פחות משבועיים לאחר השקתה, הספינה "ויקינג האוקיינוס" כבר אספה 356 מהגרים, רובם מסודן, מסירות הנמצאות במצוקה לאורך חופי לוב.
אבל בעקבות התפוסה הגדולה, הספינה נאלצה להמתין ללא תזוזה במים הבינלאומיים למשך קרוב לשבועיים, בזמן שמדינות אירופאיות לא היו מוכנות להגיע להסכם על קליטת מבקשי המקלט שחילצה.
"זה היה באוגוסט והספינה הייתה צפופה מאוד בלב ים, כשהשמש קופחת מלמעלה – החום היה בלתי נסבל", אומר לי דייויד סטרייק, מנכ"ל SOS Mediterranee בגרמניה – אחד מהארגונים החברתיים שמפעיל את הספינה.
"התנאים על הסיפון היו קשים, אבל במשך יותר מעשרה ימים הספינה הייתה תקועה בין איטליה למלטה, וחיכינו שמישהו יסכים לתת לנו לעגון בבטחה. הספינה לא הייתה מצוידת בשביל להכיל כל כך הרבה אנשים, אבל המשכנו לענות לקריאות מצוקה משום שלא היינו יכולים לסרב לעזור לאנשים בסכנה".
בסופו של דבר, 6 מדינות – צרפת, גרמניה, אירלנד, לוקסמבורג, פורטוגל ורומניה – הסכימו לקחת את מי שהיה על הסיפון, וחיל הים של מלטה הוביל אותה לחוף.
לאחר פתרון המשבר הזה, חזרה הוויקינג לים. ביום חמישי באמצע ספטמבר היא הוציאה לפועל שתי משלחות חילוץ של 109 איש, ביניהם תינוק בן יומו.
יותר סירות מתהפכות בדרך
בשנים האחרונות, יותר ויותר סירות התהפכו ונוסעיהן טבעו בניסיון לצלוח את המסע המפרך מלוב למלטה או סיציליה בכלי שייט שלא נבנו על מנת לעמוד בתנאי הקשים בלב הים התיכון.
המהגרים תלויים לרוב בחסדיהם של מבריחים, המקבלים תשלום על העברתם מצד אחד לצד שני של הים התיכון – אבל לא מלווים אותם בעצמם. נראה שאותם מבריחים לא דואגים לביטחונם של הנוסעים.
מאז השלמת מבצע החילוץ התינוק בן השנה באיטליה באוקטובר 2014, לא נרשם מבצע מתמשך בים התיכון על ידי מדינה אירופית. גם האיחוד האירופי לא השיק יוזמה שכזו בתור ארגון.
על פי ה-World Factbook של ה-CIA, לוב – מדינה הנמצאת עדיין במלחמת אזרחים – הפכה ליעד ומדינת מעבר לפליטים מאפריקה ומאסיה.
המצב הנוכחי במדינה, בו אין אכיפת חוקים, הופך את עשרות אלפי הפליטים לפגיעים במיוחד לסחר בבני אדם, עבודה בכפייה, וצורות נוספות של ניצול.
יחד עם מהגרים המנסים למצוא עתיד כלכלי טוב יותר, גם פליטים רבים משתמשים בסירות הרעועות בניסיון לצאת למסע המסוכן לאירופה.
"התנאים על הסיפון היו קשים, אבל במשך יותר מעשרה ימים הספינה הייתה תקועה בין איטליה למלטה. הספינה לא הייתה מצוידת בשביל להכיל כל כך הרבה אנשים, אבל המשכנו לענות לקריאות מצוקה"
אנשי הצוות של ויקינג האוקיינוס (Ocean Viking) סבורים כי זו ספינת החילוץ היחידה הפועלת כיום במרכז הים התיכון לסיוע לאלפי הפליטים ומהגרים המנסים לחצות בעצמם מצפון אפריקה לאירופה.
הספינה, שיצאה בחודש האחרון ממרסיי, מופעלת ע"י ארגון הסיוע ההומניטרי SOS Mediterranee ואגודת הסיוע היהודית המרכזית בגרמניה.
"אנחנו כארגון יהודי מרגישים מחויבים שלא להסתכל מהצד ולא לעשות כלום, במצב בו יש משבר הומניטרי המתרחש נגד עינינו, במיוחד כשהוא כל כך קרוב לאירופה", אומר ארון שוסטר מאגודת הסיוע היהודית.
"כל מה שאנחנו עושים בתור ארגון של סיוע וסעד הוא מצד אחד מבוסס על זכויות הומניטריות כמובן, אבל גם על ערכים יהודים", הוא אומר. "וכפי שנכתב בתלמוד – כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו".
לא יודעים מה המרחק האמיתי
הויקינג מכסה את מרכז הים התיכון, מלוב וצפונה אל האי האיטלקי למפדוזה ודרום סיציליה, עם מלטה ביניהם, אומר דיוויד סטרייק.
לדבריו, האזור שיוזמת החילוץ מכסה הוא גדול, כי המהגרים בורחים מלוב על בסיס קבוע, משום שהמצב שם נורא במיוחד.
סטרייק אומר כי אניות חילוץ כמו הויקינג הן הכרחיות, משום שאף אחד אחר לא יציל את האנשים האלו. "הם יוצאים לדרך על סירות גומי ודוגיות שלא מיועדות להגיע ללב הים, והסיכוי שלהם לטבוע הוא גבוה מאוד", הוא מוסיף.
סטרייק מונה ספינות הצלה נוספות מארגונים כמו Sea Watch ו-Sea Eye. לדבריו, יש גם ספינה בשם אלן כורדי, על שם הילד הסורי בן ה-3 שטבע בספטמבר 2015 ואשר תמונתו הפכה לסמל למצוקתם של המהגרים.
"יש להם 13 מהגרים על הסיפון נכון לעכשיו, אבל הם במבוי סתום בין סיציליה ומלטה ומחכים לעגון בנמל מבטחים. כך שבינתיים רק אנחנו נמצאים באזור הזה לטובת חיפוש והצלה", אומר סטרייק.
"אתמול הצלנו 50 איש", הוא אומר. "נמשיך להוציא לפועל חילוצים נוספים בימים הקרובים. אני צופה שעד סוף השבוע יהיו לנו ניצולים על הסיפון ואז אנחנו מקווים להגיע למלטה או סיציליה, ואז יש עוד מדינות כמו גרמניה, צרפת, פורטוגל, לוקסמבורג, שיגידו 'אנחנו ניקח את האנשים האלו'".
מכון מחקר איטלקי בשם המכון ליחסים בינלאומיים, מעריך כי 1,080 איש מתו במרכז הים התיכון עד כה השנה. היו 16,455 יציאות מלוב, לדבריו, שרובן הוחזרו לחוף על ידי משמר החופים הלובי, כש-5,591 הצליחו להגיע לאירופה.
"האנשים שאנחנו מצילים אומרים לנו שהם קיבלו את הסירות הקטנות מאנשים המכונים 'מבריחי מהגרים'", אומר סטרייק. "אותם מבריחים נותנים להם קצת דלק – נפט מזוקק לסירות – לפעמים נותנים להם כלי ניווט, אבל לרוב הם אומרים להם 'שם באופק, יש אור, זו איטליה'", מספר סטרייק.
"מה שהמהגרים לא יודעים הוא שאותו אור מגיע מאסדות קידוח הנמצאות במים הטריטוריאליים של לוב, כך שמי שעוזב את לוב לא באמת יודע עד כמה איטליה רחוקה באמת". המרחק האמיתי בין טריפולי למלטה הוא 360 ק"מ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם