני של העיסקה עם איראן שבה יחליפו שתי המדינות אסירים.

בינתיים החלק הראשון הושלם – אמש העבירה ארה"ב כתב ויתור לבנקים הרלוונטיים בקוריאה הדרומית להפשרת חשבונות איראניים בסך של 6 מיליארד דולר. תמורת שחרור הכספים המוקפאים הועברו האסירים למעצר בית.

סרטוו שהכין המוסד עבור כנס המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, שהתקיים ב-10 בספטמבר 2023

"בכל פעם בה נכנעות מדינות לסחטנות, הכניעה, שחרור הכספים והוויתורים מגבירים את התיאבון הבלתי פוסק של המשטר האיראני להמשיך במדיניות דיפלומטיית בני הערובה השפלה"

הכתובת כאן היא שוב ארצות הברית, מבלי לומר זאת במפורש. תוך כדי המגעים עם וושינגטון, איראן עצרה אזרחים אמריקאים נוספים, ללא תגובה אמריקאית, ללא עצירה של המגעים, ללא גביית מחיר – וכל זה למרות מחאה קשה של הגולים האיראנים בארצות הברית, כולל הפגנות יומיומיות מול משרד החוץ בוושינגטון.‏

נדבך נוסף הוא הקשר המתהדק בין רוסיה לאיראן. המרכיב הזה מטריד מאוד גם את ארצות הברית, ועדיין בישראל יש מי שחושב שוושינגטון לא לוחצת מספיק על איראן. עד כה האמריקאיים הסתפקו בהטלת סנקציות כלכליות על אישים וחברות הקשורים לתעשיית המל"טים והטילים – מעט מדי ורפה מדי בעיניים הישראליות.

בישראל יש מי שחושב שוושינגטון לא לוחצת מספיק על איראן. עד כה האמריקאיים הסתפקו בהטלת סנקציות כלכליות על אישים וחברות הקשורים לתעשיית המל"טים והטילים – מעט מדי ורפה מדי בעיניים הישראליות

זו הסיבה שברנע הזכיר את פקיעת הסעיף בהסכם שבו איראן תוכל לחזור ולפתח טילים. רשמית, בעוד חודש לא יהיו על איראן שום מגבלות בעניין הזה ולכן הכתובת כאן היא, שוב, ארצות הברית.

וושינגטון יכולה להוביל מהלך של לחץ דיפלומטי כבד באו"ם לצד החרפה משמעותית בסנקציות, ואולי גם פעולה אקטיבית נגד מרכיבים מסוכנים שיכולים להגיע לאיראנים (אם כי בעניין הזה הסיכוי קלוש עד לא קיים. ממשל ביידן יחשוש מאוד לפעול צבאית נגד איראן בשנת בחירות).

שקף שהציג ראש המוסד דוד ברנע ובו בכירים במשטר האיראני. 10 בספטמבר 2023 (צילום: המוסד)
שקף שהציג ראש המוסד דוד ברנע ובו בכירים במשטר האיראני. 10 בספטמבר 2023 (צילום: המוסד)

"ביטחון מופרז כתוצאה מהסיוע לרוסיה במכירת כטב"מים… יש לי הרגשה שעסקאות נוספות יסוכלו בקרוב. החשש שלנו שהרוסים יענו לדרישות איראן ויספקו אמל"ח וחומרי גלם שיסכנו את ישראל".

ברנע , למרות האזכור המפורש של רוסיה, נזהר מאוד מלהפנות באופן ישיר אצבע מאשימה לנשיא ולדימיר פוטין. ראש המוסד העדיף להעביר את המסר למוסקבה דרך האיראנים, כשהוא כורך את זה בביטחון המופרז שלהם. אבל המסר כאן ברור: ישראל עוקבת ומודעת ולא תהסס לפעול – כפי שהיא עושה כבר שנים על אדמת סוריה, לעיתים נגד אמל"ח רוסי שמגיע דרך איראן.

ברנע גם סיפק שלשום מונח חדש שסביר להניח כי יתפוס מקום במערך ההסברה הישראלי: "הרפובליקה הטרוריסטית של איראן". בהנחה שהנאום של ראש הממשלה בנימן נתניהו בעצרת האו"ם בשבוע הבא יתמקד באיום האיראני, סביר להניח שהמושג הזה יחזור על עצמו. אלא אם נתניהו יחליט לטבוע מונח חדש.

"אני אומר מעל במה זו שפגיעה בישראלי או ביהודי, בכל דרך, אני מדגיש בכל דרך, באמצעות פרוקסי או איראנים, או אמל"ח איראני שיוחדר לישראל, תוביל לפעילות מול האיראנים … מחירים אלו יגבו בדיוק רב‏ בעומק איראן, בלב טהרן".

ברנע גוזר כאן הדדיות וקישוריות בהתייחס למטען בפיגוע בצומת מגידו שביצע מחבל מלבנון, ומטעני הרסס שנתפסו בבקעת הירדן.

חיילים בגבול הצפון אחרי הפיגוע בצומת מגידו, 15 במרץ 2023 (צילום: דובר צה
חיילים בגבול הצפון אחרי הפיגוע בצומת מגידו, 15 במרץ 2023 (צילום: דובר צה"ל)

השיח בין ישראל לחזבאללה לאורך השנים היה תמיד במשוואות. ישראל ירתה לעבר רכב של פעיל חזבאללה בסוריה, במטרה להזהיר אותו ולא להרוג אותו. חזבאללה הגיב בחיתוך של גדר הגבול בשלושה מקומות‏. ישראל אמרה יכולתי להרוג ולא הרגתי, חיזבאללה אמר יכולתי לחדור ולא חדרתי.

זו בדיוק המטרה של ברנע בדברים הללו, הקבלה. ישראל תגיב בלב טהרן (או ביירות, לצורך העניין) בדיוק כמו שאיראן ניסתה לפגוע בלב ישראל, במגידו. האיראנים מבינים היטב את האיום הזה, כמו גם חזבאללה.

"למשטר האיראני אין יותר מרחב הכחשה ובעיקר – אין לו חסינות.‏ המסר שלנו חד, ברור ונחוש: לאלו שהחליטו על שיגור החוליות – היו בטוחים שנגיע אליכם, והצדק יעשה ויראה…‏ זהו טרור מדינתי – שיהיה ברור, מדובר בדירקטיבה מדינתית של המנהיג…"

ברנע ללא ספק העלה כאן את רף האיומים. לא בכדי הוא מרבה להשתמש במונח טרור מדינתי. המטרה היא ליצור זהות בין הדרג הפוליטי לדרג המבצע: שניהם טרוריסטים, שניהם אחראים, שניהם ישלמו מחיר.

השאלה היא האם אמירה כי אף דרג לא ינוקה מאחריות, היא רמז לפגיעה אפשרית גם בדרגים פוליטיים?

המנהיג העליון של איראן האייתוללה ח'מינאי (משמאל) מעניק את החותם הרשמי לנשיא הנכנס אברהים ראיסי, 3 באוגוסט 2021 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)
המנהיג העליון של איראן האייתוללה ח'מינאי (משמאל) מעניק את החותם הרשמי לנשיא הנכנס אברהים ראיסי, 3 באוגוסט 2021 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)

עד כה, כשישראל רצתה להכאיב למשטר באיראן היא עשתה זאת בלי להצהיר קודם, ותמיד ללא לקיחת אחריות, בדיוק הפוך מהמסר הטרי של ברנע. כך, למשל, על פי פרסומים זרים, קרה עם השמדת מחסן המל"טים בעיר כרמאנשאה. משם יצאו שני המל"טים האיראניים ששוגרו לעבר ישראל והופלו בדרך.

לכן עולים כאן לא מעט סימני שאלה לגבי הצורך באיום ישיר. לא מן הנמנע שמדובר בעוד שלב בסולם התגובות: איום מפורש שמטרתו לרסן ולהרתיע, לפני תגובה צבאית כזו או אחרת. כי כשצריך לירות,  יורים. לא מדברים.

עוד 1,052 מילים
סגירה